לאחר קריירה ענפה בתחום הדיר והחלב, בעשור האחרון שייקה דרורי מנהל את מכון התערובת בכפר יהושע. לדבריו, דווקא ימי הקורונה סייעו לצוות המכון להתמודד עם המלחמה הנוכחית, והמחויבות של העובדים היא זאת שמסייעת לספק את המזון לכל הלקוחות
*תמונה ראשית: שייקה דרורי. מפרגן לכל צוות העובדים במכון התערובת על המסירות צילום: מכון תערובת כפר יהושע
שייקה דרורי מנהל את מכון התערובת בכפר יהושע מאז שנת 2016. שייקה גר במושב נורדיה ותחילת דרכו הייתה בדיר הכבשים במושב. בהמשך ניהל את אגודת הנוקדים, ניהל את מועצת החלב ובעשר השנים האחרונות הוא מצעיד את כפר יהושע: מוביל יוזמות שונות בכפר ומנהל את מכון התערובת.
לדברי דרורי, השנים האחרונות די הכינו אותו למצב המלחמה הנוכחי. "אפשר לומר שתקופת הקורונה הכשירה אותנו לימים אלו", הוא אומר. "ימי הקורונה הביאה עמה פתרונות שחייבו חלק מהעובדים לעבוד מביתם. גם אז היה צורך לדאוג למלאים של גרעינים. יש דמיון בין תקופת הקורונה לתקופה הנוכחית. בתקופה האחרונה, היו תרחישים שתפרוץ מלחמה ואנו התכוננו והכנו את עצמנו למצב.
"המלאים והתשומות שלנו מגיעים בחלקם מארצות מעבר לים. ידענו שיכול להיות מצב חירום ואי לכך דאגנו מראש שיהיה לנו מלאי גדול. ההבנה שאנו מחויבים לדאוג לשעת חירום יצרה מצב שיש לנו מלאי מספיק של גרעינים. יש צורך לאפסן את המלאים, ודאגתי שיהיו לנו מספיק אפשרויות אחסון. הקנייה מחיבת אותנו בחגורת שומן כספית, מכיוון שהקנייה של התשומות היא במזומן".
דרורי מספר כי הפעם הוא וצוות מכון התערובת היו מוכנים לתרחיש של הקצנה, בניגוד לאוקטובר 2023. "ב-7.10 היינו בבעיה", הוא מודה. "אפקט ההפתעה יצר כמה בעיות. נתפסנו לא מוכנים. עד אוקטובר 2023 מכרנו תערובות לעזה. המלחמה הביאה לכך שחלק מהשוק שמכרנו לשם – ירד".
מצד שני, שינוי סדר העבודה בקורונה סייע לדרורי ולצוות עובדי המכון להתמודד עם הקשיים שנוצרו ב-7 באוקטובר ובימי המשבר שלאחר מכן. "בתקופת הקורונה רכשנו מחשבים ניידים כדי שחלק מהעובדים יעבדו מהבית", מספר דרורי. "הייתה לנו בעיה עם מלאים של גרעינים, ובהמשך דאגנו אז שיהיו מלאים של תשומות במכון התערובת. הנהלים שנוצרו אז הם הנהלים שלנו בימים אלו. אנו ממשיכים לעבוד כרגיל, ונעזרים בזום שפותח אז. גם היום אנו עורכים את חלק מהפגישות והישיבות מהבית".
לדברי דרורי, מעבר לשינוי זה או אחר בסדרי העבודה, הדבר החשוב ביותר ביכולת של המכון לתפקד בימי משבר היא המחויבות של העובדים. "הלקוחות שלנו אינם ניידים ואנו מחויבים לספק לחקלאים את מלוא המזון למשקי בעלי החיים", הוא מסביר. "יש לנו לקוחות רבים שנמצאים ממש בגבולות המדינה. הנהגים שמובילים תערובת לגבול הצפון מצוידים בשכפ"ץ ובקסדה למקרים שבהם יש הפגזות. הנהגים שמגיעים למשקים שצמודים לגבול מודיעים למנהל הייצור שהם מגיעים. אנו מקיימים שגרת מלחמה".
"מאז ה-7.10 ענף מכוני התערובת ירד בתפוקה של כ-15 אחוז. היו כמה משקי עופות שלא עבדו והיבוא מחק בצורה דרמטית את הייצור. השוק משתנה כל הזמן. החוכמה היא להתאים את עצמך במהירות הנכונה למצב השוק. במכון התערובת של כפר יהושע עובדים כ-30 אנשים. יש נשים ויש גברים שהם הורים לילדים קטנים, דבר המחייב התנהלות שונה – התנהלות של ימי מלחמה. אנו עובדים כרגיל אך בתנאים שונים. אנו מחויבים לשמור על הרצף ולספק תערובת לכל בעלי החיים. הכל מתפקד, וזה בזכותם של כל העובדים במכון. כל הכבוד להם! אנשי הייצור, הנהלת החשבונות, אנשי השיווק שנמצאים בשטח וכמובן הנהגים".
לדברי דרורי, אחד האתגרים בימי המלחמה היא לשמור על מצב הרוח של העובדים. "דאגנו שהמקלט שאליו אנו יורדים בשעת אזעקה יהיה מצויד בשתייה, בכיבוד. נוצרת דינמיקה מיוחדת במקלט. העובדים, הנהגים, לקוחות, סוחרים – כולנו יחד במקלט. זהו מצב יוצא דופן, ונוצרת היכרות אחרת וקשר אנושי משמח. בעיניי זה הכי טבעי בעולם. הצורך לצייד את הנהגים בשכפ"ץ וקסדה הוא מחויב מציאות, גם אם הוא נראה מאוד לא טבעי".
