יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 07 10 123948

"חשוב לזכור – אנשים צומחים ממשברים"

7 דק' קריאה

שיתוף:

אומר יואב בן בשט, מומחה בליווי אנשים לחוסן אנשים שחוו פוסט טראומה * בן בשט ליווה אנשים במבצעי "עמוד עשן", "צוק איתן", טיפל באוכלוסיית נפגעי רעש האדמה בנפאל וגם עכשיו מטפל באנשים בתקופת "חרבות הברזל" * "גמישות מנטלית מאפשרת להשתנות ולהאמין שתמיד אפשר לצמוח ממשבר," מסביר בן בשט 

יואב בן בשט, מאבירים, עוסק ומתמקד בחוסן. יואב מספר על עצמו וחייו, שחוסן פנימי מחייב התייחסות, בליווי ויש הרבה כלים לכך.  

סיפור חייו של יואב מעיד שחוסן הוא חוזק ואינו מובן מאליו. בן בשט, בשנות הארבעים לחייו, נשוי ליעל ולבני הזוג שני ילדים. יואב ויעל בנו את ביתם בישוב הקהילתי אבירים שבגליל המערבי. הם סיימו לבנות את ביתם ונכנסו לגור בו שלושה שבועות לפני המלחמה.  

יואב גדל במושב בית חנן, בן הזקונים במשפחתו ולו שתי אחיות הגדולות ממנו. יואב חווה ילדות לא פשוטה, היה ילד עם קשיי למידה וחווה קשיים. לדבריו היה ילד היפר אקטיבי ואקטיבי. מגיל צעיר היה מעורב פוליטית. התפנית בחייו החלה כאשר הלך לגרעין נודד: "השנה הזו, בה הייתי בגרעין נודד, הייתה השנה בה גיליתי עצמי," הוא מסביר. "בשנה זו השארתי את הילדות שלי עם המורכבויות שהיו בה , מאחוריי. לראשונה בחיי הרגשתי שייך ומועיל. 

"היינו בחוף אשקלון, חבר'ה שהגיעו ממושבים שונים," הוא משחזר. "היינו שישה חבר'ה, עבדתי בשלושה ישובים שונים. התחברנו לקהילות שונות והכשרנו חבר'ה מכיתות ט' להיות מדריכים צעירים. ליווינו כיתות י"ב לשנת שרות. עסקנו בחינוך. מילד פרחח הפכתי לבחור בוגר שלוקח אחריות. באותה שנה גיליתי את הכוחות שלי ושאני יכול להאמין בעצמי. בשנת השרות שלי הכרתי את יעל, האישה שאיתי. לקח עוד הרבה שנים עד שהפכנו לזוג. יעל היתה חניכה שלי בכיתה ט' ואני הייתי בן 18. שמרנו על קשר במשך הרבה שנים והפכנו לזוג רק אחרי 12 שנים.  

יואב יבחר ללכת ללמוד אחרי הצבא, על אף ששנותיו בבית הספר היו מרובות תסכולים וקשיים: "החלטתי ללמוד עבודה סוציאלית במכללת תל חי לאחר השרות הצבאי," הוא נזכר. "מכללת תל חי מתייחסת ומאד עוזרת לסטודנטים עם קשיי למידה. חרקתי שיניים, זה לא בא לי בקלות. במהלך שנות הלימודים גרתי במטולה ובמלחמת לבנון השניה ניהלתי את יחידת הנוער. אז חברתי לעולם החרום. הייתי חבר בצוות שפינה את הנוער.  

"יעל, בת זוגתי, למדה אף היא בתל חי – שנינו עובדים סוציאליים. יעל באופייה ויכולותיה מאד ניהולית. אני באופיי מוכשר ועוסק בעיקר בליווי והובלת תהליכים ואנשים במצבים שונים. לאחר שנישאנו גרנו במושב אמנון. לאחר תקופה יצאנו לנפאל במסגרת עמותה הנקראת 'תבל בצדק'. יעל ניהלה את העמותה בנפאל ואני הייתי המלווה והנחיתי את  המתנדבים שם. הייתה זו תקופה מרתקת – שם למדתי את עולם החרום  והמשבר."   

כאמור, יואב ויעל החליטו לבנות את ביתם באבירים. אבירים ממוקם בגליל המערבי, ליד מעלות, כחמישה ק"מ מגבול לבנון. למעשה  האנשים שחיים באבירים לא פונו באופן הפורמלי, אולם עם פרוץ המלחמה מרביתם החליטו לעזוב את הישוב על דעת עצמם ולא לקחת סיכון. מאז חלק גדול מהאנשים חזר לישוב. יעל והילדים אורי ורוני מתגוררי ברמת הכובש. במשך השבוע יואב מתגורר באבירים ובסוף השבוע הוא מצטרף לאישה ולילדים. מציאות מורכבת.  

יואב התמחה במצבי חרום ומסתבר שבאופן מצמרר – שלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה – ערך תרגיל למועצה האזורית משגב – הכשרה של רשויות בנושא מצבי קיצון של חירום.  

יואב: "עשיתי תרחיש שמלחמה פורצת ו-3,000 טילים עפים על מדינת ישראל. בנוסף, יש חדירה של מחבלים לישובים. התרגיל הסתיים ב-21 בספטמבר, ואז ניגש אליי אדם שהיה בדרגה בכירה בחיל הים, ואמר לי שהתרגיל שעשיתי היה מאד נחמד אבל אמר שהגזמתי. עניתי לו: 'אתה בהכשרתך, תמשיך להסתכל במסכים, ואני מלמד להסתכל בלבן של העיניים של החיזבאללה'."   

בן בשט מרצה על השרכים לליווי לחוסן
בן בשט מרצה על הדרכים הרבות להצלחת הליווי לחוסן 

חוסן וטראומה 

מסתבר שכל מה שיואב בן בשט עשה ועבר בחייו הוביל אותו להיות מומחה בליווי לחוסן. חוסן הוא מושג  הקיים בהרבה תחומים. בתקופות בהן התקיימו מבצעי "עמוד ענן" ו"צוק איתן", יואב ויעל בן בשט התגוררו במשך תקופה במושב גיאה שבמועצה חוף אשקלון. יעל עבדה בשדרות ויואב בעוטף עזה.  

יואב: "הייתי עובד סוציאלי ועסקתי בחוסן כלכלי קהילתי, באותה תקופה הכרתי את עולם הטראומה. התנדבתי לעזור במרכזי החוסן. בהמשך, לפני תשע שנים, הייתה רעידת אדמה קשה בנפאל. ארגון הומניטרי הנותן סיוע במצבים כאלו, פנה אליי בבקשה לנהל משלחות של צוותים רפואיים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים לעזור. הייתי אחראי על ארבע משלחות שיצאו לנפאל. בתקופה זו למדתי והבנתי שכדי לצלוח משברים כאלו, ישנה חשיבות עצומה למסגרות קהילתיות. בזמני משבר צומחים מנהיגים ויש חשיבות גדולה לחזק מנהיגות בקהילה בעתות אלו. יש לחפש את הכוחות הפנימיים, להתנהל באופטימיות ולייצר תקווה."    

תקופה זו השאירה צלקות ויואב חווה משבר. יואב היה במשבר זה כשלוש שנים, בהן תפקד ועבד ובתוכו שבר גדול – הוא היה בבעיה רגשית: "נעזרתי בכל מה שאפשר על מנת לצאת מהמשבר. נעזרתי בטיפול תרופתי, בשיקום פיסי, בספורט, בטיפול פסיכולוגי ובליווי ובטיפול רוחני. למדתי בעבר מיינדפולנס, עשיתי מדיטציות.  

"הייתי בבורות חשוכים, היה בי כאב עצום וחוויתי חוסר תקוה ואמונה. באותה תקופה יעל הקימה את צוותי החוסן בצפת. חברתי לפרויקט הזה והתחלתי לעבוד בפרויקט הנקרא 'משאבים'. זהו פרויקט אותו מוביל ויזם פרופ' מולי להד. להד התפרסם בשנים הרבות בהם קריית שמונה היתה עיר שחטפה הפגזות בלתי פוסקות, כשמחבלים חדרו לעיר.  

"פרופ' מולי להד נחשב למומחה בינלאומי בטיפול בפסיכו-טראומה. מולי בנה מודלים של חוסן אישי וקהילתי, הכניס והוביל למודעות שיש לטפל בתושבים ולהתייחס אליהם במצבים כאלו ברמה המקצועית הגבוהה ביותר.  

"השתלבתי במכון 'משאבים' וכיום אני המנחה הבכיר ביחידת החוסן. אנו עוסקים במספר נושאים: 1. הערכות למשבר; 2. מענה ראשוני; 3. בונים תוכניות לחיזוק החוסן; 4. יש יחידה קלינית שעושה טיפולים; 5. יש לנו יחידת מחקר שבודקת את איכות התוכניות.  

"השאלה הראשונה והבסיסית אותה אנו שואלים אנשים במצבים כאלו היא: 'מה עוזר לך?' מתוך התשובה לשאלה זו אנחנו מעלים פניות למקורות הפנימיים ולמתן אפשרות לעזור ולפתח חוסן הנכון ומדויק לאדם עצמו. פרופ' להד פיתח מודל הנקרא 'גשר מאחד'. הוא טוען שישנם שישה ערוצים שמסייעים להתמודד עם העולם.  

"אנשים הינם מורכבים. השאלה: 'מה יעזור לך, לכם?', מסתבר, מובילה כל אחד לערוצים הנכונים לו. הערוצים מגדירים את הדרכים שיעזרו לכל אדם. הערוצים הם: 1. ספורט, משימות שונות למלא. זהו הפן הפיסי. 2. פנייה לקוגניציה, לתכנון, למידה מהניסיון, מידע. מתאים לאנשים שעובדים עם השכל. 3. הערוץ הרגשי: פריקת רגשות של העצב , כעס, בכי, ורק אחרי שהם פורקים את רגשותיהם מתפנים לעבוד עם השכל. 4. התייחסות וטיפול עם מערכת האמונות האישיות. מערכת האמונות שלהם כלפי עצמם, החיים והתייחסות למערכת הערכים. 5. הערוץ החברתי – היכולת לשתף את עולמם הפנימי, היכולת לרצות ולהיות עם אנשים. להיות משאב לאחרים ולקבל כוחות מאנשים אחרים – בעיקר להיעזר. 6. ערוץ הדמיון. זהו ערוץ מופלא ושונה מאחרים. הדמיון מאפשר לנו ליצור עולם פנימי מיטיב. ראינו זאת אצל אנשים שנחטפו והיו בעזה וכשחזרו סיפרו שהחזיקו תמונות פנימיות אופטימיות. יש יצירתיות נפלאה בעולם הדמיון. מסתבר שהיצירתיות הזו מחוברת מאוד לעולם האמנות. הרבה מאד טיפולים היום נעשים דרך אמנות, ציור, פיסול, תיאטרון ועוד תחומים הקשורים לעולם האמנות. בכל ערוץ יש את המורכבויות שלו." 

משפחת בן בשט
משפחת בן בשט. יעל מנהלת מרכז חוסן 

אז מהו בדיוק חוסן? 

"חוסן הוא היכולת של אדם, קהילה, מדינה להסתגל לשינויים, אנשים החווים משברי קיצון והיכולת שלהם לחזור לתפקודיות. בכולנו יש מרכיבים ביולוגיים של חוסן. אחד המפתחות לחוסן, זו היכולת להסתגל, להתגמש. גמישות מנטלית מאפשרת להשתנות ולהאמין שתמיד אפשר לצמוח ממשבר." 

ארגון "משאבים" אותו מוביל מולי להד מאד צמח. עובדים בו כיום למעלה מ-450 איש.   

יואב: "אנחנו נותנים מענה טלפוני סביב השעון. בכל מרכזי הפינוי בימים אלו יש  רכזי חוסן. מולי זיהה שהחוסן הוא המשאב שבלעדיו אי אפשר ליצור עתיד מיטיב. במהלך השנה האחרונה והמשבר בו אנו נמצאים – אנו עוסקים ועובדים עם אנשים – התרחבנו ואנחנו עובדים עם כל אדם וקהילות לחיזוק ובניית החוסן שלהם."  

למצוא כוחות פנימיים 

באפריל 2024 יצא יואב בן בשט וליווה משלחת של אחים שכולים. היה זה מסע של אנשים בני 24 עד 35. היתה זו קבוצה של כ-40 אנשים שאיבדו ושיכלו את אחיהם. "אנחנו יודעים שהשנה הראשונה מאד משמעותית," הוא מסביר. "חלק מהאחים והאחיות השכולים נלחמו בעוטף, היו במילואים. במסע זה עסקנו בהתמודדות הכואבת, באובדן וביצירת כלים להתמודדות במשבר."  

פיתוח החוסן הרגשי נמצא עכשיו בעדיפות גבוהה. ישנן אוכלוסיות גדולות איתן עובדים יואב ואנשי טיפול רבים אחרים. ניתן לומר שכולנו מאז ה-7.10 מחויבים בחוסן.  

יואב: "אנחנו בעבודתנו מתמקדים ביצירת תקווה אצל אנשים. יש מספר דרכים ליצירת חוסן. יש לאפשר ביטוי רגשי ולאפשר למצוא את הכוחות הפנימיים בתוך המציאות המורכבת שנוצרה, עכשיו ולטווח רחוק. המשבר הקודם ברמה הארצית ועולמית היה משבר הקורונה. בתקופת הקורונה פיתחתי מודל הנקרא: 'עיבוד זיכרון טראומטי בדרך יצירתית'. המודל הזה נוסה לאחרונה בדרום הארץ, עם אנשים שפונו מבתיהם בעוטף עזה. זוהי שיטה שבונה את הרצף של הזיכרון. הוא מאד עוזר ומונע מפוסט טראומה להתפתח.  

"אנחנו עוברים תקופה מאד מורכבת. העבודה היא עם המון מודעות. הליווי והטיפול מתמקדים באיך אנו חיים עם הכאב ועם העצב אותם אנו פוגשים. חשוב שנזכור שאנחנו יצורים סתגלניים ויש בנו כוחות לשקם את עצמנו. אנחנו במשבר שיש בו הזדמנות – הרבה מאד תלוי בסיפור שאותו אנו מספרים לעצמנו.  

"חשוב לזכור: אנשים צומחים ממשברים. גם  המערכת הרפואית יודעת היום שמערכת החיסון שלנו קשורה לחוסן הרגשי. מערכת החיסון חזקה ומגינה עלינו כשאנו מטפלים בעצמנו נכון. מתחים, כעסים, כאבים נפשיים משפיעים על מערכת החיסון. מצבי חרדה מחלישים את מערכת החיסון. חוסן מנטלי קשור למערכת החיסון. יש דרכים לחזק את החוסן. יש חשיבות גדולה להיערך לתרחישים מפחידים וקשים. כולנו חייבים לדעת שבכל רגע הכל יכול להשתנות. יש מספר שלבים במשברים אותם אנשים חווים. השלב הראשון הוא , הלם. השלב השני הוא התגייסות  ומוכנות לעשות הכל על מנת לחזור לשגרה. וכששלב זה מסתיים עולות הרבה שאלות.  זהו השלב בו יש  הרבה מאד קושי. תחושה של התפרקות , של חולשה גדולה. עולים הרבה כעסים , ישנה תחושה של נפרדות, אכזבה. זהו השלב בו אנו נמצאים בימים אלו. זהו שלב שיכול להימשך במשך שבועות וחודשים ארוכים.  זהו שלב ההתפכחות. זהו השלב בו יש אפשרות לצמיחה מחדש ולהשתקם.  

אפשר לדבר שעות בנושא החוסן, החסינות. יואב בן שבט בדרכו בחייו הוא דוגמא של אדם שחווה משברים קשים בחייו ולבסוף בחר ללוות ולטפל אנשים במשברים.  

Screenshot 2024 07 10 103242
יואב בן בשט עם ד"ר רובי רוגל ז"ל, חודש לפני פטירתו של המורה המקצועי ורוחני שלו ב"משאבים"

איך אתה חי ומתמודד עם הכאב והעצב אותו אתה פוגש? 

יואב: "אני עובד עם המון מודעות. כל הזמן בהתבוננות בעצמי, ברגשותיי – וכפי שאני מלווה אחרים כך אני עם עצמי, מתחבר למשאבים שבי. לא באוטומט. גם עכשיו, בראיון הזה, בהסכמה שלי להיחשף ולספר על עצמי – יש בכך היבט טיפולי ומעצים." 

ימים מורכבים עוברים על יואב, על יעל וכמובן על הילדים. המשפחה התפצלה. יעל עם הילדים ברמת הכובש בתנאים לא קלים, בסביבה חדשה. יעל מנהלת ומובילה את פרויקט החוסן, הילדים היו צריכים להיקלט במסגרות חדשות – בני הזוג עדיין לא רואים את היום בו הם יחזרו לביתם באבירים ויואב משרת במילואים ועובד סביב השעון.  

אבירים היה ישוב ירוק והיום יש בו עמדות ירי, הישוב הפך למוצב. אף על פי כן, הן יואב, הן יעל והילדים משתמשים במשאבי החוסן – באופטימיות, תקווה, סתגלנות וגמישות. לא פשוט אבל בהחלט אפשרי. החיים זימנו ליואב המון משברים ובעיקר הזדמנויות. ואולי התשובה היא בניסיון ובזכירה שיש בחירה  לבחור, יש איך להתמודד, מה לעשות כדי שלחיים יהיו בעלי משמעות ממשית. 

יואב: "המזל הגדול שלי הוא בבחירה שלי ביעל האישה שלצידי. יעל ביכולות שלה מייצרת עבורי קרקע חזקה, בית בכל המובנים. יעל היא העוגן שלי, של ילדינו. לא קל היה להיות לצידי בתקופה הקשה בה הייתי במשבר קשה, והיא בחוכמתה, ברגישותה, בכוחה היא הכח המניע שלי." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ובעיקר פשוט לא מתאים… השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה
2 דק' קריאה
״פורום מרכזי המשקים בגולן״ המתכנס באופן קבוע אחת לחודשיים ומהווה את הבסיס המרכזי בהנהגה החקלאית בגולן, התכנס לאחרונה בהרכב מרשים של כ-20 משתתפים, בחוות היישום וההכשרה שבאבני איתן, המנוהלת תחת היחידה לחקלאות וחדשנות שבמכון
< 1 דק' קריאה
‏משרד החקלאות וביטחון המזון והמשרד להגנת הסביבה, מפרסמים נוהל תמיכה בהשקעות בתשתיות לטיפול בפסולת חקלאית בהיקף תמיכה של 42.5 מיליון שקל השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "התמיכה של המשרד להגנת הסביבה היא חלק ממהלך
2 דק' קריאה
לראשונה לשנת 2024, נפתחת האפשרות לחקלאים שטרם מחזיקים היתר להעסקת עובד זר בחקלאות, להגיש בקשה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חקלאות ישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר מאז קום המדינה, זאת בשל עובדים שגויסו
< 1 דק' קריאה
רויטל לביא, מנהלת הספרייה האזורית של חוף אשקלון, יצאה לגמלאות לאחר 35 שנים * רויטל, בת מושב הודיה, סיפרה לעדינה בר-אל על עבודתה בספרייה, על השינויים שחלו בה, על מרכז ההנצחה לחללי היישובים שהקימה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן