הוועידה ה-44 של החברה האנטומולוגית בישראל התכנסה השנה בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, והציגה מנעד רחב ומרשים של מחקרים עכשוויים – החל מביולוגיה מולקולרית וגנומיקה, דרך אתגרים חקלאיים ורפואיים, ועד לאקולוגיה, שמירת טבע ותקשורת בעולם החרקים והפרוקי-רגליים.
מפתח לחקר המנגנונים: פיזיולוגיה וגנומיקה
מושב הבוקר התמקד במנגנונים המולקולריים וההתפתחותיים המתוחכמים המניעים את עולם החרקים. במהלך המושב הוצגו מחקרים העושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו ריצוף RNA בתא בודד (single-cell transcriptomics) ואנליזות גנומיות. החוקרים בחנו דגמי דיפרנציאציה עצבית ואטלס התפתחותי בעוברים, אבחנו את התוכניות המולקולריות העומדות בבסיס התנשלות דו-שלבית בסרטנאים, וכן ניתחו חומרים נדיפים של קורי עכביש, כינמטיקה של תעופה בחיפושיות זעירות והתפשטות חיידקים סימביונטיים באוכלוסיות עכבישים.
אתגרי שדה ומזיקים: אנטומולוגיה חקלאית (מושב ע"ש פרופ' אליהו סבירסקי)
המושב שיועד לאנטומולוגיה חקלאית חיבר בין מדע בסיסי ליישום בשטח, תוך התמודדות עם מזיקים המאיימים על הגידולים החקלאיים בישראל. ההרצאות סקרו פתרונות חדשניים כגון שיפור עמידותן של נמטודות אנטומופתוגניות להדברה ביולוגית תחת עקת קרינה, השפעת נגיפים על כנימת עש הטבק, ופיתוח אסטרטגיות IPM לניהול זבוב האפרסק וזבוב הפירות הים-תיכוני במטעי סובב כנרת . כמו כן הוצגו חומרי טבע להדברה סלקטיבית של אקרית הוורואה בדבורי דבש, פיתוח ספי פעולה דינמיים תלויי טמפרטורה לצרעות טפיליות נגד פסילת ההדר האסייתית, אנטומיה התפתחותית של עפצים בעצי אלה, וכן זיהוי נגיפים בזבוב החייל השחור – חרק בעל חשיבות גדלה והולכת בתעשיית החלבון החלופי.
יחסי גומלין ומארחים: פרזיטואידים וטפילות
במקביל, הוקדש מושב מיוחד למערכות היחסים המורכבות בין טפילים, פרזיטואידים והפונדקאים שלהם .חלק מרכזי במושב הוקדש לחיידק Spiroplasma והשפעתו על אי-תאימות ציטופלזמית, תורשה ועמידות בצרעות טפיליות. לצד זאת, הוצגו מחקרים על התנהגות הטפלה בחירתית של פונדקאים בצרעות טפיליות של עכבישי אלמנה, וכן אפיון מולקולרי ומבנה אוכלוסיות של עכבישים ממשפחת הערפיליים בישראל.
בריאות, אדם וסביבה: אנטומולוגיה רפואית וווטרינרית
מושב הצהריים פתח צוהר לממשק הקריטי שבין חרקים לבין בריאות האדם ובעלי החיים. דיוני המושב עסקו בהשפעת שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ על תפוצת יבחושים ומחלות במקנה, בפענוח מסלולי ההעברה של מחלת הלישמניה בישראל, ובבחינת זבובי החול מהסוג Argentomyia והסוג Phlebotomus באמצעות מודלים ארציים. עוד הוצגו חידושים בתחום הפתולוגיה הווטרינרית המשפטית, השפעת חיידקים סימביונטיים על פשפשים טורפים, ופתרונות הדברה ברת קיימא למחלת המלריה.
מעבר לכוורת: חרקים חברתיים והאבקה
מושב זה התמקד בדבורים, ברחפניים ומאביקים נוספים, החשובים מאוד במערכות אקולוגיות וחלק בלתי נפרד מהתפוקה החקלאית .החוקרים הציגו ממצאים על השפעת הורמון הנעורים על תקשורת כימית בדבורי בומבוס, השפעת תזונת הזכרים על פוריותם בדבורת הדבש, ונזקיו של הזבוב הטפיל Braula coeca למלכות דבורים. כמו כן, הוצגו מחקרים אקולוגיים על התאמת זמני הפריחה והצבע של כלניות למאביקיהן, תפקיד החקלאות המסורתית בשימור דבורי בר, והשפעת צמחי כיסוי במטעי אבוקדו על דינמיקת רחפניים.
המארג הסביבתי: אקולוגיה ומאובנים
במושב האקולוגיה נחשפו גילויים מגוונים – החל משימוש בטכנולוגיית Micro-CT לפענוח מורפולוגיה של חרקים מאובנים הלכודים בענבר .דרך ניתוח מולקולרי של תכולת מעי עקרבנימלים, ועד למחקרים על אגסיות כדיירות משנה בעפצים .המושב עסק גם בתחרות זחלי יתושים, שילוב נתוני נימפות ובוגרים למיפוי שפיראים, ודפוסי התנהגות במערכות אקולוגיות שונות.
מעברי אותות והתנהגות: התנהגות ותקשורת
מושב אחר הצהריים הוקדש לעולם ההתנהגותי והתקשורתי של פרוקי-רגליים .בין הנתונים המרתקים שהוצגו: ערוץ תקשורת מטבולי סמוי בין זחלים לעמלות המכתיב את התנהגות הקן, תהליכי בחירת מלכה, ואבולוציית התנהגות "נשיאת בנות מושבה" בנמלים .כמו כן נדונו התפתחות מערכות מחילה בערצבים, השפעות הבידוד החברתי על דבורי דבש, והתנהגות הגיוס הייחודית של הנמלה ה"משוגעת" .
המנגנון הפיזיולוגי: פיזיולוגיה וביומכניקה
מושב זה העמיק במנגנונים הביומכניים והמטבוליים של החרקים .הוצגו בו מחקרים על הקשר בין נפנוף כנפיים לגודל הגוף בחרקים זעירים, אנליזה גנומית של חיידקים סימביונטיים בפשפשים, ודינמיקה של תגובות אנטנה בריח צמחים אצל עש לילה (פרודניה) .בנוסף, נדונו תופעות פילוגנטיות של פרתנוגנזה (רביית בתולין) וקביעת זוויג בדבוראים, לצד יחסי גומלין מטבוליים בין זבוב החייל השחור לבין פטריות מעי.
שומרים על המאזן: שמירת טבע ומינים פולשים
המושב החותם את הכנס נגע באחד האתגרים הבוערים של עולם הטבע והחקלאות כיום – מינים פולשים ושימור המגוון הביולוגי .במוקד המושב הוצג "הספר השחור של הנמלים הפולשות בישראל", לצד מחקרים על השפעת פנולוגיית ההבשלה של פירות זית על הסימביוזה החיידקית של זבוב הזית, והתקבלו עדויות מניטור פרוקי-רגליים בערבה לגבי נזקים אפשריים במטעי תמרים כמו כן, הועלו פתרונות של הדברה ביולוגית נגד הגדודנית הפולשת בתירס, נבחנה השונות הגנטית של טוואי האורן, והוצגו השפעות ארוכות טווח של גישות שיקום שונות על חברות דבורי בר במערכות חוליות.
מבחר תקצירי הרצאות מהכנס, מובאים בגיליון זה ויובאו בגיליונות הבאים


