בתחילת חודש מאי התקיים במילואות ובמשקי הדרום כנס על היבטים שונים של גידול יונקים. עשרות רפתנים ואנשי מקצוע זכו להיפגש וגם להכיר דרכים חדשות לטיפול ומניעת מחלות, שימוש בטכנולוגיות חדשות וכיצד ניתן לשפר את איכות חייהם של דיירי רפת החלב
בתחילת מאי התקיים באזור התעשייה מילואות יום עיון בנושא גידול יונקים ברפת החלב, ביוזמת מרכז ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות (שה"מ). בכנס השתתפו עשרות רפתנים ואנשי מקצוע מאזור הצפון, וגם מדריכי משרד החקלאות ובהם ניר פרוימן, מנהל תחום הבקר בשה"מ. למחרת התקיים הכנס גם במשקי הנגב, לטובת רפתני הדרום.
הכנס עסק בהיבטים שונים שנוגעים לבריאות של עגלים ועגלות ברפתות, והציג כמה מהתהליכים שהתרחשו בשנים האחרונות למען שיפור איכות חייהם של בעלי החיים. הוא כלל שלוש הרצאות: "הקשר בין עקה ותחלואה" בהנחיית ד"ר אריאל שבתאי, חוקר במכון וולקני ובנוה יער; "מינקת אוטומטית – מה אנחנו יודעים" בהנחיית גל פלג-אריאל, מדריכה בתחום הבקר במרחב הגולן והגליל בשה"מ; ו"טיפול ראשוני אחרי ההמלטה ובריאות היונק" בהנחיית ד"ר שני שיינין, הרופאה הראשית של חברת החקלאית.
הקשר בין עקה ותחלואה
ד"ר שבתאי סקר תחילה בהרצאתו את המושג "עקה" – שמתייחס לשורה ארוכה של תחומים שפוגעים באיכות חייהן של הפרות. לטיפול בעקה יש חשיבות רבה במניעת כמה מההיבטים המשמעותיים ביותר של הגידול: רעב, כאב ומחלות, פחד ולחץ, רעב וצמא, חום ועוד.
עקה אצל פרות נגרמת מסיבות רבות ובהן פרזיטים ברפת, עודף תאורה בלילה, הגנה לא מספיק טובה מבחינת צל וצינון ועוד. לאורך זמן העקה מובילה לפגיעה בחיסוניות ולמחלות שונות. מעבר לרצון שבעלי החיים לא יסבלו, העקה גם מעוררת חשש לפגיעה ביצרנות – בעל חיים במצוקה בריאותית או נפשית יספק תפוקה נמוכה בהשוואה לזה שמטופל כיאות.
תחום נוסף שד"ר שבתאי סקר היה הפגיעה בכשרות במקרה של עקה מתמשכת אצל עגלים. עגלים שנפגעו פיזית בימים הראשונים לחייהם מפתחים לא פעם מחלות מעיים וסובלים מפגיעה בכלי הנשימה. עגל עם נקב בריאה מוגדר כלא כשר, לכן יש לטפל בעגלים הסובלים מעקה כבר מרגע לידתם.
אחד האמצעים החשובים למניעת עקה הוא ניהול התזונה. בכל הנוגע לעגלים, ישנה חשיבות קריטית למתן קולוסטרום ב-24 השעות הראשונות לאחר ההמלטה. הקולסטרום עשיר בנוגדנים, חלבונים וויטמינים חיוניים בהשוואה לחלב רגיל, ועבור עגלים הוא חיוני לחיזוק המערכת החיסונית ולהמשך התפתחות תקינה.
בהמשך הגדילה, אחת האמצעים היעילים ביותר בתחום ניהול התזונה האכלת העגלים בקליפות רימונים לעגלים – שהוכחו כבעלי סגולות רבות לחיזוק המערכת החיסונית ולמניעת עקה אצל עגלים ועגלות.
לפי המחקרים שהציג ד"ר שבתאי הזנה של פרות באמצעות קליפות רימונים התגלתה כתורמת להקטנת תחלואה בקרב עגלים יונקים, וכגורם המפחית ימי תחלואה, שלשולים וקריפטו אצל עגלים יונקים. כמו כן, מיצוי קליפות רימונים בחלב מפחית את השימוש באנטיביוטיקה בעגלים יונקים.
שינוי פני היונקיה
בהרצאה השנייה בכנס סקרה גל פלג אריאל את התגברות השימוש ברפתות במינקות אוטומטיות. השימוש במינקות אוטומטיות הולך ותופס תאוצה ברפתות בארץ ובעולם, והוא משנה את פני היונקיה ואת שיטות העבודה בה.
בשבועות הראשונים לחיי העגלים יש לספק להם מזון נוזלי באיכות גבוהה, שמכיל פחמימות, חלבונים ושומנים בעלי נעכלות גבוהה. השלב הראשון הוא באמצעות הזנה נוזלית, לאחר מכן ממשיכים לשלב של הזנה בחלב לצד מתן תערובת ובליל והשלב השלישי הוא מעבר למזון מוצק. האכלת העגלים והעגלות מחייבת עבודה רבה וקפדנית ומעסיקה מאוד את עובדי היונקיה.
פלג אריאל הציגה ממצאים של מחקרים אחרונים בתחום האכלת העגלים במינקת אוטומטית, שמצביעים על קצב גדילה מהיר משמעותית אצל העגלים – הודות ליכולת לספק להם כמויות מזון גדולות בהרבה בהשוואה להזנה ידנית. המינקת האוטומטית מספקת פתרון מצוין לתפיסה שלפיה יש חשיבות רבה להזנה מוקדמת אצל עגלים, בכך שהיא תורמת להקדמת גיל ההזרעה הראשונה, לשיעורי ההתעברות ולכמות החלב בתחלובה הראשונה.
השימוש במינקות אוטומטיות ברפת החלב מציע יתרונות משמעותיים בניהול הגידול, הבריאות והרווחה של העגלים, לצד חיסכון בעבודה. היתרונות המרכזיים של המינקות הוא תזונה מדויקת ומותאמת אישית: המינקת האוטומטית מאפשרת הזנה מבוקרת ומדויקת של תחליף חלב, ומותאמת לצרכים הספציפיים של כל עגל; היא מאפשר גם הזנה בתדירות גבוהה, שכן העגלים יכולים לינוק מספר רב של פעמים לאורך היום; גם תורמת לחיסכון בעבודה ולייעול משאבים, שכן היא חוסכת את הצורך בהכנה ידנית של מנות החלב ואת ההאכלה הידנית של כל עגל, ובכך מאפשרת לצוות עובדי היונקיה להתפנות למשימות אחרות.
מבחינה בריאותית למינקת יש יתרונות ברורים גם כן במעקב אחר צריכת החלב של כל עגל וכן בשיפור ההיגיינה – המינקת האוטומטית שוטפת ומחטאת את הפטמה לאחר כל האכלה, ובכך מפחיתה את הסיכוי להעברת מחלות בין העגלים (וגם חוסכת עבודה רבה מצוות העובדים). כמו כן מאפשרת המינקת האוטומטית זיהוי מוקדם של בעיות בריאותיות אצל עגלים. מנגד, השימוש במינקת אוטומטית מציבה גם אתגרים למגדלים ובהם הצורך התחזוקה יומית קפדנית, שלשולים במנות יתר ושינוי בהתנהגות החברתית.
לצד זאת, רפתנים שמעוניינים לרכוש מינקת אוטומטית נדרשים גם לקבל החלטות על בסיס שיקולים כלכליים. עלותה של מינקת אוטומטית אינה הליך זול: הקמת שתי עמדות (כל עמדה מתאימה להזנת 20 עגלים) מוערכת בכ-150 אלף שקל – בהחלט אתגר כלכלי לא פשוט עבור משקים רבים. בהיבט הזה, מנגד, יש להתחשב בהחזר ההשקעה בשל צמצום העלויות הודות להתייעלות שמספקת המינקת האוטומטית בתחומי העבודה ובריאות העגלים.
פלג אריאל הציגה בסקירתה מחקר של ד"ר יניב לבון לגבי שימוש במינקות אוטומטיות. במחקר שערך לבון ברפתות של קיבוץ זיקים וקיבוץ גלאון, שבה נעשה שימוש במינקת אוטומטית הוא מצא כי השימוש במינקת הוביל לחיסכון של 50% בכוח האדם ביונקיה, עלייה משמעותית במשקל העגלים בגיל הגמילה; עלייה בצריכת אבק החלב והקדמה של גיל ההזרעה הראשונה ושיפור בביצועים בחליבה הראשונה.
בריאות ברפתות – אתמול, היום ומחר
בהרצאה שחתמה את יום העיון הציגה ד"ר שני שיינין דגשים למצוינות בגידול עגלים ברפת החלב. ד"ר שיינין הציגה תחילה את מה שנראה מובן מאליו עבור מרבית העובדים ברפתות, שלעתים נזנח מעט בשל עומס העבודה היומיומי: המחויבות לספק גידול נאות ובריאות ראויה ככל האפשר לעגלים ולעגלות מרפת, מהשעות הראשונות לחייהם.
ד"ר שיינין הציגה תחילה את נתוני רפואת העדר לשנת 2025 של חברת החקלאית, שבהם שיעורי התמותה בקרב עגלים. ד"ר שיינין הציגה את נתוני תמותת העגלים ב-24 השעות הראשונות לאחר הלידה ונתונים הנוגעים לתמותת עגלים בימים הראשונים לחייהם, לאחר שצלחו את היממה הראשונה שלהם בעולם. לפי הנתונים שהציגה שיינין, קיים פער גדול בשיעור התמותה של עגלים בין רפתות שונות. בעוד שיעור התמותה עומד על אחוזים בודדים, ישנן רפתות שבהן שיעור התמותה נושק לאפס בעוד ברפתות אחרות שיעור התמותה התקרב ל-25%.
ההסבר המרכזי לפערים הללו הוא איכות הטיפול ברפת. כאשר הטיפול הוא יסודי וקפדני ניתן לצמצם באופן משמעותי את שיעורי התמותה. הטיפול כולל הכנת מצע נוח מקש לאחר הלידה, הזנה נכונה, זיהוי עגלים שסובלים ממצוקות שונות והדרך להתמודד עם המצוקות הללו. ד"ר שיינין גם הציגה טיפולים שאסורים בתכלית האיסור לאחר הלידה ובהם האכלה בזונדה במקום הגמעה או תלייה של עגלים הסובלים מבעיות נשימה. לדבריה, טיפולים אלה, שהיו נהוגים יותר בעבר, רק מחמירים את המצוקה של העגלים ולא מסייעים להם לצלוח את השעות והימים הראשונים שלאחר הלידה.
גם ד"ר שיינין, בדומה לד"ר שבתאי, הדגישה את חשיבות מתן קולוסטרום לעגלים לאחר הלידה, כאמצעי המוביל לחיזוק היונק ולחיזוק המערכת החיסונית שלו. השיחה על הקולוסטרום גם עוררה דיון בין הרפתנים באולם הכנסים על הדרכים שהם נוהגים לאחסן את המנות שלו לקראת ההמלטה.
הכנס כולו סיפק הזדמנות לרפתנים ולבעלי המקצוע לא רק להעשיר את הידע שלהם, אלא גם להיפגש ולהחליף חוויות על תקופה סוערת במיוחד, שבה כל רפת ומשק נדרשו קודם כל להתמודד מול אזעקות ואיומים שונים – שעדיין לא הגיעו לידי סיום, במיוחד בגבול הצפון.
