השפעת ריסוסי התעוררות על גובה היבול וההתעוררות בענבי יין

החורף החם ששרר לפני עונת 2021 הביא, ככל הנראה, לירידה ביבול בחלקות כרם רבות ברחבי הארץ. אלזודף (קלציום ציאנאמיד) הוא חומר המשמש לעידוד ולהקדמת ההתעוררות בענבי מאכל, ומטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את השפעתו על ההתעוררות והיבול בחלקות ענבי יין. זאת, במקביל לבחינת ההשפעה של מיצוי שום, שהוצע גם הוא כמעודד התעוררות

השערת המחקר היא שריסוס בתכשירים שוברי תרדמה יגרום להתעוררות של פקעים רבים יותר, ובהתאם יגרום להעלאת היבול. בתחילה, בשלוש שנות המחקר הראשונות, נערכו הניסויים בזנים שיראז וקריניאן באזורי גידול המתאפיינים בעונות חורף חמות יחסית, בחלקות קטנות (שש גפנים לחזרה), והריסוסים נעשו במרססי גב; בשנה האחרונה התמקדנו בזן שיראז ועברנו לריסוס של שורות שלמות בכלים מסחריים. כל בדיקה כללה את ספירה של השריגים המתעוררים ושל האשכולות ומדידה של גובה היבול בבציר. בסיכום התוצאות לא נמצאה תרומה ברורה של מיצוי השום להגדלת היבול, בעוד שהתכשיר אלזודף נטה ברוב השנים לשפר את ההתעוררות בזן שיראז באזור מושבות השומרון, אך לא בזן קריניאן ולא בכרמים בדרום רמת הגולן. מסקנותינו הן כי תרומה ליבול תתקבל רק באזורים או בשנים, שבהם שעות קור נמוכות מאוד, וכן לפי המחקר – רק בזנים רגישים ביותר (מהניסוי עלה כי הייתה השפעה בזן שיראז, אך לא בקריניאן).

תוכנית מחקר מס' 870-7129-22 דוח מסכם

תרצה זהבי – תחום צומח, אגף מטעים, שה"מ, משרד החקלאות; עומר קראין, חני מור – מיג"ל, מו"פ צפון

תקציר

החורף החם ששרר לפני עונת 2021 הביא, ככל הנראה, לירידה ביבול בחלקות כרם רבות ברחבי הארץ.

מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את השפעתו של קלציום ציאנאמיד (אלזודף), חומר המשמש לעידוד ולהקדמת ההתעוררות בענבי מאכל, על ההתעוררות והיבול בחלקות ענבי יין. זאת, במקביל לבחינת ההשפעה של מיצוי שום, שהוצע גם הוא כמעודד התעוררות.

השערת המחקר היא שריסוס בתכשירים שוברי תרדמה יגרום להתעוררות של פקעים רבים יותר, ובהתאם יגרום להעלאת היבול.

בתחילה, בשלוש שנות המחקר הראשונות, נערכו הניסויים בזנים שיראז וקריניאן באזורי גידול המתאפיינים בעונות חורף חמות יחסית, בחלקות קטנות (שש גפנים לחזרה), והריסוסים נעשו במרססי גב; בשנה האחרונה התמקדנו בזן שיראז ועברנו לריסוס של שורות שלמות בכלים מסחריים.

כל בדיקה כללה את ספירה של השריגים המתעוררים ושל האשכולות ומדידה של גובה היבול בבציר.

בסיכום התוצאות לא נמצאה תרומה ברורה של מיצוי השום להגדלת היבול, בעוד שהתכשיר אלזודף נטה ברוב השנים לשפר את ההתעוררות בזן שיראז באזור מושבות השומרון, אך לא בזן קריניאן ולא בכרמים בדרום רמת הגולן.

מסקנותינו הן כי תרומה ליבול תתקבל רק באזורים או בשנים, שבהם שעות קור נמוכות מאוד, וכן לפי המחקר – רק בזנים רגישים ביותר (מהניסוי עלה כי הייתה השפעה בזן שיראז, אך לא בקריניאן).

מבוא

ריסוסים כימיים לשיפור ההתעוררות מקובלים בכמה מיני נשירים. כבר משנות ה־70 של המאה הקודמת נהוג בגידול ענבים להשתמש בקלציום ציאנאמיד (אלזודף) להקדמה ולהאחדה של התעוררות הפקעים.

שימוש זה מקובל בעיקר באזורים מקדימים ובחממות, שבהם ידוע כי התעוררות הפקעים תחל כעבור 5-4 שבועות ממועד הריסוס באלזודף. ריסוס זה מקובל גם כשרוצים לשפר את אחידות הלבלוב במצבים שבהם מושארות בגפן זמורות ארוכות (בשנה שאחרי "בניית" הבדים או בזנים הנזמרים "ארוך").

במיזם שהסתיים ב־2016 במימון קרן המדען, נמצא שחומרים אחרים, המקובלים במיני נשירים, אמנם אינם יעילים בגפן, אך נראו רמזים לשיפור ההתעוררות לאחר שימוש בתכשיר שמקורו במיצוי שום (שטרן וחובריו, אתי אור, Kubota, 1992; שיחה).

מקובל כי מועד ההתעוררות בענבים המיועדים לייצור יין אינו משפיע על איכות התוצר הסופי, כמו כן עד לאחרונה לא התעורר כל צורך בשיפור ההתעוררות בזני יין הנזמרים "קצר" – בדרך כלל שני פקעים לסעיף, שכן בזמירה כזו רואים התעוררות מלאה ופוריות מספקת, ללא צורך בהתערבות כימית.

מעונת 2021 למדנו כי לא לעולם חוסן, וההתעוררות נפגעה כנראה בעקבות החורף החם ששרר לפניה. התעוררות לקויה נראתה כבר בלבלוב ובבציר, אשר התבטאה בפחיתה של 50%-10% ביבולים, לעומת היבול המקובל, כשהפגיעה העיקרית הייתה באזורים כמו מישור החוף ושפלת יהודה, שבהם מגדלים כרמי יין רבים אך צבירת שעות הקור בחורף נמוכה. מאז עברנו עוד חורף בעייתי (2024/25), ובעקבות מגמת ההתחממות הגלובלית יש חשש לשנים עם חורפים חמים יותר ולפגיעה בהתעוררות הגפנים. מסיבה זו החלטנו להציב ניסויי שטח, שבהם תיבחן ההשפעה של ריסוס בתכשירים שוברי תרדמה על גובה היבול המתקבל.

הניסוי התמקד בתכשיר אלזודף, אך בגלל רעילותו הגבוהה יחסית והאיום המתמיד להוציאו מהשימוש, בדקנו בשתי שנות הניסוי הראשונות גם מיצוי שום (בד-אפ של חברת לוכסמבורג).

לצערנו, התוצאות שהתקבלו משימוש בתכשיר זה היו מאכזבות, והוא נפסל, ולכן לא נבדק בשנות המחקר הבאות.

מטרות המחקר

• היו לבחון את ההשפעה של ריסוס באלזודף וב"בד-אפ" על ההתעוררות והיבול המתקבל.
• לבחון את השפעת עיתוי הריסוס על היבול.

שיטות

א. ניסויי שטח

ניסויי השטח התמקדו בזנים שיראז וקריניאן, שלפי דיווחים ארציים, נפגעו באופן הקשה ביותר ביבול, הן בשנה שלפני תחילת המחקר והן בשנת המחקר האחרונה.

בשלוש השנים הראשונות של המחקר ערכנו ניסויים בשלוש חלקות מאזורים "לא קרים": כרם מבוא חמה (מחמ) בדרום רמת הגולן, שבו נטועים שיראז וקריניאן, ושני כרמים בבקעת הנדיב (בנימינה) של משפחת ארנס (קריניאן) ושל ברק דהאן (שיראז, טבלה 1).

טבלה 1: מנות (שעות) הקור שנצברו בשנות המחקר, עד סוף חודש פברואר, באזורי הניסוי (על סמך הנתונים שמחשב ומפרסם מוטי פרס ממו"פ צפון על בסיס מודל יוטה 1974, Richardson et Al.)

בשנה האחרונה (2024/25), בעקבות צמצום שאלות המחקר (כמפורט בהמשך), הוספנו גם חלקות שיראז בשפלה – במבוא חורון ובכפר הריף, ובדרום הרמה עברנו לכרם שיראז של גשור.

בשתי שנות המחקר הראשונות בדקנו שני תכשירים: אלזודף (4%) ובד-אפ (5%) בשני מועדי יישום: כחודש וכשבועיים לפני ההתעוררות הצפויה.

לאור התוצאות שהתקבלו בשנתיים הראשונות, ויתרנו בשנת המחקר השלישית על התכשיר בד-אפ, וכעבור שלוש שנים הורדנו גם את היישום המאוחר של האלזודף, שרוסס שבועיים לפני ההתעוררות.

פירוט הטיפולים מופיע בטבלה 2.

בשלוש השנים הראשונות הניסויים נעשו בתבנית של בלוקים באקראי עם 6 גפנים לחזרה, וחמש חזרות לטיפול, במרסס גב בנפח עד נגירה.

בשנה האחרונה בוצעו הריסוסים במרססים משקיים בנפח של כ־30 ליטר לדונם. רוססו שורות מלאות, והשורות הצמודות (אחרי שורות גבול) שימשו כביקורת.

כל טיפול נפרש לפחות על ארבע שורות שונות בכל חלקה. בכל שורה הבדיקות נעשו ב־3-2 מקבצים של 3 גפנים, ובסך הכול 6-5 מקבצי בדיקה לכל טיפול בכל חלקת כרם.

טבלה :2 פירוט הטיפולים ומועדי היישום בשנות המחקר

גל חום באמצע פברואר (ראו איור 1 להלן), שבו שררו טמפרטורות מקסימום הגבוהות מ־20 מ"צ, גרם להקדמת הריסוס, ביחס לשנים קודמות.

בדיקות

א. התעוררות: כשאורך השריגים הגיע לכ־15 ס"מ, נספרו השריגים המתעוררים בכל גפן.

ב. בציר: נעשה באותן גפנים שבהן נספרו השריגים באביב. כל גפן נבצרה בנפרד, תוך ספירת האשכולות ושקילת היבול. בהתבסס על שני נתונים אלה, חושב משקל האשכול.

ג. מדדי הבשלה סוכר, pH ומשקל גרגר: נלקחו בשנתיים הראשונות, אך מאחר שלא נראתה השפעה של הריסוסים עליהם, הם לא נבדקו בשנים הבאות.

ד. אחידות ההבשלה: נבדקה בשנת הניסוי האחרונה על מדגם של 50 גרגרים, שנלקחו מכל חזרה בצורה אקראית מושכלת. גרגרים נדגמו בכל חלקת טיפול מחמישה אשכולות בכל צד של השורה, שני גרגרים מהחלק העליון של האשכול, שניים מהחלק האמצעי ואחד מהנטף בצורה מפוזרת בצדדים השונים של האשכול.

נבדקה רמת הסוכר של כל גרגר בנפרד בעזרת רפרקטומטר דיגיטלי.

ניתוח סטטיסטי

עבור רוב המדדים חושבו הממוצעים ושגיאות התקן, וההבדל בין הטיפולים נבדק במבחן Tukey.

חושבו גם הערכים ביחס לביקורת, מה שאפשר (לאחר בדיקה ב־model fit לשלילת אינטראקציות בין הטיפולים לכרמים ולשנים) לאחד לניתוח אחד את התוצאות מהחלקות השונות.

כדי לבחון את אחידות ההבשלה חושבו סטיית התקן ומקדם השונות (היחס בין סטיית התקן לממוצע) של רמת הסוכר.

תוצאות

א. בדיקת ההשפעה של תכשיר בד-אפ

התכשיר מבוסס על מיצוי משום, רעיון שעלה כבר בשנות ה-90 של המאה העשרים (Kubota et. al 1992) ונבדק בכמה זני ענבים.

בישראל קודם הרעיון על ידי ד"ר אתי אור, שחיפשה תכשירים ידידותיים לשבירת תרדמה בגפנים ורתמה לכך את חברת לוכסמבורג שבדקה את השפעת התכשיר בעיקר במטרה להקדים את מועד ההתעוררות באזורים מקדימים.

בשתי שנות המחקר בדקנו גם את ההשפעה של תכשיר זה, אך מאחר שהשפעתו לא הייתה עקבית ומכיוון שהחברה החליטה שלא לקדם את רישוי התכשיר בארץ, זנחנו את בדיקתו בשנים הבאות.

ב. ההתעוררות בהשפעת ריסוסי אלזודף

מספר הפקעים המתעוררים נבחן כל שנה, כשאורך הצימוח בחלקות הגיע ל-10-30 ס"מ (לעיתים תלוי טיפול). כדי לבחון את ההשפעה של שלושת הטיפולים שנבחנו בכל שנות המחקר (שני מועדי יישום אלזודף וביקורת לא מרוססת) באזורים ובשנים השונות, בוצע נרמול של התוצאות על ידי חישוב מספר ה"מתעוררים", יחסית לביקורת באותו כרם ובאותה שנה.

במודל Fit נמצא שאין אינטראקציות בין הטיפול, הזן ומיקום הכרם (טבלה 3), ולכן איחדנו את בחינת ההשפעה של התכשיר משלוש שנות הניסוי בשני הזנים.

טבלה 3: בחינת אינטראקציות בין גורמי הניסוי בהשפעתם על התעוררות הגפנים, יחסית לביקורת

מגמת השפעת הריסוסים הייתה זהה בשני הזנים, אך כפי שניתן לראות באיור 3 ההשפעה על הזן שיראז גדולה מזו שעל הזן בקריניאן, והשפעת הריסוס שניתן מוקדם יותר (חודש מהלבלוב הצפוי) מובהקת מהביקורת וגדולה מההשפעה של הריסוס המאוחר שניתן שבועיים מאוחר יותר.

ג. השפעת ריסוסים באלזודף על מדדי היבול

בשנות הניסוי הראשונות אירעו תקלות אחדות בבציר: הזן שיראז בבנימינה נבצר מכנית בטעות בשנת 2022 וכך גם במח"מ בשנת 2023.

ההשפעה של הריסוסים על היבול ומרכיביו (מספר וגודל אשכולות) הייתה פחות עקבית מההשפעה על ההתעוררות. מאחר שבמדדים אלה היו אינטראקציות בין חלק מהגורמים, כמו טיפול לעומת שנת בציר או זן, התוצאות של כל זן נותחו בנפרד עבור כל שנה וכרם.

ג.1. מספר האשכולות

מספר האשכולות בשיראז נטה להיות גבוה יותר בגפנים המרוססות, בעיקר אלה שרוססו חודש לפני ההתעוררות הצפויה. עובדה זו חזרה בשני הכרמים ובכל השנים.

התרומה במספר האשכולות נעה בין 4% ל-17% וכאמור, לא הייתה מובהקת (איור 4).

בקריניאן, לעומת זאת, ההשפעה לא הייתה עקבית, ונטתה להיות הדירה כשהריסוס ניתן מאוחר יותר (שבועיים מהתעוררות צפויה).

מידת ההשפעה נעה בין עלייה של 17% במח"מ בשנת 2023, לפגיעה ביבול – 87% מהביקורת, בבנימינה בשנת 2024.

ג.2. משקל האשכול

במקרים רבים מספר גדול יותר של אשכולות מלווה במשקל אשכול נמוך יותר, אך תופעה זו לא נצפתה בניסויים אלה.

ההשפעה של הריסוס הייתה מזערית ולא עקבית, כולל מקרים שבהם הריסוס נטה אף לפגוע בגודל האשכול, בעיקר בזן קריניאן (איור 5).

ג.3. גובה היבול (לגפן)

גם במדד זה לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית.

עם זאת, נראתה עקביות בזן שיראז, שבו כמעט בכל שנה התקבל יבול רב יותר בגפנים שרוססו מוקדם (בין 3% ל-20%).

לעומתו, בזן קריניאן – מתוך ששה מקרי בדיקה (שני כרמים שלוש שנים), בשלושה מקרים נראתה פגיעה ביבול בריסוס המוקדם (חודש מהלבלוב), ובשלושה מקרים נצפתה פגיעה בגלל הריסוס המאוחר יותר (איור 6).

ג.4. אחידות ההבשלה

גורם זה נבדק רק בשנת הניסוי האחרונה, באמצעות מדידה פרטנית של רמת הסוכר ב- 50 גרגרים מכל חזרה.

בכל החלקות הקדימו בהבשלה הגפנים המטופלות את גפני הביקורת, דבר העשוי לנבוע מההתעוררות המוקדמת יותר, מהיבול הנמוך שהתקבל בשנה זו (ראו בהמשך) או משילוב של שני הגורמים גם יחד.

כמדד לאחידות ההבשלה חושבה סטיית התקן של הסוכר ומקדם השונות CV( – סטיית תקן חלקי ממוצע הסוכר,) והתוצאות מוצגות בטבלה 4 שלהלן.

כפי שניתן לראות בטבלה, בשלושה מארבעת הכרמים היו סטיית התקן ומקדם השונות בגפנים שרוססו באלזודף, קטנים מאלה שהתקבלו בגפני הביקורת, דבר המעיד על אחידות רבה יותר של ההבשלה בגפנים המרוססות.

טבלה :4 השפעת הריסוסים על אחידות ההבשלה

ג.4. אחידות ההבשלה גורם זה נבדק רק בשנת הניסוי האחרונה, באמצעות מדידה פרטנית של רמת הסוכר ב- 50 גרגרים מכל חזרה. בכל החלקות הקדימו בהבשלה הגפנים המטופלות את גפני הביקורת, דבר העשוי לנבוע מההתעוררות המוקדמת יותר, מהיבול הנמוך שהתקבל בשנה זו (ראו בהמשך) או משילוב של שני הגורמים גם יחד. כמדד לאחידות ההבשלה חושבה סטיית התקן של הסוכר ומקדם השונות CV( – סטיית תקן חלקי ממוצע הסוכר,) והתוצאות מוצגות בטבלה 4 שלהלן. כפי שניתן לראות בטבלה, בשלושה מארבעת הכרמים היו סטיית התקן ומקדם השונות בגפנים שרוססו באלזודף, קטנים מאלה שהתקבלו בגפני הביקורת, דבר המעיד על אחידות רבה יותר של ההבשלה בגפנים המרוססות.

טבלה :4 השפעת הריסוסים על אחידות ההבשלה

הניסוי בשנת 2025

הריסוסים בוצעו ב- 1G/2 בכפר הריף ובמבוא חורון; ב- 18/2 בבנימינה; ב- 24/2 בגשור שבדרום רמת הגולן.

מועד הריסוס היה דומה לזה שבו בוצע הריסוס בבנימינה בשנים הקודמות, אך הוקדם מעט בגלל גל חום חורפי עם טמפרטורות יומיות ממוצעות של 15 ו11- מעלות צלזיוס (טמפרטורות המקסימום היומי הן 20 ו- 18 מ"צ בהתאמה – בבנימינה ובדרום הגולן.)

ארבעה שבועות מאוחר יותר (זמן ההתעוררות הצפוי) הגיעו הטמפרטורות היומיות הממוצעות ל25- מעלות צלסיוס בשני האזורים.

הטמפרטורות החריגות גרמו, ככל הנראה, לזירוז משמעותי של ההתעוררות בגפנים המרוססות, ובמועד שבו תוכננה ספירת ההתעוררות 31/3( בכרמים בשפלה) ניתן היה לספור את הגפנים המרוססות אך לא את גפני הביקורת (תמונה ,)1 שבהן הספירה נעשתה ב- .1G/4

התוצאות בעונה הזו היו חד-משמעיות: בכל הכרמים נספרו פחות שריגים בגפנים המרוססות, והיבולים נפגעו בהתאם (איור .)7

סיכום ומסקנות השפעת הריסוסים על ההתעוררות ועל היבול

המחקר נערך במשך ארבע שנים בכרמים באזורי הארץ החמים יחסית, שבהם מגדלים ענבי יין בישראל: דרום הגולן, מישור החוף, ובשנה האחרונה – גם בשפלה הפנימית.

המטרה הייתה לשפר את התעוררות הגפנים, ובעיקר את היבול, על ידי ריסוס בחומרים שוברי תרדמה – אלזודף ובד-אפ.

הסיבה העיקרית למחקר הייתה ירידת היבולים הכללית בכרמי היין בישראל בשנת ,2021 כשנרשמה בחלק מהאזורים והזנים פגיעה של כ- 50% ביבול.

ההנחה הייתה שהגורם לירידת היבול בשנה זו היה החורף החם יחסית, שקדם לאותה עונה, כאשר נמדדו 111 שעות קור בתחנה בזיכרון יעקב, על פי מודל המחושב על ידי מוטי פרס ממו"פ צפון .07-10-18 ספירת השריגים המתעוררים אכן הראתה את התרומה המצופה מהריסוסים, אשר הייתה רבה בזן שיראז לעומת הקריניאן. השונות בהשפעה על היבול הייתה גדולה יותר.

אמנם המגמה של תרומה ליבול הסתמנה במרבית הבצירים בכמות של 2% עד ,24% אך בשום מקרה ההבדלים לא היו מובהקים, ונראה הבדל (שכאמור, לא היה מובהק) בין האזורים והזנים.

באזור בנימינה בשתי עונות הייתה התרומה של הריסוס המוקדם בשיראז גדולה מ- 20% ביבול, לעומת תרומתו האפסית בדרום הגולן.

ההמלצה לגבי ריסוסי אלזודף כמשפרי התעוררות (לא כשהיישום מיועד להקדמה,) היא ליישמם חודש לפני הלבלוב הצפוי.

מועד זה קשה לחיזוי, וגם כשניתן, לא בכל שנה ניתן ליישם זאת בו, בשל תנאי מזג האוויר.

במחקר הנוכחי נעשה ניסיון לבחון את השפעת הריסוס שבועיים מאוחר יותר.

טיפול מאוחר השפיע טוב יותר מהטיפול המוקדם רק בשניים ממערכי הבדיקה – בשני כרמי הקריניאן בשנת 2022 ופגע מעט ביבול ב 2023 בשתי החלקות בבנימינה.

אחידות ההבשלה

גורם נוסף שאליו מתייחסים בחלק מהיקבים כמדד לאיכות ההבשלה הוא האחידות בהבשלה.

השוואה מפורטת של רמת הסוכר בגרגרים נערכה רק בשנת ,2025 שנה בה ההתעוררות בגפנים המרוססות הקדימה משמעותית את ההתעוררות בגפני הביקורת, אך היבול בהן היה נמוך מזה שבגפני הביקורת, וכתוצאה מכך כנראה גם ההבשלה הקדימה בגפנים המרוססות.

אחידות ההבשלה, כפי שהיא משתקפת בסטיית התקן ובמקדם השונות, הייתה טובה יותר בגפנים שרוססו באלזודף, לעומת גפני הביקורת.

מסקנות

מתוצאות המחקר נראה שההשפעה של ריסוסים באלזודף תלויה בזן ובאזור הגידול.

בעבודה זו הייתה השפעה חיובית עקבית יחסית של הריסוס בשיראז בבנימינה, אך לא בדרום הגולן, ללא קשר למנות הקור שנצברו בשני האזורים והשנים (טבלה .)1

בקריניאן הייתה השפעה קטנה יחסית, ובכמה מקרים הריסוס אף פגע ביבול.

באופן מעשי, ניתן להמליץ על יישום אלזודף בשיראז באזורים החמים, ובמקביל להמשיך לבחון ברמת תצפיות את ההשפעה שיש לריסוס בזנים אחרים ובמגוון אזורים.

תודות

תודות גדולות למגדלים: אשרף זהווה ממבוא חמה, קובי ארנס וברק דהאן מבנימינה, דוד שמידר מכפר הריף ושמעון בטר ממבוא חורון – שקיבלו אותנו בסבר פנים יפות, עזרו בקביעת מועדי הספירות והבצירים ולעתים אף סייעו בבצירים עצמם.

לתמר סוקולסקי ולערן הרכבי, שעזרו בבחירת החלקות בשנת .2025

לסולימן פארחת, שביצע את הריסוסים בשלוש שנות הניסוי הראשונות.

לקרן מחקרי שה"מ – על מימון המחקר.

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.

על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.

אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.

© שה"מ – הוצאה לאור, ,202G עריכה לשונית: עדי סלוניקו; גרפיקה: לובה קמנצקי

ספרות מצוטטת

1. Kubota, N., & Miyamuki, M. (1992). Breaking bud dormancy in grapevines with garlic paste.
2. Richardson, E. Arlo, Schuyler D. Seeley, and David R. Walker. "A model for estimating the completion of rest for ‘redhaven’and ‘elberta’peach trees1." HortScience 9.4 (1974): 331-332.

.3 שטרן רפי, עומר קראין, עמוס נאור ואמנון ארז )201G( מיזם לאיתור ופיתוח תחליפי ציאנאמיד חומצי לשבירת תרדמה בגפן ובנשירים. דוח מסכם לתוכנית מחקר של המדען הראשי של משרד החקלאות.