יבול שיא
הרפת והחלב
MICHAL

האם הסכם משפחתי פנימי גובר על צוואה מאוחרת?

3 דק' קריאה

שיתוף:

פסק דין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבע, כי הסכם משפחתי שקבע "בן ממשיך" במושב שאינו מושב עובדים לא כלל אינדיקציה להתחייבות בלתי חוזרת להעברת זכויות ולכן הוראות הצוואה המאוחרת גוברות. להלן עיקרי פסק הדין

תמצית העובדות

אמם המנוחה של הצדדים בהליך היתה חברת אגודה ובעלת זכויות "בר רשות" במשק חקלאי במושב שיתופי בצפון. הזכויות במשק היו רשומות על שמה משנת 1992 מכוח חוזה משבצת דו צדדי מול מינהל מקרקעי ישראל.

ביום 26.06.1991, נחתם הסכם בין המנוחה לבין המבקשים (בנה של המנוחה ורעייתו) לפיו הוסכם כי בנה ורעייתו יהיו "בן ממשיך" של המשק, כהגדרתו של מונח זה בתקנות האגודות השיתופיות (להלן: "ההסכם"). בהמשך אותה שנה, העבירו המבקשים והמנוחה את בקשת המבקשים להתקבל למושב כ"בנים ממשיכים" וכן את הסכמת האם לכך.

ביום 31.03.1992 נחתם בין המנוחה, האגודה ומינהל מקרקעי ישראל הסכם להקמת יחידת מגורים נוספת לבן משפחה, עבור בנה ורעייתו המתגוררים ביחידה שנבנתה במשק. להשלמת התמונה, יצויין כי המשיבות, האחיות, בנות המנוחה, אינן מתגוררות במשק.

המנוחה ערכה צוואה בשנת 2019 ונפטרה בשנת 2022. צו קיום צוואת האם המנוחה קבע כי היא הורישה לילדיה (המשיבות והמבקש) את עיזבונה שכלל את המשק (להלן: "הצוואה").

בית משפט השלום קבע כי המנוחה לא העניקה את זכויותיה במשק במתנה ללא תמורה לבנה ולרעייתו, וכי לא ניתן לראות במבקשים "בנים ממשיכים" בהתאם להגדרת המונח בתקנות האגודות השיתופיות, שאינן חלות על כפר שיתופי. לשון ההסכם לא קבעה העברה ללא תמורה או התחייבות בלתי חוזרת, וכי כוונת המנוחה הייתה לאפשר למבקשים לבנות בית ולא להקנות להם את כלל הזכויות במשק. כמו כן צוין כי המנוחה, בעת עריכת צוואתה, לא חשבה שנתנה את המשק במתנה למבקשים.

על החלטה זו, הבן ורעייתו ביקשו לערער לבית המשפט המחוזי.

המבקשים (הבן ורעייתו) טענו כי "הסכם המתנה" משנת 1991, בו נקבע כי המבקשים יהיו "בן ממשיך" של המנוחה, תקף ומחייב. מנגד, המשיבות (האחיות) טענו כי ההסכם אינו כולל התחייבות בלתי חוזרת להעברת המשק לידי המבקשים והמנוחה התכוונה לאפשר באמצעותו את בניית הבית הנוסף בלבד, ולא להעניק להם את מלוא זכויותיה בנחלה.

דיון והכרעה

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הערעור. הניתוח המשפטי של בית המשפט חולק לשני מעגלים – המעגל החיצוני (מול רמ"י והאגודה) והמעגל הפנימי (המשפחתי).

המעגל החיצוני

הזכויות במשקים במושב נשוא ההליך הוסדרו מכוח חוזה משבצת דו צדדי שנחתם בשנת 2009 בין האגודה לבין מינהל מקרקעי ישראל. זכותה של המנוחה במשק כפופה להסכם המשבצת ונגזרת ממנו. בסעיף 19ב' להסכם המשבצת נרשם כי אסור לחברי האגודה להעביר זכויות שימוש במשק, לרבות בית המגורים, ללא הסכמה של המשכיר, הוא המינהל.

"בן ממשיך" הוא מוסד ייחודי במשקים חקלאיים. מטרתו להבטיח את המשך קיומו של המשק כיחידה חקלאית ולמנוע את פיצולו. מהותו היא הענקת זכויות שימוש בנחלה ללא תמורה, כאשר מימוש ההעברה נדחה לרוב לאחר פטירת ההורים. הליך קבלתו של בן ממשיך כחבר אגודה, חלה על אגודה שסווגה על ידי הרשם כמושב עובדים, אלא אם נקבעו בתקנון האגודה הוראות ותנאים אחרים.

לאור האמור, בית המשפט המחוזי לא קיבל את טענת המערערים כי ניתן להחיל את מוסד "בן ממשיך" על סוגי התיישבות נוספים למעט מושב עובדים. במקרה הנדון, מדובר במושב שיתופי.

משמעות הדברים היא כי מבחינת המעגל החיצוני, המנוחה לא יכולה הייתה להעביר זכויותיה במשק למערערים עוד בחייה, ללא אישור המינהל מראש ובכתב. אישור זה לא הוצג. בנוסף, הסכם המשבצת הדו צדדי אינו כולל כלל את הביטוי "בן ממשיך", ותקנון האגודה אינו כולל הוראות או תנאים כלשהם לגבי קבלת בן ממשיך כחבר אגודה.

באשר לטענת המערערים ביחס להסכם לבניית הבית, נפסק כי ההסכם אינו כולל את המונח "בן ממשיך" אלא רשום בו מפורשות כי: "יחידת המגורים הנוספת תהא מיועדת למגורים של בני משפחתו של המתיישב בלבד.

המעגל הפנימי

בית המשפט המחוזי סבר כי בית משפט השלום צדק בקביעתו כי אין בהסכם לבניית הבית אינדיקציה להתחייבות בלתי חוזרת מצד המנוחה ואין בו אמירה ברורה, אף לא משתמעת, כי המנוחה מעבירה ביום החתימה את כלל זכויותיה במשק, עוד בחייה, לידי המערערים, לחלופין לעתיד לבוא ביום פטירתה. על כן, בית המשפט המחוזי קבע כי מטרת ההסכם הייתה לאפשר בניית בית מגורים נוסף, להבדיל מהעברת זכויותיה הקנייניות של המנוחה למערערים עוד בחייה.

בית המשפט המחוזי אף סבר כי צוואת המנוחה נתנה מענה הולם להסתמכותם על "הסכם המתנה" כאשר המנוחה בצוואתה משנת 2019, ציוותה למערערים את הבית שבנו בכספם ובכך הבטיחה את זכויותיהם בנכס עליו הסתמכו.

לאור המתואר, בית המשפט המחוזי קבע כי דין הערעור להידחות.

רמ"ש (חיפה) 27766-02-25 פלוני נ' אלמונית (22.7.2026)

האמור אינו בגדר חוות דעת משפטית אלא מידע כללי בלבד שאינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג.

הכותבת היא יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים.

מחויבים לשטח

מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח ומטה התנועה קיימו ישיבת עבודה עם הנהלת מושב הודיה, אשר במועצה האזורית חוף אשקלון לקידום הנושאים שעומדים על סדר היום של המושב בנושאי קרקעות, קהילה ותרבות, חקלאות ופל"ח.

ChatGPT Image Aug 18, 2026, 09 59 19 PM
עמית יפרח ומטה התנועה במושב הודיה

יפרח אמר: "אנו ממשיכים להגיע לשטח ונהנים מהנהלות המושבים אשר יוזמות ומפתחות את המושב על כל היבטיו ולטובת תושביו. אני מודה להנהלת המושב על הפגישה המשמעותית."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מנכ״ל ומייסד השומר החדש יואל זילברמן עושה בשעה זו את דרכו מביתו ברמת הגולן למשכן הכנסת בירושלים, כדי להצטרף לאוהל שהקים הערב ח"כ אלישע מדן בקריאה להקמת ממשלת אחדות. זילברמן: ״אני לא משויך לשום
< 1 דק' קריאה
למעלה מ-120 מציגים הציגו בתערוכה שהתקיימה בגן לאומי מעיין חרוד  20–21 באוקטובר 2026 * להלן רשמים מהכנס יו"ר הכנס: חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון-מיגל *תמונה ראשית: תערוכת "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2026 במעיין חרוד.
4 דק' קריאה
דו"ח מסכם 2023-2025 מו"פ דרום / דו"ח סופי מסכם, – מספר מחקר: 92-16-0022– חוקר ראשית: טל אוגד ‘ חוקר ירקות, מו"פ דרום. – חוקרים שותפים: דוד סילברמן, מנהל תחום ירקות, שה"מ, ליווי וייעוץ בניסויים;
14 דק' קריאה
נטלי תורן 1,3, דורון שבתאי 2,1, עדי קושמרו ביאר 1, ישי נהרי 1, ורן אראל 1. 1 מרכז מחקר גילת, המכון למדעי הקרקע, המים, והסביבה, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני 2 הפקולטה לחקלאות,
5 דק' קריאה
תקציר כמשון שקעים (סטמפיליום) בבצל היא מחלת עלווה מורכבת, אשר הופעתה בשדה אינה מוסברת על ידי תנאי מזג אוויר בלבד. מתוך ניטורי שדה רב-עונתיים גובשה היפותיזה שלפיה הופעת המחלה דורשת שילוב בין רצף אקלימי
8 דק' קריאה
חוות עדן-2026 יפתח גלעדי, צבי ניומן, שמעון לחיאני, מחמוד זועבי, חזי גורן – חוות עדן, מו"פ בית שאן. ליאור אברהם, ניצן כהן – שה"מ תקציר מבחן זני אבטיח מורכב נשתל בחלקת נסיונות בחוות עדן,
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!