יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 10 143711

המורשת של בכור

3 דק' קריאה

שיתוף:

אימו של בכור סויד ז"ל, בוגר מגמת אדריכלות נוף בבית הספר לעיצוב במכללה הטכנולוגית שנרצח בשבעה באוקטובר, קיבלה בטקס מרגש את הדיפלומה של בנה

בטקס צנוע ומרגש, העניק מנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע יעקב דור, דיפלומה של הנדסאי אדריכלות נוף להדסה סויד, אימו של בכור סויד ז"ל, בוגר המגמה בבית הספר לעיצוב של המכללה, שנרצח ביום פרוץ המלחמה -השבעה באוקטובר.

בכור (32 במותו) סיים בהצטיינות את לימודיו במכללה אך לא הספיק להגיש את פרויקט הגמר המיוחד שיצר: פארק צפרות בכניסה לשלומית, היישוב בו התגורר ב"עוטף עזה" על גבול מצרים. לאורך כל חייו הבוגרים, הוא היה ידוע באהבתו לתורה ולא"י, ועל רקע זה בחר להציע בפרויקט הגמר שלו להשתמש באותו סוג של עצים שמהם נבנה בית המקדש הראשון. בימים אלה, פועלים חבריו מהיישוב שלומית בעזרת קק"ל אוסטרליה ובסיוע המרצה יאן סטאדין להוצאתו לפועל של הפרויקט. בכור עוד הספיק לפתוח עסק בתחום לימודיו, ובמקביל לעבוד כקבלן ביצוע במשרד אדריכלות הנוף של סטאדין.

בשמחת תורה שהה בכור בבית הוריו במושב שובה, וכשנודע לו שחברי כיתת הכוננות בשלומית בה היה חבר מבקשים עזרה, יצא לסייע להם למרות שלא היה ברשותו נשק, ונרצח בדרך. בכור נטמן בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.

1

המרצים שלו תיארו את בכור כאדם יצירתי ואחראי, החושב מחוץ לקופסה. מקדם שירותי הוראה ופיתוח מקצועי במכללה, ד"ר זהר ניר, אמר בטקס גם לאימו של הבוגר המנוח: "הלכה למעשה, בכור לימד אותנו; הוא ישב בשורה הראשונה, ודייק אותנו. בכור היה מבוסס ידע, וידע מה הוא אומר. הוא היה אבא של כולם, והכיתה הייתה נהדרת הרבה בזכות המנהיגות שלו. בכור היה מנהיג, גם בפעולה ההרואית שבה קיפד את חייו. זו הייתה פעולה מנהיגותית משמעותית, וללא ספק היה לה ביטוי באמירה: 'הננו כאן'. גם אנחנו במכללה קיבלנו בהפתעה גמורה את האובדן העצום הזה שאין לו גבולות. אני מתפלל שתהיו חזקים ותמשיכו את הדרך. אתם חלק מהמשפחה של המכללה הטכנולוגית באר שבע. אני מקווה שהדיפלומה הזאת תהיה השראה בעבור אחרים, גם ביישוב שלו".

מנכ"ל המכללה יעקב דור ציין שבכור היה ידוע במכללה הטכנולוגית כ"קאובוי" ואדם יצירתי, שהורגש בכל מקום במכללה והטביע את חותמו במספר פרויקטים שלה. דור הכיר אותו בעקבות אירוע טרגי: הפיגוע הקשה במרץ 2022 בבאר שבע בו נרצחו ארבעה אזרחים, ביניהם סטודנט במכינה הטכנולוגית של המכללה, הרב משה קרביצקי ז"ל. למחרת הפיגוע, הגיע בכור למכללה הטכנולוגית כשהוא נסער מאוד ומבקש להביע את רגשותיו העזים גם אל מול ציבור הסטודנטים. המכללה בחרה להביא את הקול שלו באמצעות הקמת פינה לזכר נרצחי הפיגוע.

יעקב דור: "הוא באמת היה בן אדם מטיב; בכור ליווה וחיבק סטודנטים. הוא האמין, במלוא מובן המילה, בדו קיום, בחברות, ורצה לתת מעצמו כל כך הרבה. אני חושב שהחברים בכיתה שהיו איתו הבינו על איזה אדם מדובר. אני בטוח שהמשפחה יודעת מיהו, היא גידלה אותו והביאה אותו עד הלום. האדם הזה עשה המון דברים; הוא למד השכלה גבוהה והיה מורה ומחנך בישראל, ובסוף חזר לעשות את מה שהוא אוהב. בכור היה בן אדם יצירתי, והיו לו חלומות. נחשפתי במהלך ההלוויה שלו בירושלים, לפרויקטים רבים שכבר עשה בהיותו סטודנט ביישוב בו גר, שלומית. יש ביישוב המון פינות שבכור בעצמו בנה במו ידיו".

והמנכ"ל סיכם: "ידעתי שבכור כל כך רצה את הדיפלומה הזאת וכל כך אהב את המגמה הזאת. לא פעם, סיפר כמה שמח שנפתחה מגמה לאדריכלות נוף בבאר שבע. בכור רצה להגיע למחזור הראשון. משהו לא הסתדר, הוא דחה את הלימודים, והגיע למחזור השני. אני חושב שבכור נתן למגמה המון; הוא נתן לסטודנטים, למרצים, לסביבה ולמכללה ערך משמעותי. בכור סיים את לימודיו בהצטיינות והיה שבוע לפני הגשת פרויקט הגמר. פנינו למה"ט, יחד עם ראש המגמה לאדריכלות נוף תמר לנדמן דיסטלפלד, ודאגנו להוציא לבכור דיפלומה. הלב נשבר, ואין איך לנחם. הוא השאיר אחריו מורשת מקצועית שגרמה לקהילות יהודיות בחו"ל לפעול למימוש חזונו האדריכלי וכך להנציח את זכרו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן