יבול שיא
הרפת והחלב
Diseased Tomatoes on the Vine

שימוש בננו-חלקיקי סיליקה כנגד פתוגנים פטריתיים בעגבניות

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

צליל כהן, פרופ' מיה בר, פרופ' רבקה אלבאום – הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית ברחובות; הפקולטה למדעי הטבע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (כרזה מכנס האגודה המדעית הישראלית לגידולי שדה וירקות, עריכה מהכרזה: ד"ר דרור הדר}

רקע ומטרת המחקר

סיליקה (Si O2) ידועה כיעילה בשיפור פוטוסינתזת הצמח והעלאת עמידותו בפני עקות שונות. עם זאת, מאחר שגידולי עגבניות (Solanum lycopersicum) קולטים סיליקה דרך השורשים באופן מוגבל בשל היעדר מנגנון פעיל, הריכוז הפנימי של היסוד ברקמות נותר מוגבל מאוד.  

במסגרת המחקר הנוכחי נבדק פתרון חדשני: שימוש בננו-חלקיקי סיליקה (בגודל נמוך מ-100 ננומטר) המרוססים על גבי העלים ויכולים לחדור דרך פתחי האפידרמיס .מטרת המחקר הייתה לבחון האם יישום זה יעיל בשיפור העמידות של הצמח כנגד מחלות ממקור פטרייתי, פטריות-ידיים ונמטודות.

מתודולוגיה וממצאים מרכזיים

  • השפעה פיזיולוגית וטרנספירציה:  נמצא כי תחת טיפול בננו-חלקיקי סיליקה חלה עלייה בפתיחות הפיוניות ובקצב הטרנספירציה של הצמח .כמו כן, נבחנה ההשפעה על רקמות צמחיות לאחר הדבקה בפתוגנים: ברקמות של צמחי ביקורת MM (WT) נצפתה התקמטות והרס לאחר ההדבקה, מה שרמז על אפקט פיזיולוגי, בעוד שבזנים מוטנטים MM (hp) לא נצפה אפקט דומה.
  • השראת עמידות מערכתית ISR- ו :SAR באמצעות מדידת תגובת ההגנה של הצמח – כגון תצרוכת חמצון המזון (ROS-ReactiveOxygenSpecies) פליטת אתילן, זליגת יונים ושינויי שטח נזק – נמצא כי ננו-חלקיקי הסיליקה משמשים כטריגר להפעלת מנגנוני הגנה. על אף האופי השונה של המפתוגנים, נצפתה עלייה כללית בתגובת ההגנה בצמח עם תוספת הסיליקה, התורמת להפעלת מנגנוני (Induced Systemic Resistance)  ISR וSAR- (Systemic Acquired Resistance)  במגוון מצבים.
  • תכונות התמיסה הניסיונית:  פותחה תמיסה ניסיונית המציגה מצוינות בשאריתיות על פני העלה בהשוואה לתוסף מסחרי קיים.

מסקנות ביניים

הממצאים הראשוניים מצביעים בבירור על כך שננו-חלקיקי סיליקה מסוגלים לייעל פוטוסינתזה, לשמור על עמידות הצמח, ולשמש כמהדרין לפעילות מנגנוני ההגנה והלאוטימיציה של פרוטוקולי היישום. עם זאת, יש להמשיך ולבדוק את התנהגות המנגנון ביחסי חלקיקי סיליקה וסביבה משתנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משלחת ישראלית יצאה להודו במהלך חודש אוקטובר 2026, ללמוד מה כבר קורה בעולם האגרוולטאי? ולחשוב יחד על השוק המתפתח בארץ. בין ביקורים בשטח לשלושה ימים של מפגש מקצועי בינלאומיעלתה השאלה כיצד לממש את הפוטנציאל
4 דק' קריאה
למעלה מ-120 מציגים הציגו בתערוכה שהתקיימה בגן לאומי מעיין חרוד 20–21 באוקטובר 2026. להלן רשמים מהכנס *תמונה ראשית: תערוכת "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2026 במעיין חרוד. צילום: נתי חדד דברי פתיחה וברכות: רוח של
4 דק' קריאה
תמר פלד-עמיעד התלוותה לסיור של קבוצת נשים, כולן אקטיביסטיות, נשות קריירה בתפקידי מפתח עם ניסיון ביזמות ועשיה חברתית, שמעוניינות לסייע לתושבי צפון הארץ. תכירו את אורית גולן, שמרית חנקין, רננה לייש, אנאבל פרידלנדר, יעל
9 דק' קריאה
פסל עץ בגובה שני מטרים, שהוצב בכיכר מושב בני ציון שבשרון כסמל למאבק להשבת החטופים, הסב לאחרונה את תפקידו, כשנצבע בוורוד לרגל חודש המודעות לסרטן השד * מי שאמון על היצירה הוא אלעד חן,
4 דק' קריאה
בסופו של דבר, אם בארמון בריטי או אם בנחלה במושב, מאחורי הסכסוך עומדת משפחה בין המסר הישראלי החצוף בסגנון: "תגיד לי, מה הבעיה שלך?!" לבין השתיקה הבריטית המאופקת־מנומסת, משתרע עולם ומלואו. אבל כשאחים מפסיקים
3 דק' קריאה
מעל 500 מגדלי דבורים רשומים ב"מועצת הדבש", אך רק ממשק אופיר באלון הגליל יצא לאור סרט מיוחד בשם "עמלים", פרי יצירתה של אדוה אופיר, שהוקרן בפסטיבל "דוקאביב". הסרט עוסק בחיי הדבורים, המשפחה, עבודת הדבוראים
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!