בשבת הנוראה 07.10.23 נפתחה מלחמת "חרבות ברזל". הרבה מאוד מהחברים שלנו עברו אירועים וחוויות שאני לא מאחל לאיש. יחד עם זאת, פתיחת המלחמה תפסה אותנו בתחילת עונת ההדרים.
זה התחיל מאי יכולת להיכנס לשטחים הקרובים לעזה, לאט, לאט, האיסור נפתח והפרדסנים חזרו לעבד את החלקות ולנסות להציל את התוצרת החקלאית שלהם – ריסוסים, פתיחת מים, קטיפים ועוד.
כחלק מניהול הסיכונים של הקבינט הבטחוני הוטל סגר על עובדים פלסטינים, ובמאמר זה אני מחווה דעה אישית על מה שאני חושב על הסגר, כבר אחזור לנושא העובדים.
מסלולי פיצוי – לאחר חודש של לחימה הממשלה התחילה להבין שישנם המון אנשים שנפגעו מהמלחמה והתחילה ליצור מתווה פיצויים לפי אזורי הסיכון והלחימה. במרחק של 0-22 קילומטר מעזה ובמרחק 0-9 מגבול הלבנון (קילומטרים) הוחלט שהמדינה תפצה את החקלאים ב-100% מהנזקים ובימים אלו אנחנו מפתחים את מנגנון הפיצוי.
ישנם שני סוגי מנגנונים לפיצוי – המסלול אדום – תביעה אישית לפיצוי עבור נזקים שסביר להניח שרק לאותו מגדל יש. מסלול זה לוקח הרבה זמן והוא מסורבל מאוד.
מסלול נוסף הוא המסלול הוורוד – במסלול זה מגיעים להסכמה עם מס רכוש שלוקחים את רוב הפרמטרים לגידול באופן קבוע, ורק עושים התאמות קטנות עבור כל חקלאי. המסלול הוורוד עדין לא אושר, ועל כן לא אפרט פה את המסלול. כאשר המסלול הוורוד יאושר נעשה זום, ואשלח לכם דפונים בנושא. המסלול הוורוד נחשב כסוג של מסלול נורמטיבי שאמור לקלוע למצב של מרבית הפרדסנים באותו אזור.
חשוב לי להגיד לכל הפרדסנים – אתם לא לבד, על כל בעיה עם מס רכוש, קנט או כל רשות אחרת אתם מוזמנים להתקשר וביחד נתמודד.
מתווה הפיצויים לשאר האזורים במדינה הוא עלוב ולא שווה את הכתיבה. המתווה הוא לפי הפרשי המחזורים בין חודשי הלחימה בשנת 2023 לבין אשתקד באותם חודשים. אתן לכם את השורה התחתונה בכדי שתבינו עד כמה עלוב הפיצוי – מי שיש לו ירידת מחזור של 100 אחוזים, במקרה הטוב יקבל 22 אחוזים החזר על התשומות החקלאיות שלנו בשנת 2022. במקרה הריאלי הוא יקבל רק 15 אחוזים מהתשומות החקלאיות של 2022.
בנושא העובדים – כמעט כל שבוע, החל מהחודש השני למלחמה, יש לפחות ישיבה אחת בנושא עובדים בחקלאות והבניין – שני הענפים שהכי נפגעו בשל בריחת עובדים זרים ואיסור הכניסה של העובדים הפלסטיניים.
תמונת מצב של העובדים הזרים מתחילת המלחמה – בהתחלה עזבו כ-9,000 עובדים זרים ונכון להיום נכנסו חזרה כמעט 5,000. בנוסף, סוף סוף הכנסת אישרה את הגדלת מכסת העובדים הזרים ל-9000 נוספים. כרגע אנו עומדים על 39,000 עובדים זרים קבועים בחקלאות (כבר אגע בפקידות).
חשוב להבין שבענף הפרדסנות אין מכסות העסקה לעובדים זרים (בערך 500 הינם עובדים זרים מתוך כ-7000 עובדים שהענף צריך בשיא העונה). כמו כן, בענף הפרדס אנחנו צריכים עובדים עונתיים רק לתקופות קצובות וקצרות, לרוב בעונת הקטיף, החל מדצמבר ועד אפריל.
לצערי, עד היום המדינה לא השכילה להבין שצריך לתת לחקלאים פתרון במקום העובדים הפלסטינים.
שתי ועדות בכנסת – האחת, ועדת הכלכלה ברשות חה"כ דוד ביטן והשנייה, הוועדה לעובדים זרים ברשות חה"כ אליהו רביבו, לוחצות את הפקידות להגיע לפתרון ולתת פתרון של עובדים שימלאו את מקומם של העובדים הפלסטיניים.
לצערי הפקידות לא מבינה את גודל הבעיה ולא מבינה את הצורך שלנו הפרדסנים, הפקידות לא מוכנה לקחת אחריות ולא מוכנה לתת מתווה פיצויים נוסף על כל יום שאין לנו עובדים.
בכל וועדה אנחנו מציגים את הצד של החקלאים, מציגים את מחדלי הפקידות, צועקים, כועסים, מתעצבנים ויוצאים מאוכזבים.
בצבא שירתי כמדריך נהיגה מבצעית בבית ספר לנהיגה מבצעית. המפקד שלי לימד אותי שבזמן מלחמה קודם כל עושים ואחר כך שואלים שאלות – קודם יוצרים פתרונות לבעיות הקשות בשטח ותוך כדי תנועה מאזנים את הפתרונות.
אני שואל את עצמי איפה הפקידות?! למה היא סוחבת אותנו?! למה התשובה לבעיות שלנו זה תמיד לא?!
מלכי הפקידות הממשלתית הם "נערי האוצר", היושבים במגדל השן שלהם וחושבים שהם יודעים מה אנחנו צריכים, הם לא מוכנים להקשיב, הם חושבים שהם יודעים הכי טוב, והכי טוב ונוח להגיד לא.
באשר לפקידי החקלאות – יש להם רצון לעזור ואפילו יש ימים שאני מוריד לפניהם את הכובע, אבל יחד עם זאת, הם עובדים לאט ואין להם יכולת לקבל החלטות, כי בסוף הכל מתנקז לאוצר. ושלא נדבר על כך, שהשר שמיצג אותנו נמנע בזמן הצבעת הקבינט החברתי כלכלי בנושא הכנסה מדורגת של עובדים פלסטיניים.
בנושא העובדים אני לא לבד בכנסת, תמיד – יענקל'ה מוסקוביץ, יו"ר הועדה לעובדים זרים בהתאחדות; אורי דורמן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ואילנה דרור הכלכלנית של ההתאחדות – איתנו. אנחנו עובדים במשותף על מנת להגיע לתוצאות הכי טובות.
ביום ראשון (07.01.24) הקרוב אמורה להיות מוצגת בממשלה הצעת מחליטים, שבעיקרון תיתן מענה למי שהעסיק עובדים פלסטינים (ותקוע בלי עובדים) ולהכניס לישראל עוד 25,000 עבדים (במקום הפלסטינים) – זאת יכולה להיות המהפכה שכולנו רוצים.
זוכרים את שלטון הפקידות? נראה לכם שהם יאשרו לנו להכניס עובדים?
מאחל לימים טובים.
