יבול שיא
הרפת והחלב
עזרה לרפתנים מתווה החלב 1

מתגייסים לעזרת ענף החלב: שיחה עם עוז אברהם ממחנות העולים

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בפסיפס המשתתפים בסיוע להשגת הסכם חלב חדש וראוי, בולטים חברי תנועת "המחנות העולים" וקבוצות הבחירה (תנועת הבוגרים) שלהם. התגייסות שקטה בתחום התקשורת החברתית, שיש לה השפעה גדולה, בימינו. שיחה מעניינת עם עוז אברהם – חבר קיבוץ המחנכים בראשל"צ

ספר קצת על התנועה המפוארת וההתפתחות שלה

תנועת המחנות העולים היא תנועת נוער ותיקה מאוד, עוד מעט חוגגת 100 שנים להקמתה.

במשך עשרות שנים הכשירו את בני הנוער להגשמה, להקמה ולהשלמת קיבוצים בכל רחבי הארץ ובעיקר, באזורי פריפריה ועכשיו הם מתגייסים לעזרת ענף החלב

בשנות ה-90, החניכים בתנועת הנוער, חידשו ורעננו את יעדי ההגשמה, ומרכז הכובד עבר לטיפוח אזורי הפרפריה, עם התמקדות בנושאי חינוך ומעורבות חברתית, תורמת ומקדמת.

וכך, בנוסף לתנועת הנוער הוותיקה שפרוסה בכל רחבי ישראל, הוקמה התארגנות  "קבוצות הבחירה של המחנות העולים",

תנועת בוגרים שמקימה קיבוצי מחנכים וקומונות במגוון מקומות במרכז ובפריפריה: אילת, ראשון לציון, בת ים, נוף הגליל ועוד… 

לתנועה יש גם קיבוץ "כפרי" אחד – נערן בבקעת הירדן, שאומנם אין בו רפת או לול, אבל מטע תמרים, חממות לירקות, גידול ליצ׳י ווגם הרבה ערכים ותחושת שליחות.

עוז אברהם, בן 30, נמנה על החבורה של קיבוץ המחנכים בעיר ראשל"צ

בשיחה שקיימתי איתו, הוא נשמע מלא להט וחיוניות לנושאים החשובים שהם לוקחים עליהם אחריות. בעבר מרכז הכובד היה החקלאות וההתיישבות וכיום, זו פעילות חינוכית לצמצום הפערים בחברה הישראלית. החל מהנהגת תנועת הנוער וממשיך לפעילות בחינוך הלא פורמלי, בתי ספר ופרויקטים במערכת החינוך

ובשורה של פרויקטים חברתיים – חינוך מבוגרים, קהילה יוזמת ועוד פעילויות.

"לצד העברת מרכז הכובד ליישובי הפריפריה ולחינוך, אנחנו חושבים שחברה ומדינה צריכה עורף חקלאי יציב ואיתן.

החקלאות היא ערך שצריך לשמור עליו. יש היום כ-30 חברי תנועה חקלאים

ואנו משתדלים, שכל 400 חברי התנועה יגיעו לפחות פעם בשנה לימים ואף לשבועות, של עבודה מגוונת בחקלאות.

הבנו את חשיבות היצרנות – שלא לקבל מן המוכן בשוק המסחרי ולהסתמך על יבוא בלבד.

ישראל עלולה להפוך לחברה, ששוק העבודה שלה מורכב משכבה קטנה של הייטק והרבה נותני שירות, לעומת שוק עבודה מרובד יותר, עם שכבה יצרנית בתעשייה או בחקלאות.

לצערנו יש פחות חקלאים ופחות מפעלי תעשייה וזו לא החברה שעליה חלמו אלה, שבנו את הציונות שאנחנו ממשיכיה. מעבר לכך, יש בזה סכנה אסטרטגית בכל הקשור לביטחון מזון."

רוב הקיבוצים החינוכיים נמצאים בערים, כיצד המדינה והנהלות העיר משתפות פעולה עם החזון והעשייה שלכם? איך אתם מצליחים לממן את החיים והפעילות?

התמיכה משתנה בין הערים והמועצות. הפעילות של תנועת הבוגרים נמצאת בתהליך עלייה מתמשך – כולם רואים את העשייה וההשפעה ואנחנו מקבלים תמיכה טובה, בחלק מהרשויות המקומיות.

הקיבוצים צעירים יחסית ויש מקומות שנמצאים בתהליך הבנייה של הקשר עם הרשויות, לטובת כולם.

גם המדינה מכירה בתרומה של התנועות ומשרדי הממשלה מתקצבים את הפעילות החינוכית שלנו.

יש לנו גם משק חקלאי בקיבוץ נערן והעודפים מהפעילות החקלאית שלנו, מועברים גם לקיבוצים העירוניים, לטובת פעולה חינוכית בכל הארץ.

בנוסף לכך, אנו מגייסים כספים על מנת להרחיב את הפעולה. יש מרחב גדול במחנות העולים, שעובד כתנועה אחת ויש הקרנה מנערן גם למרחב.

מה הקשר שלכם לענף החלב ולעשייה ברפתות במרחבים הגדולים בישראל?

גילוי נאות – עד עתה הייתי קרוב לענף החלב, רק דרך החלב שאני קונה בסופר ויש לי גם דודים בקיבוץ צובה שליד ירושלים  – בתקופת ילדותי היינו נוסעים לבקר אצלם וכמובן, גם סיור ברפת ובעשייה שלה, לפני שהיא התמזגה לרפת משותפת בצרעה, רפת יהודה.

הקשר המשמעותי הראשון נוצר ב-2011 במסגרת דיוני ועדת קדמי. כתבנו נייר עמדה לוועדה, שבו הצגנו את עמדתנו בדבר חשיבות תכנון הענף.

כלומר, שהחקלאות בישראל לא צריכה להיות תלויה בחסדי השוק ויש חובה לתת לה תעדוף, כדי להבטיח מטרות לאומיות חשובות. התברר לנו שענף החלב וההטלה, הם בעצם הענפים האחרונים  שנשארו מתוכננים.

אנחנו לא יכולים לעמוד מהצד ולתת לבעלי אינטרסים, להרוס את מה שנבנה בעמל רב במשך עשרות שנות התיישבות ציונית.

אין לנו משק חלב בנערן, אבל איכפת לנו ממה שקורה ברמה הלאומית ורוצים להיכנס לחיבור ולשיתוף פעולה בין החקלאות והתנועות.

איך הגעתם למעורבות בהסכם החלב האחרון ומה היה תפקידכם?

 פנינו ביוזמתנו ויצרנו קשר עם ליאור שמחה בהתאחדות – אמרנו שאנחנו יכולים לסייע היכן שצריך. הבנו שיש שתי משימות:

  1. לעזור לחבר את ציבור הרפתנים ולאחד אותו – קיבוצים ומושבים. הבנו שקודם כל כוחנו באחדותנו וצריך להתגבר על המחלוקות. פתחנו קבוצת ווטסאפ רחבה ועדכנו את כולם, כל הזמן, במה שקורה.
  2. להיות חלק מהשיח הציבורי והתגובות ברשתות החברתיות. קולם של הרפתנים כמעט ולא נשמע, ברשתות  שומעים רק את המתנגדים ואת פורום קוהלת ודומיו.

הקמנו סיירת חברתית והפעלנו אותה באופן שוטף, ביקשנו מהחברים להשמיע את קולם.

את כל הפעילות לעזרת ענף החלב עשיתם מהבית, באמצעות מקלדת המחשב?

כן, הכול זרם מהמחשב הביתי של כל אחד ובתקופת הקורונה.

יש חבר'ה צעירים שאיכפת להם, לובשים חולצה כחולה ומודאגים מאוד ממה שקורה בחקלאות ובישראל לכן היה לנו חשובלהיות חלק מה- מתגייסים לעזרת ענף החלב

היינו בקשר עם ליאור שמחה לאורך הדרך, נפגשנו עם ארנון אושרי מכפר ויתקין, עקבנו בתקשורת והיינו בעירנות למתרחש.

ליאור עדכן אותנו באופן שוטף והיום אני חושב שאני מבין את הענף, בצורה יותר מתקדמת. עשינו הרבה הסברה פנימית, ירדנו לדקויות, הבנו על מה המאבק – מה זה משק מתוכנן ומשמעות ביטול התכנון בענף החלב.

זה מעבר לעקרונות החקלאות, אלא הדקויות בעבודת הענף.

הכי טוב בהסכם, שיש המשך תכנון בענף ולא הורידו את מחיר המטרה.

אומנם המחיר המחושב רק על רפתות מעל ל-700 אלף ליטר וזו פגיעה במחיר החלב, אבל התכנון יימשך וזה הכי הכי. זה נותן מרחב להתכונן לסיבוב הבא גם מול אנשי האוצר ופורום קוהלת.

גם אנחנו, ולא רק הרפתנים, ציבור שחושב גם על ערכים לאומיים ומוכן להיאבק עליהם.

מהו השלב הבא בעשייה שלכם, לאחר שלמדתם את הדקויות של ענף החלב?

חשוב לנו לשמר את הקשר עם הרפתנים – מתכננים לקיים שיח חינוכי על חשיבות החקלאות בתנועת הנוער לחבר את הצעירים. זה ממש חשוב וחיוני אל מול הרעיונות הכלכליים של פורום קוהלת שמפמפמים בתקשורת. אנחנו רוצים להיפגש עם רפתנים וגם נזמין אותם לשיח רחב איתנו.

מעבר לכך, לקראת סבב בחירות נוסף אנחנו חושבים שזו הזדמנות להעלות על סדר היום והשיח הציבורי נושאים בעלי חשיבות חברתית ולאומית.

מעבר לחקלאות, נושא נוסף שמטריד אותנו הוא הייבוש התקציבי של מערכת הבריאות.

אנו עוסקים בזה בתנועה כבר המון שנים, הבריאות היא נושא יקר ערך וחיוני.

יש לנו מערכת בריאות מפוארת, שמנגנוני התקצוב שלה נשחקו ונדרש תיקון תקציבי משמעותי, על מנת להחזיר אותה למסלול. אנו מזמינים את הרפתנים להצטרף למאבק לאומי זה.

מתגייסים לעזרת ענף החלב – להוריד את הכובע ולהעריך את העשייה של קבוצת צעירים ערכית ואיכפתית – כל הכבוד!

לכל כתבות הרפת והחלב לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סיוע במזון יבש למשפחות נפגעי אסון מירון: רק הוצאנו קול קורא ומיד התייצבו חברים, קיבוצים, מפעלים וארגונים לסייע בכמויות מזון יבש בעל כשרות בד"צ (זה לא היה פשוט), שנאסף במחסן בחממת עין שמר. משם
3 דק' קריאה
סיפורן של ארבע נשים לא יהודיות, מקנדה, שוויץ, ניו זילנד והולנד, שהתגלגלו ארצה לקיבוץ הקימו משפחה והן כאן. ארבעתן בחרו לא להתגייר רות המואבייה, עזבה את מולדתה והלכה אחרי נעמי לארץ יהודה. קיבלה עליה את
8 דק' קריאה
רימון ארצי, מ"חוות אלאדין" בכפר רות ועזאם נאצר, מכפר צפא, מזמינים לפעילויות לחג שבועות "בעקבות שבעת המינים". כבר כמעט שלושים שנים הם עובדים יחד בהרמוניה מעוררת השראה – דוגמא ומופת שאפשר גם אחרת. הפעילות
7 דק' קריאה
שלום, קוראים לי תמר ואני בת נהלל. השנה חוגגים יום הולדת 100 למושב שלי והמון כתבות עוסקות במה שהיה כאן בימים הראשונים. בכתבה הזאת, אני מביאה לכם את סיפורו של נהלל מזווית קצת שונה,
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן