מסביר מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, מדוע קשה להילחם בפערי התיווך * "שנים אנחנו סובלים מכך שרשת השיווק היא בו זמנית יבואנית, קמעונאית וסיטונאית ויכולה לשחק עם המחירים על חשבון הציבור והחקלאים"
*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות בישראל. צילום: בועז רבינוביץ'
איך עברה החקלאות הישראלית, ובפרט ענף הירקות, את השנתיים מאז השביעי באוקטובר?
"שנתיים קשות עברו על כלל התושבים בישראל מאז 'חרבות ברזל', מציאות קשה של חטופים, נרצחים, נופלים, פצועים ומפונים. כך עבר גם על החקלאים, שבמיוחד חלק ניכר מהם יושב על הגבולות ובאזורי מלחמה נמשכת בדרום ובצפון, בתוך האירועים הקשים, ובכל זאת, קמו מיידית להמשיך בתפקידם היומיומי, לספק את מלוא הצריכה של תוצרת חקלאית לכולם, גם במלחמות.
"לחקלאים אין ברירה ואין הזדמנות להפוגה. כאשר המדינה מוקפת אויבים וחרם, צריך לספק ל-10 מיליוני תושבים מזון לקיום, והם עמדו בזה בכבוד, גם עם עזרה של התנדבות נפלאה בעם הזה, לתפארת מדינת ישראל.
"למרות שלמדנו בדרך הקשה שוב ושוב שלא זוכרים את זה לטובת החקלאים, אנחנו אופטימיים חסרי תקנה, שאולי בכל זאת יחשבו בעתיד פעמיים איך לא לפגוע בחקלאות ובחקלאים, הענף שכולנו יושבים עליו, כאשר לאט לאט חקלאים קטנים כבר יוצאים ממעגל הייצור."
מה עשו במשרד החקלאות לפתרון בעיית העובדים?
"אכן חלה הקלה בבעיה שעבורה מרדנו, צעקנו, ספגנו, מחינו גם בממשלות הקודמות. הבסיס לקיום המשק המשפחתי הוא עובדים. דווקא שר החקלאות, אבי דיכטר, שהגיע מהעיר ולא מההתיישבות, הבין את העוול ואת התעללות המתמשכת בחקלאים והצליח עקב מעמדו וממקום של אהבת הארץ והחקלאים, לשחרר 70,000 עובדים מחו"ל, כאשר בעבר הותרו רק 30,000 עובדים ומצב זה יצר מצוקה קשה. מאז ההיתר משתמשים החקלאים רק בכ-50,000 אלף היתרים, כי כנראה זה הצורך של החקלאות כיום."
מה זה עשה לייצור החקלאי?
"החקלאי כיום יכול לתכנן את המשק ואת הגידולים, אבל התהליך של בדיקת הצורך המדויק בעובדים עלה גם בייצור עודף, כדי לספק עבודה לעובדים שהגיעו למשקים. אני מניח שבעוד זמן לא רב החקלאים יתרגלו למצב החדש. בכל מקרה, חשוב ביותר לציין כי זה הוכיח שאנחנו יכולים לייצר את כמות הצריכה השנתית לאוכלוסייה בירקות ובשאר הגידולים במלואה, ועל זה אנו מודים לשר דיכטר."
במה לא הצליח משרד החקלאות?
"אמנם המשרד יצא בסיסמה הנכונה של ביטחון המזון, וזה יפה מאוד וחשוב, אבל זה חייב להיות עם גיבוי של צעדים נוספים, כמו קרן לפינוי עודפים כאשר המחירים יורדים מתחת להוצאות הייצור, וראינו את התוצאות בעודפי הבצל, כמו במנגו. ענף השום למעשה התחסל, וגם בעגבניות היה שוק מפוצץ ומדפים מלאים, בהתאם להצהרת משרד החקלאות, אך מבחינת התמורה, החקלאי הוא היחיד ששילם את המחיר של ביטחון המזון כאשר נכנס להפסדים קשים ביותר."
במה נכשלים כולם בנושא פער התיווך?
"פער התיווך הוא נושא כאוב של שנים, ששימש שלא בצדק ככלי בידי המאמינים בשוק חופשי וביבוא חופשי כתעמולה נגד החקלאים, כמו גם ברעיונות הזויים של מתן מיליון דונם לסינים לגידול אבוקדו. מאחורי זה עומדים בעיקר מי שגורמים באמת לפער התיווך וממלאים כיסיהם בממון בסיוע השלטון, בעיקר רשתות השיווק. במשך שנים הצליחו להנדס את דעת הקהל שהחקלאים הם שאחראים לפער התיווך, וכמה שכבר הוכח ההיפך, קשה להתמודד מול הון-שלטון. שנים אנחנו סובלים מכך שרשת השיווק היא בו זמנית יבואנית, קמעונאית וסיטונאית ויכולה לשחק עם המחירים על חשבון הציבור והחקלאים. גם הורדת סימון המחירים ברשתות ואי רישום מקור התוצרת תרמו לכך, אז אין סיכוי להתמודד כיום מול זה, עם כל הרצון הטוב של השר להיחלץ ממונח של שוק חשוף, שהוא בעצם שוק מופקר."
למה אין שוק סיטוני?
"מה שהיה יכול לאזן את כוחן הטוטלי של הרשתות הוא שוק סיטוני חדש ומודרני. מאז ימי השוק הסיטוני בחשמונאים בתל אביב וחיסול תעודות המשלוח על ידי החקלאים, אין עניין למדינה להקים שוק סיטוני, שהוא בניגוד לרצונן של הרשתות וגם קשור להון ושלטון. לכן סגרו את הסיכוי לשוק סיטוני ליד אור יהודה מסיבות פוליטיות, וזה שנים שאנו רצים על אופציה נוספת להקמת שוק סיטוני במודיעין, יוזמה של המועצה האזורית. תקופה ארוכה אנחנו מבקשים רק מכתב המלצה ותמיכה מהמשרד עבור הוועדה המחוזית, וגם כאן מערימים קשיים, ומי יודע אם אכן השוק החדש יקום."
למה גרם הקיצוץ בתקציב משרד החקלאות?
"אכן חל קיצוץ דרמטי בתקציב משרד החקלאות, משרד חשוב שצריך לספק מזון בזמן של חרם מאירופה ומטורקיה. 500 מיליון היה הקיצוץ הראשון בתקציב המשרד ו-300 מיליון הקיצוץ השני. זה משאיר את המשרד רק עם עובדים ללא פעולות חשובות. מנהלת ההשקעות סגורה ללא תקציב לאזורים מעבר לשבעה ק"מ ולצמודי גדר מעבר ל-4 ק"מ. זוהי הזיה ורשעות, ללא הכרה במה זה עושה לחקלאים. חלק מקבל וחלק מסתכל, וככה לא בונים חומה."
האם יחסרו ירקות בשנים הבאות?
"אפשר להגיד בוודאות שהייצור יגדל. אם לא יחסרו עובדים, כמו שהשתנה המצב כיום, ואם יהיו מים במחירים אפשריים, עם רשת ביטחון למקרי קיצון, נקווה להסתדר, והשווקים יהיו מלאים. גם אופציית היצוא תהיה מיותרת, עוד יותר לאור החרם בחו"ל, וכך הכול יתנקז לשוק המקומי בשפע איכותי ובמחירים סבירים."
מה הם תחלואי החקלאות כיום?
"1. אגרות ומיסים על העסקת עובדים.
2. חוסר בתקציבים להשקעות בשנים הבאות.
3. החזרת המכסים לקדמותם, כי הם עוזרים רק לכיסם של היבואנים.
4. הקמת השוק הסיטוני החדש במודיעין.
5. הפחתת אחוז עמלה של 12% לרשתות השיווק.
6. הוזלה והגדלה של מכסות המים לחקלאים ובעיקר לנגב.
7. הכנסת דור צעיר וחבילת סיוע להקמת משקים חדשים.
8. חיזוק מועצות הייצור, הגוף היחיד שנשאר לחקלאים ולמדינה, כגוף של החקלאים, כאשר הפעילות בו חיונית, כולל הדרכה, מחקר, הלוואות, תקליט מחירים, מידע, פינוי עודפים, שמירה על גידולי התעשייה ועוד.
9. ביטול הרפורמה בחקלאות שנכשלה.
10. הגדלת ההשתתפות המדינה בביטוח מ-35% ל-50% ושמירה על קנט – הקרן לנזקי טבע בחקלאות.
אלה חלק מהנושאים, שאם המדינה תירתם לביצועם, הדברים ייראו אחרת.
אנו מודים לשר החקלאות, שלמרות שמפריעים לו ליישם דברים טובים לטובת הציבור והחקלאים, אנו מעריכים מאוד את רצונו הטוב ורצינות כוונותיו לקדם את החקלאות בישראל."
