פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בתביעה שהגישו אחים נגד אחיהם, בוחן כיצד נקבע האם קיים יורש שמוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי לאחר פטירת ההורים וכיצד יחושב גובה הפיצוי המגיע ליתר היורשים
העובדות
הצדדים הינם אחים והיורשים של בעלי הזכויות הרשומים בנחלה. ההורים המנוחים לא קבעו "בן ממשיך" בנחלה ולא הותירו אחריהם צוואות.
אף לא אחד מהיורשים מתגורר בנחלה. מאז פטירת הורי הצדדים, בית המנוחים עומד נטוש. על אף דין ודברים ממושך בין הצדדים לא עלה בידם לגבש הסדר מוסכם בקשר עם שווי הנחלה ודרך פירוק השיתוף בה ועל כן הוגשה התביעה.
התובעים עותרים לקבוע כי התובע 1 (להלן: "התובע") הוא היורש "המוכן ומסוגל" לקיים את הנחלה בכפוף לפיצוי יתר אחיו. מנגד, הנתבעים סבורים כי אין בידו של התובע לעשות כן ולכן נדרש למכור את הנחלה בשוק החופשי למרבה במחיר.
מאחר והצדדים לא הגיעו להסכמה ביחס לשווי הנחלה, בית המשפט הורה בהסכמת הצדדים על מינוי שמאית מטעם בית המשפט. השמאית הגישה חוות דעת מטעמה ונחקרה עליה בדיון שהתקיים. לאור עדותה ובשים לב לחלוף הזמן, בית המשפט הורה בתום הדיון על עדכון חוות דעתה. בהתאם, הוגשה חוות דעת משלימה.
התובע טען כי הוא היחיד המעוניין להתגורר בנחלה ולקיימה כמשק חקלאי, כך גם לפצות את יתר היורשים. לטענתו, הפיצוי שבו מחויב היורש שבא בנעלי הוריו בעלי הזכויות בנחלה, הוא על פי שווי "נטו".
הנתבעים טענו כי דרך המלך היא במכר המשק בשוק החופשי למרבה במחיר על ידי באי כוח הצדדים תוך מקסום התמורה. לטענתם, התובע אינו עוסק בחקלאות ואינו מתגורר במשק.
דיון והכרעה
בית המשפט סבר כי באין "בן ממשיך" ומאחר שההורים המנוחים לא הותירו אחריהם צוואה, יש להידרש לשאלה מיהו היורש "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה ומהו שיעור הפיצוי בו יחוב כלפי יתר היורשים.
מיהו היורש "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק
סעיף 114 (א) לחוק הירושה קובע: "משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון".
בפסיקה נקבעו מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון בבוא בית המשפט להכריע בשאלה מיהו הבן "המוכן ומסוגל לקיים" ובהם, עיסוק קודם ונוכחי בחקלאות וניסיון בהפעלת המשק, הפעלת המשק בפועל לאחר פטירת ההורים, המשכיותו של המשק ומניעת הזנחתו, מגורים במשק, לרבות כוונה להמשיך להתגורר בו וקבלה לחברות באגודה.
בנסיבות המקרה, אין חולק שהתובע אינו עוסק כיום בחקלאות. בית המשפט סבר כי לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי חד משמעי באשר לאפשרות יישום הצהרתו של התובע בדבר קיום הנחלה כמשק חקלאי יצרני. יחד עם זאת, לא ניתן היה לשלול את רצונו של התובע לקיום הנחלה.
לאחר פטירת האם המנוחה ועוד טרם פתיחת ההליך, קיימו האחים שיח ממושך שתכליתו בשמירת הנחלה כנכס משפחתי והסכימו שהתובע ירכוש את הנחלה בכפוף לתמורה הולמת.
הסוגיה שנותרה במחלוקת היא שאלת גובה הפיצוי שאמור התובע לשלם ליתר אחיו ואופן חישובו ולא לעצם העברת המשק לידיו.
המשמעות של "הבן המסוגל לקיים את המשק", בעניינינו היא בעיקר באשר "לבן המסוגל לפצות את אחיו" בתמורה הולמת. כאמור, התובע הוא היחיד מבין היורשים אשר הביע רצון לרכוש את המשק.
לפיכך, בהעדר ראיה לסתור בדבר יכולתו של התובע בפיצוי האחים ובהינתן הרציונל המונח ביסוד סעיף 114 לחוק הירושה לתכלית ההתיישבותית, נקבע גם משיקולים של צדק, הגינות ויושר, כי מבין יורשי המנוחה, התובע הוא היורש המוכן ומסוגל לקיים המשק, בכפוף לפיצוי יתר היורשים, כפי שיפורט להלן.
שיעור הפיצוי
מאחר שהערכת שווי זכויות במשק היא נושא שבמומחיות מקצועית ובהעדר הסכמה בין היורשים בקשר לשווי הנחלה מונתה מומחית מטעם בית המשפט. בית המשפט הורה על הגשת חוות דעת עדכנית לצד מתן הוראות בלוח זמנים קצוב לשם השלמת העסקה ותוך קביעת מנגנון למכירה לצד ג' בשוק החופשי, ככל והתובע לא יעמוד בחובת תשלום הפיצוי ליורשים בתוך המועד שיקבע.
החלטה
לאור האמור, בית המשפט קבע כדלקמן:
- התובע הוא היורש המסוגל והנכון לקיים את נחלת הוריו בכפוף לפיצוי שאר היורשים ובכפוף לתנאים המפורטים להלן.
- שיעור הפיצוי לכל אחד מהיורשים ייגזר משווי הנחלה "נטו" – קרי בניכוי כלל תשלומי החובה שהיה על המוכרים לשלם במכר לצד ג' (דמי רכישה , דמי הסכמה, מס שבח וכל תשלום חובה אחר).
- שיעור הפיצוי יחושב מהערכת שווי עדכנית.
- חוות דעת עדכנית תועבר לצדדים ולתיק בית המשפט, תוך 45 ימים מעת הפניה.
- ככל שלא תוגש כל התנגדות לחוות הדעת העדכנית בתוך 14 ימים, ויודיע התובע בכתב בתוך פרק זמן זה כי בכוונתו לרכוש את הנחלה במחיר המפורט בחוות הדעת ובערכי נטו, תינתן לתובע שהות נוספת בת 90 ימים לפצות את יתר היורשים.
- במידה שהתובע לא יפעל בהתאם לאמור, לבקשת איזה מן הצדדים ימונה כונס נכסים חיצוני לשם מכר הזכויות בנחלה בשוק החופשי לכל המרבה במחיר.
- רישום זכויות התובע בנחלה יעשה בכפוף לתשלום הפיצוי ובכפוף לנהלי רשות מקרקעי ישראל והוראות כל דין.
תמ"ש (ב"ש) 31917-10-19 ד.ע ואח' נ' ע. פ ואח' (14.8.2023
הכותבת הינה מנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים
