יבול שיא
הרפת והחלב
בריכה 1

עכשיו הכול מושלם  

3 דק' קריאה

שיתוף:

אחרי ניסיון עיקש לקבל שירות במסלול הרגיל, ששלח אותי למרפאות בקצווי ארץ, גם אני הבנתי: בלי תשלום, שום דבר איננו מושלם 

זה קרה בשעת אחה"צ. היינו בבריכה. שכשכנו במים. לפתע נעתקו המילים מפי. נעתקו ממש. אפילו לא יכולתי לומר שהן נעתקו. הן באמת נעתקו. כל שרציתי להגיד לזוגתי שעמדה בשולי הבריכה הוא שהמים חודרים דרך המשקפת, לכן אני רוצה לצאת. טבעי שיחדרו, המשקפת היא של הנכד ולא התאימה לי. 

"מה רצית לומר"? היא שאלה. 

ואני שותק. יודע מה רוצה לומר, אבל המילים תקועות בין הראש שידע לבין השפתיים ששתקו.  

"נו תגיד, מה רצית"! היא כמעט צעקה. הגבתי באלם, או בכמה הברות מבולבלות, אם לדייק.  

היא הבינה מהר, "אתה יוצא עכשיו החוצה מהמים", אחזה בי וגררה אותי אל מחוץ לבריכה. חברים שעברו על פני אמרו "היי" ואני הנהנתי בנימוס נטול מילים.  

פרמדיקית מן הקיבוץ שהייתה במקום התיישבה מולי וניסתה לדובב. היא עשתה זאת בסבלנות רבה. עוד ניסיון ועוד ניסיון. יצאו מעט הברות לא ברורות. הצדעתי לאורך הרוח שלה.   

"צריך אמבולנס" היא אמרה והעניינים החלו להתגלגל. לא ידעתי שכך נראה "אירוע מוחי", אבל זה מה שנרמז לי. בבית החולים הרופאה דייקה יותר אחרי שבדקה את צילומי הראש: "אירוע מוחי חולף".  

"חולף זה גם חוזר, או שחולף זה לבלי שוב"? שאלתי. 

"זה יכול לחזור", אמרה ביבשושיות.     

היומן משנה את פניו  

גיל 76 (עוד מעט) והיומן שלי משנה את פניו. הוא מתחיל להתמלא בביקורי רופאים, מרפאות ושעות נטילת כדורים. נראה שזה בא עם הגיל, אבל לא רק. פה קורונה, שם אלרגיה, גב תחתון על הדרך. בודקים. סדר היום מתחיל להשתנות. קשה לקבוע פגישה מבלי לבדוק אם אין תור לצילום, או אבחון, המפוזרים בין דפי היומן.  

בכללי, הבריאות סבירה, אבל מרחב התמרון בלוח הזמנים מצטמצם. אורולוג, נפרולוג, קרדיולוג ועוד כל מיני "לוגים", (חוץ מגניקולוג). יותר מאשר בעבר אני מוצא את עצמי מנווט את דרכי למרפאה, בין הקלנועיות החונות בכניסה, בזמני הקבלה של הרופא והאחיות, שמטפלים בנאמנות. מחבר בעצמאות תרופתית אני משודרג לחבר בתרופתיות מלאה.  

 רפואה ציבורית בפריפריה 

בעצם כל ההקדמה הזאת נועדה לספר על חוויות הטיפול הרפואי הציבורי בפריפריה: על המסע בין המוקדניות של *2700, ל"מושלם" ו"לפרטי" המשתרע על פני מרפאות ומכונים ברחבי העמק והגליל. רוצה מרפאה קרובה לבית? או שתחכה כמה חודשים, או שתשלם. וכך אני נודד לי בין מכון הרנטגן בטמרה (מכון מצוין, שעה נסיעה), לבין האורתופד בשפרעם ולמרפאה ברמת ישי.   

אני: "זקוק לרופא לבדיקת תפקודי ריאה". 

מוקדנית: "שם האב לזיהוי בבקשה". 

אני: "מאיר". 

מוקדנית: "בדיוק התפנה תור למחר בקרית שמונה. אם לא נוח לך אפשר בשבוע הבא בצפת". 

אני: "אין בנהריה"? 

מוקדנית "בנהריה רק בעוד חודשים, אפשר בכרמיאל בעוד עשרה ימים".       

בחרתי צפת. 

"סגור לרגל החג" 

כעבור שבועיים. 

אני: "זקוק לתור לאקו-לב".  

מוקדנית: "התור הכי קרוב זה בעוד שבועיים במרפאת רופאים מקצועיים בג'דיידה-מכר. קבענו לך לשישי בשבוע הבא". 

שישי ואני במרפאה בג'דיידה, רק כדי לגלות שהיא נעולה. לשאלתי בקונדיטוריה הסמוכה, ענתה המוכרת: "בדיוק חג הקורבן, הם לא יודעים שסגור?". 

התקשרתי למוקד. לא, לא ידעו שם שסגור בחג וקבעו לי תור לשבת הבאה כי החג נגמר ביום רביעי.  

באתי בשבת, מרחק 45 דקות נסיעה ושוב סגור. מצאתי פתקית בערבית על הדלת: "המרפאה סגורה בגלל תקלת חירום". שמתי פעמיי בשנית אל הגברת בקונדיטוריה והיא הסבירה: "אתמול עבד פה טרקטור וקרע את כבל של המחשב". בשבת *2700 סגור ואין עם מי לברר. 

סיפרתי על חוויותיי לחבר והוא אמר: "מי הולך דרך *2700, אין לך מושלם?"  

"דווקא יש לי אמרתי" ופניתי לאחיות שסידרו תור בתוך כמה ימים דרך המושלם.  

בינתיים קיבלתי מסרון חדש מהמרפאה בג'דיידה: "נקבע לך תור לשבת הקרובה ב-08:30".  

ביטלתי את ג'דיידה, שילמתי לרופא שבדק אותי דרך המושלם: עכשיו הכול מושלם. 

נ.ב. בקרוב תופרט רשות הדואר ועמה הדואר הנע. היכונו לנסיעות אל מוקדי החלוקה.  

דמוקרטיה, מדריך למשתמש  

לסיפור הזה בקיבוצי (ראש הנקרה) רקע בן שנתיים, אך ההיבט המעשי שלו הוא הן בן כשנה. בקיבוץ מכהנת חברה כיושבת ראש פעילה זה עשרים שנה. בענף התיירות מכהנת יושבת ראש (חיצונית) כ-15 שנה. מעת לעת נשמעו אמירות של חברים על צורך לעשות סדר בתקופות הכהונה, אך הן נשארו בגדר "דיבורי מדרכות". 

נראה כי מה שהתניע דיון והחלטות בנושא הייתה הודעת הנהלה מיום 14.9.21 בקהילה-נט, בהקשר של בחירת מנהל קהילה ומנהלת משאבי אנוש לכהונה שניה. להודעה נוספה פסקה: "ניתן להיבחר לקדנציות רצופות ללא הגבלה". מן הסתם ההודעה התייחסה גם ליתר חברי ההנהלה.  

בתגובה לכך התארגנו 88 חברים ובנים ופנו להנהלת הקיבוץ בבקשה לקיים דיון ולהחליט על קביעת תקרה למספר הקדנציות בעמדות הניהול הראשיות של הקיבוץ ויושבי הראש החיצוניים. 

בחלוף כמה חודשים דנה האספה בנושא וככלל קיבלה את עמדת החברים למעט כמה הסתייגויות קלות שנלקחו בחשבון.  

עיקרי הצעת החברים: שתי כהונות של ארבע שנים, ברגיל. 

לגבי כהונה שלישית: אם יש מועמד אחד יידרש רוב של 67%; אם יש יותר ממועמד אחד, די ברוב רגיל.  

בכל מקרה לאחר 12 שנות כהונה תהיה תקופת צינון מתפקידים בצוות המנהל.  

בהודעת ההנהלה לקראת האספה (10.7.22) נכתב: "הצוות הגיש הצעה מעודכנת ברוח תוצאות הדיון באספה", אך חרף זאת, ההנהלה הגישה הצעה נגדית.   

בפועל הצעת ההנהלה לא הגבילה את משך הכהונות: יו"ר חיצוני יוכל לשאת בתפקידו ללא מגבלת זמן; חבר הנהלה יוכל להמשיך לכהן בהנהלה גם לאחר שלוש קדנציות ובלבד שיהא זה בתפקיד ניהולי אחר (ראש הממשלה יהפוך לנשיא ולהפך), ללא תקופת צינון.   

בעיקרון ההנהלה חזרה להצעתה מה-14.9.21, של "קדנציות רצופות ללא הגבלה", בשינויי ניואנסים. 

תוצאות ההצבעה היו חד משמעיות: 

  • בעצם הגבלת תקופת הכהונה תמכו 104 והתנגדו 8. 
  • בתקופת צינון במעבר מתפקיד לתפקיד לאחר שלוש כהונות תמכו 87 והתנגדו 24. 
  • בהגבלת משך כהונותיהם של יושבי ראש עסקיים תמכו 57 למול 30 מתנגדים. 

יצוין כי בשני הסעיפים הראשונים הצביעו גם בני משק בעצמאות כלכלית, מה שהגדיל את מספר המשתתפים. 

רשימה זאת מוקדשת לחברי גניגר ולחברי קיבוצים אחרים ששמותיהם רשומים אצלי. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן