יבול שיא
הרפת והחלב
Sunlit Fuzzy Peaches in the Orchard

בחינת דפוסי פעילות זבוב האפרסק במטעים בסובב כנרת: אינטראקציה עם זבוב הפירות הים-תיכוני וייעול אסטרטגיות הדברה

2 דק' קריאה

שיתוף:

איתי רותם¹,³, יפית כהן², גל יעקובי¹

¹ המחלקה לאנטומולוגיה, המכון להגנת הצומח, מינהל המחקר החקלאי, ראשון לציון

² המכון להנדסת מערכות חקלאיות וביולוגיות, מינהל המחקר החקלאי, ראשון לציון

³ החוג לאגרואקולוגיה ובריאות הצמח, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית

[email protected]

זבוב פרי האפרסק (Bactrocera zonata) הינו מין פולש ממשפחת זבובי הפירות האמיתיים (Tephritidae) שמקורו באסיה. בישראל זוהה לראשונה ב-1999, כאשר ב-2014 הוכרז כנוכח באופן קבוע באזור המרכז ולא מכבר גם באזור כנרות. התבססותו במרחב החקלאי מעמידה בסכנה מגדלים רבים: מעבר לנזק הישיר של רקבון כתוצאה מהטלת ביצים והתפתחות זחלים ברקמת הפרי, מתווסף נזק כלכלי משמעותי בשל מעמדו כמזיק הסגר במדינות רבות. נוסף לכך, לפלישתו ישנם היבטים אקולוגים. הנישה אליה נכנס זבוב פרי האפרסק מאוכלסת על ידי זבוב פירות נוסף, זבוב הפירות הים-תיכוני (Ceratitis Capitata) לשני המינים חפיפה משמעותית בטווח הפונדקאים בארץ, דפוסי דבר העלול ליצור תחרות אקולוגית בין-מינית.

מטרת מחקר זה הייתה להתחקות אחר הדינמיקה העונתית של זבוב פרי האפרסק, לאפיין את דפוסי האינטראקציה עם זבוב הפירות הים-תיכוני ולבחון את שיעור האכלוס בפונדקאים שונים. מחקרנו נערך באזור סובב כנרת והעמקים יחד עם אזור ביקורת במכון וולקני ומתמקד בשלושה גידולים מרכזיים: מנגו, אבוקדו והדרים, המהווים פונדקאים אפשריים לשני המינים יחד עם היותם גידולים מוטי ייצוא. המחקר כלל ניטור מלכודות רציף בעשרות חלקות מסחריות לאורך השנה, לצד איסוף פירות וניטור שיעורי נגיעות של שני המינים.

תוצאות הניסוי הצביעו על תנודות באוכלוסיות הזבובים לאורך השנה כתלות במשתני סביבה וגידול שונים (מצב פנולוגי, מועדי ריסוס, סניטציה) וכן על הבדלים בין אזורי הניסוי השונים. בנוסף נצפה שוני בשיעור הנוכחות של הזבובים בפונדקאים השונים. חלקות המנגו היו המועדפות על שני המינים, בחלקות ההדרים נרשמה העדפה משמעותית של זבוב הפירות הים-תיכוני על פני זבוב פרי האפרסק ואילו בחלקות האבוקדו נצפו שיעורי נוכחות נמוכים עבור שני המינים. אפיון מולקולרי בפירות נגועים הראה שימוש משותף של שני המינים בפונדקאים השונים בתקופות החוסר (תחילת/סוף עונה). ממצאים אלו יכולים ללמד על חלוקה אפשרית בין המינים השונים במרחב סובב כנרת והעמקים כאשר קיום משותף וחלוקה לנישות נפרדות מסתמנים כאופציה המובילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אילנה קוזמינסקי¹,² ומוראד גאנם¹ ¹ המחלקה לאנטומולוגיה, מכון וולקני, ראשון לציון 7505101, ישראל; ² המחלקה לאגרואקולוגיה ובריאות הצמח, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות 7610001, ישראל. [email protected] נגיף צהבון אמיר של העגבנייה
< 1 דק' קריאה
אור קומאי¹, גלעד בן-צבי², עדי רמות², טליה גבאי¹ ואמיר פרלברג¹ ¹ – המארג, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו ² – המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!