מחלת "ההשחרה הבקטריאלית במנגו" מתרחשת בחורף ופוגעת בעלווה צעירה ולא מעוצה. המחלה גורמת להתייבשות אמירי הצימוח, המלווה לעתים בהפרשות שרף. על פני העלים, לאורך הפטוטרת, מופיעים כתמים נקרוטיים כהים. המחלה נגרמת עקב פציעה של הרקמות הרכות בשילוב לחות גבוהה וקור. מחולל המחלה הינו חיידק מסוג "פסאודומונס סירנגי" (Pseudomonas syringae) .
התנאים המתאימים להתפתחות המחלה:
חלקות האוצרות בתוכן את האוויר הקר
אזורים המתאפיינים בערפילי בוקר
אירועי גשם חזקים
אזורים שבהם רוחות חזקות וחול, הפוצעים את הלבלוב הצעיר
אירועי ברד
מטעים צעירים ומטעים שבוצעו בהם הרכבות להחלפת זן הם הרגישים ביותר ומומלץ לטפל בהם כנגד המחלה אחת לחודש ולאחר אירועי קור או גשם חריגים. במטעים בוגרים יש לטפל על סמך הניסיון. במטעים שבעבר הראו רגישות למחלה או שנפגעו ממנה, יש לשקול מתן טיפולים מונעים. במטעים בוגרים נדרשת שימת לב יתרה ללבלוב הצעיר. אם המטע נכנס לחורף מעוצה ובמצב רך יש לטפל – כנגד המחלה. זני המנגו הרגישים למחלת "ההשחרה הבקטריאלית" הם קינג דיוויד (מאוד רגיש), שלי וקיט.
החומרים המורשים לריסוס במנגו נגד מחלת "ההשחרה הבקטריאלית": בלו שילד, סופר קופ, פונגורן, פרסול, קוצייד 2000 , תמנע, בורדוזול, הרקולס, טריו, מאסטרקופ, נחושתן. יש לשאוף לכיסוי מיטבי של העץ. נפח התרסיס תלוי בגודל ובנפח של נוף העצים.
טרם השימוש בכל תכשיר שהוזכר לעיל יש לקרוא בעיון את התווית. מגדלי המנגו ליצוא לחו"ל נדרשים ליצור קשר עם בית האריזה ולבדוק אם החומר, שמתעתדים לרסס בו, מורשה לשימוש מבחינת הלקוחות.
כתבו מדריכי גידול הסובטרופיים: מיקי נוי, קליף להב, ניצן סנש, דפנה זיו
