יבול שיא
הרפת והחלב
האבוקדו בעולם

"הגידול בהיצע האבוקדו בעולם מאתגר אותנו"

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"הגידול בהיצע האבוקדו בעולם מאתגר אותנו "אומר איתן צבי, סמנכ"ל השיווק והאחראי על ייצוא האבוקדו בחברת "גליל אקספורט" לדבריו, "העלייה בביקוש לאבוקדו ממשיכה אבל בקצב מתון יותר מבעבר" הגידול בהיצע נובע מהתרחבות הגידולים בקולומביה, מכסיקו, מרוקו, פרו, דרום אפריקה, הרפובליקה הדומיניקנית ועוד, אם כי לאבוקדו הישראלי יש יתרון במדינות בהן מתבצעת הבחלה

חברת היצוא החקלאי "גליל אקספורט", אחת מהחברות המובילות בישראל בייצוא אבוקדו, היא חברת בת של התשלובת החקלאית מילואות – שותפות של מספר חברות לייצוא חקלאי. "גליל אקספורט" הוקמה בשנת 2011 במטרה לייצא את מוצרי החקלאות של קיבוצי הגליל המערבי, מפרץ חיפה, עמק זבולון וספקי תוצרת נוספים לכל רחבי העולם.

אבוקדו של גליל אקספורט בדרכו לחול במכולה מקוררת של מארסק
אבוקדו של גליל אקספורט בדרכו לחול במכולה מקוררת של מארסק

מאז התרחבה והיום היא מייצאת  מוצרי חקלאות של אזורים רבים בישראל. היום החברה היא בבעלות תשלובת מילואות, הדרי הגליל, קיבוצי גליל עליון, שבבעלותה ביא"ר "אבוקדו גלו"צמח אבוקדו" מקבוצת צמח. למרות הקושי והבלבול שהגיעו בעקבות מגפת הקורונה, בחברה פועלים בצורה אינטנסיבית להמשך פעילות וגידול בשווקי אירופה, המזרח הרחוק וצפון אמריקה.

העליה בביקוש ממשיכה

איתן צבי (46, נשוי + 3), סמנכ"ל שיווק של חברת "גליל אקספורט", עובד בשיווק ויצוא מוצרי חקלאות מזה 21 שנה.

בגיל 25 התחיל צבי לעבוד באגרקסקו כעוזר מנהל מוצר. שנתיים לאחר מכן נשלח כסגן מנהל הסניף של אגרקסקו באנגליה. מבין שלל המוצרים ששיווק באנגליה המוצר המרכזי היה אבוקדו. כעבור חמש שנים חזר לישראל ומילא תפקיד מנהל מוצר אבוקדו ומנהל מוצר פלפל באגרקסקו.

לאחר שאגרקסקו התפרקה מילא צבי תפקיד נכבד בהקמת מערכת השיווק של חברת "גליל אקספורט". צבי היה אחראי על תחום האבוקדו, הענבים ובזמנו גם הפלפל.

"האבוקדו שאנחנו מייצאים מגיע בעיקר מ-3 בתי אריזה: מילופרי, צמח ואבוקדו גל באמצעות כ-70 מגדלים, רוב המגדלים בבתי אריזה אלה מהווים בעלים של בתי אריזה ולמעשה הם גם בעלים בחברת גליל אקספורט.

אבוקדו בעולם הוא פרי שהדרישה לו גבוהה?

"ובכן, האבוקדו הוא בהחלט 'כוכב עולה' בשוק העולמי, למרות שהוא כבר נתן את הקפיצה הגדולה שלו בביקוש בשנים האחרונות. העלייה בביקוש לאבוקדו ממשיכה אבל בקצב מתון יותר מבעבר.

אבוקדו בעולם איתן צבי
אבוקדו בעולם איתן צבי

זה גם קשור לגידול שנרשם בהיצע. לענף האבוקדו נכנסו הרבה מדינות חדשות שמאוד הגדילו את כמויות הפרי, כמו: פרו ואחרות. הכוכב החדש זו קולומביה, שם גם מגדילים את ההיצע ובמדינות נוספות.

"רוב המגדלים במדינות הללו הולכים על זן ההאס. יש גידול של פוארטה מפרו אבל בגדול כולם הולכים על האס."

אומרים שמקסיקו מובילה באבוקדו, לא?

"מקסיקו מובילה בגידול אבוקדו בעולם – אבל לא באירופה! המקסיקנים מכוונים את עצמם בעיקר לארצות הברית בתור שוק מרכזי. בגדול מקסיקו מגדלת מעל 30% מסך תפוקת האבוקדו ברחבי העולם."

אז מי מוביל באירופה?

"באירופה הפרואנים מביאים את רוב כמות האבוקדו המיוצאת לאירופה. מתוך כמות של כ-700 אלף טון אבוקדו, הגורם המרכזי זה פרו עם בערך 250 אלף טון אבוקדו. שאר המדינות מסתובבים פחות או יותר אותם המספרים.

ישראל בעונה קטנה עומדת סביב ה-60 אלף טון אבוקדו, בעונה גדולה מעל 70 אלף טון. ספרד מייצאת לאירופה מעל 70 אלף טון. גם מקסיקו מביאה לאירופה אבוקדו, לאורך כל השנה, גם כ-70 אלף טון.

צ'ילה מביאה כ-70 אלף טון, דרום אפריקה שמביאה בין 60 ל-70 אלף טון, יש את קניה עם 30-40 אלף טון, קולומביה, שהיא גורם ייצוא אבוקדו שהולך ועולה מביאה להערכתי עכשיו גם סביב ה-60-70 אלף טון.

"צריך לזכור שמדינות רבות שהזכרתי לא מביאים אבוקדו בעונה שלנו, במיוחד כשמדובר במדינות מחצי הכדור הדרומי. למשל פרו, רוב האבוקדו שלהם לא מגיע בעונה שלנו. דרום אפריקה כנ"ל.

קולומביה ומקסיקו אמנם מייצאות כמות נכבדות אבל הן האבוקדו שלהם מגיע לאירופה לאורך כל השנה, כלומר, ברמה השבועית, במיוחד מכסיקו, פחות משמעותית."

אומרים שהאבוקדו הישראלי הכי פופולארי בצרפת. זה נכון?

"צרפת היתה תמיד שוק מרכזי בעולם האבוקדו. בעבר היא הייתה By far השוק המרכזי לאבוקדו באירופה, כשהאבוקדו היה בחיתוליו באירופה היא אימצה את הפרי הזה בחום. כמובן שהביקוש בצרפת קצת עלה אבל נותר פחות או יותר באותו מקום.

"לעומת זאת, הביקוש לאבוקדו באירופה גדל בצורה רצינית ביותר בהרבה מדינות אחרות – אנגליה וגרמניה הלכו וגדלו, הלכו וגדלו. הביקוש בגרמניה גדל מאוד והם עברו לצריכת ההאס.

האבוקדו בעולם
האבוקדו בעולם

הגרמנים הפכו לשוק גדול מאוד! גם מדינות אחרות כמו אנגליה ושבדיה גדלו בביקוש להאס. הגוש המזרחי שבראש וראשונה עומדת פולין גם הלכו וגדלו – במדינות הללו הם לוקחים כמות לא מבוטלת של זנים ירוקים, חלק מהמדינות בגוש המזרחי בעיקר ירוקים אבל בחלקן גם ההאס נכנס חזק, בעיקר בקיץ, כשיש פחות ירוקים."

אנחנו בעצם הפכנו את האבוקדו מפרי אקזוטי לפרי רגיל באירופה.

"כן, למעשה ישראל באמצעות אגרקסקו, החדירה חזק את האבוקדו לאירופה. לאחר מכן הספרדים נכנסו חזק לעסק, נכנסו המגדלים הדרום אפריקאים, אלה היו הגורמים המרכזיים באירופה בעשורים הראשונים. בסוף שנות ה-90' המכסיקנים נכנסו חזק לאירופה ואחרי זה הם נעלמו, הלכו יותר על השוק האמריקאי ובשנים האחרונות הם עושים קאמבק, אמנם לא באותן רמות אבל בהחלט מייצאים כמות נכבדת לשוק."

כאיש שיווק, מה הן הסכנות או האתגרים העומדים בפני ענף האבוקדו בישראל?

"מבחינה גידולית האתגרים המרכזיים של הענף בישראל באים ממזג האוויר – שרבים וקרות. ישראל היא לא מדינה פשוטה ואידיאלית לאבוקדו, גם מצד החום וגם מצד הקור.

בשנתיים-שלוש האחרונות דווקא נושא הקרות הלך והשתפר, אגב, גם הלילה היה איזשהו חשש קטן שלשמחתנו לא התממש. כבר שנתיים-שלוש אנחנו בקושי חווים אירועי קרות, גורם שבעבר ממש תקף את הענף שנה אחרי שנה. וכמובן שיש את החמסינים שפוגעים ביבולים.

"מהבחינה השיווקית, כמובן שהגידול בהיצע האבוקדו בעולם מאתגר אותנו מאוד, כי פעם בחורף, כשצ'ילה היו יורדים בכמויות, לא היו הרבה אלטרנטיבות ללקוחות השונים.

ספרד מאז ומעולם אהבו למכור spot בשנייה האחרונה ובמחירים יותר גבוהים, כי הם קרובים ללקוחות. ולכן במצב כזה, כולם רצו את האבוקדו מישראל, כמה שיותר חזק ובלי הרבה אלטרנטיבות.

"ואילו עכשיו, עם כניסה של גורמים חדשים כמו בעיקר קולומביה וההתחזקות של מקסיקו וקצת ממדינות אחרות, כמו מרוקו, הרפובליקה הדומיניקנית, פרו מוקדם ופרו מאוחר ואחרות, שמשווקות בתקופות שלנו – אז יש ללקוחות באירופה יותר אלטרנטיבות. ככל שההיצע ילך ויגדל, בעיקר ממדינות כמו קולומביה, אז העסק פשוט יהיה הרבה יותר קשה ומורכב."

אמרנו שהאבוקדו הוא פרי מבוקש. "גליל אקספורט" גדלה משנה לשנה בכמויות יצוא האבוקדו?

"לפני שנתיים יצאנו 33,000 טון אך בשנתיים האחרונות, בכל פעם ישנם איזשהם פגעי מזג אוויר שמונעים מישראל מלממש את הפוטנציאל האדיר שיש לה באבוקדו.

אם הכל יהיה בסדר, טפו טפו, בשנה הבאה זה יקרה. זה כבר שנתיים רצוף שישראל חווה פחות אירועי קרה, יותר אירועים באזור של אפריל.

"לדוגמא, בשנה שעברה ישראל הלכה לעונת שיא באבוקדו בכל הזמנים ופתאום במאי היה שרב כבד, השרב הארוך ביותר בישראל מאז שהתחילו למדוד טמפרטורות! השרב פוגע בענף במיוחד אם הוא מגיע בתקופה קריטית של סוף אפריל – תחילת מאי כי בתקופה הקריטית הזאת החנטים הם קטנים והם מאוד פגיעים. בדרך כלל ביולי אין שרב, סתם טמפרטורות חמות, אז הפרי כבר קיים ואם יש שרב ביולי הוא יכול לפגוע לך בפרי בצורה החיצונית ולהקטין את אחוזי הייצוא, זה הכל. אבל אם השרב מגיע בתקופה קריטית כמו סוף אפריל – תחיל מאי הוא יכול לפגוע חזק מאוד.

"אז ברגע שמדובר ביום או יומיים של שרב, מה שכבר חווינו בעבר, אז יש נזק אבל ברגע שמדובר בשבוע ימים אז זה מה שנקרא אפקט מתמשך.

אין שום דבר ששורד את זה אם זה בא ברצף. החנטים נשרפים ולא מחזיקים מעמד. למשל בגליל העליון, במרכז הארץ ובדרום היו נזקים חמורים מאוד.

באזור הגליל המערבי, אזור מילופרי, הנזקים היו הרבה יותר מתונים כיוון שהטמפרטורה כאן באזור הייתה 3 מעלות פחות משאר האזורים. בגלל הקרבה לים הייתה בערב בריזה שהצילה את היבולים.

"וזה קורה לנו עונה אחרי עונה. לפני שנתיים היה גם אירוע מזג אוויר כזה או אחר באמצע אפריל שגם פגע חזק ביבולים. מידי שנה יש לנו איזשהו סיפור. בשנים שלפני כן היו לנו כל מיני קרות שפגעו במקומות שונים

. אם באמת יהיו כאן כמה שנים בלי אירועי קרות ושרבים בסוף אפריל – תחילת במאי נחווה פה באמת עונות גדולות ואז באמת נראה את הגדילה.

בשנים הקרובות אמורים להיכנס עוד שטחים לניבה, באזור הגליל המערבי, עמק הירדן וגליל עליון, כלומר העסק אמור להמשיך לגדול."

אתם החברה יחידה בארץ שהצליחה לייצא אבוקדו לאמירויות המפרץ.

"נכון שלפי הנתונים אנחנו היחידים שייצאנו למדינות המפרץ, השוק הזה מאוד מורכב. צריך להגיד את האמת – האמירויות זה שוק קשה מאוד, זה לא מכרה זהב כמו שנדמה לרבים. הסוחרים שם רובם הודים שמה שמעניין אותם זה יותר נושא המחיר.

הם לא מבחילים את האבוקדו בחדרי הבחלה אלא יותר בצורה טבעית. אם יש לנו לצורך העניין יתרון על מקסיקו בהבחלה אז זה לא בא לידי ביטוי באמירויות כי הם לא מבחילים את הסחורה.

"באמירויות אין דרישות גבוהות של איכות, הם פשוט לא מעריכים את פרי הפרמיום שבא מישראל לעומת המקסיקני הזול. ואם אפילו יבוא להם איזה אבוקדו קנייתי שיותר זול הם יעדיפו אותו. הם אוהבים לשים על המדף משהו שנראה בסדר גמור והם הולכים על הזול ביותר – אנחנו אף פעם לא הזולים ביותר, אז העסק לא פשוט!"

הם לא הולכים על איכות?

"הם רוצים איכות אבל בעיקר באיכות החיצונית. לאבוקדו הישראלי אין איזשהו יתרון באיכות החיצונית. יש הרבה פגיעה של עדשתיות לאבוקדו הישראלי. לעומת זאת, בעיקר בהאס כשאנחנו מגיעים לאירופה, אז לישראל יש לרוב יתרון על מדינות דרום אמריקה, שצריכות להגיע בהפלגות ארוכות יותר, הפרי שלהם קצת יותר מסוכן.

מנגד, בישראל אם אנחנו רוצים אנחנו יכולים להגיע לאירופה תוך שבוע במסלולים קצרים, בעיקר מאזור ינואר-פברואר-מרץ, אז הפרי המקסיקני והפרי הקולומביאני יותר מסוכן מהפרי הישראלי. שאריות של צ'ילה בוודאות."

מה זאת אומרת "פרי יותר מסוכן"?

"ב'מסוכן' הכוונה שלי היא להבחלה. באבוקדו, בניגוד למנגו, עם הזמן מתחיל תהליך של האפרה פנימית. לדוגמא, למנגו מדרום אמריקה אין את הבעיות האלה ובגלל זה לפעמים קשה לנו להתחרות כשהם באים עם כמויות גדולות. גם לנו לפעמים יש בעיות באבוקדו אבל בגדול יש לנו עליהם יתרון בתקופה הזאת, כיוון שהמסלולים שלנו קצרים יותר.

מישראל לאנגליה או להולנד זה מסלול של כשבועיים. אם אנחנו הולכים במסלולים ישירים דרך צרפת או סלובניה זה אפילו שבוע, כך שזה יותר נתון לשליטה שלנו והמדינות שמבחילות את האבוקדו בהחלט מעדיפות סחורה מישראל במצב כזה."

כמה אבוקדו תייצאו העונה?

"אנחנו נעשה העונה סביב ה-29 אלף טון. עשינו כבר 33 אלף טון בעונה הגדולה יותר של לפני שנתיים. מאז אנחנו כבר שנתיים ברציפות קרוב ל-29 אלף טון, עם כל הפגעים מסביב.

זאת אומרת, בעונה שלא יהיו פגעים ויהיו יבולי שיא אנחנו נגיע לאזור ה-35 אלף טון. אנחנו בעיצומה של עונת 2021, הירוקים לקראת סיום וההאס ימשיך איתנו עד סוף מרץ. כבר ייצאנו מעל ל-21 אלף טון ואנחנו נגיע לכ-29 אלף טון."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתי אגודות שיתופיות ('המדגרה' ו'המשתלה') מקיבוץ בית העמק, הואשמו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בהעסקת עובדים זרים ללא היתר, ובניגוד לחוק "עובדים זרים". גם שני 'המנהלים הפעילים' של שתי האגודות הללו – הואשמו בעבירה
2 דק' קריאה
סדקים שהתגלו בבתים שנבנו בהרחבה של קיבוץ גבת, הוליכו בעלים של שניים מהם ("התובעים") לבית המשפט בתביעה לפיצוי כספי כנגד שורה של נתבעים: החברה המנהלת, הקבלן הבונה, מתכנן שלד הבתים, מפקחי הבנייה ויועץ הקרקע
2 דק' קריאה
מועצת התנועה הקיבוצית השנייה לשנת 2021, התקיימה ביום חמישי שעבר (10.6) באמצעות הזום בהשתתפות כ-180 צירים ונוספים, ואושר בה מינויה של מנכ"לית התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי-ילין לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה, לפי המלצתה של ועדת הגיוס
2 דק' קריאה
בעקבות הקמת הממשלה החדשה, תישבע נעמה לזימי כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. לזימי, "אדומה", פמיניסטית,  חברה בחוג יסו"ד, צפויה לתת בראש לחסידי הנאו-ליברליזם ולהוסיף טעם של שמאל לרשימת העבודה בכנסת. ריאיון   "אני מתרגשת
4 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן