ההבטחה לחקלאי ממבטחים: ריאיון עם ציון ממן – חקלאי ממושב מבטחים ועם עופר סורין – מחברת שחם גבעת עדה
יבול שיא
הרפת והחלב
צבי בר

"חנוך" – מלך הבוטנים של "טנא נגב"

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"חנוך" – מלך הבוטנים של "טנא נגב": ביום פתוח של מחלקת הזרעים התוודעו החקלאים לארבעה זנים חדשים שטיפח ד"ר רן חובב ממכון וולקני ולזן 'חנוך' הוותיק, הנחשב לאיכותי ומניב יבול שיא – בכמות ובאיכות. רשמים מיום מעניין – וטעים

"חנוך" – מלך הבוטנים של "טנא נגב": בסוף חודש יולי נערך יום פתוח בשדה של חברת טנא נגב, בהשתתפות מגדלים ואנשי מקצוע. חלקת השדה ממוקמת בקיבוץ רעים בנגב המערבי. את הבוטנים המשובחים, מזן חנוך טנא נגב, מגדלים “גד״ש שחרור", ראשי תיבות של המילים: שותפות חולית, רעים ורביבים; שלושה קיבוצים שהם שם נרדף לגידול אגוזי אדמה משובחים.
המפעל המייצר את הזרעים של אגוזי אדמה הוא “טנא נגב בע״מ״, הממוקם סמוך לקיבוץ אורים. זהו מפעל גדול, המשתרע על שטח שח 26 דונם, שמייצר בשנה 3000 עד 5000 טונות אגוזי אדמה וגם 1000 טונות שקדים, וחמניות, חומוס וחוחובה וגרעיני אבטיח.
יניב חממה הינו הבעלים של המפעל, המעסיק כ-60 עובדים. במפעל פעילים גם אביו ואחיו. מדובר באימפריה של פיצוחים איכותיים, לא פחות.  המפעל  מוכר חומרי גלם לבני משפחתו ל"קליית חממה", "קליית יוסי" ו"חממה בעיר", אשר לה 30 סניפים ברחבי ישראל.

קבוצת חממה

"אחד היתרונות של טנא נגב הוא שהיא שייכת לקבוצת "חממה", אומר האגרונום צבי בר, שהשביח את הזן חנוך.  "הבוטנים שאתה רואה בשדה נועדו בחלקם לצריכה בישראל ובחלקם לייצוא. הם נחשבים בעלי איכות מעולה ותכולת שמן משובחת. הבוטנים נמכרים באירופה במחיר שיא של 2,400 יורו לטון, כאשר בוטנים אחרים נמכרים במחצית המחיר". הבוטנים מניבים מחיר שיא ולא בכדי: גם טרם קלייתם ניכרת איכותם הגבוהה. הם ערבים מאוד לחיך ואחרי הקלייה המשובחת והמקצועית של "חממה" טעמם אגוזי, נעים מאוד, בלי תחושה שמנונית או טעמי לוואי. צבי בר מספר כי התכולה האולאית האיכותית (תכולת השמן באגוז האדמה), מקנה לבוטנים אלה יתרונות בריאותיים רבים.

העבודה המשותפת של טנא נגב עם אנשי קליית חממה הינה בעלת יתרון ניכר: בחינת הזרעים נעשית ברמת השוק באופן מיידי ולפי זה ניתן לדעת עם איזה זן להתקדם.
"בחנו את הזן חנוך טנא נגב בהשוואה לארבעה זנים חדשים מטיפוח של ד"ר רן חובב ממכון וולקני", אומר צבי בר. הזנים נזרעו בחלקה רחבת ידיים, היושבת על האדמה החולית של האזור וגדלה בשיטה ייחודית.  למשתתפי האירוע ניתנה האפשרות לראות, לחוש ולטעום.

גאווה ישראלית – "חנוך" – מלך הבוטנים של "טנא נגב"

הזן "חנוך טנא נגב" הינו זן ישראלי, הנחשב למשובח במושגים עולמיים. הוא רשם יבול שיא של 881 קילוגרם אגוזי אדמה לדונם לפני לקט ועם הלקט -907 קילוגרם. האגרונום צבי בר השביח את הזן. במקור, זה היה  זן אגוזי אדמה שטופח במכון וולקני על ידי ד״ר יצחק ולרשטיין מהמחלקה לגידולי שדה. לפני כשש שנים פג התוקף על זכויות הזן של מכון וולקני. ד״ר ולרשטיין יצא לגמלאות ולא רצה לעסוק עוד בתחום. האגרונום צבי בר לקח את זן החנוך "הרגיל" והשביח אותו במהלך שארך שנתיים והגיע לכדי תוצאות מרשימות בקנה מידה עולמי.

איכות גבוה של בוטנים

האיכות הגבוהה והזן המשובח של הבוטנים – אגוזי האדמה, ניכר גם בעת סיור המגדלים בשדה. במהלכו, הוצגו הזנים החדשים, שנזרעו במספר חלקות. לחקלאים ניתנה הזדמנות לראות את הצמחים ולטעום את האגוזים הישר מהאדמה, במצבם הטבעי, שהרי הם חייבים להיות טובים עוד לפני שעוברים קלייה.

בישראל אוהבים בוטנים: הם נאכלים כשהם קלויים, כחלק ממאפים, בתבשילים, בעוגות. הם מככבים בפסח וגם מול הטלוויזיה. בישראל רוב רובה של התוצרת הוא מייצור מקומי. ישראל אינה מייצאת את הזרעים, אך מייצאת כמויות יפות של בוטנים, בעיקר לשוק הגרמני. הבוטן מזן חנוך הוא שיאן יבולים, בעל אחוזי נביטה גבוהים, אחידים לאורך זמן ו-100 אחוזי הצצה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן