יבול שיא
הרפת והחלב
משה ברוקנטל 1200x900 1

ענף המטעים במלחמה

2 דק' קריאה

שיתוף:

ראיון עם משה ברוקנטל – מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים

בתום שנה למלחמה הקשה והארוכה בתולדותינו, מציין מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, את הקשיים והאתגרים שעמדו בפני הנוטעים בשנה זו: "בכל אזורי הגידול הבעיה עד היום הינה מחסור בעובדים. עובדים פלשתינאים לא הורשו להיכנס לארץ והעובדים הזרים עזבו".  משה מציין את תרומתו האדירה של עם ישראל שהתנדב בהמוניו לסייע בעבודות הקטיף. מתנדבים מכל השכבות והזרמים, שינסו מותניים והתגייסו לקטוף את הפרי. הודות לכך, לא נשאר כמעט פרי על העצים, למעט חלקות צמודות גדר בצפון ובדרום.. לעומת זאת, המחסור החמור בכוח אדם התבטא בעבודות מקצועיות, אותן לא ניתן היה לבצע על ידי מתנדבים.   כתוצאה מכך, נגרם נזק רב למגדלים, בעיקר בפירות הדורשים גיזום או דילול.

מתנדבים מכל השכבות והזרמים, שינסו מותניים והתגייסו לקטוף את הפרי

.אחת המשימות הראשונות של מועצת הצמחים הייתה לדאוג לפיצויים ממס רכוש למגדלים הנפגעים.  בינתיים לשנת 2023 קבלו פיצויים מטעים שבמרחק עד 20 ק"מ מהגבול ברצועת עזה, ובמרחק עד 9 ק"מ מגבול הצפון. בימים אלו נמצאת המועצה בדיונים עם מס רכוש לגבי פיצויים  לשנת  2024 גם למגדלים באזור המרכז שנפגעו כתוצאה ממחסור בכוח אדם. כמו כן אמורים להגיע 70 אלף עובדים זרים. "במידה ונקבל את כולם" אומר משה, "נוכל לפתור את בעיות כוח האדם ואף להרחיב את השטחים, ולהגיע ליבולים גבוהים".

גם השנה מסתמנת באבוקדו עונה טובה ורווחית

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בשטחי האבוקדו הודות לתנופת נטיעות גדולה. כיום נטועים 150 אלף דונם אבוקדו, מהם כ-25 אלף בדרום שעשה בשנים האחרונות קפיצה גדולה בנטיעות. בעונה החולפת הגיע היבול ל-250 אלף טון, מתוכם 130 אלף לייצוא. גידול עצום לעומת עונת 22/23 בה הגיע היבול רק ל-140 אלף טון. המחירים לייצוא וגם לשוק המקומי היו טובים, וכך גם הרווחיות למגדלים.  גם השנה מסתמנת עונה טובה ורווחית.

אחד מהגורמים החשובים לעלייה ברווחיות הוא המו"פ. המועצה משקיעה  10 מליון ₪ בשנה במו"פ מהיטלי המגדלים, כאשר סכום זה ממונף ל-24 מליון ₪ המגיעים ממקורות אחרים כמו המדען הראשי, קרן קיימת ומו"פים אזוריים. המו"פ פועל להגדלת הרווחיות ע"י השבחה ופיתוח זנים חדשים, אגרוטכניקה, טיפול בפרי, הארכת חיי מדף והגנת הצומח.  ענף האבוקדו משקיע במו"פ 5 מליון ₪. המו"פ המפוקח ע"י שולחן המגדלים בראשותם של שחר גולדברג ואודי גפני, הינו גוף מקצועי הבודק את יעילותו של כל מחקר. אחת התוצאות של מחקר באיסום הפרי הביאה להארכת חיי המדף ל-60 יום בקירור, מה שאיפשר את פתיחת השוק ליפן.   בקיווי הוארכו חיי המדף מחודש אחד ל-8 חודשים, מה שמאפשר כיום להרחיב את השטחים בצורה משמעותית ביותר.

השקעה ניכרת נעשית כיום בפיתוח השוק המקומי. כל אחד מאיתנו יכול לראות היום בפרסומות בטלוויזיה וברשתות החברתיות את הקמפיין הנעשה במטרה להגדיל את השוק המקומי. הכוונה להגדיל את צריכת האבוקדו מ-8 ק"ג בממוצע לנפש בשנה ל-12 ק"ג.

הדברה אזורית מבוצעת נגד זבובי פירות – זבוב הפירות הים תיכוני וזבוב האפרסק, וכן להדברת עש התפוח המדומה

פעילות חשובה נוספת של ענף הפירות היא התארגנות מרכזית בהגנת הצומח להדברת מזיקים אזורית מאורגנת הנעשית זו השנה השלישית. ההדברה האזורית מבוצעת נגד זבובי פירות – זבוב הפירות הים תיכוני וזבוב האפרסק, וכן להדברת עש התפוח המדומה. הדברה זו חייבת להיות אזורית, שכן אין כל תועלת לטיפול פרטני של כל מטע בנפרד. לצורך כך קיימת מערכת ניטור ע"י פקחי מזיקים באמצעות מלכודות. כאשר מתקבלת ההחלטה, מבוצע ריסוס מהאוויר בו זמנית בכל האזור, והמגדל מחוייב לאחר מכן על ההדברה.

לדעתו של משה, כל הפעולות הנ"ל אמורות להביא בשנים הקרובות לרווחיות גבוהה של המגדלים, כדי שגם בשנים קשות עם יבול נמוך, המטע עדיין יהיה רווחי. רק רווחיות גבוהה תביא לכך שבנים צעירים בקבוצים ובמושבים יכנסו לעבוד ולנהל את המטעים, וכך יגרמו להמשכיות בענף חשוב זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן