אומר שמוליק תורג׳מן, מנכ״ל קנט, בראיון לגיליון ראש השנה • ״יחד עם זאת,״ הוא מוסיף, ״שנת 2026 היתה שנה ממוצעת, מבחינת נזקי טבע, יחסית לשנת 2025 שהיתה השנה הכי קיצונית שלנו בחמש השנים האחרונות״ • ראיון פרידה
*תמונה ראשית: שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט. צילום: יפעת יוגב
שמוליק תורג'מן (71), מכהן כמנכ"ל הקרן לנזקי טבע בחקלאות משנת 2017, לאחר שהחליף בתפקיד את דודי גינזבורג, מי שכיהן כמנכ"ל קנט במשך 21 שנים.
אמרנו ביטוח נזקי טבע לחקלאות – בעצם מלבד אירועים נקודתיים – הסכנה הגדולה היא מצד ההתחממות הגלובאלית, שאת סימניה ההרסניים ראינו השנה באירופה: גלי חום עזים, רצופים ובצורת חמורה יותר ויותר ברחבי היבשת, הותירו רבים מחקלאי אירופה במשבר חסר תקדים, כאשר מגדלי ירקות ודגנים מזהירים מפני יבולים "קטסטרופליים".
ייצור הירקות הצרפתי ירד משמעותית בהשוואה לשנים קודמות, עם גירעון המוערך ב-25% עבור קישואים, 35% עבור חסה, 40% עבור אפונה, 60% עבור ברוקולי ו-50% עד 100% עבור ארטישוק. ייצור הדגנים נפגע קשה באותה מידה.
התחממות עולמית מואצת ו-'אל-ניניו' ענק שרפו שדות ברחבי אירופה הקיץ הזה, כשהתפתחות הצמחים נמנעה על ידי טמפרטורות שעולות באופן שגרתי מעל 30 מעלות צלזיוס, ולעתים קרובות ל-35 מעלות, כמעט ללא גשמים ורוחות חמות.
קנט נחשבת לאחת מחברות הביטוח המובילות בעולם בתחום נזקי הטבע בחקלאות, ושמוליק תורג'מן דואג שהמצב הזה יישמר, כאשר האתגר הוא להמשיך להעניק לחקלאים את הביטוח המיטבי בעולם של חוסר ודאות ותנאי אקלים משתנים.
איך היית מסכם את השנה שחלפה מבחינת נזקי טבע לחקלאות בישראל. הרי ראינו באירופה קטסטרופות.
"נכון מאוד. אם אני מסתכל על השנה הקלנדרית 2026 אז להערכתי בישראל היא הולכת להסתיים בצורה ממוצעת ובהחלט לא שנה קיצונית, יחסית לשנת 2025, שהייתה השנה הכי קיצונית שלנו בחמש השנים האחרונות. עם כל מה שקורה באירופה, יש חשש לפגיעה קשה בחקלאות, מדברים על אל-ניניו וכל הדברים האלה ועל סוף הקיץ כתקופה גשומה מאוד. אבל גשם אף פעם לא היה פקטו רציני בנזקי טבע. גשם עושה נזקים אבל הוא מעולם לא היה גורם משמעותי שצריך לפחד ממנו. בגשם יש יותר יתרונות מחסרונות, לפעמים יש הצפות אבל אני לא מפחד מגשם.
"החשש התמידי אצלנו זה החורף, אצלנו החורף בשנים האחרונות היה קצת רגוע, הוא לא היה קר באופן שהורגלנו אליו, הוא אפילו חם, אז זה היה פחות בעייתי. מה שרואים היום באירופה זה באמת בצורות בהיקפים מדאיגים. זה גורם לבעיות של מחסור במזון טרי, פחיתה ביבולי חיטה, יבולי תירס."
מה שמדאיג שזה לא יום-יומיים. בעבר אם היה חום קיצוני באירופה זה נמשך יום-יומיים. השנה זה נמשך שבועות…
"נכון מאוד. בחמש השנים האחרונות ראינו את המגמה הזאת של עליה בטמפרטורות, של תקופות חמות וחורפים חמים, כל הדברים שמשפיעים על כלל היבול, אפילו על יבולי פירות, אז דווקא אצלנו השנה אני רואה שזה קצת פחות. אבל המגמה ברורה – מגמה של מזג אוויר שהולך להתחמם יותר ויותר ולעשות את הנזקים שלו ויהיה לו אפקט מצטבר.
"אנחנו אפילו רואים את המגמה הזאת במחלות של בעלי חיים בעולם. בשל שינויים במזג האוויר אנחנו רואים מחלות שבעבר לא היו פורצות והיום הן מתגברות, יש עליה במחלות באזורים מסוימים. גם בארץ אנחנו רואים עליה במחלות של בעלי חיים, בעיקר בעופות. כמגמה אני בטוח שאנחנו הולכים לקראת עליה בהיקף הנזקים, שתאמיר באופן הדרגתי. השנה, ואני מקווה שהיא תימשך ככה, תהיה שנה סבירה מבחינת היקף הנזקים."
אפשר להגיד שאנחנו יותר ערוכים מהאירופאים להתחממות הגלובאלית, כיוון שהאקלים שלנו גם ככה הוא חצי-מדברי? אז כבר הכנסנו מערכות צינון לרפתות וללולים, ויש צינון בחממות, כאשר באירופה אין את כל הדברים האלה.
"כן זו הגדרה נכונה. בסך הכל, כשאתה מסתכל על המצב באירופה, אז הבעיה העיקרית שלהם זה מים ואצלנו יש הרבה שטחים מושקים. באירופה ברגע שיש בצורת או תקופה של כמה חודשים ללא גשם, אז האימפקט הוא ממש גבוה. כשאתה רואה שטחים באירופה בבצורת זה קצת מזכיר את הנגב. אתה רואה שטחי חיטה בגובה 20 ס"מ, יבשה לגמרי. כשאתה נוסע ברכב אתה לא כל כך רואה את זה, אתה עדיין רואה נוף ירוק, אבל למשל לקראת הנחיתה במטוס אתה מסתכל על השדות וכל השטחים החקלאיים צהובים, לא ירוקים. הדשאים כאן חומים. זאת אומרת, יש פה השפעה שבולטת בגלל נושא המים, כי אצלנו הרוב מושקה ואצלם לא.
"אנחנו גם התמודדנו עם הטמפרטורות הגבוהות לאורך השנים, כמו שאתה אומר – הרפתות מצוננות, הלולים מבוקרים. היה כאן חום כבד השנה ולא היתה לנו אפילו תמותה אחת של עופות. בעבר כל גל חום כזה היה גורר אחריו תמותת עופות משמעותית. כשבלולים לא היו מערכות צינון היינו מקבלים תמותות מאוד גדולות. אז ברור שאנחנו ערוכים יותר, אבל גם צריך לזכור שהמועדים בהם אנחנו שותלים וזורעים שונים מאירופה וגם פה האימפקט שונה. באירופה רוב החקלאות שלהם בשדות מתחילה מתישהו באביב ונגמרת בסוף הקיץ – אז אנחנו בתאריכים שונים.
"מה שאנחנו רואים שבשנים האחרונות אנחנו במגמת ירידה ביבולי פירות בגלל מזג האוויר, כי החורף הוא חם ואין לך מספיק מנות קור, וזה משפיע על יבולים של אפרסקים, נקטרינות, אגסים, תפוחים וכו'. השנה גם היה נזק מאוד גדול במנגו ובאגסים, דווקא בגלל נזקי האביב ולא נזקי החורף. זה גם שילוב של מחלות וגם של מזג האוויר שגרם לכך שיבול המנגו ירד בצורה משמעותית. שנה שעברה היה יבול גבוה וזה גם לא עשה טוב למנגו במטעים, בגלל הסירוגיות.
"דבר נוסף שאתה רואה, באופן כללי, שיש איזושהי הקטנה של גידולים. ראינו בשנה האחרונה את הצמצום בשטחי הירקות לדוגמא וזה אחרי שנה ברוכה. ברגע שיש עודף ויש הרבה תוצרת והמחירים לחקלאים יורדים – לא בהכרח לצרכנים אבל לחקלאים המחירים יורדים – אז אתה רואה ירידה בכמות השטחים בשנה אחרי זה, כי החקלאים מצמצמים שטחים, כי הם לא רוצים להמשיך ולהפסיד בגלל העודף. אז גם את זה ראינו השנה. כשאנחנו מנתחים את ענף הירקות שלנו אנחנו רואים צמצום בהיקף שטחים בענפים חשובים כמו עגבניות, בצל, תפוחי אדמה, גזר ועוד. זה לא ירידה בעשרות אחוזים ואני לא יודע אם זה יביא למחסור בחגים הקרובים אבל יש סיכוי שכן. בתקופות כמו חגים שבהן יש צריכה מוגברת אתה רואה את החוסרים."
איך אתה רואה את השנה שעברנו מבחינת הרפורמה בחלב וכל מה שמנסים להשית על החקלאות בישראל?
"תראה, בסך הכל יש לנו במשך ארבע שנים משרד החקלאות, שגם אם יש ביקורת כזאת או אחרת שיש לפעמים, בסך הכל המשרד עשה המון ושינה הרבה מניסיונות הרפורמה הקודמים. משרד החקלאות במהלך התקופה הזאת עשה מהלכים חיוביים רבים. גם בנושא של ביטחון מזון, המשרד הוביל תוכנית לביטחון במזון שאנחנו רוצים להשתלב בה, כי אנחנו חושבים שהביטוח הוא כלי מאוד חשוב בייצוב התמיכות לחקלאים דרך מנגנון של ביטוח. אם המדינה תשקיע יותר בתקציבי הביטוח החקלאי, לחקלאים יתפנה יותר כסף להשקיע בטכנולוגיות ובייצור היקפי מזון גבוהים יותר. אנחנו בהחלט חושבים שהמשרד מעודד את החקלאים ועושה פעולה נכונה.
"אז נושא ביטחון המזון שהעלו אותו לכותרות הוא כיוון מאוד מאוד נכון. הבעיה היא שלמשרד החקלאות יש את הנושא הזה לעתיד, לתקופה מאוד מאוד ארוכה, אך לצערי למשרד החקלאות לא תמיד זוכה לשיתוף פעולה משאר המשרדים במדינה. גם הבנתי שבחוק ההסדרים הבא, שאינני יודע מי יוביל אותו, מנסים לחזור לרפורמות האלה.
"באוצר, מבחינתו, כל הזמן נושא המכסים לא יורד מסדר היום. ואנחנו כל הזמן טוענים, בואו קודם כל תחזקו את החקלאות ואחר כך תתחילו לעשות צעדים של ביטול מכסים וכל מיני רפורמות. כרגע, לדעתי, נעשות רפורמות על רקע של חקלאות חלשה. זאת לא הדרך הנכונה ואפילו זה יכול ליצור אפקט הפוך. גם בנושא הרפורמה בחלב, הגישה כפי שאני מבין אותה היא של שני צדדים שלא יודעים איך לדבר אחד עם השני, כי יש חשדנות מאוד גדולה במגזר החקלאי במי שמוביל את הרפורמה. החשדנות לגמרי מובנת כי היא באה על בסיס של מה שאירע בעבר. יש חשדנות מאוד גדולה כי למשל האוצר ברפורמה הקודמת הורידו מכסים ועד היום לא פיצו את החקלאים על הורדת המכסים האלה. אתה רואה גם שהאימפקט של הרפורמות שנעשו בעבר, בהורדת מכסים, לא בהכרח הורידו את יוקר המחיה. לא בחמאה, לא בבשר ובשאר הגידולים.
"דבר שני, אני כל הזמן אומר שמי שרוצה להוביל רפורמה, קודם כל שיתחיל בצד החיובי שלה. זאת אומרת, בוא נחזק את החקלאות, בוא נגדיל תמיכות, ואחרי שנראה שהחקלאות פה מספיק יציבה נעשה רפורמות שהחקלאות יכולה לעמוד בהן, אבל להתחיל ישר בכל הגזירות זו שיטה שהורגת את הסוס לפני שהוא התחיל לאכול. אלה הם תהליכים לא נכונים מבחינת מקבלי ההחלטות, כך אני רואה אותם.
"מלבד זאת, לא ראיתי מגזר שעובר כל כך הרבה רפורמות כמו המגזר החקלאי. כל הזמן מדברים על רפורמות על מגזר שהוא למעשה קטן ויעיל. אתה לא מדבר פה על מגזר שיש בו רווחים ענקיים לחקלאים ושהחקלאים נמצאים בראש שרשרת הערך – זה לא המצב, ההיפך – החקלאות לאט לאט נגמרת מבחינת ההכנסות לחקלאים. כל נושא היצוא החקלאי פועל עם שערי מטבע מאוד נמוכים ואין שום פיצוי על הדבר הזה. גם הגידול לשוק המקומי, כאשר מי שקובע את המחיר הן רשתות השיווק, לא משאיר הרבה כסף אצל החקלאי. אז אתה מסתכל ואומר: על מה בדיוק רוצים לעשות רפורמות? אם המטרה היא להוריד את יוקר המחיה צריכים להסתכל לכיוונים אחרים ולא לכיוון של החקלאים.
"גם הרפורמה בחלב היא מעין תפישה שגויה. אם תיקח את נושא ענף החלב בישראל, עם כל היתרונות והחסרונות שיש בענף הזה, ותנסה לבנות מערכת חדשה, אני לא בטוח שהיית מגיע למערכת כל כך שונה מזאת שיש היום. באים ומנסים לקחת מערכת שהיא יחסית מתקדמת, גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת רף ייצור החלב העולמי, וגם לאור העובדה שבעבר כבר הקטינו את מספר הרפתות ונותרו בעיקר רפתות גדולות ומאוד יעילות, כך שאין שום צורך ברפורמה שתוריד ליצרן את המחיר ב-10 אגורות וכלל לא תשפיע על המחיר לצרכן.
"למרות כל זאת, אתה לא מצליח להעביר את המסר לציבור הזה שתומך ברפורמה. באוצר באים מבית מדרשו של איזה כלכלן שאומר שצריך לשבור מונופולים. הכל טוב ויפה אבל מסתכלים על החקלאים כאילו יש להם מונופול על כל מיני דברים, בזמן שאין להם שום מונופול. ברגע שיש איזשהו שיווק מאורגן מנסים לשבור אותו. מבחינה כלכלית, לדעתי התיאוריות האלה לא מתאחדות עם המציאות, אבל מה שלא נגיד אתה לא תשנה את ה-DNA של החבר'ה האלה באוצר."
אם נחזור שניה לנושא האקלים. מזג אוויר זה משהו שקשה לצפות אותו, אך כל המדענים אומרים שהמצב עוד יחמיר. קיימת איזושהי תחזית לגבי עד כמה ישראל תושפע מהחמרה במצב?
"דווקא מדברים על האזור שלנו כעל אזור שהולך להיות מושפע מאוד יחסית לשאר המקומות. כשאנחנו מנתחים את הנזקים בשנים האחרונות אנחנו רואים קו מגמה ברור של עליה, גם בטמפרטורות, אבל עליה בעיקר בנזקים, רואים זאת באופן ברור. אתה לוקח את הנונים מהשנים האחרונות ומשרטט קו ורואה בבירור עליה.
"אנחנו כקרן ביטוח נערכים לזה מבחינה אקטוארית, מבחינת חישובי הפרמיות של הביטוחים ומנסים גם להרחיב את הכיסויים שלנו בהתאם. כלומר, אנחנו מנסים להתאים את המציאות שלנו למציאות העתידית הזאת, אבל אנחנו זקוקים לשיתוף פעולה. זאת אומרת, תקציבי המדינה לסבסוד הפרמיות צריכים לעלות – אחרת הכיסוי של החקלאים יפגע. המגמה מאוד ברורה, אני לא חושב שזה משהו שאפשר להתווכח עליו – הטמפרטורות במדינת ישראל יעלו, האזור הזה יהפוך לפחות גשום, גלי החום יגברו, זו גם התחזית של השירותים המטאורולוגים.
"כך שהמגמה ברורה ואם אתה רוצה לשנות זמנים, אם אתה רוצה לשנות כל מיני אזורי גידול, כל אלה הם תהליכים איטיים, ובטווח הזה שבין כל מיני התאמות של החקלאות למציאות הזאת, תהליך שלוקח זמן לבין זה שיהיה להם פיצוי נאות, זה התפקיד שלנו. אבל ברור לנו שהחקלאים יצטרכו כיסוי רחב יותר בשנים הבאות כי המגמה של מזג האויר כאמור ברורה.
"בסך הכל משרד החקלאות כן מדבר על הרחבה של שטחים מושקים, אם זה באזור הנגב ובאזורים אחרים, אלה הם פשוט תהליכים שלוקחים זמן. המשרד בסך הכל שינה די הרבה בנושא החקלאות, גם בנושא המגבלה שהיתה על מספר העובדים הזרים וגם בנושא המים, יש שינוי בדברים מהותיים. אבל עדין אם נלך שני צעדים קדימה, מדינת ישראל תצטרך למצוא פתרון לכל בעלי החיים שאנחנו מגדלים למזון, נצטרך מזון גס שברובו מגיע מאספקה מקומית, כל השחתות וכל התחמיצים, ואם זה יפגע יהיה מאוד קשה לספק מזון לבעלי החיים. כל הדברים האלה גם קשורים לביטחון המזון. אנחנו נוהגים לחשוב על יצור מזון ישיר לאזרחים, אבל אנחנו צריכים לחשוב גם על יצור המזון לבעלי החיים שענף החלב והבשר תלויים בהם."
שאלה אחרונה. יש שמועות שאתה עומד לפרוש מתפקידך כמנכ"ל קנט…
"תראה, אני כבר עוד מעט ארבע שנים אחרי גיל פרישה," אומר שמוליק בחיוך. "אז בעיקרון צריך להחליף ואפשר להגיד שאנחנו עוברים סוג של התחבטויות בלמצוא מחליף. אנחנו בקנט מתנהלים כבר כמעט שנתיים ללא יושב ראש, אז אין אפילו מישהו שיוביל את הדבר הזה. אז כל הזמן אמרו שיבוא יו"ר חדש שיתחיל את התהליך אבל יו"ר חדש לא מינו. בכלל יש לנו בעיה של מינויים גם מטעם המדינה. גם משרד החקלאות ניסה להוביל כל מיני תהליכי מינוי, ולא הצליח להעביר את כל המינויים שרצה להעביר. אז כרגע בדירקטוריון המצב הוא שאין יושב ראש ותהליכים כרגע תקועים. אבל אני מקווה שעכשיו יתחילו את התהליך וזה ייקח כמה חודשים – כך שלמעשה זה מעין ראיון פרידה. החלה ועדת איתור לפעול, הם אמורים להתכנס, כנראה אחרי החגים כי קשה למצוא הרכב מלא בתקופה הזאת, אבל התקבלו מועמדים, יתחילו לעשות את העבודה וזהו זה."
