*תמונה ראשית: צילום: עדי קפלן, סמנכ"ל התאחדות יצרני החלב
במסגרת המפגש הרפתנים נהנו מהרצאות שונות: סיכום המאבק ברפורמת החלב, 100 שנה לרפת הישראלית חדשנות בשירות הרפת- ד"ר שני שיינין, הרופאה הראשית בחקלאית,וד"ר שקד דרוקר משיאון דיבר על תכנון וניהול הטיפוח ברפת החלב.
ב30/6/26- נערך כנס הרפתנים מהמגזר המושבי בצפון במושב נהלל אשר אורגן על-ידי טוטי בלוך. טוטי הוא רפתן מנהלל, ויושב ראש התאחדות יצרני החלב בקדנציה שניה. כנס זה נערך על מנת לתת אינפורמציה ולסכם את המאבק ברפורמת החלב. טוטי מדבר ואומר: "זמן רב לא נפגשנו והיה צורך לסכם את תקופת המאבק ולהודות לכל מי שנרתם למאבק. קיום הכנס נועד על מנת ליצור מפגש חברתי של הרפתנים מאזור הצפון, לדבר ולשתף בתהליכים שעברנו ועשינו במאבק נגד הרפורמה ולהעשיר את הידע בהרצאות מקצועיות. המאבק נגד רפורמת החלב שיצאה ממשרד האוצר וסמוטריץ' הוביל, נפל עלינו כרעם ביום בהיר. ידענו שמשרד האוצר מתכוון לצאת ולהוביל לשינוי, אך לא העלינו על דעתנו עד כמה זה חמור זה צפוי להיות. האוצר מצידו טען, שאנו לא רצינו לדבר עימם. מצאנו עצמנו במצב בו יצאנו כנגד רפורמת החלב בתחושה קשה- "לחיות או למות." רפורמת החלב לו הייתה יוצאת לפועל, משמעות הדבר היה חיסולו של כל ענף החלב." כך פתח את הכנס טוטי בלוך.
דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, נתן סקירה ופירט: "הכנס הוא בשביל היצרנים מהמגזר המושבי, אך המאבק היה משותף לכולם, הקיבוצים והמושבים נאבקו יחד. בארבעה בנובמבר שנת ,2025 נערך מפגש בין הקיבוצים והמושבים. במפגש זה הרחנו שמשהו עומד לקרות. סמוטריץ' והאוצר יצאו עם רפורמת החלב ואנו נוכחנו שבמידה ורפורמת החלב תצא לפועל, ענף הרפת והחלב יחוסל. לרפורמת החלב הייתה תכלית מרכזית אחת- לפרק את התכנון בענף החלב. סמוטריץ' היה נחוש לחזק את הרשתות והמחלבות ולחסל את ענף החלב. לשם כך, הוא עשה קמפיין ממומן שמטרתו להעביר את רפורמת החלב בחוק ההסדרים. היה ברור שבהורדת מחירי החלב, אי אפשר יהיה להמשיך לתכנן את הענף, ופתיחת היבוא יביא לקריסת הענף. התרת יבוא של מוצרי חלב, ברור הדבר היה מחזק את המחלבות. הנפגעים היו צפויים להיות הרפתנים והצרכנים.
כשהתפרסמה רפורמת החלב הבנו שחייבים להתגייס במלוא הכוח על מנת שלא תצא אל הפועל. מסתבר, שרפורמת החלב אותה יזם סמוטריץ,' הגיעה מבית קוהלת, שהתפיסה שלהם היא שהעולם חייב להשתחרר מתכנון. לטענתם זה מה שיפתור את יוקר המחייה. הגענו להישג והצלחנו לעצור בעת הזו את רפורמת החלב, אך האיום עדיין לא הוסר. נכון לימים אלו, עדיין לא הצלחנו להביא למצב של יציבות, ודאות וראייה לטווח רחוק. כשהאוצר יצא עם הרפורמה, פנינו אליהם וביקשנו לדבר עימם, אולם נתקלנו בקושי גדול. קיבלנו הודעה שב1.1.26- מחיר המטרה יבוטל. הורדת מחיר המטרה משמעותה היא תחרות חופשית וביטול תכנון משק החלב. עדיין ייתכן מצב בו שר הכלכלה יפתח מכסות ליבוא גבינות קשות.
טועה מי שחושב שזהו מאבק רק של הרפתנים, זהו מאבק רחב ועמוק על תפיסת עולם. שר החקלאות ובטחון המזון- אבי דיכטר, התנגד לרפורמת החלב ועמד בראש המאבק. השר היה נחוש ועמד בראש המאבק, כנ"ל מנכל משרד החקלאות- אורן לביא, יחד עם אנשים נוספים שיצאו למאבק. בנינו מטות שעזרו לנו ועבדנו איתם בשיתוף פעולה מלא. נקודת הכרעת המאבק הייתה בכנסת, היה זה אירוע פוליטי. הסיעה הראשונה שהזמינה אותנו הייתה עוצמה יהודית, אנשים אוהבי חקלאות ובעלי זיקה לחקלאות. ההמשך היה עם החרדים, העברנו מסרים לגביי נושא הכשרות בארץ ובחו"ל והשפעתו על מחירי המוצרים השונים. מסתבר שהמוצרים הזולים ביותר הם גיל ואשל, אלו שני מוצרים שהמגזר הדתי רוכשים הכי הרבה. החרדים הבינו שבמידה והשוק ייפתח ליבוא מוצרים אלו יתייקרו. בנוסף, היו חברי כנסת מהליכוד שנרתמו.
רפורמת החלב נכתבה בחטא. ישנו חוסר הבנה בסיסי מהן המשמעויות של תכנון בענף החלב. שגית אפיק, היועצת המשפטית של הכנסת, למדה את הנושא ונתנה חוות דעת חד-משמעית, שרפורמת החלב פוגעת במדינת ישראל בכלל ובענף החלב בפרט.
בתחילה, היה קושי בגיוס החקלאים ביציאה למאבק והרבה דילמות כיצד ואיך נמחה. הדילמות היו יומיומיות כשהיה ברור שעלינו להימנע מהכנסת אלמנטים פוליטיים. לדוגמה, אחת הדילמות בהן אנו דנים בימים אלו הינה בנושא הברית המתקיימת בין היצרנים למחלבות – האם יכולה להתקיים מחלבה ללא יצרן?
לאחר סקירה ודיבור על המאבק ברפורמת החלב, ד"ר שני שיינין הרופאה הראשית של החקלאית הרצתה על טכנולוגיה חדשנית, שמאפשרת ניתוח מידע אודות מצב הפרה באמצעות צילום הפרה וניתוח הסרטים באמצעות .AI המצלמות מוצבות במעבר של הפרות והן נותנות תמונת מצב על הפרות והתנועתיות שלהן. מערכת זו נותנת זיהוי מוקדם לבעיות סמויות של הפרות ומטרתה לאפשר רפואה מונעת.
ד"ר שקד דרוקר, המנהל המקצועי של שיאון, דיבר על שוק הפרים. שקד טוען שיש להתייחס אל ענף זה כמו שמתייחסים לתיק השקעות. שקד מדבר על השקעות לטווח קצר, דהיינו ההווה והשקעות לטווח רחוק. יש להתייחס אל השקעה זו כפי שמתייחסים לדירוג מניות, מה מידת הפוטנציאל והסיכון בכל בחירה.
