יבול שיא
הרפת והחלב
רם שפע

לשחרר את ה"פקק" בנושא הבנייה והשיוך בקיבוצים

3 דק' קריאה

שיתוף:

כדי להבטיח שהממשלה לא תרע את מצבה של ההתיישבות העובדת, העלה ח"כ רם שפע הצעה בתחום הדיור בהתיישבות, שהוכנסה לסעיפי ההסכם הקואליציוני בין העבודה ליש עתיד

מה עושים כשרשות ממשלתית מסרבת ליישם החלטה שהתקבלה כדין במועצה הציבורית הממונה עליה ונחתמה על ידי שני שרי אוצר? במפלגת העבודה החליטו שצריך לעגן את החלטה 1488 של מועצת מקרקעי ישראל, הידועה כחלופת האגודה, בהסכם הקואליציוני שנחתם בסוף השבוע שעבר – הבנייה והשיוך בקיבוצים

והם אכן עשו זאת. שלושה קיבוצים בלבד מתוך למעלה מ-60 זכו ליישם את החלופה באישור רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כשאחד מהם, קיבוץ רעים בעוטף עזה, זכה להגיע לקו הגמר רק לאחר עתירה לבית המשפט.

הבנייה והשיוך בקיבוצים

מאז שהתקבלה ההחלטה טענו ברמ"י, בראשות עדיאל שמרון, שמדובר בהליך פרוצדורלי מורכב ולכן הוא אורך זמן רב, אלא שזמן קצר לפני ששמרון סיים את תפקידו התברר שהוא דאג להקים ועדה שהמליצה למועצת מקרקעי ישראל לעקר את החלופה מתוכן, והוא הבהיר את עמדתו לפיה החלופה הזו מיטיבה מדי עם הקיבוצים. המלצות הוועדה עדיין מונחות לפתחה של מועצת מקרקעי ישראל.   

כדי להבטיח שהממשלה שהושבעה ביום ראשון לא תרע את מצבה של ההתיישבות העובדת, העלה ח"כ רם שפע (עבודה) הצעה בתחום הדיור בהתיישבות, שהוכנסה לסעיפי ההסכם הקואליציוני בין העבודה ליש עתיד.

בנוסף ליישום חלופת האגודה בתחום שיוך הדירות, ההצעה שהתקבלה כוללת גם תיקון עיוות בנושא דמי ההיוון המפלים לרעה את חברי הקיבוצים והמושבים לעומת החוכר העירוני.

בסעיף מספר 18 בהסכם, נכתב כך: "הממשלה תפעל לאפשר רכישת זכויות לחברים על ידי אגודה חקלאית שיתופית בהתאם לתנאים שאושרו בהחלטה 1488 של מועצת מקרקעי ישראל ("חלופת האגודה"). 

בחלקו השני של הסעיף נכתב: "עוד מסכימים הצדדים לתמוך בחקיקה אשר תפעל לתיקון עיוותים ואפליה בזכויות החברים בקיבוץ ובמושב על יחידות דיור שלהם בשטח (המחנה) הקיבוץ והמושב. זאת על בסיס השוואת התנאים עם החוכר בשטח העירוני".

ח"כ שפע מסביר שהוא רואה כערך חשוב לשחרר את ה"פקק" בנושא הבנייה והשיוך, הקיים במשך שנים רבות במרחב הכפרי בכלל ובתנועה הקיבוצית בפרט. "לא בונים", הוא אומר "הבנים לא יכולים לחזור לקיבוצים, והמדינה לא מרוויחה את הכסף שהיא אמורה להרוויח על הקרקע. בעצם כולם מפסידים".

 למה צריך לעגן בהסכם הקואליציוני החלטה שכבר התקבלה במועצת מקרקעי ישראל?

"ההסכם הקואליציוני הוא הסכם הבנות בין המפלגות, שמסמן את הקווים המנחים לעבודת הממשלה. לנו היה חשוב לעגן את השינויים המשמעותיים האלו ביחס לבנייה בקיבוצים בהסכם הזה. אין בהסכם הזה בקשה לקרקע נוספת, או הגדלת השטחים החקלאיים של הקיבוצים.

יש בו אך ורק דרישה ליישם את החלטות השיוך בשטח המחנה. חלקו הראשון של הסעיף מתייחס להחלטה 1488, חלופת האגודה, והוא בעצם מבקש בסך הכל ליישם את ההחלטה, שגם אושרה על ידי בג"ץ, וגם נחתמה על ידי שני שרי אוצר, אבל רמ"י ניסתה בתקופה האחרונה לטרפד את ההחלטה הזו באמצעות הוועדה שהם הקימו.

מסקנות הוועדה נמצאות בהמתנה למועצת מקרקעי ישראל, ובעצם כל מה שאנחנו מבקשים זה ליישם את מה שהמדינה כבר החליטה. אנחנו לא מבקשים זכויות יתר, אלא שלא יעקרו את חלופת האגודה מתוכן".

 מה לגבי החלק השני של הסעיף?

"זה תת-סעיף יותר רחב שמתייחס לדמי ההיוון על הקרקע גם בקיבוצים וגם במושבים. בעצם נוצר מצב שבגלל מחירי הקרקע הגבוהים, בעיקר באזורי הביקוש, לא מצליחים לבנות במרחב הכפרי.

חברי הקיבוצים והמושבים משלמים יותר על הקרקע, לעומת חוכרים עירוניים שבונים בחיפה ובהרצליה. גם פה אנחנו לא מבקשים זכויות יתר, אלא השוואת תנאים לאגודות שיתופיות אחרות.

בקיבוצים ובמושבים החברים הוותיקים משלמים 3.75% מערך הקרקע, אבל אם הם מוכרים את המגרש הם נדרשים להשלים ל-33% מערך הקרקע וכך גם משלמים חברים חדשים.

לעומת זאת החוכרים העירוניים משלמים 3.75% מערך הקרקע, ואם הם מוסיפים 4% מערך הקרקע, הם מקבלים בעלות עליה ויכולים לעשות אתה ככל העולה על רוחם. אנחנו משלמים על הקרקע פי ארבעה לעומתם. את העיוות הזה אנחנו רוצים לתקן".

כשח"כ שפע החליט שהוא נדרש לנושא, הוא נעזר בתחילה בהנהגת התנועה הקיבוצית, בהתאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, ובכמה עורכי דין מובילים מהתנועה הקיבוצית.

כשהגיעו לאחר מספר דיונים לנוסח הנכון של הסעיף, פנה שפע ליו"ר המפלגה, מרב מיכאלי, שאישרה את הכללת הסעיף בהסכם הקואליציוני, והעבירה אותו בטיוטה הראשונית לצוות המשא ומתן של יש עתיד. הסעיף אושר גם בהסכם המוגמר. לדברי ח"כ שפע הוא לא נתקל בהתנגדויות לנושא בתוך מפלגת העבודה.   

 כל השותפים לקואליציה קיבלו את הסעיף בהסכמה?

"זה לא היה פשוט, אבל אף אחד לא הביע עוינות לתנועה הקיבוצית. היו כאלו שהביעו חשש להתחייב להחלטות שקשה לדעת אם הן ייושמו. יצאתי בתחושה שיש שינוי ברוחות המנשבות כלפינו בתחום הקרקעות. אולי לא תהיה אצל כולם מהפכה, אבל יש פחות עוינות".

 האווירה הזאת גורמת לך להאמין שהמשלה הזו תשרוד זמן רב ותתפקד?

"אני חושב שאם כל השותפים ידעו מצד אחד לחזק את האג'נדה שלהם, ומצד שני גם לדעת לעשות ויתורים, הממשלה הזו תוכל לתפקד ולמלא את תפקידה לאורך זמן. אני באמת מאמין בזה. התרגלנו לפוליטיקה מפלגת, אבל יש גם דרך אחרת". 

כצפוי, קמה גם התנגדות לסעיף ההתיישבותי. באגודה לצדק חלוקתי קראו לקואליציה החדשה להסיר את הסעיף מההסכם הקואליציוני לאלתר, וטענו שאם כבר עוסקים בנושא הקרקעות "יש להקים ועדה שתבחן את שאלות ההקצאה באופן רוחבי וברוח עקרונות הצדק החלוקתי, ולא לקדם מדיניות אינטרסנטית ומגזרית". 

בתגובה אומר ח"כ שפע: "אני לא רוצה להיתפס כמי שמייצג אינטרסים צרים של מגזר, ובטח לא כמי שפועל נגד אחרים. מפלגת העבודה, ואני בתוכה, רוצה לפתוח את שעריה לקשת רחבה מהחברה הישראלית, ואנחנו בהחלט מוכנים לבחון לעומק את כל ההשלכות של נושא הקרקעות.

בסעיף הזה שנכלל בהסכם הקואליציוני לא מדובר בשטחים חקלאיים ולא בשינוי קרקעות, אלא בשחרור של בלמים ומעצורים בהחלטות שהמדינה כבר קיבלה ולא מיישמת.

זה ישחרר קרקע לבניית עשרות אלפי דירות, וזה ישתלב במאמץ הלאומי לבנות הרבה דירות שנכלל בקווי היסוד של הממשלה החדשה".

שיוך דירות בקיבוצים: שיחה עם עופר אדר, מנהל המטה לשיוך דירות של התנועה הקיבוצית לשעבר

 

תגובה אחת

  1. מין הראוי היה לציין שעו"ד רון רוגין שערך מחקר על זכויות המגזר החקלאי הוכיח שבהתיישבות שילמו ומשלמים תשלומי היוון יותר מאשר במגזר העירוני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעונה זו של השנה מגדלים רבים נתקלים במחלת הפרצית בעדרים. על מנת לעשות קצת סדר בנושא, אכתוב הסבר פשוט שישפוך קצת אור על המחלה יוסי לאפר – יועץ מקצועי בין-לאומי. josephlepar@gmail.com הפרצית היא מחלת
3 דק' קריאה
עברה שנה וחצי מאז האדומות הגיעו מטקסס *תמונה ראשית: פרה שנרצעה פסולה מלכתחילה – תמונות מאתר כיפה לא להאמין, אבל בהודעת החמאס על הסיבות לפתיחת המלחמה עלה הטיעון, שבמיקום סודי ביהודה ושומרון, נמצאת קבוצה
7 דק' קריאה
חדשות מן העבר, חלק א גזע בקר לייצור חלב בחוברת של יוסף קריגר, אחד ממייסדי רמתיים, בשם "מזכרונותיו של ציוני", מופיעים פרטים מעניינים על יבוא בקר מהולנד, בראשית שנות ה-20 של המאה שעברה. יוסף
5 דק' קריאה
מדוע מחירי הבשר בעלייה ומחיר פרה ועגלה עלה מאוד? איך משפיעה המלחמה על הקורה בענף הבשר ועוד נושאים, שצוות בני בקר במפעלי העמק, מתמודד איתם בכל יום ביקור במכרז הבקר השבועי… מה תפקיד הארגון
5 דק' קריאה
עם קמינסקי בהובלת חלב בגולן מחלבת הגולן התחילה לעבוד מחדש בחודש מאי 23 תחת חברת זן לכול.  תחילה קיבלה חלב מתנובה ובתחילת השנה, יצאה לדרך עצמאית וקיימה מכרז לקליטת חלב ישירה והובלה למחלבה. במכרז
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן