יבול שיא
הרפת והחלב
איציק שניידר 1024x1004 1

על רק המאבק על עתיד ענף החלב, מנכ"ל מועצת החלב, מר איציק שניידר עונה על שאלות

2 דק' קריאה

שיתוף:

בקשר לרפורמה המוצעת, מה הקו האדום מבחינתך? מתי הרפתנים צריכים לצאת לרחובות

אין פה שום רפורמה רק מחזור של תכנית של אגף התקציבים שכבר שנים מחפשים את השר התורן שיסייע להם לקדם את התכנית שלהם להרס משק החלב, לצערי הפעם הם מצאו מישהו שהחליט לזרום איתם בלי להציב סימני שאלה ומבלי שבדק את הדברים לעומקם. אנחנו בשום מצב לא נסכים לתת לאוצר להרוס את ענף החלב. מעל 100  שנים הענף מתקיים ומהווה ביטחון המזון של הישראלים ואין לנו שום כוונה לתת לגחמות של אנשי אגף התקציבים, לקבור אותו. החקלאים  מאוחדים בחזית אחת של כל ארגוני החקלאות וההתיישבות ומארגנים פעולות מחאה משמעותיות בכל הכלים העומדים לרשותם עד שבאוצר ירדו מהעץ הגבוה עליו טיפסו תוך הטעיית הציבור עם תכנית חובבנית.

מה אנחנו מפספסים? כלומר, למה לדעתך האוצר עדיין בטוח שפתיחת הייבוא תוזיל את יוקר המחיה? הרי זה לא קרה באף ענף אחר

האוצר רואים את העולם דרך האקסל, הסיפורים שהם מספרים לעצמם לא רק שלא מתקיימים בעולם האמיתי, אלא הם גם מבוקרים על-ידי מבקר המדינה שקבע שכל הרפורמות האחרונות בנושא יוקר המחיה שהאוצר קידם פשוט כשלו ולא השיגו כלום.

האבסורד הוא שגם באוצר בעצמם לא מאמינים לאפקטיביות של הרפורמות שלהם ובשיחות שלא לציטוט מודים שהם לא יודעים להגיד אם הרפורמה תשנה משהו ביוקר המחייה. בסוף צריך לשאול שאלה כיצד במוצרי ייבוא כמו נוטלה, קולגייט, אבקת כביסה אריאל או נס קפה טסטרצ'וייס שאף אחד מהם לא מיוצר בישראל, שאין בהם ולא חקלאי ישראלי אחד, עדיין הכל יקר יותר מהעולם. בסוף אפילו רפורמת ייבוא החמאה שהבטיחו לנו שתוריד מחירים הביאה בדיוק לתוצאה ההפוכה.

בקיצור, האוצר שבוי בקונספציה ולצערי גם ה-7/10 והמלחמה עדיין לא העירה אף אחד.

בעיניך, אילו עקרונות יופיעו בהסכם הכי טוב לענף?

הסכם טוב הוא לא לענף אלא למדינת ישראל ואזרחיה. צריך קודם כל לחזק את הייצור המקומי ולא להחליש אותו, צריך לעודד השקעות בהתייעלות, טכנולוגיות ברפת ולהניע שחקנים נוספים להיכנס לתחום המחלבות. במקביל, יש לפעול לעודד ייצור של מוצרים מפוקחים כך שיותר ויותר יצרנים ייצרו מוצרים אלה בעיקר למען האוכלוסיות החלשות.

לסיכום, הסכם טוב הוא הסכם שמחזק את ישראל מבחינת ביטחון המזון, הייצור המקומי ולא מעביר ייצור מהחקלאים כחול לבן לידיו של ארדואן ומדינות אירופה בדיוק כמו התוכנית שפרסם שר החקלאות וביטחון המזון אבי דיכטר. 

לסיכום, כמה מילים לרפתנים ולרפתניות, שמחכים בחוסר וודאות להסכם החדש

אני מצדיע לרפתנים הגיבורים שלנו שממשיכים גם בתנאים המורכבים הללו לקום כל בוקר לעבודה ומבטיח להם שאנו לא ניתן לתכנית הזדונית לעבור ונפעל נגדה בכל האמצעים- עליהם רק להיות חזקים ולזכור שאנחנו כאן נלחמים נגד גורמים חזקים ולמרות שאנו זוכים  לתמיכה אדירה מקיר לקיר  עדיין זה קרב ארוך וקשה. אבל אנחנו ננצח.  אנינו בצד הצודק של ערכים והתיישבות וביטחון מזון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כולנו מכירים את הרגעים האלה בחיים, כשהמילים פשוט לא יוצאות כמו שצריך, או כשאנחנו מתקשים לשמוע ולהבין את מה שנאמר לנו. בקהילה הקיבוצית שלנו, שבה הקשר הבין-אישי הוא ערך עליון, חשוב שנדע איך לתמוך
3 דק' קריאה
בקיבוץ שלנו, השבילים הם עורקי החיים.אנחנו רגילים לצעוד לחדר האוכל, לעצור לשיחה ליד הכלבו או ללכת לבקר את הנכדים בשיכון. אבל עם השנים, מה שהיה פעם פעולה אוטומטית הופך לאתגר. נתונים חדשים מראים כי
3 דק' קריאה
מדריך מקיף לשיפור תפקודי המוח המוח האנושי הוא פלא מורכב, המהווה את מרכז השליטה של כל פעולה, מחשבה ורגש שלנו. כמו כל מערכת מורכבת, גם המוח זקוק לתחזוקה ואימון כדי לשמור על ביצועים מיטביים.
3 דק' קריאה
בקיבוץ ברעם יזמו את מיזם "קיבוץ הזיכרונות" – פרויקט שנועד לחזק תחושת משמעות ולהפיג בדידות בקרב ותיקי הקיבוץ, באמצעות תיעוד סיפורי חיים בליווי חברותה – מלווה חברתית מקצועית * הסיפור האישי והקהילתי של ותיקי קיבוץ ברעם  *תמונה ראשית: ניר שריג, מנהל "זמן איכות
3 דק' קריאה
המודל שלנו נשען על תפיסה אסטרטגית סדורה, הרואה בוותיקות ובוותיקים חלק פעיל, משמעותי ובעל חוכמה בתוך הקהילה – לא רק מקבלות ומקבלי שירות, אלא שותפים ושותפות לעשייה. לכן, לצד מענים טיפוליים ותמיכתיים, אנו שמים.ות דגש גם על
בדידות היא חוויה אוניברסלית החוֹצה מגזרים וגילאים. עם זאת ישנם גורמים או טְריגרים הקשורים לגיל זיקנה והמנבאים רמה מוגברת של סיכון לחוות בדידות * בריאות לקויה, אלמנות, מחסור כלכלי וחוסר תחושת שייכות לקהילה, הן הגורמים המובילים לתחושה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!