יבול שיא
הרפת והחלב
1ביתניה עילית צילום זאב הררי

ביתניה עילית בגובה אפס  

2 דק' קריאה

שיתוף:

קוצים מלחכים את שולי ההיסטוריה הקיבוצית באנדרטת האוהל הבודד  

איש קיבוץ בהווה ובעבר, וכל טייל שיבקר באתר ביתניה עילית, הממוקם על רכס פוריה, בצומת הסמוך לקיבוץ אלומות וצופה מגובה פני הים מזרחה על עמק הירדן, ישתאה אל מול הנוף המקסים. המצפור מבטא באופן תמציתי וראוי את ניסיון ההתיישבות הראשון של תנועת "השומר הצעיר" בארץ ישראל מלפני 125 שנים, בהנצחה רעיונית להמשך הכרה והערכה. בשנת 1964 התקיימה תחרות בקרב אומנים מ"הקיבוץ הארצי" לעיצוב האתר, וזכתה בה הצעתו של חיליק ערד, אדריכל מקיבוץ סער, שעבד במחלקה הטכנית של התנועה.  
האתר האייקוני שיצר, בנוי משילוב אבן בזלת מקומית ואלמנט חזותי מבטון חשוף דק, המדמה בצורתו אוהל מעוגל, מעין גביע הפוך בעל שני פתחים וגג חרטומי קטום ופתוח, המשקיף לשמיים. על גבי הקיר הפנימי חקוקים בתפזורת שמות קיבוצי הקיבוץ הארצי. ה"אוהל" מוקף חומה קשתית מאבני בזלת וסביבו פזורים מספר עצים שבצילם פינות מנוחה למטיילים.  

חלומות שנרקמו 

בשנת 2023, כשמלאו לתנועת השומר הצעיר 110 שנים מאז נוסדה, הוצב מטעמה בכניסה לאתר, שלט עץ המספר למבקרים: "באתר זה שכן בשנת תרפ"א (1920-1921) מחנה אוהלים. כאן קיימו חיי קבוצה שיתופיים וחתרו לתיקון אדם ועולם. חלומותיהם שנרקמו כאן עתידים היו להתגשם ולהתפשט על פני הארץ כולה". ההיסטוריה מספרת כי במקום זה, "הגו ותססו 26 בחורים וארבע בחורות, חברי מחנה עבודה של התנועה. 'קן נשרים' של מאיר יערי, דוד הורוביץ ועוד חברי 'קהיליתנו' הפך לסמל העלייה השומרית, השפיע עמוקות" על המעבר מקבוצות חינוכיות להיווצרות שותפות רעיונית ולהתגבשות קיבוצים. ההגות התוססת הביאה בשנת 1927 להקמת הקיבוץ הארצי, ש-85 קיבוציו ומאות קיניו והכשרותיו בארץ ובתפוצות "רשמו פרקי גורל בהיסטוריה הציונית ובקורות מדינת ישראל." שיחות הווידוי, על החוויות וההתלבטויות האישיות, שעלו בקרב מתיישבי האוהלים בביתניה עילית, ראו אור בקובץ "קהיליתנו" שיצא ערב העלייה לבית אלפא, בשנת 1922, ובמחזה "ליל העשרים" מאת יהושוע סובול, במקור חבר התנועה שהגשים בשמיר. מקורות מייחסים למחזה תיאור על שיחה לילית סוערת בביתניה, בבחינת "שיחת קבוצה" לפיה "בלילות השתקעו בפולחן של שיחות וידוי וחשפו את נפשם."                                             

בקיץ החם והיבש, כשהרקיע ממעל אביך, הקוצים מכסים פה ושם את האתר ומלחכים את שולי ההיסטוריה. לכלוכים מעופפים מסביב לאוהל, כאילו אין תחזוקה שוטפת, בבחינת "אמץ אתר", ונדמה שהאוהל הבודד מתייתם מפרקי הגורל בהיסטוריה של המדינה הפצועה, אך שורד בהדרו את פגעי הזמן. מומלץ לביקור. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בשנים האחרונות מתקשים יותר ויותר מגדלים לגדל כוסברה בחודשי הקיץ כתוצאה מהתמוטטות לאחר הנביטה. התופעה הפכה נפוצה מאוד בחלקות שבהן גודלה כוסברה בעבר, אך לא רק בהן, והיא אופיינית בייחוד לחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר),
2 דק' קריאה
במושב יבול שבחבל תקומה, התקיים היום (יום ה' 21/8) במעמד שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר וראש המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו* *משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף מנהלת תקומה, פדרציית מונטריאול וארגון "קדמה" משיקים מיזם
3 דק' קריאה
מו"פ ערבה תיכונה וצפונית- תמר עמי מדואל ז"ל הלך מאיתנו. עמי היה חבר בגרעין המייסדים של מושב עין תמר והגיע לכיכר סדום ב 1982. עמי, בעל אצבעות ירקות, הקים משק חקלאי לתפארת. עם הקמת מו"פ
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות וביטחון המזון ומנהלת תקומה ישקיעו 45 מיליון ש״ח בשיקום ובפיתוח משקים חקלאיים קיימים וחדשים בחבל תקומה *תמונה ראשית: צוערים‭ ‬עושים‭ ‬עישוב‭ ‬שדה‭ ‬בצל‭ ‬במושב‭ ‬יתד‭ ‬‭.‬צילום: ‬ליזי‭ ‬שאנן, ‬מתוך‭ ‬אתר‭ ‬פיקיויקי מנכ"ל משרד
2 דק' קריאה
למרות המחלות של העץ, נזקי המלחמה המתמשכים, ומזג אוויר שלא עושה חסד עם הפרי, מגדלי האגס אופטימיים ומצפים ליבול מוגבר בשנה הבאה, ויש גם זן ישראלי חדש שעושה חיל בארץ ובעולם- ״זה אגס ישראלי
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן