יום הקרקע הבינלאומי והשדה שלנו – חקלאות בת־קיימא
החודש כבכל שנה, ב- 5 לדצמבר צוין ברחבי העולם יום הקרקע הבינלאומי והשדה שלנו, בסימן "עצרו את הרס הקרקע והצילו את עתידנו!". הקמפיין הושק במטרה להעלות את המודעות העולמית לסביבה בת־ קיימא ולתועלת האדם מכך. הקמפיין התייחס לסוגיות המאתגרות של ניהול ממשק הקרקע, מהי קרקע בריאה ואף קרא לממשלות, ארגונים ואנשים בכלל, לנקוט יוזמה ולפעול לטיוב ושימור הקרקע. היווצרות קרקע היא תהליך ארוך מאוד; להיווצרות 2-3 ס"מ קרקע נדרשים בממוצע 1000 שנים! כך שמעשית לא ניתן לייצר קרקע והיא נחשבת משאב מתכלה. כחקלאים יש לנו השפעה עצומה על הקרקע והאחריות להבנת השלכות ממשקים חקלאים שונים על המשאב היקר הזה, שניתן לנו בהשאלה.
קרקע בריאה היא אורגניזם-על, חי ועדין שיש לטפח, במקביל זהו אתגר לא קטן לעשות זאת ולהצליח להתמודד עם "בעיות דחופות" בשדה כגון: עשבייה ומחלות קרקע. במאמר הקודם הצגתי את מודל ממשק השדה המאוזן Balanced Field Management BFM, כמודל מעשי לחקלאות בת־קיימא/ אורגנית אשר שם דגש בכל היבטיו על הקרקע והחיים בה. במאמר הצגתי עיבודים לדוגמא, שמטרתם טיפול בעשבייה באופן שימזער פגיעה בקרקע. בדוגמא זו, גם שילבתי שימוש בגידולים ה"מנקים את השדה" מעשבים (ומטייבים את הקרקע), כך שבמהלך מספר שנים, יפחת משמעותית שיבוש העשבייה, תוך צמצום הסיכון לפיתוח עשבים עמידים בשדה.
יום הקרקע הבינלאומי והשדה שלנו
העיבודים והגידולים במחזור גם משפיעים ישירות על בריאות הקרקע, נוכחות פתוגנים והאם וכיצד יגרמו למחלה בשדה. אומנם זה נשמע ברור והרעיון כבר מקובל למדי, אבל מה קורה בשדה שלנו? כיצד מיישמים את זה אצלנו? התשובה נעוצה בכלי הבא:
"אינדיקטורים ביולוגיים" – אינדיקטורים ביולוגיים הם אומדנים עקיבים, הקשורים לפעילות של החיים בקרקע. מגוון מיקרואורגניזמים, קיבוע ומינרליזציה של חנקן, ביומסה פחמנית של מיקרואורגניזמים, פעילות מיקרוביאלית, נשימת קרקע, פעילות אנזימים שונים (דהידרוגנאז, בטה גליקוזידאז, פוספטייז ועוד כל מיני שמות שוברי שיניים כאלו), חומר אורגני חלקיקי, נוכחות תולעי אדמה – מה שבעבר היינו שולים מהקרקע (טוב לפחות אני..) כשלשולים – וגם מיקוריזה, כל אלו ועוד הם סט כלים להערכת מצב בריאות הקרקע ורצוי שיהפכו כלי מרכזי בהגנת הצומח והתמודדות עם מחלות קרקע.
ידע רב קיים בכל הנוגע להשפעת שיטות עיבוד משמרות על המגוון הביולוגי ובריאות הקרקע ובשנים האחרונות מצטבר ידע על השפעת מחזורי הגידול. שימוש באינדיקטורים ביולוגיים הוא כלי מרכזי לאבחן ולכמת השפעות אלו.
לדוגמא, בשנים 1998-2001 בחן מחקר אמריקאי (Larkin and C. Wayne Honeycutt, 2005) את השפעת מחזורי גידול שונים (מחזור 3 שנים), על בריאות הקרקע – אינדיקטורים ביולוגיים ונגיעות בריזוקטוניה בתפו"א (Cash crop""):
בין מחזורי הגידול נצפתה שונות ברורה באינדיקטורים הביולוגיים וגם בסימפטומים של מחלת הריזוקטוניה בתפו"א שגדל בשנה השלישית (Crop 3) בכל מחזור.
במחזור אחרי תירס מתוק, נמצאה אוכלוסיית המיקוריזה המפותחת ביותר, בעוד בגידול תפו"א 3 שנים ברציפות, ערכי האינדיקטורים היו הכי נמוכים והנגיעות בריזוקטוניה הכי גבוהה.
כמו כן נמצא שתפו"א שגדל במחזור אחרי קנולה, שיבולת שועל ותירס מתוק סבל הכי פחות מריזוקטוניה ואיכות הפקעות בו הייתה הטובה ביותר. לעומת זאת, גידול תפו"א במחזור אחרי תלתן וסויה הוביל לבעיות של מחלת הריזוקטוניה במשך כמה שנים עוקבות.
מחקר זה הוא דוגמא אחת מיני רבות לכך שמחזור גידולים ורצף הגידולים שבו משפיעים על בריאות הקרקע, התבטאות מחלות ואיכות פקעות תפו"א. המחקר מציג גם את הקשר בין פרופיל אינדיקטורים ביולוגיים שונים ומחלת קרקע. אם כך, יש בידנו את הכלים להעריך השפעת ממשקים שונים על בריאות הקרקע ולשאוף להבנת הקשר בין בריאות הקרקע והתפרצות מחלות קשות בשדה. בזמן שנמטודות, מקרופומינה, ריזוקטוניה, גרב אבקי, קישיונה ומחלות קרקע נוספות מאתגרות אותנו בשדה ללא יכולת להציע פתרון אמיתי ויעיל ועל רקע יום הקרקע הבינלאומי, חשוב לשוב ולהזכיר שאין לנו את הזכות "פשוט לעבור לשדה אחר" שכן אותן פעולות יובילו לבסוף לאותה תוצאה.
מקורות ספרות וקריאה מומלצת:
Bagayoko M, Buerkert A, Lung G, Bationo A. and Romheld V: 2000. Cereal/lume rotation effects on cereal growth in Sudano-Sahelian West Africa: Soil mineral nitrogen, mycorrhiza and nematodes. Plant and Soil 218: 103-116.
Robert P. Larkin and C. Wayne Honeycutt: 2006. Effects of Different 3-Year Cropping Systems on Soil Microbial Communities and Rhizoctonia Diseases of Potato. Phytopathology 96(1):68-79.
*ד"ר שירלי גזית, יועצת אגרונומית בכירה בחקלאות אורגנית ובת- קיימא, גידולי שדה וירקות שטח פתוח, כרמים והגנת הצומח, מרצה וכותבת בנושאי חקלאות משמרת- [email protected]
