קציר ומיכון חקלאי: ריאיון עם יצהל ממושב גיאה
יבול שיא
הרפת והחלב
כץ עוז שר החקלאות לשעבר

ראיון: שר החקלאות לשעבר, האגרונום אברהם כץ-עוז

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רבים וטובים שעיצבו את דמות החקלאות לאורך עשרות שנים, היו אורחי מדור 'ותיקי החקלאות'. החודש אנחנו מארחים את שר החקלאות הארבעה-עשר של מדינת ישראל, פעיל מפלגת העבודה, אברהם כץ-עוז. אגרונום בהשכלתו שנולד בתל-אביב ואחר-כך נמנה עם מייסדי קיבוץ נחל עוז, היום בעוטף עזה. אחרי כמעט יובל שנים כקיבוצניק ששירת את המדינה בתפקידים ציבוריים רבים ומגוונים, הוא שב למעטפת עירונית ומתגורר בישוב רעות-מכבים. כץ עוז, בשנתו ה-85, פעיל עד עצם ימים אלו בפעילות רחבת היקף שעליה תדעו מקריאת הפרק האישי-משפחתי שלו המובא בנפרד בעמודים אלה.

כץ עוז שר החקלאות צייר
כץ עוז צילום: אלבום המשפחה

 

הצגתי לשר החקלאות בדימוס שאלות שעניינן מעשיו בעת שהיה במשרד הממשלתי בקריה בתל-אביב וכמובן גם שאלה לנושא הכבד שמלווה אותנו בחודשיים האחרונים: כיצד תיחלץ חקלאות ישראל ממשבר הקורונה. לא ויתרתי גם על שאלה/טענה שהציפה בשעתו דיון ציבורי שאברהם כץ-עוז כשר החקלאות התבטא שעדיף לוותר על מחקרי מרכז וולקני ושישראל תאמץ מחקרים שמתבצעים מחוץ לישראל. נושא שעלה בשנה האחרונה מהיבט מעט שונה, כאשר משרד החקלאות בראשות השר אורי אריאל פעל להעתיק את מרכז וולקני מבית דגן לצפון המדינה.

 


"אני בדעה שהמטעים יעברו בעתיד שתי מהפכות. האחת שהמטעים יתחילו "לטפס" על הגבעות על ידי שימוש בטפטוף במקומות המתאימים ומאידך כל עץ יהיה מחובר למערכת המחשוב וכל עץ יהווה יחידת ייצור כלכלית ורווחית"


 

אברהם כץ-עוז, במבט לאחור של השנים 1988-90 שבמהלכן היית שר החקלאות, מה הייתה הפעולה הכי ראויה שביצעת כשר?

"הדברים שנראו לי חשובים בזמן שהייתי שר החקלאות הם בעיקר המחקר החקלאי בארץ, פיתוחו והעמקתו, פיתוח המיכון החקלאי בטכניון, שימוש וניצול  של תוצאות מחקרי חקלאות מן העולם, פיתוח שימוש מגוון במים, על ידי שימוש במים שוליים מסוגים שונים, כמו מי ביוב מטופלים, מים מליחים ברמת הנגב, מי אבן חול נובית וחיסכון מכסימלי".

מדגיש: "חשבתי, ואני חושב גם היום, שהשימוש בפלסטיק לחיפוי מנהרות לחממות היה נכון ויש להרחיבו גם היום, על ידי רשתות מטעים ויצירת פרי איכותי יותר ובעל ערך שוק גבוה יותר".

כיצד אתה רואה את עתיד החקלאות הישראלית?

"אני בדעה שהמטעים יעברו בעתיד שתי מהפכות. האחת שהמטעים יתחילו "לטפס" על הגבעות על ידי שימוש בטפטוף במקומות המתאימים ומאידך כל עץ יהיה מחובר למערכת המחשוב וכל עץ יהווה יחידת ייצור כלכלית ורווחית. היקף הקרקע החקלאית והמים להשקיה אינם בלתי מוגבלים בארץ. לפי מיטב הערכתי בתוך 20 שנה יהיה צריך להעביר את רוב מי הביוב תהליך של טיפול וכן להגדיל את כמות המים המותפלים לשתייה וצריכה ביתית. ישראל תצטרך להיות המקום להתפלת מים גם לגדה וגם לירדן ואין זה קשור לשאלת השלום. מים נהיה מוכרחים לייצר".

 


"היום יש קיבוצים שמשכירים אדמות ומים לקבלנים פרטיים, אלה מביאים עובדים מהגדה או מחו"ל. כל אלה אינם רצויים לחקלאות לאומית והם גם משבשים את החישוב הכלכלי הנורמלי שצריך היה להתקיים. אינני צופה שינוי מהותי במצב הנוכחי ועד שלא תתאפשר פרנסה נורמלית מעבודת יהודים וישראלים בחקלאות – לא נצליח להחזיר עטרה ליושנה"


 

להערכתי 75 אחוזים ויותר ממי ההשקיה לחקלאות בארץ בעתיד יהיו מי ביוב מטופלים. אנו נצטרך להחזיר לטבע 500 מיליון מטרים מעוקבים מים שלקחנו מהטבע בהלוואה, כי סביבה וטבע הם חלק ממדינה נורמלית שדואגת לסביבה ולתושביה. צריך לזכור שלקראת שנת 2048 יהיו בארץ 18-19 מיליון נפש שצריך להאכיל אותם. משמעות הדבר היא להכפיל את הייצור של המזון החקלאי, בעיקר פירות וירקות, משק החלב והלול. אני מניח שנמשך להיות חלוצים בהכנסת זני ירקות, פירות ופרחים חדשים, לגידול ולשיווק ולשם כך עלינו לחזק ולהכפיל את התקציבים של מכוני המחקר בוולקני גם בערבה, בבקעה ובגליל".

אילו ניתן הדבר בידיך, מה היית עושה היום למען חקלאות ישראל?

"הגיע הזמן לקבוע מדיניות של סבסוד נורמלי ליצור חקלאי בארץ או איסור מוחלט של יבוא חקלאי. אם זה לא יקרה, משמעות הדבר היא המשך התנכלות לחקלאות ישראל".

מה ייחד בשעתו את הנעשה בחקלאות ישראל?

"ההתיישבות של קיבוצים ומושבים הייתה לצנינים פוליטיים והתנכלות. לא חשבו על המדינה אלא על הבחירות וזה הביא לחורבן של חלקים גדולים של החקלאות היהודית. להתנכלות זו הצטרפה המדיניות של יורם ארידור והאינפלציה המטורפת של שנות השמונים. השיקום חיסל כל אפשרות של תיקון סביר וחזרה לחקלאות מודרנית".

והיום?

"היום יש קיבוצים שמשכירים אדמות ומים לקבלנים פרטיים, אלה מביאים עובדים מהגדה או מחו"ל. כל אלה אינם רצויים לחקלאות לאומית והם גם משבשים את החישוב הכלכלי הנורמלי שצריך היה להתקיים. אינני צופה שינוי מהותי במצב הנוכחי ועד שלא תתאפשר פרנסה נורמלית מעבודת יהודים וישראלים בחקלאות – לא נצליח להחזיר עטרה ליושנה".

שר החקלאות לשעבר, היית גם סגן שר החקלאות, בוגר הפקולטה לחקלאות. מה משך אותך לתחום הזה?

"הגעתי לחקלאות כי כך רצו הוריי ומשפחתי. כציונים חשבנו כולנו שהשינוי הדרוש לעם בישראל, הוא בין השאר, בקיום חקלאות עברית של יהודים העובדים במו ידיהם, בונים ישובים ומייצרים מזון לארץ לאוכלוסייה ולייצוא".

עזבת את הקיבוץ אחרי כמעט יובל שנים ואתה מתגורר בישוב עירוני. מה הביא אותך לשינוי הזה?

"אילנה, רעייתי ואני היינו חברי קיבוץ נחל עוז עד שנת 2000. אני לא חשבתי ואינני חושב גם היום שהקיבוץ הוא ערך מקודש. לפי הכרתי, הקיבוץ הוא כלי על מנת להשיג ככל האפשר הגשמה של ערכים כמו שוויון, ערך האדם, כמו החופש והדמוקרטיה, כמו החברות והרעות כמו הצדק החברתי ועוד.

"משך השנים רבים מחבריי בקיבוצים במקום לחשוב על המטרה, על הערכים, חשבו על תקנון הקיבוץ וכל אימת שנכנס איזה שהוא חידוש – קומקום, רדיו, ארון או תקציב אישי או טיול לחו"ל, או לימודים, או מכונית – בכל שלב שינו והיו תמיד אלה שזעקו 'זה כבר לא קיבוץ'. אני לא חשבתי כך ותמיד ידעתי שצריך לשנות על פי מה שקורה מחוץ לקיבוץ בחברה

הישראלית והשתנותה. אי אפשר להישאר מאחור, צריך לשנות כל הזמן. חבריי לא חשבו כמוני".

מדגיש: "לחמתי ושיניתי גם בנחל עוז שהיה בין ראשוני הקיבוצים ברוב החידושים ושיניתי גם כשהייתי מזכיר התנועה, כשהבינותי שהקיבוץ שלי תקוע, החלטנו אילנה ואני שאנו עוד לא תקועים – ועזבנו. עזבנו את הקיבוץ אבל הקיבוץ לא עזב אותנו. אפשר וצריך להאמין ולשאוף ולחלום לערכי האדם, לא רק בקיבוץ, אלא בכל מקום שבו חיים בני אדם".

לפני סיום הריאיון החליט אברהם כץ עוז שלא להשיב לשאלה.  מהי דעתו על הממסד החקלאי בשנים האחרונות, על השרים בעשור האחרון אורית נוקד, יאיר שמיר, אורי אריאל וצחי הנגבי – "אני מבקש שלא להשיב לשאלה שיש בה גם היבט פוליטי".

לסיום, כיצד לדעתך תיחלץ חקלאות ישראל ממשבר הקורונה?

"מגפת הקורונה הנוכחית הוכיחה לכל כלכלן בעיני עצמו שחקלאות מקומית איננה מותרות אלא חובה בסיסית של מדינה נורמלית. יש החושבים שאנו קונים תוצרת חקלאית מחו"ל, אבל האמת לאמיתה היא שכל ארצות העולם המתקדם והמפותח מסבסדות עד כדי 25 אחוזים מעלות הייצור את החקלאות שלהן בדרכים שונות. מה שאנחנו קונים בחו"ל זה בעצם הסבסוד של האירופים או האמריקנים. הסבסוד של יצור חלב ובשר ופירות ויין וחיטה ועוד, מקובל וקיים בכל העולם ומוזיל את המחירים לעומת הייצור המקומי הבלתי מסובסד לחלוטין וזה מה שמחפשים בטעות נערי האוצר".

אמן ציור שהציג 25 תערוכות יחיד

אברהם כץ עוז (כצל'ה) נולד בתל-אביב בשנת 1934, לאביו מרדכי כץ שהיה משווק תפוזי יפו במזרח התיכון ולאימו הציירת ציונה תג'ר.  בן למשפחת מייסדי העיר העברית הראשונה תל-אביב – הורי אימו סולטנה ושמואל תאג'יר בנו את ביתם באחוזת בית, שכונת היסוד של תל-אביב, בשדרות רוטשילד 3.

נשוי לאילנה לבית קרצ'מר, ממושב נטעים, מורה, מנהלת בית ספר שער הנגב ומפקחת ראשית באגף לחינוך התיישבותי. הורים לשני בנים ובת ו-11 נכדות ונכדים. הבן הבכור גור (56), נשוי+3 בנות ובן, בעלים ומנהל חברה לפרויקטים חקלאיים בארץ ובעולם. אורי (54), נשוי+שני בנים ושתי בנות, טייס מסוקים, מדריך ומורה לטיסה, בעלים ומנהל של חממת הייטק, מומחה לשוק ההון. רקפת נשואה לאורן+שלוש בנות, סמלת הדרכה בחיל האויר, מורה לחינוך מיוחד.

 


אברהם כץ עוז החל לכהן בכנסת ישראל באמצע כהונת הכנסת התשיעית כמחליפו של יצחק נבון שנבחר לנשיא המדינה. היה סגן שר החקלאות בממשלת האחדות -פרס-שמיר וכיהן כשר החקלאות תחת ראש הממשלה יצחק שמיר.


 

משפחת אביו של אברהם, עברה אחרי הפוגרומים מאוקראינה לאלכסנדריה במצרים ומשם עלה האב לארץ ישראל בשנת 1922 והיה חלוץ בקיבוצים דגניה וחולדה. אימו הציירת ציונה תג'ר נולדה ביפו. אברהם כץ-עוז למד בבית חינוך לילדי עובדים בתל-אביב ואחר-כך בבית הספר החקלאי פרדס חנה. נמנה עם חברי גרעין התנועה המאוחדת להקמת קיבוץ נחל עוז בחודש יולי 1953.

בקיבוץ היה מרכז משק, מרכז גידולי שדה, פרס ראשון ליבול התירס לגרעינים, מרכז הרפת, מרכז ההשקיה בטפטוף, מגדל כותנה ראשון בנגב, חבר בוועדת הנגב. סיים לימודי תואר ראשון בפקולטה לחקלאות ברחובות ועבודת הגמר הייתה בהשבחת צמחים ובשיפור גידול השומשום אצל פרופסור עמרם אשרי, לימים דיקאן הפקולטה.

אברהם כץ-עוז היה מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים בשנים 1968-74 ואחראי ל-83 קיבוצים, גם להקמת הקיבוצים בגולן, בבקעת הירדן ובפתחת ימית. יועץ קבוע לוועדת ההתיישבות. הכניס לראשונה לקיבוץ מיכון משוכלל – קומביין מלפפונים, שעועית ירוקה וכן מיכון לעיבוד קרקע.

היה יושב ראש הארגון במפלגת העבודה ויושב ראש מפקד המפלגה.

חבר כנסת בשנים 1978-1996 והיה שם יושב ראש הוועדה לביקורת המדינה, יושב ראש ועדת המים, סגן שר החקלאות, שר החקלאות, חבר בוועדת חוץ וביטחון וחבר בוועדת הכספים.

בשנת 1979 על רקע שיחות השלום עם מצרים פרסם כץ-עוז תכנית למסירת עזה לריבונות מצרית. התכנית יצאה מתוך הנחה שעדיף למסור את הרצועה משתקום מדינה פלשתינית. היה ויכוח ציבורי גדול בין תומכים למתנגדים. אח"כ היה יושב ראש קבוצת המים המולטילטראלית במשא ומתן הרב צדדי עם מדינות ערב וניסח את הסכם ההבנות עם הפלסטינים בנושא המים בהסכם אוסלו.

אברהם כץ עוז החל לכהן בכנסת ישראל באמצע כהונת הכנסת התשיעית כמחליפו של יצחק נבון שנבחר לנשיא המדינה. היה סגן שר החקלאות בממשלת האחדות -פרס-שמיר וכיהן כשר החקלאות תחת ראש הממשלה יצחק שמיר.

אברהם כץ-עוז היה שר החקלאות לאורך שנה ו-11 שבועות מ-22.12.88 עד ל-15.3.90.הוא פרש מהכנסת בחודש מאי 1996, יום לפני הבחירות, עת מונה לתפקיד יושב ראש מפעל הפיס, תפקיד בו נשא שמונה שנים. משמש היום יושב ראש המועצה לישראל יפה, יושב ראש ארגון ותיקי 'מודיעין מכבים רעות', יושב ראש העמותה של צאצאי משפחת מייסדי תל אביב-יפו, יושב ראש המועצה לתרבות ואמנות של מפעל הפיס, יושב ראש קרן ספיר לספרות ומדע, יושב ראש קרן לנדאו למדע, יושב ראש העמותה של בוגרי תנועות הנוער – התנועה המאוחדת, וכן של חברות וארגונים רבים אחרים ובהם שיתופי פעולה בתחום החקלאות עם טקסס, קליפורניה ווירג'יניה ויושב ראש חברת "עוז-קוט" לפיתוח חקלאי במרכז אסיה ומצרים.

בשעתו, כחבר קיבוץ נחל עוז הוסיף את השם עוז לשם משפחתו כדי להבדיל בינו ובין חבר כנסת מהליכוד בשם אברהם כץ. אברהם כץ-עוז ירש מאמו את אמנות הציור. חובב ציור מושבע ועד היום הציג 25 תערוכות יחיד.

ראיון עם הלל ליאור לשעבר מנהל המחלקה במשרד החקלאות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
הוחלט כי מגבלת איחוד העוסקים תעלה מ-20 מיליון ל-100 מיליון ולאחר מכן באישור האחרון של החוק ל-400 מיליון, החלטה המאפשרת לחקלאים במושבים שבאיחוד עוסקים לקבל את הפיצויים שלהם כנישומים נפרדים – הישג אדיר לתנועת
2 דק' קריאה
השניים שמביאים את איטליה אליכם הביתה הקורונה תפשה את חיים קוזניץ כשהוא בשיא ההכנות לקראת עונת טיולי הקיץ. קוזניץ תושב ההרחבה בקיבוץ זיקים, הוא מדריך טיולים בחו"ל מהידועים בארץ, בעל פינה קבועה של סיפורים
2 דק' קריאה
נחנך המבנה החדש אליו הועתקה מרפאת כללית בקיבוץ החותרים חברי קיבוץ החותרים נהנים מעתה משירות במבנה חדש וחדיש שהכינו כללית והקיבוץ ואליו הועתק השירות מהמבנה הותיק ששימש מרפאת כללית בעשרות השנים האחרונות. קופת חולים
2 דק' קריאה
בפברואר האחרון ערכו הדס אלעד, מחפציבה ושני הדר, משדמות דבורה את כנס 'פה-ריפריה מדברת' הראשון, במלון לביא, שהפך לסיפור של הצלחה ומאז המודל של אלעד והדר מחוזר בכל הארץ . דרך האירועים, שכל הדוברים
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן