יבול שיא
הרפת והחלב
ליעד

עזיבה של הבית המשוייך במקרה של פרידה או גירושין

2 דק' קריאה

שיתוף:

שאלה: 

היכולים חבר או חברת קיבוץ שהתגרשו או נפרדו מבן זוגם ויצאו מהבית, לקבל שיוך של מגרש מגורים נוסף בקיבוץ (מעבר לבית המגורים המקורי שיועד לשיוך לבני הזוג יחדיו) ?

תשובה:

השאלה של השואל המתייחסת אל זוג שנפרד, מדגימה קושי נוסף ב"מציאות השיוכית", שכן לזוג שנפרד כבר שוייך מגרש מגורים אחד והוא כבר נהנה, ברוב המקרים, מההטבה שהייתה כלולה ב"מחיר השיוך".

מהי אפוא ה'ריגולציה השיוכית' במקרה בו לזוג חברים שוייך מגרש מגורים בחלקת המגורים והזוג התגרש, כך שאחד נותר בבית והשני עזב את הבית?

עזיבה של הבית המשוייך

נזכיר כי בכתבה קודמת (מיום 18/3/2921) התייחס "משפט חברים" להחלטת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מחודש מאי 2020, שמספרה 4815 וכותרתה: "ביצוע שיוך נוסף למשפחת חברים שכבר ביצעה שיוך".

לפי ההחלטה, משפחת חברים זכאית לשיוך של מגרש אחד בלבד בקיבוץ. כך, למשל, משפחת חברים ששויך לה מגרש מגורים בקיבוץ ותבקש, בהמשך, "לשפר דיור" (למכור את זכויותיה ב"דירת השיוך" המקורית ששויכה לה ולבנות באותו קיבוץ בית מגורים חדש על מגרש מגורים אחר) –  לא תוכל לעשות זאת.

עו"ד ליעד סידר (לאמעי סידר רהט צידון פינק) שהסביר שם את משמעות ההחלטה האמורה ציין, בין השאר, שעדיין קיימת אפשרות שחבר שמבקש לשפר דיור, וימכור את דירתו הראשונה יוכל לרכוש מיורשים או עוזב קיבוץ זכויות במגרש ששויך להם, מן הסתם, ב"מחירי שוק" מבלי שיוכל להינות מהטבות במחיר לגבי הקצאת מגרשים בחלקת המגורים או מהנחות אזורי עדיפות.

אשר לזוג שהתגרש – עו"ד סידר אומר כי מבירור שערך לגבי עמדת רמ"י בעניין זה, נמצא כי ניתן יהיה לשייך מגרש נוסף לבן הזוג שעזב את הבית – בין אם מהלך הגירושין אירע לפני ביצוע השיוך בפועל ובין אם לאחריו – בכפוף לשני תנאים: הראשון, שהמגרש החדש ישוייך ללא הנחת ותק (דהיינו השיוך יהיה בתשלום מלא של דמי חכירה מהוונים בשיעור 91%, בכפוף להנחות אזורי עדיפות לאומית), והשני, שהמגרש החדש שישוייך יהיה מחוץ ל"חלקת המגורים".

כאן המקום להסביר שני "מונחי שיוך".

האחד, "חלקת המגורים" – זהו השטח שמייצג כמות מוגבלת של מגרשים "מוטבים" המוקצים למשפחות חברי הקיבוץ, בהתאם להחלטות רמ"י, בהטבה כספית שהיא הנחה בדמי ההיוון. בחלקת המגורים נכללים כל המגרשים עליהם בנויים בתים מעל 55 מ"ר וכן מגרשים מתוכננים שאינם בנויים).

המונח השני, "מחוץ לחלקת המגורים" – זהו השטח שבו נכללים מגרשים מתוכננים המיועדים לבנייה מעבר לחלקת המגורים, ומיועדים לחברי קיבוץ, אך בתשלום מלא של דמי ההיוון, כאמור, ללא כל הנחה.

עו"ד סידר מוסיף ואומר, כי לעמדת רמ"י לפיה בן הזוג המתגרש יוכל לשייך לעצמו מגרש או בית רק מחוץ לחלקת המגורים, יש משמעות נוספת. בקיבוצים שטרם השלימו שיוך או טורם מיצו את הבנייה במגרשים שב"חלקת המגורים" או שאין להם כלל מגרשים מתוכננים מחוץ ל"חלקת המגורים" – אין אפשרות להקצות ולשייך מגרש נוסף לפרוד, גם אם ויתר על זכותו לגבי המגרש המשותף שיועד לשיוך לשני בני הזוג.

יחד עם זאת, לדעתו של עו"ד סידר אין בעמדת רמ"י למנוע מפרוד לרכוש מיורשים או עוזב קיבוץ זכויות במגרש ששוייך להם, אך זאת יהיה ניתן לעשות רק לאחר השלמת השיוך. לדבריו, העלויות ברכישה כזו ישקפו מחיר ריאלי של ערך הקרקע אך זו גם הזדמנות נוספת לרכוש זכויות קבע בקיבוץ.  

עזיבה של הבית המשוייך | תמונה: באדיבות המצולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן