מחקר מקיף שהתבצע על ידי קרן מחקרי שה"מ במחוז הנגב במהלך עונת הגשמים 2022/23 בחן את מידת התאמתם של זני חיטה ושעורה בארבעה אתרים שונים, במטרה להתאים ולבחון את הזנים המתאימים ביותר לגידול מספוא. בתוצאות של העונה שנמדדה בלטו לחיוב הזנים האפילים – שמבשילים מאוחר יותר
חוקר ראשי: יונתן עמנואל – שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון
בשנים אחרונות עלה במחוז הנגב הצורך בבחינת זנים המתאימים לגידולי מספוא עקב גידול מתמשך בשטחים המיועדים למספוא. הצריכה העולה ממרכזי המזון והרפתות הביאה את החקלאים לייעד שטחים למספוא לבעלי חיים, כשאחת הדילמות הגדולות, שעמה מתמודד החקלאי, היא בחירת הזן המתאים לגידול דגן באזורו ולייעודו הספציפי. במסגרת ניסויים אלו, בחנו זנים שונים בעומדים שונים, כאשר חלק מהזנים מיועדים למספוא וחלקם דו-תכליתיים. מטרת מחקר זה היא התאמה ובחינה של זני חיטה ושעורה בעומדים שונים באזור הנגב לגידול מספוא.
מבחן זני החיטה בנגב למספוא, שבוצע במהלך שנת 2023, נערך זו השנה הראשונה במימון קרן שה"מ של משרד החלקאות, ובשיתוף פעולה עם גידולי שדה-נגב.
במסגרת מחקר זה הוצבו בארבעה אתרים שונים בנגב ובדרום מבחני זנים לחיטה ולשעורה, כלהלן:
1. רעים – חיטה בתנאי בעל
2. בית קמה – חיטה בתנאי בעל
3. בית קמה – חיטה בשלחין (השקיית עזר של 80 קוב לדונם)
4. עין השלושה – שעורה בתנאי בעל
כל אתר מייצג אזור, אקלים וקרקע אחרים, ובהתאם לכך גם הזנים המתאימים לו שונים. התוצאות המובאות בהמשך בדוח הניסוי הם עבור כל אתר בנפרד עם התייחסות הן ליבול המספוא והן ליבול הגרעינים שהתקבלו בו.
בניסוי שנערך בשטחי קיבוץ רעים התקבל מהזנים עומר וגדיש היבול הגבוה ביותר – 960 ק"ג לדונם ו-956 ק"ג לדונם בהתאמה, ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין הזנים. הזן אג 91 בלט לשלילה – 720 ק"ג לדונם.
בניסוי שנערך בבית קמה בתנאי האקלים של הנגב המזרחי, ביבול המספוא הצטיין ונבדל במובהק משאר הזנים הזן איתם, שהניב 684 ק"ג חומר יבש לדונם. שאר הזנים שנבדקו לא נבדלו ביניהם באופן מובהק והניבו בין 331 (גדיש) ל-454 (עומר) ק"ג חומר יבש לדונם. בניסוי זה נבחנו גם עומדים שונים של הזנים עומר וגדיש ונמצא הבדל מובהק בין שני עומדי הזריעה של הזן גדיש, כאשר בעומד גבוה יותר התקבל יבול חומר יבש גבוה יותר.
באתר השני בבית קמה, שבו שררו תנאים מיטביים וניתנה השקיית הנבטה (80 קוב לדונם), הצטיינו הזנים האפילים חיטפון – 1,288 ק"ג/דונם, והזן רגב – שהניב 1,205 ק"ג לדונם; בשנה זו בלטו באופן שלילי הזנים הבכירים, ובניסוי זה במיוחד – הזן כיתאין שהניב 868 ק"ג לדונם. באתר זה נבחנו גם הזנים איתם וגדיש בעומדים שונים, אך בניתוח הסטטיסטי לא נמצא הבדל מובהק ביניהם.
באתר מבחן הזנים לשעורה שנערך בעין השלושה נקצרו עבור מבחן המספוא רק שלושה זני שעורה וזן חיטה אחד לביקורת. בניסוי זה לא התקבל הבדל מובהק בין הזנים. הזן מגל הניב את היבול הגבוה ביותר, 699 ק"ג לדונם, וזן החיטה עומר הניב את היבול הנמוך ביותר – 540 ק"ג לדונם.
לסיכום, בשנה שנבחנה, שהתאפיינה בתחילת העונה בתנאים קשים מבחינת כמויות המשקעים אך הסתיימה בצורה טובה באביב נוח ונעים, מבחינת משקעים וטמפרטורות, בלטו לחיוב בכל המבחנים הזנים האפילים (זנים שמבשילים מאוחר יותר), לעומת הזנים הבכירים.
בשל ההיקף של המחקר וקוצר היריעה לפרסם את כולו, אנו מפרסמים כאן את מבחני זני החיטה לגרגרים ומספוא שהתקיים בשטחי החקלאות של קיבוץ רעים – אזור שמתאפיין במספר רב של רפתות ולכן רלוונטי לקוראי עיתון זה. את תוצאות המחקר המלא ניתן לקבל מהמחבר ובשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות.
מבחן זני חיטה לגרגרים ולמספוא – רעים, 2023
צוות המחקר: יונתן עמנואל, איציק אברבנאל – שה"מ, משרד החקלאות; עוזי נפתליהו, ליאור גבר – גידולי שדה נגב; עידו מנו – גד"ש שחרור
תקציר
מבחן זני החיטה באזור הנגב המערבי התקיים במסגרת מבחני הזנים הארציים וכלל 16 זנים וקווי חיטה וזן שעורה אחד. המבחן התבצע בשטחי קיבוץ רעים. הזנים נבדקו למדדים המקובלים בגידול חיטה לגרגרים במחזור הפלחה בנגב.
ביבול החומר היבש לדונם לא היה הבדל מובהק בין הזנים, והוא נע סביב 950 ק"ג לדונם. מהיבט זה בלט לשלילה הזן אג 91, שהניב רק 720 ק"ג חומר יבש לדונם.
יבול הגרעינים במבחן היה בממוצע 670 ק"ג לדונם, אשר היה גבוה יחסית לכמות הגשם שירדה באזור – 325 מ"מ. ביבול הגרעינים הצטיין הקו הז. 242 ביבולו, שהיה 792 ק"ג לדונם. מבין הזנים המסחריים הצטיינו יוגב ועמית עם 725 ו-710 ק"ג לדונם, בהתאמה.
לקו אג 91 היה היבול הנמוך מבין זני החיטה – 527 ק"ג לדונם. זן השעורה מגל הניב את היבול הנמוך במבחן – 519 ק"ג לדונם.
המשקל הנפחי נמצא גבוה ותקין בכל הזנים והקווים במבחן, הזן כיתאין הצטיין במשקל נפחי גבוה של 84.4; הזן עמית והקו אג 91 היו הנמוכים ביותר במבחן עם משקל נפחי של 82 ו-82.1, בהתאמה. גם משקל האלף של כל הזנים והקווים במבחן היה גבוה מאוד עקב תנאי הגידול הנוחים בסיום הגידול, כשבלטו ברמתם הגבוהה שלושת הקווים של הזרע: הז. 242, הז. 223, הז. 115 – מעל 60 גרם משקל אלף. הזנים כיתאין וגדיש היו הנמוכים במבחן: 46.7 ו-47.9 גרם, בהתאמה.
אחוז החלבון נמצא תקין בכל הזנים והקווים (12.1% בממוצע). הצטיין הקו אג 87 עם 13.5% חלבון, הקו הז. 115 היה הנמוך במבחן עם 11.3 אחוז חלבון. גם אחוז הגלוטן הרטוב היה תקין במרבית הזנים במבחן – 26.9% בממוצע.
גם כאן אג 87 ורנמ 2 היו עם הגלוטן הרטוב הגבוה במבחן – 31%. הקווים ש 4632 והז. 115 היו עם גלוטן רטוב נמוך בשיעור של 24.5%. אינדקס הגלוטן היה נמוך מ-40 אחוז במרבית הזנים והקווים, ובלט ש. 4632 עם שיעור אינדקס גלוטן גבוה במיוחד – 89.8%. ערכי ה-IDK היו טובים בכל הזנים והקווים והסתכמו ב-81.2 בממוצע. זן השעורה מגל רבץ מאוד, אך החיטה לא רבצה.
מבוא
מבחן זני חיטה התקיים ברעים, במסגרת מבחני הזנים הארציים. הזנים נבחנו בתנאי האקלים של הנגב המערבי.
במבחן נכללו 16 זנים וקווים, חלקם חדשים ממטפחים בארץ, וחלקם זנים מסחריים ותיקים. הזנים והקווים נבדקו למדדים המקובלים בגידול חיטה לגרגרים ולמספוא.
זריעת המבחן התבצעה ב-14 בנובמבר 2022, וההצצה התרחשה שבוע לאחר מכן. הקציר למספוא (חומר יבש) בוצע בתאריך 22 במרץ 2023 בכל הזנים, והקציר לגרגרים התבצע ב-17 במאי.
מטרת המבחן: העלאת היבול ואיכות החיטה על ידי איתור זנים חדשים, שיעלו על הזנים המסחריים הקיימים במזרע.
שיטות וחומרים
- שיטת המבחן: חד-גורמי (זן), במתכונת בלוקים באקראי ב-6 חזרות. במבחן נכללו 16 זנים וקווים של חיטת הלחם וזן שעורה אחד.
- אגרוטכניקה: גידול קודם: חיטה לתחמיץ.
עיבודי יסוד: דיסוק וקלטורים שהתבצעו בקיץ 2022.
דשן יסוד: זבל עופות 1 מ"ק/ד'.
הזריעה התבצעה במזרעה ייעודית לניסויים, תוך הוצאת כמות זרעים נתונה, השקולה מראש עבור כל חלקה ולאורך מרחק קצוב. רוחב חלקה זרועה: 1.65 מ' ואורכה כ-12 מ'.
טבלה מספר 1: רשימת הזנים והקווים במבחן, יצרניות הזרעים והמטפחים
זנים / קווים חברת זרעים מטפח שנים במבחני הזנים עומר אגרידרה א. יעקובס מעל 3 שנים עמית אגרידרה א. הירשמן מעל 3 שנים גדרה אגרידרה א. יעקובס מעל 3 שנים כיתאין אגרידרה א. הירשמן מעל 3 שנים גדיש הזרע א. מידן מעל 3 שנים יוגב הזרע א. מידן מעל 3 שנים אג. 91 אגרידרה א. הירשמן 2 אג. 97 אגרידרה א. הירשמן 1 אג. 87 אגרידרה א. הירשמן 2 הז. 115 הזרע א. מידן 1 הז. 223 הזרע א. מידן 1 הז. 242 הזרע א. מידן 2 רפ 5 זרעים דליה ר. בן דוד 2 רב 2 זרעים דליה ר. בן דוד 3 רנמ 2 זרעים דליה ר. בן דוד 1 ש 4632 פקולטה לחקלאות ש. סרנגה 2 מגל (שעורה) אגרידרה א. הירשמן מעל 3 שנים
משקעים
טבלה מספר 2: משקעים לפי חודש
חודש גשם במ"מ נובמבר 56 דצמבר 77 ינואר 9 פברואר 81 מרס 84 אפריל 18 סה"כ 325
- קציר
מספוא: בניסוי נקצרו למספוא רק הזנים המסחריים (ולכן בתוצאות יבול החומר היבש לא מופעים כל הזנים שבניסוי). כל זן תוכנן להיקצר כשיגיע לשלב של גרעין מלא לכל אורכו או לשלב של סוף חלב, אולם בעקבות גשמים מאוחרים נדחה מסיבות טכניות הקציר של הזנים הבכירים יותר, כך שכל הזנים נקצרו באותו היום – 22 במרץ 2023. מצבו של כל זן בעת הקציר מפורט בפרק התוצאות שלהלן. הקציר בוצע באמצעות מקצרה מוטורית עם סרגל סכינים ברוחב 1.25 מטר ובגובה של כ-16 ס"מ מעל פני הקרקע, כאשר מכל חזרה נקצר מקטע באורך של כ- 3 מטרים שנמדד במדויק לכל חזרה, וחושב שטח הקציר המדויק של כל חזרה (השטח הממוצע שנקצר מכל חזרה הוא כ-3.5 מ"ר), כלל הביומסה נשקלה בשדה, ומכל חזרה נלקחה דגימה לבדיקת אחוז החומר היבש שהוכפל ביבול הרטוב מכל חזרה.
גרעינים: הקציר התבצע ב-17 במאי בקומביין ייעודי. שטח החלקה שנקצרה נע בתחום של 11.5-9.5 מ"ר. היבול נשקל בשדה ונלקחו דגימות גרגרים מכל החזרות, שמהן נטלו שני מדגמים אחידים מכל טיפול לבדיקות איכות.
- בדיקות ומדדים: במהלך עונת הגידול נבחנו המדדים: מועד הצצה, עומד נבטים, מועד השתבלות וגובה קמה.
בקציר נבדקו המדדים המקובלים בגידול חיטה לגרגרים: יבול גרגרים, משקל נפחי, משקל אלף, אחוז חלבון, גלוטן רטוב, אינדקס גלוטן ו-IDK.
- ניתוח התוצאות: ניתוח סטטיסטי לשונות נערך על פי Kramer& Tukeyבחבילת תוכנה JMP-5.0 למובהקות סטטיסטית של P<0.05.
תוצאות
הנתונים בטבלאות מובאים בסדר יורד בכל מדד, אלא אם צוין אחרת.
טבלה מספר 3: מספר נבטים למ"ר, ימים מהצצה להשתבלות וגובה הקמה
זן נבטים למ"ר זן גובה קמה בס"מ זן ימים מהצצה להשתבלות מועד השתבלות אג 91 297 א הז. 242 100.0 א אג 91 61 21/1 ש 4632 275 אב יוגב 98.8 אב עמית 67 27/1 גדרה 271 אב גדיש 92.5 אב רב 2 69 29/1 גדיש 260 אב הז. 115 91.3 אב אג 87 78 7/2 אג 87 258 אב רפ 5 90.8 אב הז. 223 83 12/2 הז. 223 258 אב הז. 223 90.5 אב עומר 84 13/2 הז. 115 249 אב גדרה 90.0 אב ש 4632 89 18/2 כיתאין 245 אב רב 2 90.0 אב רפ 5 99 28/2 רפ 5 243 אב עומר 88.3 אב אג 97 100 1/3 יוגב 241 אב אג 97 87.5 אב רנמ 2 100 1/3 רב 2 236 אב רנמ 2 86.8 אב מגל 100 1/3 עמית 235 אב ש 4632 86.3 אב יוגב 100 1/3 הז. 242 233 אב עמית 85.8 אב כיתאין 121 21/3 אג 97 222 בג אג 87 85.5 אב הז. 115 121 21/3 רנמ 2 219 בג כיתאין 85.0 אב גדרה 122 22/3 עומר 218 בג אג 91 77.5 בג הז. 242 122 22/3 מגל 159 ג מגל 57.0 ג גדיש 125 25/3 ממוצע 242 ממוצע 87.3
אותיות שונות באותו הטור מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של P<0.05 , לפי מבחן Tukey Kramer.
- מספר הנבטים למ"ר הוא גבוה יחסית, אך תקין בכל הזנים במבחן
- הזנים והקווים הגבוהים הם הז. 242 ויוגב, שגובהם 100 ו-99 ס"מ, בהתאמה
- הזנים והקווים נמוכי הקומה הם שעורה מגל ואג 91, שגובהם 57 ו-77 ס"מ, בהתאמה
- הזנים והקווים הבכירים ביותר במבחן הם אג 91, עמית ורב 2, שבהם עברו פחות מ-70 ימים מההצצה להשתבלות
- הזנים והקווים האפילים במבחן הם גדיש, הז. 242 וגדרה, שהשתבלו כעבור יותר מ-122 ימים מהצצה
טבלה מספר 4: יבול גרגרים, משקל נפחי ומשקל האלף בקציר לגרגרים
זן יבול גרעינים ק"ג/ד' זן משקל נפחי זן משקל אלף הז. 242 792 א כיתאין 84.4 הז. 242 61.1 הז. 115 742 אב רפ 5 83.8 הז. 223 60.6 אג 97 733 אב יוגב 83.7 הז. 115 60.4 רפ 5 726 אב גדיש 83.6 רב 2 56.0 יוגב 725 אב רב 2 83.5 יוגב 55.8 עמית 710 אב ש 4632 83.4 אג 87 55.3 רנמ 2 700 אב אג 97 83.3 ש 4632 54.6 כיתאין 686 אב גדרה 83.3 אג 91 53.8 גדיש 678 אב הז. 223 83.2 עמית 52.9 הז. 223 677 אב הז. 242 82.9 רפ 5 52.6 רב 2 654 בג עומר 82.9 גדרה 51.7 אג 87 646 בגד אג 87 82.7 עומר 51.5 גדרה 637 בגד הז. 115 82.6 רנמ 2 50.7 ש 4632 622 בגד רנמ 2 82.6 אג 97 49.8 עומר 618 בגד אג 91 82.1 גדיש 47.9 אג 91 527 גד עמית 82.0 כיתאין 46.7 מגל 519 ד ממוצע 83.1 ממוצע 53.8 ממוצע 670
אותיות שונות באותו הטור מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה שלP<0.05 על פי מבחן Tukey Kramer
תוצאות המשקל הנפחי ומשקל האלף הופקו מבדיקה של כלל החזרות מאותו הזן יחדיו, ולא מכל חזרה שלו בנפרד, ועל כן אין ניתוח סטטיסטי למדדים אלו, ובנוסף, השעורה (זן מגל) כלל לא נבדקה למדדים אלו.
הקו הז. 242 הצטיין ביבולו הגבוה – 792 ק"ג/ד'. השעורה מגל ואג 91 בלטו ביבולם הנמוך: 519 ו-527 ק"ג/ד', בהתאמה.
המשקל הנפחי נמצא גבוה ותקין בכל הזנים והקווים. הצטיין הזן כיתאין במשקל הנפחי 84.4 הגבוה מכולם במבחן.
גם משקלי האלף של כל הזנים והקווים במבחן היו גבוהים. הז. 242 היה עם המשקל אלף הגבוה במבחן: 61 גרם ל-1,000 גרעינים. הזנים כיתאין וגדיש היו עם משקלי האלף הנמוכים ביותר: 46.7 ו-47.9 גרם, בהתאמה.
טבלה מספר 5: אחוז חלבון, אחוז גלוטן רטוב, אינדקס גלוטן וערכי IDK בגרגרים
הערות: התוצאות מהוות ממוצע של כל חלקות הזן יחד, ואין חזרות.
ערכי ה- IDK ביחס לאיכות הגלוטן הם כדלקמן:
15-0: נמוכים מאוד, בצק חזק מאוד; 40-20: נמוכים, בצק חזק; 75-45: טובים מאוד; 100-80: טובים;
מעל 105: נמוכים, בצק רך מאוד.
אחוז החלבון נמצא תקין בכל הזנים והקווים. הקו אג. 87 התבלט בחלבון גבוה במיוחד: 13.5% ביחס לשאר הזנים.
אחוז הגלוטן הרטוב נמצא תקין במרבית הזנים והקווים. גם כאן התבלטו הקו אג. 87 והקו רנמ 2 באחוזי גלוטן רטוב גבוהים במיוחד: 31%. הקווים ש 4632 והז. 115 היו הנמוכים ביותר במבחן עם 24.5% גלוטן רטוב.
במרבית הזנים והקווים התקבלו ערכים נמוכים של אינדקס גלוטן מתחת ל- 40 אחוז. הקו ש 4632 בלט באינדקס גבוה במיוחד: 89.8, והערכים הנמוכים ביותר במבחן התקבלו מהקווים רנמ 2 והז. 242 עם 11.5 אחוז. ערכי ה-IDK היו טובים בכל הזנים והקווים במבחן.
יבולי מספוא – חומר יבש
כל הזנים נקצרו באותו היום – בתאריך 23 במרץ 2023 (עקב דחייה בקציר של הזנים הבכירים בעקבות גשמים)
טבלה מספר 6: תאריכי קציר המספוא
מס' זן תאריך השתבלות ימים מהצצה להשתבלות ימים מהשתבלות לקציר שלב פנולוגי 1 אג 91 21/1/23 61 61 מהלך הבשלת דונג 2 עמית 27/1/23 67 55 מהלך הבשלת דונג 3 עומר 13/2/23 84 38 מהלך הבשלת דונג 4 כיתאין 21/2/23 92 30 מהלך הבשלת דונג 5 גדרה 22/2/23 93 29 מלא עד סוף חלב 6 גדיש 25/2/23 96 26 מלא עד סוף חלב 7 יוגב 1/3/23 100 22 מלא עד סוף חלב 8 מגל 1/3/23 100 22 מלא עד סוף חלב
טבלה מספר 7: היבול והאחוז של החומר היבש
זן יבול חומר יבש (ק"ג/ד') זן אחוז חומר יבש עומר 960 A אג 91 37% A גדיש 956 A עומר 34% AB מגל 949 A עמית 34% AB גדרה 905 A גדרה 33% BC יוגב 896 A כיתאין 33% BC עמית 888 A יוגב 32% BC כיתאין 876 A גדיש 31% C אג 91 720 A מגל 24% D
אותיות שונות באותו הטור מצביעות על הבדל מובהק בין הטיפולים ברמה של P<0.05 ע"פ מבחן Tukey Kramer.
יבול החומר היבש לדונם גבוה מאוד (יחסית לתנאי בעל בנגב) כמעט בכל הזנים, כולל השעורה, כשכמות היבול נעה בין 960-850 ק"ג/ד', ורק הזן אג 91 הניב יבול חומר יבש נמוך של 720 ק"ג/ד', אך לא במובהק משאר הזנים.
באחוז החומר היבש בעת קציר המספוא נראו הבדלים בין הזנים, כאשר הזן מגל התאפיין באחוז החומר היבש הנמוך ביותר, מה שמעיד על כך שיכול היה להיקצר במועד מאוחר יותר ואולי לצבור יבול נוסף. הסיבה לתופעה זו היא כנראה התפצלות נמרצת של השעורה באמצע העונה, שגרמה לכך שהשיבולים הראשונות הגיעו לגרעין מלא, ולפיהן נקבע מועד הקציר, ואילו השיבולים המאוחרות טרם הגיעו לגרעין מלא וגם אחוז החומר היבש בהן היה נמוך והשפיע על אחוז החומר היבש הכללי.
דיון ומסקנות
מבחן זני החיטה ברעים בבעל התקיים במסגרת מבחני הזנים הארציים, בתנאי האקלים של הנגב המערבי. השנה התחילה בגשמים מעטים, אך האביב היה גשום והטמפרטורות בו היו נוחות, ולכן המשקל הנפחי ומשקל האלף היו גבוהים בכל הזנים. ערכי החלבון היו תקינים וגבוהים ברוב הזנים. ערכי הגלוטן הרטוב היו תקינים ברוב הזנים, מלבד בקווים ש 4632 והז. 115, שבהם היו נמוכים: מתחת ל-25%.
הקו הז. 242 הצטיין ביבול הגרעינים הגבוה במבחן: 792 ק"ג/ד'. בשנה זו זרענו זן שעורה "מגל" לשם השוואה עם זני החיטה במבחן, ונראה כי השעורה הניבה את היבול הנמוך ביותר: 519 ק"ג לדונם, והייתה גם היחידה שרבצה. מבין זני החיטה, אג 91 הניב את היבול הנמוך ביותר: 527 ק"ג/ד' בלבד. גם במשקל הנפחי היה נמוך בהשוואה לאחרים, אף שבעבר הצטיין במדד זה. הזן היה הבכיר ביותר במבחן, אך ייתכן שנפגע יותר מהאחרים מעצירת הגשמים בחודש ינואר והיה לו קושי ביצירת סעיפים חדשים.
המשקל הנפחי נמצא גבוה ותקין בכל הזנים והקווים, כשהזן כיתאין היה הגבוה ביותר עם משקל נפחי של 84.4, וממוצע משקל האלף שלו במבחן היה גם הוא גבוה מאוד: 53.8 גרם לאלף גרעינים. הגבוה ביותר היה הקו הז. 242 – משקל אלף של 61 גרם, והנמוכים ביותר היו כיתאין וגדיש עם משקלי אלף של 46.7 ו-47.9, בהתאמה.
אחוז החלבון נמצא גבוה ותקין בכל הזנים והקווים. הקו אג. 87 התבלט באחוז חלבון גבוה במיוחד: 13.5%. הקו הז. 115 היה הנמוך במבחן עם 11.3% חלבון. ממוצע אחוז הגלוטן הרטוב במבחן היה תקין: 26.9%, ובלט הקו אג 87 עם 31% גלוטן רטוב; הקו ש 4632 והז. 115 היו עם שיעור הגלוטן הנמוך במבחן – מתחת ל-25%.
אינדקס הגלוטן היה נמוך מ-40% במרבית הזנים והקווים, כאשר ש 4632 היה הגבוה מכולם: 89.8%; רנמ 2 והז. 242 היו הנמוכים ביותר – כ-11.4% בלבד. ערכי ה-IDK היו טובים בכל הזנים והקווים במבחן.
בתנאי הגידול המיוחדים של שנת המחקר (עצירת גשמים בינואר) ואביב נוח וטוב למילוי גרגר, הצטיין הקו האפיל הז. 242 ביבול הגרגרים הגבוה במבחן: 792 ק"ג/ד' ובמשקל נפחי טוב ובאחוז חלבון ואחוז גלוטן תקינים. הז. 155 הניב יבול גרגרים גבוה מאוד, אך אחוזי החלבון והגלוטן הרטוב היו נמוכים יחסית לזנים האחרים, לכן יש לבדוק את תוצאותיו במבחנים האחרים, ולפיהם להחליט לגבי המשך הדרך. אג 97 ורפ 5 הם קווים בינוניים, אשר הניבו יבול גרגרים גבוה, המשקל הנפחי שלהם טוב וגם אחוזי החלבון והגלוטן תקינים, כך שכדאי לשקול את ההמשך עמם, בהתאם לתוצאותיהם במבחנים האחרים.
רב 2 הוא זן הבכיר מהזן עומר, והוא אף טוב מעומר במדדים של יבול גרגרים, משקל נפחי ואחוז חלבון. במדד הגלוטן הרטוב נמצא מעט מתחת לעומר, אך ללא מובהקות סטטיסטית. הרב 2 סיים שלוש שנות ניסויים במבחנים, והומלץ להכניסו לתצפיות משקיות.
הזן עומר הוותיק הניב יבול גרעינים נמוך יחסית לאחרים במבחן: 618 ק"ג לדונם, והמשקל הנפחי ואחוזי החלבון והגלוטן היו תקינים. העומר הוא מהזנים הוותיקים במזרע, והוא רגיש לרביצה ולמחלות, ולכן מחפשים זן שיניב יבול גרעינים גבוה ממנו ויתאפיין בתכונות איכות טובות.
זן השעורה מגל נזרע לשם השוואת פוטנציאל היבול לזני החיטה. זן זה היחיד שרבץ במבחן, וייתכן שזו הסיבה לכך שיבולו היה הנמוך מכל זני החיטה במבחן.
בבחינת הזנים ליבול חומר יבש, לא היה הבדל מובהק בין זני החיטה וגם לא מהשעורה: היבול נע סביב 950 ק"ג/ד' חומר יבש. רק האג 91 הניב יבול נמוך (אך לא במובהק) מכולם: 720 ק"ג/ד', וגם ביבול גרעינים היה נמוך מאוד, מה שמחזק את ההנחה שנפגע קשה יותר בגלל בכירותו.
תודות
תודה לארגון עובדי הפלחה ולקרן שה"מ שסייעו במימון הניסוי;
תודה לסאקר לג'מאל ממעבדתו של ד"ר דוד בונפיל – על הזריעה;
תודה לד"ר דוד בונפיל ולצוות המעבדה – על ביצוע בדיקות איכות הגרגרים;
תודה לשקד כוכבא ולמיטב מאור, מדריכי שה"מ – על העזרה בקציר המספוא.
האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.
© שה"מ – הוצאה לאור, 2026, עריכה לשונית: עדי סלוניקו
כיתובים:
שדות הנגב שבהם התבצע המחקר
זריעת זני החיטה באחד משטחי הניסוי באמצעות מזרעת הניסויים
שקיות איסוף הזרעים מהשטח, בדרך למעבדה
צילומים: יונתן עמנואל, שה"מ
