מערכת מיון תמרים חדשנית
יבול שיא
הרפת והחלב
דניאל אונגר

מאבק נגד תקנות המים החדשות של המשרד להגנת הסביבה

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הטיפול בבוצת שפכים עירונית בישראל עשה כברת דרך בשני העשורים האחרונים. ע"פ נתוני המשרד להגנת הסביבה עד שנת 2002 כולל, כ-60% מבוצת השפכים נשפכה לים או סולקה להטמנה ויתרת הבוצה הוזרמה לחקלאות כסוג ב' כשהיא לא מטופלת ואף מסוכנת השינוי לטובה החל רק בחודש מרץ שנת 2007 כאשר נכנסו לתוקפן לראשונה תקנות המים והובחנו הבדלים בדרגות טיפול בוצה לסוג א' וסוג ב'.  הבשורה הטובה היא כי משנת 2018 ועד היום קרוב ל-100% מבוצת השפכים העירונית עוברת סוגי עיבוד שונים ומשמשת כדשן לחקלאי ישראל – הישג יוצא דופן בקנה מידה עולמי. מחצית מהקרדיט הישראלי נזקף לטובת חברת קומפוסט אור שמעבר לחלקה בטיפול בבוצה, בתהליך שהוא ייחודי בעולם בהיקף זה, הופכת את המטרד למשאב.

הבשורה הרעה היא שב-1 בנובמבר השנה נכנסו לתוקפן תקנות מים חדשות המייעדות את הבוצה לשריפה ואוסרות על שימוש בבוצה סוג א' כולל קומפוסט בוצה בחלק ניכר מהגידולים החקלאיים. במידה ותקנות אלו יישארו, אנו צפויים לחזור לפחות 20 שנה אחורה באופן הטיפול בבוצה.

רגע לפני כניסת התקנות החדשות לתוקפן, חברת קומפוסט אור הגישה עתירה לבג"צ במטרה לבטל את הנזק הצפוי מהן. עוד קודם לכן ניסתה קומפוסט אור להיאבק בהחלטה באמצעות פניות למקבלי ההחלטות אשר עלו כולן בתוהו, לרבות פניה בכתב אל יו"ר וועדת הפנים ח"כ מיקי חיימוביץ ומנכ"לי משרדי הגנת הסביבה והבריאות. כתוצאה מהשינוי בתקנות צפוי נזק סביבתי חסר תקדים, שכן במקום להשתמש בתוצרי הבוצה לצורך תמיכה בחקלאות, כעת המשרד להגנת הסביבה מתעדף שריפת בוצה ואילו עודפי בוצה ללא שימוש חקלאי יופנו להטמנה ואולי אף להזרמה לים כפי שהיה נהוג עד לא מזמן.

דניאל אונגר: "השינוי בתקנות עבר במחטף בוועדת הפנים של הכנסת ללא דיון מעמיק ומבלי שנלקחו בחשבון תוצאותיהן העגומות על המגזר החקלאי ועל הגנת הסביבה. נהפוך הוא, נדמה לכאורה שהשיקול שעמד לנגד עיני הוועדה היה פגיעה בסביבה, לבטח לא הגנה עליה. אין ספק כי התקנות החדשות יגרמו לפגיעה אנושה במאות חקלאים שנהנו מדשן איכותי וזול, במכוני טיהור השפכים וחברות המחזור וגם לעלייה בהוצאות המים של משקי הבית באמצעות אגרת הביוב".

במצב לפני התיקון אשר נכנס לתוקף ב-1 בנובמבר, גם בוצה מסוג א' של השפדן וגם מוצר הקומפוסט של קומפוסט אור היו מאושרים לשימוש בלתי מוגבל לחקלאות. לאחר השינוי הוגבל השימוש כך שאינו יכול להוות דשן לגידולים הניתנים להיאכל חיים (כדוגמת פירות וירקות). עובדה שלא נלקחה בחשבון היא כי לתוצר הקומפוסט של קומפוסט אור יתרונות רבים, שכן קומפוסט אור מבצעת לא רק פסטור של הבוצה, אלא תהליך קומפוסטציה ממושך ומורכב. בתהליך הקומפוסטציה הייחודי של קומפוסט אור הבוצה מעורבת בשבבי עץ מגזם עירוני, וההרכב החדש עובר תהליך פירוק תרמי, אינטנסיבי וממושך משילוב של פעילות מיקרוביאלית אינטנסיבית יחד עם המיכון הכבד והמתקדם מסוגו בעולם. החומר ממש מתפרק ונבנה מחדש ובסופו מתקבל קומפוסט (דשונת בעברית) שונה במרקמו, הרכבו הכימי ותכונותיו הפיסיקליות מחומרי הגלם שלו – בוצה וגזם עץ. לכן, מדובר בתוצר מבוקש בחקלאות, במיוחד לגידולים הניתנים להיאכל חיים.

השינוי בתקנות המים נעשה ללא תאום עם גורמי המקצוע הרלוונטיים ועלול להוביל לנזק עצום הן ברמת איכות הסביבה והן ברמה הכלכלית עבור כל שרשרת הייצור עד לצרכן הסופי. התוצאות המיידיות של התקנות החדשות הן שהחקלאים שגם כך נאנקים על קיומם תחת עלויות ייצור, ויבוא ירקות ופירות מחו"ל ייאלצו לרכוש זבל גולמי ו/או זבל מעובד מפרש בעלי חיים, מאתרים אשר רובם ככולם אינם מפוקחים כלל על ידי המשרד להגה"ס או משרד הבריאות ולשלם עד פי 3 ממה שמשולם היום.

נוסף על כך, שינוי זה יגרום לנזק כלכלי גדול לחברות המובילות את תחום הטיפול בקולחים ובביוב בשיעור של כ 15% מהמחזור השנתי, פגיעה בייצור ובהיקף התעסוקה והפעילות של המפעלים. כאמור, מדובר בתגובת שרשרת אשר תגיע לכל בית בישראל כיוון שחברות מסחריות המפעילות מכוני טיהור תיאלצנה גם הן להעלות את אגרת הביוב שתתגלגל חזרה אל משקי הבית.

 

תגובת משרד החקלאות

תקנות הבוצה עודכנו על ידי המשרד להגנת הסביבה שהוביל תיקון של תקנות המים. תיקון זה אושר על ידי הכנסת במהלך חודש אוגוסט, ונכנס לתוקפו בתחילת נובמבר. לאור השפעת התיקון על חקלאי ישראל, פרסם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, באמצעות יחידת שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), הודעות עדכון על מנת ליידע את החקלאים על מועד כניסת תיקון התקנות לתוקף וכן הודעה על רשימת הגידולים האסורים והמותרים כפי שאושרו על ידי משרד הבריאות בתיאום עם משרדי החקלאות והגנת הסביבה.

יובהר כי בכל הקשור להחרגת גידולים הסמכות נתונה למשרד הבריאות בלבד. בשאלות נוספות יש לפנות לרגולטור האחראי על התקנות – המשרד להגנת הסביבה.

 

העתירה לבג"צ

בסוף אוקטובר עתרה קומפוסט אור לבג"ץ כנגד התיקון לתקנות, בטענה כי ההחלטה אשר אוסרת את השימוש בקומפוסט בוצה ל"גידולים הניתנים להיאכל חיים" נתקבלה על בסיס נתונים שגויים, מבלי ליידע את העוסקים בטיפול בבוצה בדבר הדיון. בד בבד הגישה החברה בקשה לצו ביניים לעיכוב תחולתן של התקנות עד לאחר ההכרעה בעתירה. הבקשה לצו ארעי נדחתה. המדינה נדרשה להגיש תגובתה המקדמית לעתירה וכן תגובה לצו הביניים לעתירה עד ליום 14.1.21.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ביום העצמאות יוענק "אות יקיר אשכול" לשמונה תושבי המועצה הדרומית, בשמונה קטגוריות, כהוקרה לפעילות שתרמה ותורמת לחיי קהילת אשכול ומדינת ישראל. אות יקיר אשכול יוענק לד"ר אהוד דיין, ממייסדי מושב דקל, שהתחיל את עבודתו
6 דק' קריאה
רב-סרן אלעד בן-דוד הי"ד, נכד למייסדי מושב ניר-ישראל, היה מפקד פלוגת החוד בצנחנים. הוא נהרג ברצועת הביטחון בלבנון באפריל 1993, בהיותו בן 23. הזיכרונות עליו מעלים דמות של אדם צעיר, שאהב אנשים וטבע. פעמיים
5 דק' קריאה
במלחמת העצמאות אנחנו ניצחנו והערבים נחלו מפלה כואבת. הוקמה מדינת ישראל וחלק מתושביה יושב על כפרים וערים שלפני המלחמה חיו בהם ערבים פלסטינים. נדיבות מסייעת לריפוי הפצעים שעדיין כואבים ומפחיתה את הרצון לחדש את
5 דק' קריאה
עוזרת רשם האגודות: "מנגנון האיזון" הוא הדרך לגשר על הפערים לפי תקנות האגודות השיתופיות – "שיוך דירות בקיבוץ יתבצע לפי קריטריונים שוויוניים, תוך התחשבות בוותק החבר, והכל כפי שייקבע בתקנון". בדרך כלל, הקיבוץ משייך
3 דק' קריאה
זכויות גרוש או פרוד בקיבוץ: לאחרונה הבאנו (גיליון 8/4/2921) את עמדת רשות מקרקעי ישראל בשאלה אם יכולים חברי קיבוץ שהתגרשו או נפרדו מבן זוגם ויצאו מהבית לשייך לעצמם מגרש מגורים נוסף בקיבוץ (מעבר לבית
2 דק' קריאה
שלושה חברים מעמק הירדן חברו להוציא לאור כספר  את מחקרו של אסף אגין ז"ל  מדגניה ב' על קרבות העמק במלחמת השחרור אני יושב עם שלמה מנוח (דגניה א'), עוזי קרן (עין גב) ואילן אשל
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן