זה לא סוד שדרכם של "בנים ממשיכים במושבים" ואבותיהם לא תמיד סוגה בשושנים, אך מעטים משוחחים על כך ומעדיפים להשאיר את הכל "בתוך המשפחה". השיח על המשמעות הכלכלית של "בן ממשיך במושבים" מוכר לכולם מכל זווית ואילו השיח על המשמעות הרגשית כמעט ואינו מתקיים. היחסים המורכבים בין ליאור גולן לאביו יצחקלה, מבית שערים, גרמו לליאור להרגיש לא מרוצה ובמתח תמידי. לאחר טיפול פסיכולוגי הביא יועץ למשק ומאז העניינים לאט, לאט מסתדרים. בין שלל פעילותיו היום, הוא גם מרצה על הנושא "בן ממשיך" ומרגיש הזדהות מצד חבריו הצעירים
ליאור גולן, בן ה-39, הינו בן ממשיך במושבים, במושב בית שערים.
שנים רבות מדברים על הבעייתיות של הבנים הממשיכים במושבים. השיח הוא בדרך כלל על המשמעות הכלכלית שהיא בעייתית מכל זווית. השיח על המשמעות הרגשית כמעט ואינו מתקיים. הנכון הוא שכל משפחה חקלאית במושב מתמודדת עם הנושא בדרכה. ליאור גולן, עקב תהליכים שעבר, עקב היותו בן ממשיך מציף את הנושא ואת הבעייתיות בדרך מיוחדת.
את המשמעות הרגשית של מושג "הבן הממשיך" ראוי בהחלט להציף, גם אם ההיבט הכלכלי פתור במידה רבה. העבודה המשותפת של האב והבן, המבנה המשקי של אב ובן – ובעיקר הדילמה: מהו "בן ממשיך" ואיך חיים ועובדים יחד ככה שמערכת היחסים תהיה חמה וקרובה, מבלי להיות בוויתור עצמי.
"הייתי במתח תמידי"
מטבע הדברים, ליאור נבחר להיות הבן הממשיך מיום לידתו, שהריי היה הילד השלישי אחריי שתי בנות והוא בן זכר. באופן טבעי, כבר בהיותו ילד עבד במשק לצד אביו ומייד עם השחרור מהצבא חזר למשק. זהו הסיפור הידוע בהרבה מאד משקים חקלאיים במדינת ישראל. גברים רבים שעשו מסלול דומה מעידים על כך שהיה להם כל כך ברור שהם חוזרים למשק, ולא שאלו ובדקו עם עצמם האם זה נכון להם.
כך גם ליאור חזר למשק, השקיע עצמו בעבודה החקלאית ובשנות העשרים פנה ללימודים גבוהים בתל חי ובהמשך עשה תואר שני בעמק יזרעאל.
ליאור: "הפנייה ללימודים היו חבל ההצלה שלי. במהלך הלימודים בתל חי הייתי נוסע הביתה על מנת לעבוד במשק. כלומר, גם כשיצאתי ללימודיי, היותי הבן הממשיך, החובה הזאת ליוותה אותי בכל אותן שנים."
"בשנות לימודיי בתל חי עברתי תהליכים שפתחו אותי למערכות יחסים שונות פרצתי את החברות המושבית הקבועה. אבי, יצחקלה, הוא דור ראשון במשק. אבי, הקים ובנה רפת ממנה אנו מתפרנסים שנים רבות. אנחנו מאד שונים ביכולות שלנו ובנטיות ליבנו. אבא , בנוסף לעבודות המשק, עבד כאיש המים של המושב ועושה עבודות מסגרות במושב."
החזרה למשק
חזרתי למשק, הייתי צריך להשתלב בעבודה, כשהפער בינינו היה מאד גדול. כמובן , שבשנים הראשונות לא היתה לי מילה. לאבא היו שיטות העבודה שלו ואני מצאתי עצמי עם תסכול עצום."
"ככל שהזמן עבר רכשתי וצברתי ניסיון, רציתי ליצור שינויים במשק ולהביא גישות חדשות. היה קיבעון ודפוס של עבודה מאד ברור, שכלל גם את הפועל של המשק. מצאתי את עצמי עובד קשה כשהרבה פעמים אבא בראש ההירארכיה, הפועל שלנו היה מספר שניים ואחרון בהיררכיה – אני.
"ברור שכל מה שהיה לא היה מזדון אלא מקיבעון וקשיות עורף. בכל חייו, אבא דגל בתפיסה שאת הכל עושים לבד במשק. היו אלו שנים בהם היו בינינו המון עימותים. לרוב טענותיי, התשובה של אבא היתה: 'כך אני עובד מאז ומעולם'. עם תשובה שכזו התסכול שלי גבר. עם השנים, מערכת היחסים בינינו עוברת שינויים אך עד היום אין חלוקת אחריות ברורה. היו קשיים ועימותים, חילוקיי דעות ולמרות זאת, היה לי ברור שאני נשאר."
"הרפת חשובה ויקרה לי מאז ומעולם. בשל התפיסה של אבא ש'הכל עושים לבד', נוצר מצב שעבדנו שבעה ימים בשבוע במשק. ברגעים רבים מצאתי את עצמי עובד בעבודות במשק שלא עניינו אותי, שלא הייתי מוצלח בהם, שהרגשתי לא טוב עם העשייה שלי."
"הייתי במתח תמידי. ב-2008 הבנתי שאני צריך לעשות שינוי, שככה לא נכון לי להמשיך. החלטתי ללכת ולעבור טיפול פסיכולוגי. גם החלטה זו שהייתה שלי יצרה התנגדויות. בטיפול הפסיכולוגי עברתי תהליך שפתח אותי, למדתי לדבר."
נוצרה שותפות חדשה
ליאור חושף ומדבר על התהליך אותו עבר. המרגש בתהליך החשיפה של ליאור, שההחלטה ללכת לטיפול פסיכולוגי הובילה ויצרה "בן ממשיך" שאינו התואם או התאום של אביו, אלא "בן ממשיך" את אביו במשק בדרך הנכונה והמדויקת לליאור. הטיפול פסיכולוגי הביא את ליאור בהמשך ליצירת אפיקים נוספים הנכונים לליאור .
ליאור: "בילדותי, ממש לפניי שעליתי לכיתה א', עברתי פגיעה מינית. הסתרתי פגיעה מינית זו ונצרתי את האירוע בתוכי. איש לא ידע. תוך כדי התהליך והטיפול הפסיכולוגי, חשפתי ושיתפתי את הוריי ובהמשך – איני מסתיר זאת עוד.
"בילדותי ונעוריי הייתי שקט, קצת בצד, מאד רגיש. בטיפול השתנתה אצלי התפיסה העצמית. אני חווה את עצמי כבעל ערך, יצרתי חברויות חדשות. שנים רבות הרגשתי לא שייך, הרגשתי שאני קבור במשק המשפחתי, עובד ליד אבא, קצת שוליה במשק. כבחור צעיר הייתי חסר בטחון וחסר ניסיון. השנים בהן הייתי בטיפול, חידדו ומיקדו את מה שנכון לי.
"בכל אותן שנים סבלתי מבעיות בריאותיות. היה לי ברור שהבעיות הבריאותיות שלי קשורות לבעיות הרגשיות והקשיים שלי. במשך שנים אגרתי בבטן את התסכולים, הכאב, הכעסים והמתחים. לא ממש שיתפתי וסיפרתי. עקב התהליך הפסיכולוגי, העליה במודעות, הבירורים שלי עם עצמי, החלטתי לעשות מהלך. בשנת 2017 הבאתי יועץ שילווה אותי ואת אבי בעבודה המשותפת במשק. היועץ שלקחתי היה אדם מבוגר, עם ניסיון והבנה.
"השינוי שעשיתי בעבודתי במשק היה כאשר התמקדתי בעיקר בעבודה ברפת. לא עוד השוליה של הפועל, שהיה העוזר של אבא. נוצרה שותפות חדשה במשק. החלטנו להביא פועל נוסף למשק. הפועל הנוסף היה באחריותי. אני המוביל בתחומים בהם אני עובד. המיקום שלי כ'בן ממשיך' קיבל תפנית."
מה עוד עשית בעקבות היעוץ שקיבלתם?
ליאור: "נושא נוסף שעלה עם אותו יועץ הוא: עסקים משפחתיים. החלטתי להקים פורום לעסקים משפחתיים. פניתי לשלושה גופים אותם גייסתי לפורום הזה. גייסתי שלושה גופים לצורך כך. הגופים הם, 'מעוף עפולה', 'מרכז חקלאי העמק' ו'מעברים בעמק'. דבר ראשון, עשינו יום עיון במרכז חקלאי העמק, שהייתה לו תהודה מאד גדולה. הקונספט היה הרצאות ושיתוף בפתרונות ובבעייתיות של עסקים משפחתיים."
מתי באמת החל התהליך הפנימי של שינויים?
ליאור: "כשאני מתבונן אחורה, השנים בהן למדתי בתל חי היו השנים המכוננות בחיי. המרחק מהבית והחשיפה לתחומים חדשים הם הבסיס לשינויים שעשיתי. פיתחתי חברויות חדשות, השתתפתי בתיאטרון שנקרא 'פלייבק', נחשפתי ולמדתי לעמוד מול קהל."
אתה "בן ממשיך" אז מה הבעיה?
ליאור: "לא מאד ברור לי האם זו בחירה שלי במהותה או שהנסיבות הן שיצרו והבחירה נעשתה כבר עם בואי לעולם. הדילמה הזו הביאה אותי לתהליך של בחירה, בחירה בהיותי 'בן ממשיך' – ובחירה לעשות ולהתמקד בתחומים נוספים הקרובים לליבי. הבחירה להיות בבחירה שלי והדילמות מולן אני מתמודד – הביאו אותי להמשיך ולהתפתח."
"למדתי בקורס הנקרא 'יוצאים לאור', שבו כל אחד מהמשתתפים מתמקד בסיפור חייו ואותו הוא מפתח להרצאה. סיפור חיי הינו היותי 'בן ממשיך'. בסיפור ובהרצאה אני מתמקד בנושא: 'הבן הממשיך'. להרצאה שלי אני קורא: 'מפלס את הדרך בעצמי'. בשנים האחרונות הכתיבה הפכה לכלי הביטוי שלי. דרך הכתיבה אני נותן דרור לקול שלי. בכתיבה אני כותב הן על הקשיים והן על הפתרונות."
להגיע להסכמות – בן ממשיך במושבים
סיפור 'הבן הממשיך' הוא סיפור מורכב. החיים יחד, המשפחתיות, ההיבטים הכלכליים, היחסים בין האחים והאחיות בתוך המשפחה, העבודה המשותפת עם האב, הצרכים האישיים של כל אחד ואחד יוצרים תסכולים וכעסים.
במשק גולן שלושה בתים. בית ההורים, לידם מתגוררים שגית, אחותו של ליאור וילדיה, וביתם של ליאור ויערה, האישה שאיתו וילדיהם. אחות נוספת גרה גם היא בבית שערים. הסמיכות והחיים אחד ליד השני יש בהם יתרונות רבים. לצד היתרונות יש קושי. כל בר דעת יגדיר זאת כצורך בהצבת גבולות ברורים. זהו אחד המאפיינים של החיים המושביים המשפחתיים. הרפת המשפחתית סמוכה לבתיי המשפחה. הרבה מהאנשים הקוראים את הכתבה יודעים במה מדובר.
מה העצה שלך לאנשים צעירים שרוצים לחזור ולהיות "בן ממשיך במושבים"?
ליאור: "להגיע להסכמות טרם החזרה למשק המשפחתי, לבדוק ולבחון מה הכישרון והיכולות של כל אחד. לבחון גם את החולשות."
התהליך אותו עובר ליאור, הוביל אותו לצאת בהרצאות על היותו "בן ממשיך" במשק הוריו. מתוך הקשיים, מתוך הרצון להיות שלם עם בחירתו, ליאור עבר תהליכים ארוכים שהביאו למודעות ולגילוי עצמי של יכולותיו. יש דמיון רב בין "בן ממשיך" ועובד בעסק ובין "הבן הממשיך" במשק המושבי.
מה התגובות שאתה מקבל בהרצאות שלך?
ליאור: "התגובות הן מאד חיוביות, מעריכים את האומץ שלי לצאת ולספר, את האותנטיות ובעיקר הרבה אנשים אומרים לי: 'אתה מספר את הסיפור שלי'."
"במהלך השנים, מדברים בעיקר על ההיבט הכלכלי והבעייתיות של "בן ממשיך" המקבל את משק ההורים, כששאר הילדים אינם מקבלים כסף מההורים כפי ששווה המשק. יש בכך תסכול ענק לכל הנוגעים בדבר. ליאור גולן מביא שיח אחר."
שיח שהיה קיים מאז שבנים ממשיכים חזרו למשקיי ההורים. החיים המשותפים והעבודה המשותפת יצרו הרבה מאד קונפליקטים. מטבע הדברים, "בן ממשיך" שחוזר למשק אחריי הצבא, חווה לא פעם תסכול גדול.
הוא מגיע למשק ואמור להמשיך את אביו. בעצם העבודה המשותפת של אב ובנו מתקיימת חלוקת עבודה ובעצם פער הגילים והשנים חייבת להיות הבנה. הפער המתקיים, הנטיות השונות של האב ובנו, העבודה המשותפת, מחייבים התבוננות נוספת.
ליאור בחר להאיר את דרכו, את בחירותיו. בכך יצר דיאלוג חדש – התבוננות והרבה אמפטיה. מעצם הזרקור ששם הוא יוצר דיאלוג בין בנים ממשיכים ואבותיהם.
אנו יודעים היום שכאשר אנשים מתמודדים עם בעיות שונות בחייהם ולא משתפים, חווית הבדידות גדלה. מתוך הקושי וההתבגרות האישית שלו ליאור גולן מוביל לשיח בוגר וחשוף, המאפשר לאחרים לשתף וללמוד מניסיונם של אחרים.
