יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 08 30 114521

"החקלאות מסמלת את היותנו חפצי חיים" 

7 דק' קריאה

שיתוף:

במשך 23 שנה מנהלת אילנית דדוש כלפון את אגודת עזיזה ומייצגת את מגדלי העיזים ברחבי מדינת ישראל * אילנית מתגוררת במושב גורן שעל גבול הלבנון ועסוקה 24/7 בקידום ענף העיזים 

את אילנית דעדוש חלפון פגשתי בחווה שלה ושל משפחתה. אילנית ודורון גרים במושב גורן שבצפון הארץ. יש לדורון ואילנית דיר עיזים מאד גדול. אילנית נולדה וגדלה בנהריה. דורון נולד וגדל במושב גורן. דורון גדל במשפחה של חקלאים והחליט עוד בהיותו נער שיהיה חקלאי בבגרותו.  

אילנית גדלה במשפחה ברוכת ילדים, בת הזקונים, העשירית במספר במשפחתה, משפחה  מאד חמה וכפי שאילנית אמרה: "אמא שלי שושנה היתה ביג מאמא. האב שמואל היה בעל מספר עסקים בנהריה. שושנה אימי נולדה וגדלה בפורטוגל. בילדותה משפחתה גורשה מפורטוגל וכך הגיעו למרוקו.  

"במרוקו  הוריי נפגשו והתאהבו. משפחתו של אבא התנגדה לנישואיהם אבל הוריי לא ויתרו ונישאו. האהבה היתה נוכחת בחייהם ובמשפחתנו. הוריי החליטו לעלות לארץ וכאן על אף הקשיים הולידו עשרה ילדים ופרנסו אותנו בכבוד.  

"כולנו שירתנו בצבא. במלחמת של"ג ארבעה מאחיי ואחיותיי שירתו בצבא. עד מלחמת של"ג אבא פרנס ועבד קשה בעסקים שהקים. במלחמה זו אחי מקסים נפצע מאד קשה. הוא הוגדר כפצוע הקשה ביותר במלחמה זו. מקסים היה עם אחוז מאד גבוה של כוויות, ואף  איבד את השמיעה שלו. מרגע פציעתו של מקסים אבא ואמא עזבו הכל וטיפלו במקסים. מקסים עבר 120 ניתוחים והוגדר כנס רפואי. אני שהייתי הצעירה ביותר במשפחה ועדיין ילדה לקחתי על עצמי את המשך ניהול העסקים. אבא סמך עליי, היה בינינו קשר מאד קרוב. הוריי נפטרו כשהיו צעירים יחסית, איבדנו אחות שחלתה ונפטרה. כולנו עוטפים את מקסים. רוב אחיי גרים בצפון הארץ וכולם הצליחו בדרכם." 

ההחלטה של דורון להיות חקלאי בבגרותו הביאה ויצרה מסלול חיים של דורון ואילנית והמשפחה אותה הקימו.  

אילנית: "הייתי נערה בת 18 כשהכרתי את דורון בן ה-23. אחת השאלות הראשונות ששאלתי אותו: 'מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?' התשובה הייתה חקלאי. נישאנו לאחר חמש שנים.  

"להוריו של דורון יש משק בגורן. אחיו הגדול עבד במשק ובשלב מסוים הבנו שלא יהיה זה נכון להיות במשק הוריו. עבדנו והתפרנסנו, אני עבדתי בטיפול בנכים של משרד הבטחון ודורון במפעל באזור. לא ויתרנו על החלום שלנו לעסוק בחקלאות ולהיות בעלי משק.  

"בשנת 2009 נודע לנו שיש משק במושב גורן שהולך להיות בכונס נכסים. תוך שלושה ימים הצלחנו לגייס סכום כסף שישחרר את המשק מכונס הנכסים ועם מהמורות וקשיים שהיו – הפכנו לבעלי משק.  

"דורון אמר שרצונו להיות נוקד, ובכך נסללה דרך לרכישת עיזים, לבניית מכון חליבה ולעבודה  כנוקדים. אנו שותפים מלאים בדרכנו ובשנים הראשונות עבדנו יחד בדיר. חלבתי ואני יודעת את ענף העיזים מעצם היותנו שותפים.  

"דורון ואני צוות בכל. יש בינינו חלוקה. דורון הוא בעל ידע עצום  בעבודה, בעשייה ואני הייתי אשת החזון, זו שראתה חזון ומימשה את החזון. כך היה כשקנינו את המשק, וכך בהמשך. היו הרבה קשיים, כשהיינו דנים בינינו על הקשיים אותם העלה דורון, לי היה ברור איך להוביל ולהתגבר ולהוביל לפתרונות. היו קשיים כלכליים של מימון, של בירוקרטיה, של ממסד ומול אגודת המושב.  

"הפכנו לצוות מוביל. היינו מאד צעירים ,בשנות העשרים שלנו, עבדנו מאד קשה ובנינו יחד את הממלכה שלנו. עשר השנים הראשונות היו מאד קשות, נולדו לנו שלושה בנים. לא היה לנו חשמל במשק היו למשק שלנו חובות כבדים, והפרנסה שלנו הייתה מהעבודה שלי במשרד הבטחון בליווי וטיפול בנכי צה"ל. אצלי הקושי מתחלף במהותו והופך לאתגר." 

אגודת עזיזה 

בשנת 2000 דורון ואילנית בנו את דיר העיזים שלהם,היה זה בתקופה של טרום התאילנדים. אילנית עבדה בדיר ולמדה את הענף. תקופה קצרה אחר כך פנו אליה מאגודת עזיזה על מנת שתהיה המזכירה של האגודה. בהיותה המזכירה של האגודה, אילנית הגדילה ראש וזיהתה שיש הרבה מה לעשות על מנת לקדם את הענף, לדוגמא: צמצום עלויות, הטיפול בעודפיי חלב ועוד.  

עד שנת 2006 היה ענף העיזים ענף קטן בתוך ענף הצאן, מעין נספח ומי שניהל את הענף היתה אגודת הנוקדים. בשנה זו נפלה החלטה לצאת מאגודת הנוקדים ולרכז את ענף העיזים כגוף עצמאי.  

אילנית: "כשהקמנו את עזיזה ייצרנו כשישה וחצי מיליון ליטר חלב. כיום יש  60 מגדלים ואנו מייצרים כ- 16 מיליון ליטר חלב. ידעתי שאיכויות חלב הצאן הינם נפלאות ושמתי לי מטרה שיהיה זה חלב נגיש בכל בית בישראל. ידעתי שהפוטנציאל של חלב העיזים הוא במספר תחומים והאיכויות של חלב העיזים מרפאות וטובות לכולם." 

כאן המקום לציין שאחד ההבדלים הגדולים בין העיזים הכבשים  והבקר הוא שמגדל העיזים מרוויח אך ורק מהחלב. בבקר ובכבשים מרוויחים מייצור החלב ומענף הבשר.  

כאן המקום בו אילנה מצטטת מספרה של אילנה רוגל "על רוח וחומר", בו היא כותבת על האיכויות הרגשיות והפיסיות של חלב העיזים: "חלב העיזים מייצג את החיות והחיוניות המצויים בבריאותו הנפשית והפיזית של בן האדם. זהו חלב מרפא. לכן מייצג הוא בריאות נפשית ופיזית כאחד. מדובר בחוסן פיסי וחוסן נפשי". 

החיים של אילנית ודורון מביאים עימם אתגרים לא פשוטים. לפני כשש שנים, דורון נפגע קשה כתוצאה כאשר באלה נפלה עליו בהיותו בעבודה בדיר. דורון היה לכוד בתוך הבאלה ששקלה 600 ק"ג. הוא הצליח לחלץ עצמו מהטרקטור, היה בתרדמת ולאחר מכן עבר שיקום ערוך בבית חולים.  

החיים של בני הזוג קיבלו תפנית, שינו את התנהלותם. דורון עובד כיום במשק אך יותר ברמה הניהולית ואת המושכות לקח בנם הבכור, עומר, שהחליט לאחר שחרורו מהצבא שהוא רוצה להיות חקלאי ולהמשיך לעבוד ולהיות חקלאי.  

אילנית המשיכה למשוך את העגלה והחיטה ולאור המצב הכניסה מיכון חדיש, החליפה את מכון החליבה והובילה מהלכים שייצרו מצב שיהיו פחות תלויים בידיים עובדות ותגדיל את ממשק הרובוטים בהזנה במשק.  

אילנית ודורון ממשיכים להיות צוות מנצח בהחלטות משותפות. שלושה בנים להם, הגדול חקלאי, השני משרת בגולני והחליט שהוא רוצה קריירה צבאית והבן הצעיר (15) הוא כדורגלן, שוער בהפועל חיפה. 

לצד העבודה במשק, עם השנים הפכה אילנית לדמות מובילה ומרכזית באגודת העיזים "עזיזה" אותה היא מנהלת במשך שנים. תוך כדי הראיון מתקשר לאילנית מגדל עיזים מהמגזר הערבי ומתייעץ איתה לגביי זירמה על מנת להזריע עיזים. אילנית מרחיבה בתשובתה, מפנה את המגדל למזריעים, אומרת למגדל מהו הזמן הנכון על מנת להזריע ונותנת אינפורמציה ברמה המקצועית הגבוהה ביותר. לנהל ולרכז את עזיזה זה אומר התעמקות והתעסקות בנושאים רבים, כשהמטרה היא ריכוז וקידום הענף. 

אילנית: "ענף העיזים הוא ענף שנמצא בצמיחה וגדילה מתמדת. המודעות לאיכויות חלב עיזים גדלה. המודעות היא ברמה הקולינרית, הבריאותית וגם הקוסמטית. אחד המאפיינים של גידול עיזים הוא שיש להאכיל את העיזים במנת האוכל המדויקת בעבורה, אם לא, העז לא תיתן חלב. מנת האוכל של העיזים היא מאד יקרה. העיזים אוכלות בעיקר אספסת, זוהי השחת היקר ביותר שיש בשוק היום. המשתמע מכך, שהעלויות מאד גבוהות ואין אפשרות להוזיל את עלויות יצור החלב. 

"התפקיד שלי מתחלק לכמה סעיפים. אני זו שמייצגת את הענף מול מועצת החלב, משרד החקלאות, משרד האוצר ומייצגת את הענף מול המחלבות. אני שומרת הסף ומקדמת מבחינת מחירים ובעיתות משבר כשיש עודפי חלב.  

"בכל ענף יש חקלאים גדולים וחקלאים קטנים. אני דואגת שיהיו איזונים ושהחקלאים הקטנים יוכלו להמשיך להתקיים. עשינו החלטות ותקנות שיאפשרו לחקלאי הקטן להגדיל את ייצור החלב במשקו.  

"קיבלנו שורה של החלטות שמקלות על המשקים הקטנים. לדוגמא לא קונסים חקלאים קטנים בקנסות על חלב חריג. אין לדון משק קטן כמשק גדול. שמנו לנו למטרה שיהיו הרבה מגדלים ושלא תיווצר ריכוזיות של שתי חוות גדולות לגידול עיזים לכל הארץ. ריכוזיות יתר יכולה ליצור מצב שבעת משבר  של מחלה, חוסר בחלב – הענף יוקטן או יחוסל.  

"קווי הייצור במחלבות חייבים לפעול. השבתת קווי ייצור תחסל ותגדיל את המשבר. התפקיד של ניהול האגודה מתפשט לשלוש מאות ושישים מעלות. אני זו ששומרת על המגדלים מול הממשלה. נאבקתי מול ארבעה שרי חקלאות. המאבק הוא לשם תכנון של ענף העיזים. התכנון הוא אחד היסודות לקיומו ורווחתו של הענף. אני זו שמחויבת במתן וריכוז אינפורמציה בכל התחומים בעבור המגדלים. אני מייצגת את הענף מול חוק החלב והממשלה. אני מייצגת את המגדלים מול התעשיה – המחלבות וגם עוסקת בתחומים חדשים אותם אני מנסה לקדם בענף. כל נושא השיווק, הפרסום, המודעות, בתחום אחריותי. 

"כשהתחלתי," מספרת אילנית, "עסקתי בעיקר במתן וריכוז אינפורמציה. היום אני נמצאת בכל ועדה, בכל צומת הנוגעת לענף העיזים.  

"ישנם נושאים רבים הנוגעים לענף: "העובדים הזרים, מים, מזון לעיזים, תקנות עבודה, וטרינריה ועוד. ענף העיזים הוא עולם ומלואו, ענף שמתפתח וגדל וכך ההתעמקות והנושאים בו. ישנן כיום שלוש מחלבות הקולטות חלב עיזים ודומיננטיות בענף: תנובה, טרה וגד." 

Screenshot 2023 08 30 114509
אילנית דעדוש חלפון עם גדי בחווה בגורן. אלבום פרטי 

חלב עיזים: בריא מאוד 

בשנים האחרונות גדל מגוון מוצרי המדף של חלב העיזים. יוגורט העיזים, הידוע בבריאותו וכן מבחר של גבינות המיוצרות מחלב העיזים. יותר ויותר אנשים מודעים לאיכויות החלב של העיזים והצריכה גדלה. על מנת שענף זה יגדל ויצמח יש לטפל בכל הנושאים הרלוונטיים. אילנית דדוש כלפון היא ה"ביג מאמא" של הענף. הפגישה עמה מתארכת ואני מתלהבת מהאופטימיות שלה, הראייה קדימה ומההבנה שצריך תמיד לחפש פתרונות מחוץ לקופסה שמובילים לייצור נוסף ויצירתיות.  

אילנית: "בעבר דיברתי ויזמתי ייבוש אבקת חלב. בהתחלה צחקו עליי. היום מבינים שיש ללכת בכיוון זה. ייבוש אבקת החלב ייתן פתרון לוויסות במצבי חסר חלב ויצור בטחון. אני פועלת למען קידום ושימוש בגבינות הכבשים והכנסתם למוצרי מזון נוספים. כיום מחלבת טרה מייצרת חמאת עיזים, תנובה הקימה קווי ייצור של מוצרים מחלב העיזים. בכל מקום בו אפשר לקדם – שם אני נמצאת. אני רואה שיש מקום לפתח את הענף גם בענף הקוסמטיקה, התנאים מבשילים. 

"התפקיד שלי בניהול וריכוז ענף העיזים סובב 360 מעלות ואחת הבעיות היא סבך הבירוקרטיה. ישנן תקנות רבות החלות על המגדלים. יש בלי סוף קשיים בקיום תקנות אלו: מכבי אש, רישוי עסקים, פינוי פגרים, איכות הסביבה, תכנון, מחיר בהסכמה, עלויות התשומות, תיאום מחירים של ספקים, עידוד השקעות, מענקים למגדלים שרוצים להתמקצע, כל נושא שמשיק ומשפיע על עתיד הענף על אחריותי. עתידו של הענף קשור לפוליטיקה הישראלית. עבדתי מול ארבעה שרי חקלאות, אוצר וחברי כנסת. ענף העיזים והמגדלים מפוזרים בכל הארץ. המגדלים יודעים שאני הכתובת בכל תחום התמודדות שלהם בענף." 

החקלאות במדינת ישראל נמצאת בתחתית  סולם העדיפויות  של ממשלות ישראל זה הרבה שנים. אי אפשר שלא להתמקד בשאלה המהותית: מהי חקלאות בעבורך?  

"החקלאות מסמלת את היותנו חפצי חיים. החקלאות אמורה לספק בטחון תזונתי ובזמנים רגילים, היא המספקת את המזון הבסיסי הטרי והבריא ביותר. מדינת ישראל קמה כשאחת מהרגליים שלה זו החקלאות. במידה ורגל החקלאות תישבר – יישבר יסוד מאד מהותי בקיומה של המדינה.  

"החקלאות מסמלת את  הקשר עם האדמה, הקשר המקראי עם ארץ ישראל, החקלאות היא חלק מה-ד.נ.א עליו קמה מדינת ישראל, וה-ד.נ.א של החיים. החקלאות אוצרת בתוכה את כל המרכיבים המשמעותיים של החיים: עונות השנה, ייצור והתחדשות. במדינת ישראל, במידה רבה איבדנו את הדרך. חייבים להבין שההתיישבות והחקלאות – זהו חוט השני שמחבר אותנו יחד." 

לסיכום אומרת אילנית: "שר האוצר סמוטריץ עשה מעשה – התיר יבוא של מוצרי חלב והורדת מכסים. הוא מאמין שבכך הצרכן ישלם פחות. עבור מגדלי הבקר והצאן זוהי מכה שתוביל לכך שמגדלים רבים יפסיקו להרוויח ויסגרו את  ענף החלב ממנו מתפרנסים. מה שהוא ורבים לא מבינים שמשק שמפסיק לייצר לא יחזור לייצר. מה שהוא ורבים מהפוליטיקאים לא מבינים, שענף החלב מחויב בתכנון לטווח רחוק. הם גם לא מכירים בערך החקלאות והמשתמע מכך." 

המובילים את כל ענף החלב וציבור המגדלים מאד מודאגים. מאד קל לרמוס ולדרוס ברגל גסה את קומץ החקלאים. אילנית כשם שהיא לביאה שמגינה על ילדיה, בעלה משפחתה – כך תהיה לביאה ותילחם ככל יכולתה בעבור החקלאים המגדלים ומייצרים חלב עיזים. 

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן