יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 05 29 122212

שותפות גורל

2 דק' קריאה

שיתוף:

יהודה בשן מגן נר וגיורא עוז מבארי – שניהם שהו בשבי המצרי ולאחר מכן הפכו לחברים * לאחרונה נפגשו שוב, הפעם כמתדבים בקטיף המנדרינות בבארי

*תמונה ראשית: גיורא עוז מימין ויהודה בשן משמאל בעת הקטיף בבארי

איך תהפוכות החיים מפגישים שני חברים ותיקים, והפעם כששניהם מתנדבים לסייע בקטיף המנדרינות של קיבוץ בארי שבעוטף עזה. יהודה בשן, יוצא קיבוץ אלפא וכיום תושב גן נר שבגלבוע, שבמלחמת יום כיפור לחם בחטיבה 217 וגיורא עוז איש בארי, גיבור ישראל שלחם בחטיבה 600, נפגשו בקטיף. שניהם היו שבויים ישראליים בשבי המצרי, במלחמת יום הכיפורים.

בשן הוא בן 81, אבל זה לא מפריע לו להתנדב ולסייע לחקלאים בעוטף עזה. "כבר הספקתי להתנדב בקטיף בקיבוץ בארי, שבוע ימים בכפר עזה, במרגליות, עכשיו אנחנו הולכים למלכיה לקטיף דובדבנים – אני כל פעם מתנדב במקום אחר, כשראיתי שצריך עזרה התנדבתי," הוא מספר.

במלחמת יום הכיפורים שירת יהודה בשן כטנקיסט בגדול 113 של חטיבה 217. המג"ד שלו היה אסף יגורי, הקצין הבכיר ביותר שנשבה בשבי המצרי. "יגורי לקח את הטנק שלי כמפקד ואני שימשתי כנהג," משחזר בשן. "כשהטנק נפגע נלקחנו לשבי. הייתי בשבי 46 יום ואף אחד לא ידע ממני שום דבר כי הגעתי לגדוד שלא שייך אליי בכלל, גדוד שלא הכרתי ושחייליו לא הכירו אותי. ישבו עלי כבר שבעה ורק ארבעה ימים לפני שחזרנו בישרו שאני בשבי."

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים היה גיורא עוז בניו–יורק. ביום ראשון בלילה הגיע במטוס הראשון ללוד, דרך פריס ומשם בטיסה ישירה לרפידים בסיני. ביום שני הצטרף כמ"פ בגדוד 409 לפלוגתו שלחמה בגזרה המרכזית ובבוקר יום שלישי, הדפו כוחות צה"ל בגיזרה זו, התקפת שריון, תוך השמדת 60 טנקים מצריים.

לקראת הצהריים יצאה פלוגתו של גיורא, במסגרת חטיבתית, בהסתערות לעבר התעלה, מדרום לחווה הסינית. טנקים רבים נפגעו, בעיקר מטילי "סאגר" והיו הרוגים ופצועים רבים. בין אלה שנותרו בחיים ונפלו בשבי, היה גם גיורא שהובל לקהיר. גיורא שב מן הכלא המצרי ב–22 בנובמבר.

"גיורא עוז הוא בן בארי," מספר בשן, "הוא ואשתו אורה חזרו לבארי מהר מאוד, לפני חודשיים-שלושה. אז ישנתי אצלו בזמן ההתנדבות. הבית שלהם נשאר שלם, במיקרה לא נכנסו אליו. נכון שאת גיורא ראיתי כשהיינו בשבי אבל לא הכרנו. צריך להבין, כשאומרים ביחד בשבי, זה לא שישבנו אחד ליד השני ופטפטנו. כל אחד נכלא בצינוק נפרד והתברר לי שהוא היה צינוק לידי, אבל נאסר עלינו לשוחח אחד עם השני, כך שלא הכרנו. את פניו ראיתי בטיול בחצר אבל לא יותר מזה. הכרתי אותו אחרי זה, כשחזרנו מהשבי וישבנו במתקן בזכרון שלושה שבועות, יצא לנו לשוחח ומאז נשארנו חברים."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן