רועי כספי, אלכס פרוטסוב, רעות מדר קרמר, לאה סלע
המחלקה לאנטומולוגיה, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני
מבוא
עש התפוח המדומה, Thaumatotibia leucotreta ( (Lepidoptera: Tortricidae(עת"מ), הוא מזיק רב-פונדקאים שמוצאו בדרום אפריקה, התוקף למעלה משבעים מיני פונדקאים שונים. בדרום אפריקה מקים העש 4-6 דורות בשנה, ולפי חישובי ימי-מעלה, גם בתנאי ישראל קיים לעש פוטנציאל להקים עד שישה דורות בשנה. לאחר הזדווגות, הנקבה מטילה בממוצע כ-460 ביצים בודדות על פירות או בקרבתם. הזחלים הצעירים חודרים לפרי ומתפתחים שם עד לדרגה החמישית, שיוצאת מהפרי להתגלם בד"כ בקרקע. אם תנאי האקלים מאפשרים זאת, עת"מ פעיל במשך כל השנה ללא תרדמה (Bedford et al. 1998). כיום המזיק מצוי במדינות אפריקה רבות ובישראל. המזיק התגלה בארץ בשנת 1984 באגוזי מקדמיה בחצר פרטית בכפר שמריהו Wysoki 1986) , ויסוקי וחובריו 1986) ומאז תפוצתו התרחבה לאזורים נוספים, ותפוצתו היום בפרדסים מאזור עמק יזרעאל ועד אזור הנגב (שה"מ 2024, 2026). בשנים האחרונות יש עליה ניכרת באוכלוסיות העש ובנזקים שהוא גורם בהדרים. נגיעות רבה נמצאה גם בשיחי קיקיון, שעלולים לשמש מקום ריבוי משמעותי למזיק (כספי 2017). הדברת עת"מ קשה ומורכבת מכיוון שהעש פעיל כל השנה, מקים מספר דורות בשנה, עובר מגידול לגידול ומצמחי בר (כמו קיקיון) לגידולים רבים. למרות הנזק הישיר שהעש עלול לגרום, הנזק והסכנה העיקרית היא בשל היותו מזיק הסגר במדינות רבות. עת"מ מוגדר כמזיק הסגר בארה"ב, סין וקוריאה, ומתחילת שנת 2018 הוכרז כמזיק הסגר גם באיחוד האירופי. כתוצאה מכך ישנה דרישה של אפס נגיעות בפרי הקטוף. מציאתו של אפילו פרי נגוע בודד בנמל יעד באירופה פוסלת את כל המשלוח באופן מידי, דבר שעלול לסכן את המשך הייצוא. הדרישות החדשות של האיחוד האירופי כוללות פעילות מערכתית בענף ההדרים כנגד עת"מ: 1. ניטור, פיקוח והדברה בפרדסים, 2. פיקוח בבתי האריזה, 3. פיקוח וניטור המשלוחים לפני היצוא (שה"מ , 2026, 2024).
חשיבות ההדברה הביולוגית הקלאסית של עת"מ בישראל: ההתמודדות היום כנגד עת"מ היא הדברה מערכתית כוללת (ניטור, הדברה, ופיקוח בפרדסים בבתי האריזה ובמשלוחים לפני היצוא). התאקלמות מוצלחת של הצרעות הטפיליות יכולה להביא להורדת אוכלוסיות עש התפוח המדומה בשטחי בור, בפרדסים ומטעים נוספים, דבר שיתרום לשיפור פעילות ההדברה המערכתית כנגד עת"מ בישראל.
מבצע ההדברה הביולוגית הקלאסית של עת"מ בישראל
בארץ נמצאו שני מיני צרעות טפיליות שיכולים לתקוף ולהטפיל את ביצי עת"מ, אך יעילותם בהדברת העש זניחה (Kaspi et al., 2018). לכן, במסגרת מיזם מחקרי של המדען הראשי של משרד החקלאות ומועצת הצמחים – ענף ההדרים, ובמטרה לעזור להדברה המערכתית הכוללת של עת"מ ייבאנו בשנת 2017 מדרום אפריקה את הצרעה הטפילית Trichogrammatoidea cryptophlebiae שהינה הטפיל (טפיל ביצים) הדומיננטי בדרום אפריקה (איור 1). בשנים 2018 – 2020 הצרעה הטפילית פוזרה באינטנסיביות באזורים הנגועים בעת"מ (מאזור עמק יזרעאל ועד אזור אשקלון), אך לא נמצאה התבססות הצרעה בטבע. במקרים רבים תהליך ההתבססות של אויבים טבעיים, במסגרת מבצעי הדברה ביולוגית קלאסית, לוקח זמן רב – מספר שנים. לדוגמה, צרעת האפיטיס Aphytis melinus הטפילה החשובה של הכנימה האדומה פוזרה ע"י המכון להדברה ביולוגית של ענף ההדרים במשך 10 שנים עד שלבסוף התאקלמה בארץ (החל מ-1970). למעשה, לאחר 7 שנות פיזורים הפרויקט הופסק. לאחר שנמצאו מספר פרטים מצומצם ששרדו בטבע הוקם גידול מעבדתי חדש, ופיזורי צרעות מ'קו ישראלי' זה הסתיימו בהתאקלמות והתבססות מוצלחת ברוב חלקי הארץ. תהליך דומה התבצע גם באקלום הטפיל הפנימי של הכנימה האדומה Comperiella bifasciata, והצרעה התבססה לבסוף בהצלחה לאחר כ-9 שנים (Kamburov, 1974). עד היום שתי הצרעות משלימות אחת את השנייה ובעלות חשיבות רבה בהדברה הביולוגית של הכנימה האדומה בפרדסי הארץ.
כדי להגדיל את סיכויי ההתאקלמות של הצרעה T. cryptophlebiae, הקמנו בשנת 2020 קו גידול מעבדתי חדש –'קו שדה'. הקו הוקם מצאצאי צרעות דור ראשון בשדה שהגיחו מביצי בר של עת"מ על גבי פירות קיקיון בר. לצרעות אלו יש סיכוי פוטנציאלי גדול יותר להתבסס בשדה בהשוואה לצרעות שמגודלות דורות רבים במעבדה, ושמקורן בגידול המוני בדרום אפריקה.
בשנת 2021 תיעדנו לראשונה את ההתבססות של הצרעה בשדה, שנה לאחר שחרורה באותו אזור, דבר המעיד כי האוכלוסייה הצליחה לשרוד בתנאי הטבע במשך שנה מלאה. הטמפרטורה הממוצעת בשנת 2021 הייתה 20.5 מ״צ (השירות המטאורולוגי 2023), ובהתבסס על דרישות ימי-המעלה להתפתחות המין, ניתן להעריך כי במהלך שנה זו הושלמו כ-13-14 דורות. ממצא זה מצביע על יכולתה של הצרעה לשרוד ולהתפתח לאורך מחזור עונתי מלא, כולל עמידה בתנאי הקיצון של הקיץ והחורף.
הקמת 'קו צרעות ישראלי' – שלב מכריע בפרויקט: כדי להגדיל את סיכויי ההתאקלמות של הצרעה T. cryptophlebiae עוד יותר, הקמנו 'קו ישראלי' שהתבסס על פרטים שנאספו מאוכלוסיות אשר שרדו והתבססו בתנאי השדה בישראל במשך לפחות שנה. לאחר מכן, והחל משנת 2022 המשכנו את פעולות השחרור באמצעות צרעות שמקורן בקו זה.
שיטת הפיזורים: בתחילת כל קיץ (יוני – אוגוסט) ביצענו סקר התבססות ע"י בדיקת מדגמי פירות מאזורים בהם פוזרו צרעות בקיץ הקודם. כשלא נמצאו צרעות ששרדו מהשנה החולפת, פיזרנו במהלך הקיץ והסתיו באזורים נגועים בעת"מ אלו צרעות נוספות. בכל אתר אותרו עצי פרי נגועים בעת"מ, ועליהם הוצמדו 'כרטיסיות' עם גלמי צרעות (בתוך ביצי עת"מ מוטפלות). כדי למנוע מנמלים לטרוף את הגלמים, דבק רימיפוט נמרח על חוט הברזל שחיבר את הכרטיסיות לעצים (איור 2א). שיטה נוספת שהשתמשנו הייתה תחנת-פיזור, גליל שהונח בבסיס העץ ובו הוכנסו שוב ושוב גלמים. צד הגליל החיצוני נמרח גם הוא בדבק רימיפוט נגד נמלים (איור 2ב, 2ד, 2ו). לעיתים רחוקות כאשר לא היה אפשר להגיע לעצים עצמם (לדוגמא, אי עם שיחי קיקיון בתוך נחל אלכסנדר), השתמשנו במתקן פיזור שניתן להטעין בגלמים ולזרוק אותו למקום הרצוי (איור 2ג, 2ה).
גישה נוספת שיישמנו בפיזורי הצרעות הייתה פיזור לאורך נחלים. בגדות הנחלים גדלים שיחי קיקיון שכמובן נקיים מחומרי הדברה, וגובלים בהם שדות, מטעים, וישובים בהם יש עצים פונדקאים בחצרות. היגיון בפיזור זה, הוא שהנחלים יכולים להוות בית גידול עשיר ובטוח מריסוסים לצרעות, ממנו לאחר התבססות הן תוכל לעבור לאזורים סמוכים לנחלים. התאקלמות מוצלחת של הצרעות יכולה להביא להורדת אוכלוסיות עש התפוח המדומה בשטחי בור, בפרדסים ומטעים נוספים. הנחלים שבהם פוזרו צרעות: נחל אלכסנדר (איור 3), נחל אביחיל, נחל אודים, נחל הדס (יובל של הירקון), נחל חדרה, נחל יהוד, נחל לכיש, נחל עובד, נחל קישון, נחל שיקמה.
נתונים ותוצאות (2018 – 2020):
פוזרו 127,300 צרעות, מאזור עמק יזרעאל ועד אזור אשקלון (איור 4). מקור הצרעות – מהייבוא מדרום אפריקה.
נתונים ותוצאות (2021):
בשנה זו המשכנו את פרויקט ההדברה הביולוגית בעזרת פיזורי צרעות מ'קו השדה', תוך כדי בחינה שנתית להתבססות הצרעות. בתחילת הקיץ (יוני – אוגוסט) ביצענו סקר התבססות ע"י בדיקת מדגמי פירות מאזורים בהם פוזרו צרעות בקיץ הקודם.
סקר: בסקר איתרנו צרעותשהתבססו ושרדו בטבע בשני אתרים שונים במשך שנה שלמה.בשני אתרים אלו (בעמק חפר באזור הישוב חניאל, ובשרון באזור הישוב בצרה) (איור 5,6) נמצאו ביצי עת"מ מוטפלות בצרעה T. cryptophlebia. בעמק חפר 37% מביצי עת"מ היו מוטפלות, ואזור בצרה 18.5% היו מוטפלות. מתוך ביצים אלו הגיחו כ-200 צרעות שבעזרתן ייסדנו את קו צרעות חדש – 'קו צרעות ישראלי'.
המשך הפיזורים במהלך הקיץ והסתיו: בשנת 2021 פיזרנו לפי התכנית 94,700 צרעות בחצרות ובוסתנים לא מרוססים של עצי פרי כמו רימונים והדרים, ועל עצי קיקיון בשטחי בור (איור 4).
נתונים ותוצאות (2022):
סקר: אספנו פירות קיקיון(350 בממוצע פירות מכל אתר) מתחילת הקיץ (יוני-אוגוסט 2022) מאזורים מרכזיים בהם פוזרו צרעות בקיץ הקודם. הפירות נבדקו בעזרת בינוקולר במעבדה. בשני אתרים (בעמק חפר באזור הישוב חניאל, ואזור ראשון לציון, מכון וולקני) נמצאו ביצי עת"מ מוטפלות בצרעה T. cryptophlebia. בעמק חפר 6% מביצי עת"מ היו מוטפלות, ובאזור מכון וולקני (ראשון לציון) 0.6% היו מוטפלות. באזור חניאל לא פוזרו צרעות במשך שנתיים, כלומר – הצרעות התבססו ושרדו שם במשך שנתיים!
המשך הפיזורים במהלך הקיץ והסתיו: באזורים נגועים בעת"מ התבסס כאמור ה'קו הישראלי' החדש. פיזרנו לפי התכנית 130,100 צרעות בחצרות ובוסתנים לא מרוססים של עצי פרי כמו רימונים והדרים, ועל עצי קיקיון בשטחי בור.
נתונים ותוצאות (2023):
סקר: אספנו פירות קיקיון (400 במוצע מכל אתר) מתחילת הקיץ (יוני-אוגוסט 2022) מאזורים מרכזיים בהם פוזרו צרעות בקיץ הקודם. מצאנו התבססות (צרעות שהתבססו ושרדו בטבע במשך שנה שלמה) באזור עין עירון. באזור זה בוצע ניטור מזיקים בחלקות גויאבות מסחריות, כשבכל ניטור נבדקו באקראי 100-200 פירות. נמצאו 100-67 אחוזי הטפלה (84.4% ממוצע), בשלוש חלקות גויאבה, כאשר שתיים מהחלקות מרוחקות יותר מקילומטר מאתרי הפיזור בשנת 2022 (איור 7).
המשך הפיזורים במהלך הקיץ והסתיו: בשנת 2023 המשכנו לפזר לפי התכנית כ-141,000 צרעות (איור 4).
סיכום:
בשנת 2022 ייסדנו קו צרעות חדש – 'קו צרעות ישראלי'. צרעות אלו הן בעלות הפוטנציאל הגבוה ביותר להמשך התאקלמות והתבססות בתנאי השדה בישראל. מתחילת הפרויקט פיזרנו מעל לחצי מיליון צרעות (איור 4) באזורי הארץ הנגועים בעש התפוח המדומה (איור 5,6). ממצאי המחקר מצביעים בבירור על התבססות מוצלחת של הצרעה T. cryptophlebiae בישראל, ועל פוטנציאל משמעותי לשילובה בהדברה הביולוגית של עש התפוח המדומה. נדרש המשך מחקר לצורך ניטור ארוך טווח של אוכלוסיות הצרעה, במטרה להעריך את יציבות התבססותה, קצב התפשטותה ותרומתה לדיכוי אוכלוסיות המזיק בשדה. בהקשר זה, התאקלמות מתייחסת ליכולתה של הצרעה לשרוד ולהתרבות לאחר השחרור, בעוד שהתבססות מעידה על קיומה של אוכלוסייה יציבה, מתחדשת ועצמאית לאורך זמן, כפי שאכן תועד במחקר זה.
תודות: אנו מודים לשון מור (דרום אפריקה), ענת זאדה באיירס, יואב גזית, אסתר מלמד, עדי שדה, ועמירם לוי שקד על תרומתם וסיועם במהלך ביצוע הפרויקט. מחקר זה מומן על ידי קרן המדען הראשי של משרד החקלאות וביטחון המזון, ומועצת הצמחים – ענף ההדרים.
רשימת ספרות מצוטטת
השירות המטאורולוגי. (2023). סיכום מזג אוויר בשנת 2021. אגף האקלים, השירות המטאורולוגי.
ויסוקי, מ., חן, ח., קליין, צ., בר-זכאי, י. (1986). עש התפוח המדומה, Cryptophlebia leucotreta (Meyrick), מזיק פוטנציאלי חדש בישראל. עלון הנוטע. 40: 575-576.
כספי, ר. (2017). סקר טפילי ביצים באוכלוסיות בר של עת"מ. חוברת סיכום מחקרים ופעילות שנת 2015/17. הוצאת המכון להדברה ביולוגית ע"ש ישראל כהן (מועצת הצמחים, ענף הדרים).
שה"מ. (2024). עש התפוח המדומה בהדרים – התמודדות, מניעה והדברה. משרד החקלאות וביטחון המזון.
שה"מ. (2026). בפרדס – הנחיות לחודשים ינואר-פברואר 2026. משרד החקלאות וביטחון המזון.
Bedford, E.C.G., Van den Berg, M.A. & De Villiers, E.A. (1998). Citrus Pests in the Republic of South Africa. Nelspruit, Dynamic AD, 288 pp.
Kamburov, S., (1974). Studies on the parasites of California red scale, Aonidiella aurantii (Maskell), in Israel with emphasis on the introduced parasite Aspidiotiphagus citrtnus (Craw). Thesis submitted for degree Doctor of Philosophy. The Hebrew University of Jerusalem.
Kaspi, R., Kontsedalov, S. & Ghanim, M. (2018). First report of Trichogramma danausicida and Trichogramma cacaeciae reared from Thaumatotibia leucotreta eggs in Israel. ZooKeys. 779: 19-25.
Kaspi, R., Steinitz, H., Lavi, E., Lebedev, G., Melamed, E. and Gazit, Y. (2020). Non-target host risk assessment of the egg parasitoid Trichogrammatoidea cryptophlebiae for classical biological control of the false codling moth in Israel. J. Econ. Entomol. 113: 1023-1027.
Moore, S. D., G. I. Richards, C. Chambers, and D. Hendry. 2014. An improved
larval diet for commercial mass rearing of the false codling moth, Thaumatotibia leucotreta (Meyrick) (Lepidoptera: Tortricidae). Afr. Entomol. 22: 216-219.
Wysoki, M. (1986). New records of Lepidopterous pests of macadamia in Israel. Phytoparasitica. 14:147.
