פרופסור אלי פיינרמן, ראש מינהל המחקר החקלאי – וולקני. ריאיון חג
יבול שיא
הרפת והחלב
צור

ד"ר יעקב צור, שר החקלאות 1992-1996

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"החקלאים נכשלו עשרות בשנים ביכולת שלהם ליצור גופים משותפים שיתמודדו עם השוק, זה כישלון נוראי שמשלמים עליו מחירים כבדים; בניתוח היסטורי זו בעיטה של החקלאים, חוסר אמון מול כל דבר משותף" "היום החקלאים הם גרעין קטן והוא הולך וממשיך לקטון. החקלאי מוכרח לבצע שינויים באהבה למרות שזה נשמע סיסמא"

ד"ר יעקב צור נולד בעיר גדולה, התגייס לנח"ל, ארבעה עשורים התגורר בקיבוץ והיה מורה בבתי ספר אזוריים, אחת עשרה שנים היה חבר כנסת, שר בשלושה משרדים ממשלתיים, וכגמלאי שקד על לימודים אקדמאיים. בן 75 היה לדוקטור אחרי מחקר על ארץ ישראל ושלמות הארץ. ד"ר יעקב צור עשה קריירה מגוונת ורבת פעילות, ובן 83 הוא נח על זרי הדפנה שעיצבו את פעילותו לאורך שנים. שומר על כושר ורעננות בזכות 45 דקות יומיות על הליכון ומציין כי אחיו הבוגר, כיום בן 94 צלול לחלוטין, הוא המודל לשמירה על בריאות טובה, וכך הוא רוצה לכשיגיע לגיל של האח הגדול.

ד"ר יעקב צור היה ארבע שנים (1984-1988) שר הקליטה, ואח"כ עד שנת 1990 שר הבריאות. ב-1992 לא נבחר לכנסת אך ראש הממשלה יצחק רבין מינה אותו לשר החקלאות ופיתוח הכפר, מינוי שעורר זעם גדול בקרב פעילים מרכזיים במפלגת העבודה, שקיוו שראש הממשלה יבחר שר בן תנועת המושבים ולא מהקיבוצים. צור נחשב מהאנשים הכי קרובים ליצחק רבין, ועל הקירבה הזאת תקראו בהמשך – דברים שאמר לנו צור במהלך המפגש בינינו. כאמור היה ארבעים שנה חבר קיבוץ נתיב הל"ה ואחרי שחתם את הפרק הפוליטי בחייו, ארז את הפקלאות ועבר עם רעייתו הדסה לדירה ברמת-גן ובעשר השנים האחרונות הם מתגוררים בעיר מודיעין "קרוב לשניים מהבנים שלנו". עוד קודם שהגיע לכנסת ישראל, נחשב דמות מרכזית במפלגה ובשנת 1976 נבחר למזכיר תנועת הקיבוץ המאוחד וכיהן בתפקיד זה חמש שנים, עד כניסתו לכנסת. פרק זמן קצר אחרי חילופי השלטון מהעבודה לליכוד בשנת 1996 יעקב צור נתמנה יושב ראש חברת הייצוא החקלאי "אגרקסקו" שהייתה ספינת הדגל של ישראל בכל האמור לייצוא החקלאי לעולם הגדול. הוא אחז בתפקיד כמעט ארבע עשרה שנה, עד קריסת החברה הממשלתית ומכירתה בנזיד עדשים ממש לאיש העסקים ד"ר גדעון ביקל.

בשיחתנו נחשפו לראשונה עובדות שלא נודעו בציבור והנוגעות לשיחות בין ישראל לסוריה  על עתיד יישובי רמת הגולן.

 

בימיך כשר החקלאות בוטלו מכסות הייצור בחקלאות, למעט חלב וביצים. בדיעבד זה היה צעד נכון? ומדוע לא מכסות ביצים וחלב?

"זה היה נכון גם אז. אם כי היה יותר ברור בביטול המכסות על עגבניות לתעשייה, בצל, תפוחי אדמה. קרב גדול התנהל על ביטול המכסות בפטם. המעבר ממשק מתוכנן, עד לפרטי פרטים של חקלאים וגידולים, לשלב מסוים של קיום חקלאות בישראל. כשהיא מתבגרת היא יוצאת למרחב תחרותי יותר.

איך לספק מזון לאוכלוסייה שגדלה בשנות החמישים ומהצד השני איך להבטיח תעסוקה לחקלאים, למושבים חדשים, בשנות החמישים. התכנון היה שלב הכרחי, אבל התבגרות הבירוקרטיה היצירתית והתחרות כגורם ממריץ, זה היה מחויב המציאות. תמיד יש מכאובים במעבר ממתוכנן לפתוח. אני אמרתי אז לאוצר שאני דוגל במדיניות הזאת בתנאי שיראו במכסה נכס. החקלאי שעלה על הקרקע קיבל קרקע, מים ומכסה. אם המדינה לוקחת את המכסה ממנו, היא לוקחת לו נכס שצריך להעריך אותו, לכן בעלי המכסות קיבלו פיצוי כספי גדול".

ממשיך: "מגדלי תפוחי אדמה הגישו ערעור וכתבתי תצהיר על התחום. כשביטלנו מכסות בפטם התנאי היה שבעצם יפסיקו לייצר בלולים קטנים, 25 טון בשנה, יתחייבו להרוס סככה ויקיבלו פיצוי כספי. יש יסוד אכזרי במעבר ממשק מתוכנן למשק פתוח אבל הוא חיוני להשתפרות החקלאות ומחייב יחידות גדולות. פחות ופחות חקלאים מייצרים יותר ויותר מזון. זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע. ביטול מכסות בעגבניות לתעשייה ובצל היו תחת מאבקים עם מושבים בעמק בית שאן. הבאנו תמיכה בהקמת חממות ובית שאן הפך להיות עמק חממות. בפטם, הסכנה הייתה שישתלטו בעלי הון. אני לא מכיר מה קורה היום ואני חושב שרוב הייצור הוא בקיבוצים".

מדגיש: "מדוע לא ביטלנו מכסות בביצים וחלב? תראה, ביצים – גיאוגרפיה והיסטוריה של ישראל; רוב הגידול לאורך גבול הצפון. קו העימות שם הפך כמעט לקיום של המגדלים בתקופת הקטיושות והסבל שעברו ומשברים כלכליים. כששמעון פרס היה שר אוצר אצל יצחק שמיר התקבל חוק הגליל. הדוחף הגדול לחוק היה יעקב יעקב ממושב עין יעקב. היה ראש המועצה האזורית מעלה יוסף שפעל להבטיח שהמושבים יישארו לאורך הגבול כי זה העוגן שלהם.

 


"רבין חשב למצות סיכוי למשא ומתן עם סוריה, אם יקבל התחייבויות מאסד האב. חברי הכנסת קהלני וזיסמן עזבו את מפלגת העבודה; החל מאבק תחת הכותרת "העם עם הגולן". הוקם צוות מזכירים מיישובי הגולן. יונתן בשיא שהיה מנכ"ל משרד החקלאות החל לדון באפשרות שאם יהיה פינוי ישובים, תהיה היערכות שונה ליישובי הגולן"


 

החלב תמיד היה בעיה. אני לא מכיר את המציאות היום, באירופה היה תכנון. גם משק החלב יילך ויפתח בצורה מדורגת, אחרי שהשקיעו בכספי מדינה ברפתות גדולות בקיבוצים ובמשפחתיים. הכל צריך להיעשות בזהירות. החקלאים לא אוהבים יבוא, אבל כמדינה מייצאת אנחנו צריכים להתמודד מול יבוא. מביאים הרבה לארץ, בעיקר גרעינים, אם הכל נעשה מתוך הבנת המציאות. היינו יצואנים גדולים בירקות, פירות, פרחים וזרעים ואפשר בהחלט להתחרות גם מול העולם".

מציין: "היום החקלאים הם גרעין קטן והוא הולך וממשיך לקטון. החקלאי מוכרח לבצע שינויים באהבה למרות שזה נשמע סיסמא. רוב החקלאות בפריפריה, שומרת על גבולות הארץ. יש חשבון שהוא מעבר לחשבון, לחקלאים אני אומר תשמעו: חקלאות חייבת לקחת בחשבון מחיר שהצרכן משלם.

החקלאים נכשלו עשרות בשנים ביכולת שלהם ליצור גופים משותפים שיתמודדו עם השוק, זה כישלון נוראי שמשלמים עליו מחירים כבדים. מאז ההתארגנות של תנובה, אגרקסקו, מועצות ייצור, מה קרה? המשווקים התמרכזו, הפכו גדולים יותר, בעוצמה גדולה יותר והחקלאים קטנו. בניתוח היסטורי זו בעיטה של החקלאים, חוסר אמון מול כל דבר משותף. באירופה יש קואופרטיבים ומסגרות. החיבור יוצר עוצמה. המדינה לא יכולה לקבוע מחיר לעגבניה. זה לא עובד במאה ה-21. צריך למצוא דרכים חכמות. לאט, בזהירות, שאפשר לתקן ולא להתלהב".

 

מה ייחד את החקלאות הישראלית בארץ וכלפי העולם, בימי כהונתך כשר?

"נקודה ראשונה: המצוינות. אנשים מהעלייה הראשונה, השנייה, השלישית שהשתלבו בחקלאות. אחר כך המושבים שעלו על הקרקע, בחלקם הגדול פתוחים ומסוגלים לאמץ יסוד מצוינות. השילוב בין מדע וחקלאות. הקשר בין החוקר, המדריך והחקלאי היה אמיתי. דו שיח שאפיין את החקלאות הישראלית, חשף רמת מצוינות גבוהה וחידושים. בתקופתי כשר החקלאות היה רק זן אחד של פלפל, נהריה, עד שהבאנו זנים אדומים והערבה הפכה להיות אזור פורה של פלפל. תחילה בתי רשת, אח"כ חממות, גידול שהפך עוגן ליישובי הערבה. ענף הפרחים אימץ טכנולוגיות חדשות".

ממשיך: "נקודה שניה: מים. אילוץ עיקרי שהפך גורם מדרבן ביותר לחידושים בהשקיה, שתביא תמורה מירבית בכל מטר מעוקב מים. היינו מקום ראשון בעולם. כשכיהנתי במשרד החקלאות ראש הממשלה יצחק רבין נסע לסין. ליווה אותו שר החקלאות הסיני, ובפגישה עם נשיא סין ששאל מה אנחנו יכולים לעשות למען סין, הוא ביקש שנקים חווה חקלאית עם כל החידושים. רבין הטיל עלי את המשימה. נאמר לי: בייגה (שר האוצר אברהם שוחט -ש.ו.)ישלם. הקמנו חווה חקלאית בהשתתפות כל החברות במדינה. חווה כזאת הייתה במצרים קודם לכן כשהקמנו בין קהיר לאלכסנדריה במדבר, שורה של ישובים חקלאיים שיישבו אותם סטודנטים מצריים שסיימו אוניברסיטאות".

 

בתקופת כהונתך במשרד החקלאות נחתם הסכם השלום עם ירדן ובתוכו סעיפים הנוגעים ישירות לחקלאות. סיוע ישראלי לפיתוח חקלאות ירדן, שת"פ בנושא המים, שירותי הגנת הצומח, עיבוד חקלאי בשטחי ירדן בערבה ובנהריים.

"אני חתום על ההסכם. אותה עת הייתי בפריז. קיבלתי טלפון שחותמים הסכם עם שר החקלאות הירדני, באזור בית שאן. יש יסוד לשיתוף פעולה בין המדינות. צופר? – אדמות שלהם. לא היה ספק שנחזיר. הם תבעו מלכתחילה. רבין נסע למלך חוסיין, חזר משם ואמר: זה שלהם, יש הסכם שלום".

 

נחתם הסכם פריז על הסחר עם הרשות הפלשתינית בהמשך להסכם אוסלו. במבט לאחור מהן תחושותיך ודעתך?

"אפשר היה לייבא מירדן. כל צד נותן משהו, היום אנחנו בעידן אחר. אז זה נראה ריאלי לשנים הבאות. היה סיכוי גדול שנפרצה דרך לעתיד גדול. היום לדבר על אוסלו זה לדבר על עולמות אבודים".

 

כשר החקלאות הוכנה אז תכנית גדולה לפיתוח המגזר הכפרי במסגרת תכנית כוללת לשדרוג ישובים שכונתה מפנה 97.

"תכנית 97 הייתה אחריי במשרד החקלאות. אני הבאתי את שינוי שם משרד החקלאות ונוסף לו פיתוח הכפר. מה שראינו לנגד עינינו שהמציאות מתפתחת בישוב הכפרי ולא מתפרנסים שם מחקלאות. חשוב לקיים את הכפר בצורת חיים של קהילה ולהרחיב תחומי פרנסה בנושאים שנושקים לחקלאות. תיירות כפרית, תעשיות נושקות לחקלאות. לדוגמא: המפעל בקיבוץ שדה אליהו, יקבי בוטיק. בחקלאות יעסקו מעט, בקהילה יגורו יותר".

 

בתקופתך כשר חקלאות החל משא ומתן עם סוריה והוכנה תכנית ליישוב מחדש של יישובי רמת הגולן. מה תוכל לומר על כך?

"הסכמי אוסלו נחתמו בספטמבר 1995. במקביל התנהל משא ומתן בין ישראל לסוריה. האמריקנים היו בתמונה. שאלו אותי: הגולן זה רציני, מה יהיה. אמרתי שרבין מתכוון ברצינות. רבין חשב למצות סיכוי למשא ומתן עם סוריה, אם יקבל התחייבויות מאסד האב. חברי הכנסת קהלני וזיסמן עזבו את מפלגת העבודה; החל מאבק תחת הכותרת "העם עם הגולן". הוקם צוות מזכירים מיישובי הגולן. יונתן בשיא שהיה מנכ"ל משרד החקלאות החל לדון באפשרות שאם יהיה פינוי ישובים, תהיה היערכות שונה ליישובי הגולן".

נציין כאן כי ב-5 באוקטובר 1995,חודש לפני רצח יצחק רבין, אישרה כנסת ישראל את הסכם אוסלו ב'. ראש הרשות לתכנון במשרד החקלאות ד"ר מרדכי קדמון-כהן הכין תכנית ליישוב מחדש של מתיישבי הגולן.

 

אם הזכרת את יונתן בשיא. חובש כיפה, קיבוץ דתי בעמק בית שאן, לא במפלגה שלך, העבודה, מדוע בחרת ביונתן בשיא למנכ"ל משרד החקלאות?

"על יונתן בשיא קיבלתי המלצות טובות ולא טעיתי. לא הכל פוליטי. לא הכרתי אותו אישית. כשקראתי לו ללשכה אמר לי: תיארתי לעצמי למה אתה קורא לי. היה ארבע שנים מנכ"ל מצוין".

 

בתקופת כהונתך כשר החקלאות הייתה תכנית להסדרת פעילות כלכלית לא חקלאית במושבים שאושרה בממשלה ונקראה על שמו של ד"ר מרדכי קדמון-כהן.

"זו היתה אחת התכניות להסדרה. החקלאים במרכז הארץ נלחמו נגד המינהל. הרוב היו מחסנים שאנשים שכרו, בנו מחסנים על אדמה עם ייעוד חקלאי. עד היום יש מלחמות כאלה".

 

כשר קידמת מהלך להעברת מושבי אזור בית שאן מגידול ירקות בשטח פתוח, שעליו רק הפסידו וקיבלו כל העת פיצויים, לגידול מאסיבי של ירקות בחממות, בסיוע ממשלתי נכבד.

"יום אחד הודיעו לי בטלפון שאנשי המושבים ירדו לקו המים של נהר הירדן וקשרו עצמם עם מנעולים לגדר. אמרתי לאיתן ברושי שהיה עוזר שלי – סע לשם מיד. מזה התפתחה פעולת פיתוח מיוחדת במימון ממשלתי בכל הישובים. עיקרה של התכנית הקמת חממות לירקות, אולי קצת מטעים ופרחים. בעיקר ירקות במימון ממשלתי כמעט מלא: תכנון, הקמה, היה ביסוס של הישובים. למדתי במכון שכטר וביקרתי בשטח וראיתי מה קורה. זו הייתה הצלחה גדולה. היום אני לא יודע מה קורה בשטח".

 

לסיום, ד"ר יעקב צור, בעת שמונית לתפקיד שר החקלאות היה כעס רב על יצחק רבין שמינה אותך לשר החקלאות. אני יכול לומר בגלוי שכל מי ששאלתי אומר שהיית שר מצוין. אנחנו היכרנו רק חודשיים, כי הייתי בתחילת תפקידי ככתב חקלאות ב"קול ישראל" והתקופה הקצרה הזאת הספיקה לי להכיר אדם מאד חיובי, מאד תורם, מאד רציני והצטערתי שלא המשכנו משנת 1996.

"בפריימריז של מפלגת העבודה בשנת 1992 לא נבחרתי לכנסת. הוצבתי במקום לא ריאלי. חזרתי לקיבוץ. עבדתי במפעל "תמי 4". יצחק רבין טילפן אלי והציע לי להשתלב בממשלה שהוא ירכיב. אמרתי לו: קודם תנצח את שמיר בבחירות ואח"כ זה יהיה תלוי בך. רבין הרגיש מחויבות עמוקה לי ולקיבוץ המאוחד. הייתי ארבע שנים מזכיר הקיבוץ המאוחד. היינו המנוע שמאחורי מחנה רבין. אחרי הבחירות שרבין ניצח בהן, הוא החליט והציע לי להיות שר החקלאות. המושבים במפלגת העבודה צעקו כי רצו מישהו משלהם לתפקיד. אחר-כך היו לי יחסים טובים עם המושבניקים של המפלגה".

 

יצחק רבין חסר לך?

רבין חסר לי מאד. כל אדם נושא אתו כמה דמויות מופת בשבילו שהיה לידם. אני נושא שניים: הייתה לי זכות לעבוד ולהכיר את אישיותו של יצחק רבין, היכולת שלו לקבל החלטות לא שגרתיות ולשאת באחריות. כל החיים יהדהד לי המשפט שלא הפסיק לומר אחרי רצח נחשון וקסמן: אני אחראי. זה מלווה אותי כל החיים. הקשר שהיה בינינו התמיד משך כל שנות החיים הציבוריים שלי. הדמות השנייה שמלווה אותי אף כי יש פער גילים גדול יותר בינינו – ישראל גלילי מקיבוץ נען. היה איש חכם. לא שקל אף פעם שיקול אישי. יכולת ליצור אתו מחויבות רגשית עמוקה ולקבל אותו כסמכות של מורה. כמזכיר הקיבוץ המאוחד היה גלילי שר בלי תיק וניהל ועדה משותפת להתיישבות".

דוקטוראט על שלמות הארץ על פי טבנקין

ד"ר יעקב צור (שטיינברג) נולד בחיפה ב- 1937. נשוי להדסה שהייתה מורה ומנהלת חשבונות בקיבוץ נתיב הל"ה. הורים לארבעה בנים, שנים עשר נכדים ונינה אחת בת כמעט שנתיים.

הבן הבכור יובל (60), נשוי+3, גר במודיעין, היה נווט הליקופטר בחיל האויר, סיים את השירות בדרגת סגן אלוף, סוציולוג של קורס טיס, דוקטור לניהול וייעוץ ארגוני ומרצה במכללה למינהל ובאוניברסיטת בן גוריון. נדב (58) נשוי+3, למד ייעוץ ארגוני. משמש מנהל משאבי אנוש במפעל של "קוקה קולה", גר בקיבוץ שפיים. שלומי (52) נשוי+3 למד מדעי המחשב בטכניון ועובד בחברת הייטק. ישי (47) נשוי+,3 למד פסיכולוגיה, התמחה בפסיכולוגיית ספורט, עובד על דוקטורט באוניברסיטת בן גוריון, מאמן מנטלי של נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית בחולון, לצד המאמנת הלאומית אירה ויגדורצ'יק, מלמד במכללת תל-אביב.

יעקב צור למד בבית הספר הריאלי, חניך תנועת מחנות העולים, שירת בסיירת הנח"ל ביוטבתה. אחרי השירות הצטרף בשנת 1957 לקיבוץ נתיב הל"ה. עבד שם בענפים חקלאיים. למד באוניברסיטה העברית בירושלים לימודי מקרא והיסטוריה. היה מורה לתנ"ך, להיסטוריה וללשון בבתי הספר בנתיב הל"ה, בכפר מנחם ובגבעת ברנר. בחמש השנים שהיה מזכיר הקיבוץ המאוחד פעל לקדם החלטה על איחוד הקבוצות והקיבוצים לקיבוץ המאוחד והקמת התק"ם, תנועה קיבוצית מאוחדת. היה חבר הקיבוץ עד שנת 1997.

בכנסת היה פעיל בוועדות החינוך, החוץ והביטחון. בממשלת הרוטציה פרס+שמיר היה שר קליטת עלייה, אצל ראש הממשלה שמיר היה שר הבריאות. היה מקורב מאד ליצחק רבין ומהאנשים המרכזיים במחנה רבין בעבודה. משנת 1996 ועד שנת 2010 היה ד"ר יעקב צור יושב ראש "אגרקסקו". בשנים 2005-2007 למד במכון שכטר למדעי היהדות והשלים את לימודי התואר השני במחשבת ישראל ולימודי ארץ ישראל. בשנים 2007-2011 המשיך לימודים לתואר שלישי בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה. כתב חיבור: שלמות הארץ בדרכם של יצחק טבנקין והקיבוץ המאוחד בהדרכת פרופסור מוטי גולני. בחודש מאי 2012 קיבל תואר ד"ר על עבודתו זו. בשנים 2007-2011 היה יושב ראש הועד המנהל של מכון שכטר.

בשנת 2015 ראה אור ספרו של ד"ר יעקב צור – "מן הים עד המדבר – טבנקין והקיבוץ המאוחד באמונה ובמאבק לשלמות הארץ". בספרו עמד על ההבדל העקרוני בין השקפת בן גוריון לתפיסתו של טבנקין בשאלת המדינה וארץ ישראל. בן גוריון חתר למדינה ודגל בחלוקה. טבנקין ראה את הייעוד המרכזי של הציונות בישובה של הארץ כולה בהעזה חלוצית. "דור תש"ח דגל בתפיסת ארץ ישראל השלמה" אומר המחבר. הספר יצא בהוצאת יד בן צבי ויד טבנקין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 זה סיפור מרתק ומעניין עד מאד של איש מקצוע שנולד בתוך פרדס ולא בבית חולים, שלמד בבית הספר החקלאי "כדורי", שהיה למדריך ירקות למאות חקלאים ערבים, ומלא תפקידים נוספים בשירות ההדרכה והמקצוע של משרד
8 דק' קריאה
לימור צוקרון, תושבת אביעזר ואמא לשלישייה, חלתה לפני עשור בסרטן השד ולאחר התמודדות הצליחה להחלים. בימים אלה היא נאבקת שוב, אבל משדרת אופטימיות ומבקשת להבהיר: "נשים, לכו להיבדק. המתנה שקיבלתי מהסרטן היא הרצון לחיות".
5 דק' קריאה
החיים מזמנים לנו תמיד הפתעות ולא תמיד נעימות, השאלה היא מה אנחנו עושים עם זה. לאחר שחלתה במגוון אלרגיות ולאחר שהטיפולים הרפואיים הרגילים לא סייעו לה, פנתה נאווה כהנא, מגן שומרון, לטיפול בהומיאופתיה, שתוך
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן