האיחוד האירופי הודיע על השעיית יבוא בשר, מוצרי חלב ומוצרים נוספים מן החי מברזיל, לאחר שלא התקבלו ערבויות מספקות לעמידת ענף הבקר בדרישות האירופיות לשימוש באנטיביוטיקה. האיסור עשוי להיות זמני, אך בבריסל מבהירים כי השלמת הבדיקה אינה מבטיחה פתרון מהיר. ברקע: הסכם הסחר עם מדינות מרקוסור והחשש של חקלאי אירופה מתחרות מול תוצרת המיוצרת תחת תקנים שונים
*תמונה ראשית: מדף מוצרי חלב. צילום: Squirrel_photos from Pixabay
האיחוד האירופי הודיע על השעיית היבוא של בשר, מוצרי חלב ומוצרים נוספים מן החי מברזיל, על רקע חשש כי ענף הבקר במדינה אינו עומד במלוא הדרישות האירופיות הנוגעות לשימוש באנטיביוטיקה ובתכשירים אנטימיקרוביאליים.
ההשעיה נקבעה להיכנס לתוקף ביום חמישי, 3 בספטמבר, והיא תחול עד שברזיל תציג לנציבות האירופית את הערבויות והנתונים הנדרשים. בבריסל הדגישו כי מדובר במהלך שעשוי להיות קצר, אם הבדיקות יאשרו כי מערכות הפיקוח הברזילאיות תואמות את התקנים האירופיים. עם זאת, גורמים בנציבות הזהירו מפני ציפייה להסרה מהירה של המגבלות.
המהלך אינו נובע מטענה שהתגלו שאריות אנטיביוטיקה במשלוח מסוים או מסכנה מיידית שנמצאה במוצר מוגדר. הסוגיה המרכזית היא יכולתה של ברזיל להוכיח כי כל מערך הגידול, הטיפול הווטרינרי, הפיקוח והתיעוד פועל בהתאם לכללי האיחוד האירופי.
ערבויות לענף העופות, אך לא לענף הבקר
דוברת הנציבות האירופית מסרה כי הרשויות בברזיל העניקו ערבויות הנוגעות לעמידתו של ענף העופות בדרישות האירופיות. אלא שמבחינת האיחוד אין בכך די. ״אנחנו זקוקים לערבויות ביחס לכל המוצרים מן החי,״ הבהירה הדוברת, והוסיפה כי במקרה של ענף הבקר, ערבויות כאלה עדיין אינן מצויות בידי הנציבות.
הגישה האירופית מחייבת בחינה רוחבית של מערכות הייצור. כאשר מדינה מייצאת אינה מצליחה להוכיח עמידה בדרישות באחד מענפי החי המרכזיים, עשויה ההגבלה לחול על מגוון רחב יותר של מוצרים. מסיבה זו נכללו במהלך גם מוצרי חלב, אף שההתייחסות המרכזית בהודעת הנציבות הייתה לענף הבקר לבשר.
הרשויות בברזיל החלו לרכז נתונים ולהכין דוח ביקורת העוסק בכללים הסניטריים ובשימוש בתכשירים אנטימיקרוביאליים בענפי החקלאות. הביקורת אמורה הייתה להסתיים בסוף השבוע, אך בנציבות האירופית הבהירו כי עצם השלמתה אינה מבטיחה החלטה מיידית. לאחר הגשת החומר תידרש הנציבות לבחון אם מערכות הפיקוח, התיעוד והאכיפה בברזיל מעניקות רמת הגנה המקבילה לזו הנדרשת ממגדלים ומיצרנים באירופה.
לא רק בטיחות מזון: המאבק בעמידות לאנטיביוטיקה
במוקד המחלוקת נמצאת מדיניות האיחוד האירופי לצמצום השימוש באנטיביוטיקה במשקי בעלי חיים. האיחוד אוסר שימוש בתכשירים אנטימיקרוביאליים לצורך האצת גדילה ומגביל את השימוש בסוגי אנטיביוטיקה המוגדרים חיוניים לטיפול בבני אדם. מטרת המדיניות היא לצמצם את התפתחותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כאשר נעשה שימוש נרחב, שגרתי או בלתי מבוקר באנטיביוטיקה במשקי בעלי חיים, עלולים להתפתח זני חיידקים שהטיפול בהם הופך קשה יותר. חיידקים אלה עשויים לעבור בין בעלי חיים, בני אדם והסביבה.
מבחינת האיחוד האירופי, האחריות אינה מסתיימת בבדיקת המוצר בנמל הכניסה. המדינה המייצאת נדרשת להציג מערכת מלאה של מרשמים וטרינריים, רישום טיפולים, פיקוח על רכישת תרופות, הגבלות על חומרים מסוימים, זמני המתנה לפני שיווק חלב או בשר ומעקב אחר חריגות.
המדיניות הזאת רלוונטית במיוחד לענף החלב, שבו ניהול נכון של טיפולים אנטיביוטיים מחייב זיהוי מדויק של הפרות המטופלות, הפרדה של החלב בתקופת ההמתנה, תיעוד מלא ובדיקות שאריות. מבחינת הרשויות האירופיות, אין די בהצהרה כללית על שימוש אחראי. נדרש להוכיח כי הכללים מיושמים בפועל לאורך כל שרשרת הייצור.
ברזיל היא ספקית בשר מרכזית לאירופה
להחלטה עשויות להיות השלכות כלכליות משמעותיות. ברזיל הייתה בשנת 2025 ספקית הבשר השנייה בגודלה של האיחוד האירופי. באותה שנה היא ייצאה למדינות האיחוד יותר מ־92 אלף טונות בשר, בשווי העולה על 713 מיליון אירו.
כמחצית מיבוא הבקר של האיחוד האירופי מגיעה ממדינות גוש מרקוסור: ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי. כל שינוי בתנאי היבוא מאחת המדינות המרכזיות בגוש עשוי להשפיע על מחירי הבשר, פעילות היבואנים וחלוקת המכסות בין הספקיות.
אם ההשעיה תימשך, יצואנים ברזילאים יידרשו להפנות משלוחים לשווקים חלופיים. במקביל, ייתכן שיבואנים באירופה יגדילו רכישות מספקים במדינות אחרות. עם זאת, משך ההגבלה יהיה הגורם המרכזי שיקבע אם מדובר בהפרעה נקודתית או במהלך בעל השפעה רחבה יותר על השוק.
מבחן מוקדם להסכם עם מרקוסור
העימות סביב היבוא מברזיל מהווה מבחן משמעותי להסכם הסחר בין האיחוד האירופי למדינות מרקוסור. ההסכם נועד להפחית מכסים ולהקל את הסחר בין הצדדים, ובכלל זה את כניסתם של מוצרים חקלאיים ממדינות דרום אמריקה לשוק האירופי.
לפי הדיווח, ההסכם נכנס לתוקף זמני ב־1 במאי, בעוד אישורו בפרלמנט האירופי עדיין תלוי ועומד. כבר במהלך המשא ומתן עורר ההסכם התנגדות חריפה בקרב ארגוני חקלאים באירופה. החקלאים טענו כי פתיחת השוק עלולה להעמיד אותם בתחרות מול תוצרת המיוצרת תחת דרישות שונות בתחומי בריאות בעלי החיים, הגנת הסביבה, רווחת בעלי החיים, השימוש בחומרי הדברה והטיפול התרופתי במשקים.
הנציבות האירופית מצדה התחייבה כי ההסכם לא יוביל להורדת הרף המקצועי והבריאותי. לטענתה, תוצרת מיובאת תידרש לעמוד בכללים המקבילים לאלה החלים על הייצור המקומי. ההשעיה שהוטלה על ברזיל נועדה להמחיש כי הקלות מסחריות אינן מבטלות את דרישות הבטיחות והפיקוח.
גם רווחת בעלי החיים נמצאת על השולחן
לצד הדרישות הנוגעות לאנטיביוטיקה, האיחוד האירופי דורש ממדינות מרקוסור לעמוד גם בכללים הקשורים לשחיטה ולהובלת בעלי חיים חיים. מבחינת בריסל, הגישה לשוק האירופי מותנית לא רק באיכות המוצר הסופי, אלא גם באופן שבו בעלי החיים גודלו, טופלו והובלו.
מדובר במגמה רחבה יותר במדיניות הסחר האירופית: שימוש בכוחו של השוק האירופי כדי להחיל דרישות בתחומי בטיחות המזון, בריאות הציבור, רווחת בעלי החיים והגנת הסביבה גם על יצרנים מחוץ לגבולות האיחוד.
עבור מדינות יצוא, המשמעות היא השקעה הולכת וגדלה במערכות עקיבות, תיעוד דיגיטלי, פיקוח וטרינרי ובקרת שימוש בתרופות. מדינה שאינה מסוגלת להציג נתונים מלאים ברמת המשק, בעל החיים והמוצר עלולה לאבד, לפחות זמנית, את הגישה לאחד משוקי המזון הגדולים והרווחיים בעולם.
מסר ברור לענפי הבקר והחלב
החלטת האיחוד האירופי ממחישה עד כמה הפכו ניהול הטיפול התרופתי, רישום הנתונים והעקיבות לחלק בלתי נפרד מהיכולת לסחור בתוצרת חקלאית.
עבור הרפתנים ומגדלי הבקר, המסר חורג הרבה מעבר לאירוע הנקודתי בברזיל. שוקי היצוא דורשים כיום הוכחה מלאה למקור בעלי החיים, לטיפולים שקיבלו, לתקופות ההמתנה, לבדיקות שנערכו ולדרך שבה טופלו חריגות.
גם אם האיסור על ברזיל יוסר בתוך זמן קצר, המקרה צפוי להותיר חותם. הוא מבהיר כי באירופה לא יסתפקו בהתחייבויות כלליות מצד ממשלות או ארגוני מגדלים. גישה לשוק תהיה תלויה ביכולת להציג מערכת אמינה, מתועדת ואכיפה של שימוש אחראי באנטיביוטיקה בכל ענפי החי, לרבות ענף החלב.
