יבול שיא
הרפת והחלב
זריעת תפוחי האדמה בשדות לב הנגב משרד החקלאות 2

קצת אופטימיות – למרות המצב הביטחוני: היום החלה זריעת תפוחי האדמה בשדות לב הנגב

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

כדי לאפשר את המשך העבודה החקלאית, וכן כדי למנוע פגיעה עתידית בחקלאי העוטף, החלה היום זריעת תפוחי האדמה בשדות לב הנגב, סמוך לקיבוץ אורים. את החקלאים ביקרו היום  מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות ומועצת הצמחים. במשרד החקלאות מציינים שבשלב זה לפי הנחיות הצבא לא מתקיימת פעילות חקלאית במרחק 7-0 ק"מ מהגבול, והמשרד מסייע לחקלאים באיתור שטחים חלופיים לזריעה בכדי להבטיח את הרציפות התפקודית לאספקת תוצרת חקלאית טרייה.

לפי נתוני משרד החקלאות, באזור עוטף עזה (אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון) יש כ-60,000 דונם של שדות תפוחי אדמה, מתוך כ-150,000 דונם לגידול תפוחי אדמה בכל הארץ. כלומר, כ-40% משטחי גידול תפוחי האדמה בישראל נמצאים בעוטף עזה. מידי שנה מייצרים בישראל כ-490 אלף טון תפוחי אדמה, נכון לשנת 2022. מתוכם, כ-225 אלף טון הם לצריכה הישראלית, כ-73 אלף טון כחומר גלם לתעשייה, כ-35 אלפי טון משמשים כזרעי תפוח אדמה ליבול הבא וכ-155 אלפי טון הם לייצוא, ומהווים כ-48% מסך כמויות הייצוא של ירקות מישראל.

זריעת תפוחי האדמה בשדות לב הנגב3 משרד החקלאות 1
זריעת תפוחי האדמה בשדות לב הנגב

מדריכי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) וכן העובדים במחוז הנגב מלווים כל העת את חקלאי האזור, וזמינים לכל צורך שעולה מהשטח. במשרד מזכירים כי מוקד משרד החקלאות זמין 24/7 בטלפון 6016*.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!