אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב
מכל הסיבות הנכונות ניר מאיר: אופיר ליבשטיין – כשנכנסים למשרדו הצנוע של ניר בבית התנועה הקיבוצית, בולטת מאחורי שולחנו תמונה אחת שלטעמי מספרת את הסיפור כולו- טנק מרכבה סימן 3 ולידו קומביין חיטה. תמונה המבטאת את העמידה האיתנה שלנו מול האיומים והדרך שבה אנחנו ממשיכים לקיים חיי שיגרה במציאות ביטחונית מורכבת. התמונה הוענקה לניר כאות הוקרה על פעילותו למען קיבוץ עלומים בו כיהן בעבר כיו"ר, אך מבחינתי היא מבטאת הוקרה על פעילותו רבת השנים למען כלל הקיבוצים בעוטף עזה. יותר מהבנה, זוהי תמצית ההתיישבות בעוטף עזה- ביד אחת בונים וזורעים ובשניה מגינים. זוהי הייתה משימתם של מקימי ההתיישבות באזורינו בשנות ה- 30 וה- 40 וזוהי משימתנו גם כעת.
אני מכיר את ניר כבר שנים רבות, בעברו אף שימש יו"ר קיבוץ כפר עזה, הקיבוץ בו אני חבר. ניר תמיד היה שם לצידנו בעוטף עזה. בעת לחימה ובעת רגיעה. תמך, הציע עזרה, הרים את הטלפונים והפעיל את קשריו ויכולותיו לטיפול בכל נושא שביקשנו. הצרכים של קיבוצי עוטף עזה הופכים מורכבים יותר בעתות לחימה וניר, בן בית בקיבוצי העוטף, תמיד הבין זאת והתגייס לסייע. כיו"ר בקיבוצים רבים, כראש שולחן הארגונים הכלכליים ובארבע השנים האחרונות כמזכ"ל. ניר תמיד היה איתנו ופעל בשיתוף פעולה ובעבודה משותפת למען חברי הקיבוצים. זו תפקידה של הנהגה וזו דוגמה למנהיגות מופת.
לא הכל פוליטיקה. כראש מועצה שמתמודדת שנים רבות מול אתגרים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים משמעותיים אני מציע לבחון את המציאות ואת האתגרים באופן ענייני. כך אני בוחן גם את הבחירות לראשות התנועה הקיבוצית שייערכו בעוד כשבועיים. העובדה היא, שגם אחרי 20 שנות לחימה ומציאות ביטחונית מעורערת הצליחו קיבוצי שער הנגב ועוטף עזה, לצמוח- שכונות חדשות נבנות, חברים חדשים מגיעים ודור הבנים ממשיכים לקבע פה את ביתם ואת משפחתם. זהו איננו נס, אלא תוצר של עבודה קשה ומאומצת שעשינו לאורך שנים יחד עם שותפים רבים, ביניהם גם ניר מאיר והתנועה הקיבוצית.
יש בפוליטיקה הישראלית בכלל, ולצערי גם בפוליטיקה הקיבוצית מחסור בהכרת הטוב. היכולת של התנועה הקיבוצית ושל ניר מאיר לסייע ולהתגייס בעת הסלמה היא איננה מבוטלת ולפעמים אף עושה הבדל של ממש- בחוסן הקהילתי, האישי והמשפחתי של כולנו. החיים בעוטף עזה מורכבים. מורכבים הרבה יותר מהתמונות המוצגות בטלוויזיה. אנחנו נדרשים לספק מענה רחב, לאוכלוסייה מגוונת עם צרכים שונים, לקיים שיגרה וחיים נורמליים במציאת לא נורמלית. לשם כך אנחנו צריכים שותפים וחברים טובים ובמובן זה התנועה הקיבוצית היא השותפה הטובה ביותר שלנו וניר מאיר הוא חבר אמת ומזכ"ל מצויין.
בעייני, לניר מאיר מגיע הגיבוי המלא והתמיכה על האופן שבו מילא את תפקידו כמזכ"ל בארבע השנים האחרונות בכלל ובפרט בהתנהלות שלו בעת ההסלמות בשער הנגב ועוטף עזה. מגיעה לו גם התמיכה לקדנציה נוספת על מנת שיוכל להשלים את המשימות בהן התחיל בקדנציה הראשונה.
לצערי הבחירות לראשות התנועה אינן זוכות לתשומת הלב הראויה להן בקרב חברות וחברי הקיבוצים, אך לזהות המזכ"ל ולעשייה של התנועה יש השפעה גדולה, רחבה ומשמעותית על חיי היום יום של כל הקיבוצים בארץ. המאבקים על הבניה, על עתיד החקלאות, על המיסוי, והטבות המס בפריפריה, על החינוך הקיבוצי ועל זכותנו בקרקע – כל המאבקים האלו מצריכים מנהיגות מנוסה אחראית ושקולה.
אני ראיתי כי יש הטוענים שאנחנו הקיבוצניקים, מפסידים ושהגיע הזמן שנחזור לנצח. אני יוצא נגד האמירה האומללה הזו. אנחנו מפסידים? בעשור האחרון הצליחה התנועה הקיבוצית לקום ממשבר כלכלי עמוק. לשקם את הכלכלה הקיבוצית ואף להצמיח אותה לגבהים חדשים. לקלוט חברים חדשים, קהלים חדשים ומשפחות נוספות שרוצות לחיות כחברי קיבוץ בכל הארץ ובפרט בפריפריה. בתינו הומים מתינוקות ודור הותיקים מתקיים בכבוד ובביטחון סוציאלי. לפני זמן לא רחוק בכלל, מעטים היו האנשים שיכלו לדמיין פריחה שכזאת. ניר מאיר לא רק דמיין אלא פעל כראש החץ, כמנהיג אמיתי והיום זוהי המציאות בה אנו חיים.
בבחירות הקרובות עלינו מוטלת האחריות לוודא שנמשיך לצמוח, שנמשיך לקלוט ושנמשיך להיות קיבוצים. ביום שלישי הקרוב יתקיימו הבחירות לראשות התנועה. בכל קיבוץ תפתח קלפי וכל חברי הקיבוצים יבחרו וישפיעו על זהות המזכ"ל הבא. אני קורא לכלל חברות וחברי הקיבוצים לבחור בניר מאיר לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. יחד נוכל להמשיך את מה שהתחלנו- צמיחה שאין לה אח ורע ב- 20 השנים האחרונות, בעוטף עזה ובתנועה בכלל.
אני מאחל לניר ולתנועה הקיבוצית כולה הצלחה רבה. שנדע כולנו ימים שקטים ובטוחים.
