יבול שיא
הרפת והחלב
מיכל אדלר אגמון

סיפור חייהם של זוג חוקרים בערבה הדרומית

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

חוקרים בערבה הדרומית: ד"ר מיכל אדלר-אגמון נולדה בחדרה ואפשר לומר עליה 'עירונית בדם'. עד שהגיעה ביום בהיר אחד לערבה הדרומית ונשבתה בקסמי חבל ארץ זה. ד"ר צחור אדלר-אגמון נולד בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, גדל בסביבה עירונית ולפני תשע שנים נישא למיכל, אמנם במושב, אולם במרכז הארץ בכפר הרא"ה, בעמק חפר.

מיכל וצחור נחשבים בימים אלה "לפני קליטה" בקיבוץ יוטבתה בערבה הדרומית והם מועמדים להיקלט כחברים בקיבוץ. הם מתגוררים במה שנקרא 'מרכז תמיכה': שני חדרי שינה+סלון+מטבח ועוד שני חדרי שירותים ומקלחת. סיפור חייהם של השניים מרתק ועשוי להוות דוגמא להרבה זוגות צעירים שמחפשים איכות חיים אחרת מכרך גדול או עיר שדה. הפריפריה שידרה לבני הזוג שלפנינו והשניים מאושרים, גם בגידול בנם בכורם יונתן, היום בן חמש וחצי.

"ביוטבתה קיבלו אותנו יפה מאד. במו"פ אני חוקרת מטעים. בעיקר תמרים. צחור למד בפקולטה על צמחים, התמחות באצות. בעינינו זה לא מפתיע לעזוב עיר ולגור בפריפריה בערבה. אנחנו מרגישים בבית. שנה לפני שהגענו לכאן ביקרנו בערבה והרגשתי שזה המקום"

מיכל מאיר נולדה לפני 42 שנה. עתודאית בת 18 שנסעה לאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ולמדה ביולוגיה לתואר ראשון. תחילה גרה בישוב מיתר, אחר-כך בבאר שבע ולקראת סוף שנת הלימוד השלישית לתואר בוגר החלה פרויקט מחקר בפקולטה למדעי הטבע אצל פרופסור (היום אמריטוס) אריה זריצקי ופרופסור איתן בן דב. נושא המחקר: הדברה של יתושים עם-  BTI  חיידק שמייצר רעלן. את הרעלן אפשר לפזר. זחלי היתושים מסננים את המים והרעלן חודר למעיים שלהם וגורם לפיצוץ.

בת 21 התגייסה מיכל לצה"ל ושירתה ביחידת המחקר והפיתוח של משרד הביטחון כ-קמ"א (ר"ת – קצינה מקצועית אקדמאית). אחרי שירות מלא ושמונה חודשים בקבע השתחררה בת העיר בדרגת סגן משנה וטסה 'לנקות את הראש' לאוסטרליה, ניו-זילנד ופיג'י לשישה חודשים. מששבה מצאה עבודה זמנית כמוקדנית בחברת תדיראן-אמפא בעיר נתניה. מהר מאד החליטה שזו לו הדרך שלה והיא השיגה עבודה כמנהלת פרויקטים במעבדה ביו-אנליטית בחברת התרופות DEXEL PHARMA המייצרת את כדור ה"דקסמול" נגד כאבי ראש. גם בעבודה הזו לא התמידה כי היא לא כל כך נראתה לה – "שיעמם לי".

אחרי שנתיים וחצי בחברה החל פרק חדש בחייה. שיבה אל ספסל הלימודים. לימודי מאסטר. אקולוגיה ואיכות סביבה. מחקר בנושא "השפעת גורמי הסביבה על תכונות החיים של גדילן מצוי. מופעי הגדילן השונים בתנאי תחרות, האבקה ואינטראקציה עם חרקים, בהנחיית ד"ר מרסלו שטרנברג וד"ר אמנון פריידברג באוניברסיטת תל-אביב. "בדקנו את ההבדל בין מופע סגול למופע לבן. לפי רישומים שנערכו על ידי בוטנאים, יש לגדילן דפוס התפשטות צפונה, האם יש לו יתרון אבולוציוני? עבדתי שנה בגן הזואולוגי. הדרכתי סטודנטים בהכרת עולם הצומח. מעט זמן הייתי מורה לכיתות ג' וה' בבית הספר לטבע סביבה וחברה".

לפני חמש שנים מצאה סוף-סוף את מה שחיפשה הרבה קודם לכן. לימודי דוקטורט במכונים לחקר המדבר. "המנחה הייתה ד"ר נעמי תל-צור וגם ד"ר מישל זכאי. המחקר היה בנושא "הבקרה הפיזיולוגית והמולקולארית של מחזור הפריחה השנתי בשיזף הסיני". "על מחקר זה פרסמתי שני מאמרים". הפוסט דוקטורט היה על "חקר תקשורת בין צמחים והתנהגות צמחים ביחסי תחרות", בהנחייתו של פרופסור אריאל נובופלנסקי.

חוקרים בערבה הדרומית

כאן חל המפנה בחייה של העירונית מחדרה. "במכונים לחקר המדבר הכרתי את צחור שמש שהיה דוקטורנט במדרשת בן גוריון. בן גבעת חיים מאוחד. בשלב מסוים עברו לגור במדרשה. בראש אחד הבינו מיכל וצחור שלעיר הגדולה הם לא חוזרים. עם תארי דוקטור עברו לפני שנתיים וחצי להתגורר בקיבוץ רביבים ברמת נגב. זה קרה אחרי שנדרשו לפנות את המעונות במדרשה. "רצינו מאד שהילד שלנו, יונתן, יגדל בסביבה בריאה. שם נולד הרעיון לחיות בקיבוץ שיתופי. כבר אז נהנינו מהקיבוץ, התחברנו לאנשים. אהבנו את החגים שם, את חדר האוכל הקיבוצי. שם נזרע הזרע לקיבוץ שיתופי וחשנו שזה מתאים לנו ונכון לנו".

בחודש ספטמבר 2018 הגיעו בני משפחת אדלר-אגמון לקיבוץ יהל, קיבוץ מתחדש בערבה הדרומית, הישוב הכי צפוני שנושק לערבה התיכונה. "כשהחליטו בקיבוץ לקלוט אחרים, עברנו ליטבתה. ארבעה חודשים בקיבוץ ונהנים מכל רגע. אחרי שלושה חודשים צחור שובץ לתורנויות בחדר אוכל. יש גם תורנות במועדון בערב שבת ובשבת בצהריים. תורנות ערב תרבות ותורנות במזנון בפונדק וגם חוקרים בערבה הדרומית"

שוקו יש?

"יש שוקו. קצת בכל-בו, בימי שישי. כן, בחינם. כשאני באה לעבודה אני מלאה אנרגיות. אני שכנה של אגדה חיה, אמנון גרינברג, לשעבר מנהל המו"פ בערבה הדרומית".

קיבלו אתכם יפה?

"ביוטבתה קיבלו אותנו יפה מאד. במו"פ אני חוקרת מטעים. בעיקר תמרים. צחור למד בפקולטה על צמחים, התמחות באצות. בעינינו זה לא מפתיע לעזוב עיר ולגור בפריפריה בערבה. אנחנו מרגישים בבית. שנה לפני שהגענו לכאן ביקרנו בערבה והרגשתי שזה המקום. לא הרגשתי כך כשהתגוררתי בקיבוץ רביבים ברמת נגב וצחור לא הרגיש כך בגבעת חיים מאוחד. ברביבים היה טוב מאד אבל ההרגשה הייתה שכאן בערבה זה המקום שלנו. הגענו הביתה. הקיץ היה חם אבל לא סבלתי".

וכיצד מתייחסים ההורים לירידה שלכם לערבה?

"ההורים של צחור עוד לא ביקרו אותנו בערבה. לאמא שלי הנסיעה קשה מחדרה. הישיבה הממושכת ברכב גורמת לה לכאבי גב. אבי היה כאן ושהה כמה ימים. אבא ניהל 40 שנה חברה לשיווק מזון "מי ומי".

גם במו"פ קיבלו יפה?

"במו"פ הערבה הדרומית קיבלו אותי מאד יפה. יש לי מדריך מצוין אבי סדובסקי, מנהל תחום מטעים שהיה מדריך הדרים" (נאמר לנו שמיכל שיושבת על תקן תקבל את התקן של אבי שהגיע ל-70 ויוצא לגמלאות).

וכיצד מתאקלם יונתן הקטן?

"הוא בוגר ב"גן תמר". יש לו חברים בכל הגילאים. כל היום הוא על האופניים שלו. הולך יחף ונהנה. בשבתות רכבנו כל המשפחה על אופניים במרחבי פארק תמנע בערבה".

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"מחאת המכנסונים" חזרה ואני חזרתי לתהות – האם אני באמת יכולה לגדל את שתי בנותיי באווירה חופשית ומאושרת, כמו זו שאני מדמיינת?  האם אני באמת יכולה באווירה הזאת לגדל את בנותיי כך שיאהבו את
3 דק' קריאה
תנועת המושבים אירחה את הממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, עומר צור במהלך הפגישה סקר עומר צור את פעילות יחידת חוק ההתיישבות במשרד החקלאות. כזכור, חוק ההתיישבות נחקק בשנת 1967 ונחשב לחוק משמעותי למרחב
< 1 דק' קריאה
בתום שבוע מאתגר רצוף שריפות ופגעי מזג אוויר, הפורום הלאומי להגנה משריפות מרחיב פעילותו לצמצום נזקי הענק לאדם, למשק לטבע ולסביבה. בין ההמלצות, קידום חקיקה להתקנת גלאי עשן בכל חדר שינה. שריפות בשטחים הפתוחים:
2 דק' קריאה
על פני עמוד שלם של  "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה  של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
2 דק' קריאה
שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב
3 דק' קריאה
תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2020 אושר ביום שלישי, 26.5, ברוב גדול במועצת התנועה, שהתקיימה לראשונה באופן מקוון בזום. אושרה בחירתם של 4 נציגי ציבור חדשים למזכירות התנועה: נטע שוורץ (עברון), זהר ליפקין (הגושרים), שחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן