יבול שיא
הרפת והחלב
דעות

חיבור שמציע אופק אחר

2 דק' קריאה

שיתוף:

חיבור שמציע אופק אחר: לפני כמה ימים, צפיתי בפעם השלישית או הרביעית בסרט "מסע הבחירות של מאיר אריאל",  שצולם לפני יותר משלושים שנה. הסרט מתאר את המסע שערך אריאל בחול המועד סוכות, מקרית שמונה בצפון עד קיבוץ סמר בערבה, מלווה בידידיו ובלהקת "קריזמא" – המוזיקאים יהודה עדר, מיקי שביב, רע מוכיח, ושדרן הרדיו יואב קוטנר, שהצטרף למסע על תקן מראיין ומתופף. את הסרט ביים אידו סלע לשעבר מכפר הנשיא. צילם וערך נפלא מיכה ליבנה לשעבר מקיבוץ בית השיטה, והפיק איתי לנדסברג ידידי, לשעבר מקיבוץ תל יוסף.

אני מציין בכוונה את שמות הקיבוצים, כי נראה לי שיש בזה גם משהו סמלי. זה סרט בלתי נשכח שאפשר לצפות בו שוב ושוב, אבל נדמה לי שהוא מצביע על משהו מאוד משמעותי בחברה הישראלית. לקראת סוף הסרט  מגיע מאיר אריאל (שנקרא בפי העסקן המקומי "מאיר אריאלי") לעיר ירוחם. זה ערב שמחת תורה. על הבמה עומדת להקת שמחות מקומית. מישהו ניגש למאיר ומבקש ממנו שיעלה לבמה וישיר שיר. מכאן מתפתח מעין דו-שיח נוגע ללב וגם מצחיק לפרקים.

מה שעומד שם באוויר זה המרחק הברור, הבלתי ניתן להכחשה,  בין הקיבוצניק ממשמרות (אריאל) – הגרסה הישראלית הכי קרובה לבוב דילן, לבין הקהל המקומי. וזה אם תרשו לי קפיצה חדה משהו לעולם הפוליטי העכשווי, מה שמסביר אולי את העובדה שביום חמישי האחרון, בבית העיתונאים בתל אביב, עמדו על הבמה עמיר פרץ משדרות יחד עם אורלי לוי מבית שאן, ולא עמד שם אהוד ברק (יליד קיבוץ משמר השרון…). אז נכון – יש הבדל גדול בין לוחם הסיירת המהולל שחובט שוב ושוב באגרופיו באוויר (פחד אלוהים), לבין "הליצן המשתומם" אריאל, ובכל זאת המרחק הזה שכנראה לא ניתן גם עכשיו לגישור, (אפרופו מפלגת "גשר"…) רבץ שם כבר אז – כמה עצוב וחבל – באוויר.

חיבור שמציע אופק אחר

אין מדובר כמובן ב"כתב אשמה". אשמה היא תמיד עניין שסוגר והופך אותנו למתבצרים ומגוננים ומתחפרים כל אחד בעמדתו, וגם יהיה מוגזם אני חושב, לבקש מהטרובדור הנהדר אריאל, להעמיס על כתפיו את כל תוגת השמאל. הוא בטח לא היה מעוניין לעשות את זה גם עשרים שנה אחרי מותו. ובכל זאת נראה לי שהקטע המסוים הזה מדגים משהו יותר עקרוני. לצערנו הרב ה"שמאל" הישראלי, שאם כל ההסתייגויות המובנות מאיר אריאל היה אחד מנציגיו, לא הצליח להתנחל בלבבות של האנשים, בטח לא של תושבי ירוחם כמשל.

ומילא העבר – אני רואה קצת בעצב יש לומר, איך רבים מחברי בשמאל ממהרים לגנות את החיבור בין עמיר פרץ לאורלי לוי אבקסיס, ושולפים במהירות את עברה ב"ישראל ביתנו" ואת תמיכתה בחוק הלאום.

לכל אלה צריך לומר – הנוכחות הציבורית של אורלי לוי אבקסיס, לא נקייה לפעמים מממד פופוליסטי בולט, ומחלקים בעייתיים ואפילו קשים וצורמים, ובכל זאת החיבור הזה בינה ובין מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ, מציע אופק אחר שיש בו גם פוטנציאל לא מבוטל. חבל אם קיבעון מחשבתי כזה או אחר מצד אנשי השמאל, יפריע עכשיו להתבונן בו.

מערכת הבחירות: לקראת הבחירות השלישיות – דעת יחיד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תקציר הרצאתו של דר’ רוברט ג’יימס, פרופ' בדימוס, אוניברסיטת וירג'יניה טק כנס לקוחות אמבר תרגום: רן סלומון, אמבר עריכה: גל פלג-אריאל קישור לתרגום המלא מה הם השיקולים לרכישת מינקת? לפני שנתחיל, חשוב לציין את
6 דק' קריאה
רפת בראשית בבית העמק היא שותפות בין בית העמק, אושה וראש הנקרה. לרפת מכון חליבה חדשני רוטרי, מכון קרוסלה עם 72 עמדות, מה שהופך אותו כרגע למכון החליבה הגדול ביותר בארץ נכון להיום. כל
6 דק' קריאה
לפני מספר חודשים הייתי אמורה להעביר הרצאה בנושא "רווחת היונק" בקורס מנהלי רפתות, שהתקיים במדור ללימודי חוץ בפקולטה לחקלאות. לצערי, בסופו של דבר ההרצאה לא יצאה לפועל ולכן החלטתי לשבת ולכתוב עבור המשתתפים בקורס
7 דק' קריאה
כתבו: דר' יהונתן ברקוביץ ודר' דן גלסר וטרמרקט – ר.ו.מ (רפואה וטרינרית מתקדמת) ברפת החלב הישראלית, ייצור החלב הלך ועלה בעשורים האחרונים. זאת הודות להתקדמות גנטית, ניטור מתקדם, ניהול ספר עדר והתקדמות ממשקית. עם זאת,
6 דק' קריאה
לקראת חג הפסח והמעבר למנות כשרות דיברנו עם מיטב התזונאים בארץ בנוגע למזונות, המלצות וכללי אצבע בתכנון מנות לפסח. תודה מיוחדת לדר' גבי עדין, גמלאי משרד החקלאות; סטיבן רוזן, גמלאי משרד החקלאות, הרמן-פרוג'קט;  יואב
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן