יבול שיא
הרפת והחלב
1ביתניה עילית צילום זאב הררי

ביתניה עילית בגובה אפס  

2 דק' קריאה

שיתוף:

קוצים מלחכים את שולי ההיסטוריה הקיבוצית באנדרטת האוהל הבודד  

איש קיבוץ בהווה ובעבר, וכל טייל שיבקר באתר ביתניה עילית, הממוקם על רכס פוריה, בצומת הסמוך לקיבוץ אלומות וצופה מגובה פני הים מזרחה על עמק הירדן, ישתאה אל מול הנוף המקסים. המצפור מבטא באופן תמציתי וראוי את ניסיון ההתיישבות הראשון של תנועת "השומר הצעיר" בארץ ישראל מלפני 125 שנים, בהנצחה רעיונית להמשך הכרה והערכה. בשנת 1964 התקיימה תחרות בקרב אומנים מ"הקיבוץ הארצי" לעיצוב האתר, וזכתה בה הצעתו של חיליק ערד, אדריכל מקיבוץ סער, שעבד במחלקה הטכנית של התנועה.  
האתר האייקוני שיצר, בנוי משילוב אבן בזלת מקומית ואלמנט חזותי מבטון חשוף דק, המדמה בצורתו אוהל מעוגל, מעין גביע הפוך בעל שני פתחים וגג חרטומי קטום ופתוח, המשקיף לשמיים. על גבי הקיר הפנימי חקוקים בתפזורת שמות קיבוצי הקיבוץ הארצי. ה"אוהל" מוקף חומה קשתית מאבני בזלת וסביבו פזורים מספר עצים שבצילם פינות מנוחה למטיילים.  

חלומות שנרקמו 

בשנת 2023, כשמלאו לתנועת השומר הצעיר 110 שנים מאז נוסדה, הוצב מטעמה בכניסה לאתר, שלט עץ המספר למבקרים: "באתר זה שכן בשנת תרפ"א (1920-1921) מחנה אוהלים. כאן קיימו חיי קבוצה שיתופיים וחתרו לתיקון אדם ועולם. חלומותיהם שנרקמו כאן עתידים היו להתגשם ולהתפשט על פני הארץ כולה". ההיסטוריה מספרת כי במקום זה, "הגו ותססו 26 בחורים וארבע בחורות, חברי מחנה עבודה של התנועה. 'קן נשרים' של מאיר יערי, דוד הורוביץ ועוד חברי 'קהיליתנו' הפך לסמל העלייה השומרית, השפיע עמוקות" על המעבר מקבוצות חינוכיות להיווצרות שותפות רעיונית ולהתגבשות קיבוצים. ההגות התוססת הביאה בשנת 1927 להקמת הקיבוץ הארצי, ש-85 קיבוציו ומאות קיניו והכשרותיו בארץ ובתפוצות "רשמו פרקי גורל בהיסטוריה הציונית ובקורות מדינת ישראל." שיחות הווידוי, על החוויות וההתלבטויות האישיות, שעלו בקרב מתיישבי האוהלים בביתניה עילית, ראו אור בקובץ "קהיליתנו" שיצא ערב העלייה לבית אלפא, בשנת 1922, ובמחזה "ליל העשרים" מאת יהושוע סובול, במקור חבר התנועה שהגשים בשמיר. מקורות מייחסים למחזה תיאור על שיחה לילית סוערת בביתניה, בבחינת "שיחת קבוצה" לפיה "בלילות השתקעו בפולחן של שיחות וידוי וחשפו את נפשם."                                             

בקיץ החם והיבש, כשהרקיע ממעל אביך, הקוצים מכסים פה ושם את האתר ומלחכים את שולי ההיסטוריה. לכלוכים מעופפים מסביב לאוהל, כאילו אין תחזוקה שוטפת, בבחינת "אמץ אתר", ונדמה שהאוהל הבודד מתייתם מפרקי הגורל בהיסטוריה של המדינה הפצועה, אך שורד בהדרו את פגעי הזמן. מומלץ לביקור. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!