כשהוא ממתין למינוי החדש הצפוי שלו, סגן שר הביטחון, אלון שוסטר מדבר על השנה בה כיהן כשר החקלאות ופיתוח הכפר. הוא מקווה שתקציב המדינה יעבור, ואז ניתן יהיה להגשים את המטרה של חיזוק ביטחון המזון וביטחון החקלאים. לגבי מחיר המים הוא אומר: בעניין הזה צפויה בשנה הבאה מלחמת עולם בין החקלאים למשרד האוצר
חבר הכנסת אלון שוסטר (כחול לבן), חבר קיבוץ מפלסים, רצה להמשיך לכהן בתפקיד שר החקלאות ופיתוח הכפר גם בממשלה הנוכחית. בתקופת המגעים להרכבת הממשלה נמסר מטעם מפלגתו כי הוא ממשיך בתפקיד, אלא שבהמשך התברר שהמשרד עבר לישראל ביתנו על פי סיכום מוקדם בין אביגדור ליברמן ליאיר לפיד.
במקומו של שוסטר התמנה לתפקיד עודד פורר מישראל ביתנו. "ההסבר למה שקרה הוא מאד פשוט", אומר שוסטר לאחר שהשלים עם העובדה המוגמרת, "ירדנו ממצב שבו החזקנו במחצית ממשרדי הממשלה הקודמת, למצב שבו אנחנו אחת משמונה מפלגות בקואליציה הנוכחית עם מספר תיקים בהתאם. לכן נאלצנו לוותר על משרד החקלאות".
למה המשרד החקלאות כל כך חשוב לליברמן?
"אני אענה על זה קצת בחיוך וקצת ברצינות. אני חושב שכמו שהצלחתי, יחד עם חבריי, להשביח את ערך הדירות בשער הנגב ב-16 שנות כהונתי כראש המועצה, כך כנראה העבודה שלי, של המנכ"ל ד"ר נחום איצקוביץ, ושל כל הצוות, הצליחה לייצר מצב שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר הפך למשרד מבוקש ובעל משמעות. מדברים עליו, מתווכחים איתו, ורואים את המשמעות הלאומית שלו".
יש בעיה עם התיאוריה הזאת. גם ב-2013 ליברמן דרש את משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ומינה לתפקיד השר את יאיר שמיר שלא נחשב להצלחה גדולה
"אני לא אכנס לביקורת העבר. אני דווקא רואה יתרון לכך ששר האוצר, שר החקלאות ויו"ר ועדת הכספים באים מאותה מפלגה, ומקווה שהם יפעלו יחד בכיוון הראוי."
"אני גם מקווה שתקציב המדינה יעבור, כי זה משפיע מאוד על יכולת התפקוד של המערכות במשרד. בנסיבות האלו ניתן יהיה להגשים את המטרות שאנחנו זיהינו, של חיזוק ביטחון המזון וביטחון החקלאים על ידי יציבות ענפי החקלאות השונים."
"אני מפרגן לעודד פורר שיצליח בתפקיד, למרות שרציתי מאד להמשיך במשימה הזו, וגם רם בן ברק, מיש עתיד, מאד רצה את התפקיד הזה."
"בכל מקרה, אני אמשיך לעסוק בנושא ולקדם את חוק החקלאות ותקנות רלבנטיות, במסגרת השדולה החקלאית בכנסת יחד עם רם שפע (העבודה), רם בן ברק (יש עתיד), נירה שפק (יש עתיד) ואחרים".
אחד הנושאים שלקחת על עצמך כשר החקלאות היה ניהול הפיצוי לחברי קיבוצים עקב הקורונה. אני מניח שעודד פורר לא יעסוק בזה
"מי שפתחה לנו את הדלת לאחר שהתגלו קשיים באגפים שונים באוצר, הייתה המנכ"לית לשעבר של משרד האוצר, קרן טרנר אייל, ששמעה אותי ואת אנשי המקצוע של התנועה הקיבוצית."
"היא הבטיחה שתיכנס לעניין, עמדה בדיבורה, וממש ערב פרישתה העבירה את ההוראה להעביר את הפיצוי לחברי הקיבוצים דרך תקציב ייעודי שהועבר למשרד החקלאות".
האם התקציב הספיק לפיצוי?
"כן. גייסנו תקציב יותר גדול מסך הבקשות שהתקבלו. מנכ"ל המשרד ניהל את זה באופן מדויק, ואנחנו עדיין נענים למי שמגישים את הבקשות בנושא הזה".
המטרה: דור צעיר של חקלאים
אלון שוסטר הספיק לכהן כשר החקלאות בממשלת נתניהו-גנץ במשך שנה, אלא שזמן קצר לאחר הקמת הממשלה התברר שנתניהו אינו מתכוון לקיים את הרוטציה.
הוא דאג שלא יעבור בכנסת תקציב המדינה, והיה ברור שהממשלה תיפול מוקדם מהצפוי. במצב כזה שר החקלאות, כמו כל השרים, לא יכול היה להשלים טיפול בבעיות לטווח ארוך ועד שלמד נושא לעומק נגמרה הכהונה שלו.
"כשנכנסתי לתפקיד", מספר ח"כ שוסטר, "אמרתי לאנשיי שאני לא יודע אם אנחנו באים לכמה ימים, כי זה היה בשיאה של המתיחות סביב תכנית הסיפוח של טראמפ, שלא הייתי יכול להשלים איתה ולמזלנו היא נמנעה בעקבות העמדה החד-משמעית של גנץ ואשכנזי, או שאנחנו באים לכמה שבועות, או חודשים, או שנים. בסוף זה הסתכם בשנים עשר חודשים.
אמירה נוספת שלי ושל המנכ"ל הייתה שאנחנו עובדים בהקשר לתהליכים ארוכי טווח, כאילו שאנחנו ממשיכים לקדנציה שלמה".
אלון שוסטר התחיל בתהליכי טיפול בשורה של נושאים משמעותיים: הנחת חוק יסוד החקלאות. בדיקת הגדרת החקלאות במאה ה-21 בארצות אירופה שישראל רוצה להשתוות אליהן, בדיקה בכמה מיליארדי שקלים החקלאות נתמכת בארצות הללו על ידי הממשלה, והמלצות לתמיכה בסדרי גודל כאלו במסגרת תקציב המדינה וחוק ההסדרים.
בדיקה כיצד לנהל את הוועדות הגאוגרפיות של חלוקת הגבולות וההכנסות בין המועצות השונות. הגשת תכנית לתוספת תקציבית של מיליארד שקל שייפרסו על פני שלוש שנים, שבסופו של דבר הניבה תוספת מזערית של 100 מיליון שקל שהוקדשו לחדשנות וטכנולוגיה מתקדמת בענפי הצומח. מינוי צוות שעוסק בנושא האקלים ובהשפעת שינויי האקלים על זני הצמחים שצריך לפתח.
הקמת ועדה בין-משרדית בנושא יבוא מקנה, שעוסקת בצמצום הסבל של בעלי החיים בהובלה ימית של צאן ובקר לישראל. בחינת תחום הניקוז בארץ, בשל שיטפונות הנגרמים משינויי מזג האוויר ובניה מואצת, ועוד.
"בשנה שהייתי בתפקיד הכנו את המסד", מציין שוסטר, "גם לקראת תקציב המדינה, וגם להחלטות מנהליות בנושא החקלאות בגופי השלטון השונים.
בניגוד לתהליך החפיפה שלא התקיים במשרד ראש הממשלה, שר החקלאות הנכנס, עודד פורר, קיבל חוברת מסודרת של למעלה ממאה עמודים, שבה מופיעים כל העקרונות, החזון והיעדים לביצוע של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
הוא בהחלט יכול להיעזר בזה, לקבוע את סדר העדיפות שלו, ולעבוד כפי שצריך למען המטרה שלנו: שיהיה דור צעיר של חקלאים שיחשוב שראוי להמשיך את האתוס של להיות חקלאי ולגור בכפר".
מה קורה עם מחירי המים לחקלאות?
"בעניין הזה צפויה בשנה הבאה מלחמת עולם בין החקלאים למשרד האוצר, שכבר הודיע דרך רשות המים שהוא רוצה לייקר בעשרות אחוזים את מחיר המים לחקלאות."
"אסור לקבל את זה, וצריך לנהל נגד זה מלחמת חפירות. אני שמח שבקווי היסוד של הקואליציה הנוכחית מדובר על הורדת מחירי המים לחקלאות, ואני מוכן להסתפק גם באי העלאת המחירים."
"אין לי שום ספק שאם המדינה חפצה ביצירת בסיס לביטחון המזון, ואם קיים רצון שנמשיך לאכול פירות וירקות, עופות, ביצים וחלב מתוצרת הארץ, המדינה צריכה לדאוג שעלויות ייצור המזון יהיו הגיוניות."
"מדובר במחיר המים, בעלות העבודה של העובדים בחקלאות בעיקר העובדים הזרים, ובנושא הקרקעות שבאחריות רשות מקרקעי ישראל. צריך להמשיך להשקיע במחקר ובפיתוח החקלאות, ובהכשרת דור חדש של חקלאים".
מדי פעם נשמעים קולות נגד המשך התכנון בענפי החקלאות. האם קיימת סכנה להמשך התכנון במשק החלב ובמשק הביצים?
"אחת המשימות החיוניות שלנו זה לשמור על התכנון הראוי והמאוזן, במשק החלב וגם בענף הביצים. הגענו להסכם על המשך התכנון בחמש השנים הבאות. אין מדינה מתקדמת בעולם, שאין בה תכנון בתחום החלב בין אם על ידי המדינה ובין אם על ידי הרפתנים או המחלבות."
"אני משוכנע שכך זה צריך להיות ושזה אכן יקרה, למרות שקיימים אגפים המיוצגים על ידי הארגון הכלכלי הימני קוהלת, שרואים את חזות הכל בביטול התכנון, פירוק הניהול המשותף והקואופרציות והורדת מכסים שלצידה אין סיוע ראוי לחקלאים."
"אנחנו לא מתנגדים להפחתה הדרגתית של מכסים והגדלת מכסות יבוא, אבל בצורה חכמה עם סיוע מסיבי לחקלאות המקומית".
גם מי שתומך בתוצרת הארץ מתקומם לנוכח מחירי פירות הקיץ מרקיעי השחקים. איך אפשר לפתור את הבעיה הזו?
"קודם כל, מחירי הפירות לצרכן לא נקבעים על ידי החקלאי. הם נקבעים על ידי שלושה-ארבעה בעלי רשתות השיווק הגדולות. זה כמעט מונופול."
"החקלאי מקבל שיעור מאד נמוך ממחירי התוצרת החקלאית ברשתות. החקלאי מקבל שני שקלים או שלושה, על עגבנייה שנמכרת בשישה-שמונה שקלים. כך גם בפירות."
"בקיץ הזה צפוי מחסור די חמור בחלק מן הפירות, בעיקר נשירים מהגליל ורמת הגולן, כתוצאה מפגעי מזג האוויר. היה חורף חם יחסית, ולכן יש פחת עצום בפירות ובאיכותם. מדובר בעיקר במישמשים, אפרסקים, נקטרינות ודובדבנים, שזמן המדף שלהם קצר מאד ואי אפשר לייבא אותם."
"זו בדיוק הסיבה שצריך להשקיע במחקר, פיתוח והתאמת זני פרי לתנאי האקלים המשתנים, ולא להעלות את מחירי המים לחקלאות. זו גם הסיבה שנשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, השקיע מאה מיליארד דולר בחקלאות ובחקלאים שנפגעו בשנת הקורונה. כך צריך לעשות באופן יחסי גם בישראל".
האם החקלאות בארץ הושפעה מהקורונה לטובה או לרעה?
"רוב הענפים לא הושפעו ממגפת הקורונה, אבל יש מספר ענפים כמו פרחים ותבלינים שעליהם קיימנו שיג ושיח עם האוצר. זה לא הסתיים. בשנה שעברה קיבלנו סכום מסוים שסייע לענפים האלו, אבל זה לא מספיק. אני מניח שהמגעים יימשכו, ושזה ייפתר בהמשך".
שר הוא משרת האומה
לקראת סיום כהונתו של שוסטר כשר החקלאות נערך מבצע "שומר החומות", שבו נהרג פועל תאילנדי במושב בעוטף עזה. שוסטר מיהר לבקר במקום, ומיד יזם מבצע לשיפור המיגון של הפועלים החקלאיים בעוטף.
"גייסנו כספים", הוא אומר, "וממש בימים אלו מוצבות למעלה ממאה מיגוניות, במקומות העבודה שנמצאים בקרבת הגבול. אני ממשיך לבקר במקומות האלו, כדי לראות את ביצוע המשימה. העובדים הזרים מתודרכים לרוץ למיגוניות כשהם שומעים את הכריזה, ומבחינה זאת הם לא שונים ממקום עבודה אחר שרשאי לעבוד תחת הנחיות ההתגוננות".
אחרי צעדת הדגלים נשרפו שדות ושטחי מרעה מבלוני תבערה בעוטף עזה. מה צריך לעשות שזה לא יקרה?
"הפגיעה העיקרית הפעם היא לא הפגיעה הכלכלית. רוב תבואת הקיץ נקצרה מבעוד מועד. מדובר פה בפגיעה בריבונות הישראלית. כחבר הקבינט המדיני-כלכלי הייתי שותף לדעה שצריך להשיב לחמאס מנה אפיים, וראינו שהממשלה החדשה משנה את הכללים."
"לא נקבל כמובן מאליו הצתות באמצעות בלונים, ובוודאי לא חידוש הירי. אני מאוד מקווה שהמסר הזה יועבר גם לצד השני של הגבול. נהיה מוכנים להיות שותפים נאמנים בפעולות שיקום בעזה, בתנאי שתהיה התקדמות בנושא השבויים והנעדרים ושסוגיית הכנסת הכסף הקטארי תבוצע בדרך ראויה".
השאלה הבאה שאני מעלה, מפתיעה קצת את שוסטר. "היית 16 שנים ראש מועצה שהופיע מול שרי ממשלה. בשנה שחלפה כיהנת בפעם הראשונה בתפקיד שר."
מה למדת על התפקיד שלא הכרת קודם? האם דברים שרואים מכאן לא רואים משם?" אני שואל. "שאלה מעניינת," הוא עונה, "אבל אני לא חושב שלמדתי משהו חדש על התפקיד."
"אפילו את העובדה ששר לא יכול להבטיח הקצאה כספית, בלי שהמנכ"ל, התקציבאי והיועצת המשפטית מאשרים את זה, ידעתי עוד לפני שנכנסתי לתפקיד."
"אני חושב שעברתי בתחנות חיי: הקיבוץ, בית הספר האזורי והמועצה האזורית, הכשרה ניהולית שהכינה אותי לתפקיד. התיישבתי על כיסא המיניסטר באופן די טבעי. מניסיון של עשרות שנים במערכות הציבוריות, אני יודע שהשרים זוכים לכבוד מעצם העובדה שהם מייצגים את המדינה הריבונית, אבל הם בני אדם כמו כל אחד."
"הם צריכים לזכור את זה, להיות צנועים מאד, לזכור שיום אחד הם בשלטון ושיגיע היום שבו המערכת הדמוקרטית תורה להם ללכת. הם צריכים לזכור שכל האמצעים שעומדים לרשותם, נרכשו מכספי אזרחים שעובדים מאוד קשה כדי לקיים את הריבונות."
"השרים הם משרתי האומה. כך הרגשתי תמיד, וכך אני מרגיש גם לאחר ההתנסות בתפקיד שר".
יש נושא שהוא הותקף בגינו, מבלי שבכלל היה מודע לו. בעיתון "הארץ" פורסם ב-18.6 מאמר של ד"ר הני זובידה וד"ר בני נוריאלי, שעורך הקבלה בין הגרעינים התורניים בערים המעורבות ובין הקיבוצים.
באותה הזדמנות הופנתה גם טענה ישירה לשר שוסטר: "אלון שוסטר כיהן כשר חקלאות ממאי 2020" נכתב במאמר "בשנה שחלפה מאז, העביר משרד החקלאות לגרעינים התורניים בערים המעורבות, כ-45 מיליון שקלים. לשם השוואה, בשנים 2017 -2019, העביר השר אורי אריאל לגרעינים הללו כ-24 מיליון שקלים בשנה בממוצע.
כלומר בשנה האחרונה תקציב הגרעינים התורניים בערים המעורבות כמעט הוכפל בזכות שוסטר וכחול לבן. נו, אצל ניאו-מפא"יניקים גם ערים מעורבות זו חקלאות".
אלון שוסטר לא קרא את המאמר, והוא מגיב עליו לראשונה. "בתקופה שלי לא הועבר שקל מתקציב משרד החקלאות לגרעינים תורניים בערים מעורבות", הוא אומר, "מהסיבה הפשוטה שכל תחום הגרעינים התורניים עבר למשרד ההתיישבות".
הקביעה שהכפלת את תקציב הגרעינים התורניים חסרת שחר?
"אני צריך לבדוק את זה. יכול להיות שהמשיכו להגיע כספים ייעודיים לגרעינים התורניים בגלל התחייבויות עבר, אבל אני בשנה שבה זכיתי לכהן כשר החקלאות ופיתוח הכפר ואנשי המשרד שלי, לא עסקנו אפילו דקה אחת בסוגיית הגרעינים התורניים בערים המעורבות או גרעינים אחרים."
"פשוט חיברו כאן תזה על משהו לא נכון. זה מתקשר אצלי למתקפות מתלהמות שבאות גם מאנשי רוח וגם מחברי כנסת, כמו אורלי לוי אבקסיס מהליכוד ומשה ארבל מש"ס למשל, נגד קיבוצים בכלל ונגד ניר דוד בפרט."
"הם מתקיפים את היישוב המפואר הזה, שפיתח את נחל האסי שהיה פלג קטן, והם הפכו את זה למלחמת עולם על הזכות להיכנס לתוך הקיבוץ להשתכשך במים."
"אני שם בצד את הדיון המשפטי על זכות הגישה למקורות המים מול הזכות לפרטיות של חברי הקיבוץ. מה שאני דוחה בסלידה אלו דברי הבלע שמושמעים כלפי חקלאים, בני כפר, מייבשי ביצות ונכדיהם, שלכאורה גוזלים קרקעות ולכאורה מתנהגים בגזענות כלפי עדות המזרח."
"אני סולד מהאמירות הקשות והבוטות האלו, שבינן לבין המציאות אין ולא כלום. מי שרוצה לדון דיון ענייני ופרקטי, מוזמן לעשות זאת עם הרשות המבצעת והרשות השופטת. לאותם מתלהמים אני אומר: 'שלו נעליכם מעל רגליכם, כשאתם מדברים על יישובים שעברו משבר אדיר ויכלו לו."
"יישובים שהתאוששו גם כלכלית וגם דמוגרפית, והם פרוסים ברובם בפריפריה ובספר'. אני גאה ושמח על כך שהקיבוץ המתחדש ממשיך להתקיים, כנראה על אפם וחמתם של מי שלא מוצא חן בעיניהם שהרעיון השיתופי, הרעיון הקואופרטיבי, הכלכלי והחקלאי, חי, נושם ומשגשג".
בתחום הפוליטי. לדעתך ממשלת השינוי תאריך ימים? בעיית ח"כ אלי אבידר וח"כ סעיד אלח'רומי לא נפתרה. חוק האזרחות לא מקובל על רע"מ. בני גנץ רב עם גדעון סער בנושא ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות.
"אני מניח שהדינמיקה תהיה של התפשרות, ועוד התפשרות, ועוד התפשרות מפה ומשם. בכל פעם שמישהו יחשוב שהתבקעה הספינה הזו שבה התאחדו המפלגות השונות כל כך זו מזו, אנחנו רק נצטרך להיזכר לרגע מה החלופה ומי רוצה כל כך לחזור לשלטון, ואז נתעשת כולנו ונמצא את הפתרון לכל המחלוקות, משום שבמקום שבו כולם צודקים תישאר רק אדמה חרוכה."
"אני מאוד ממקווה שהמעשה שהתכוונו אליו בעת הקמת הממשלה הנוכחית, שיתוף פעולה בין אנשים שונים, יחזיק מעמד לאורך קדנציה מלאה, ונוכיח שגם אנשים שחושבים אחרת בתחומים שונים יודעים לכבד הסכמים קודם כל."
"עברנו שנה טראומטית מאד עם הליכוד בראשות נתניהו, ואנחנו בהחלט פוסט טראומטיים, פוליטית ומוסרית. אני מאד מקווה שנצליח להוכיח לעצמנו, לילדים שלנו ולעולם כולו, שבמדינת ישראל יודעים לעבוד ביושר, לכבד הסכמים, ובעיקר לכבד את אחריות השלטון כלפי אזרחי המדינה".
בימים אלו ממתין ח"כ אלון שוסטר למינויו כסגן שר הביטחון, תחת שר הביטחון ויו"ר כחול לבן, בני גנץ. "זאת הציפיה של בני גנץ", הוא מציין, "אבל הנושא עדיין לא סגור, כי יש עוד התדיינות בין מרכיבי הקואליציה על מספר סגני שרים. אני מקווה שההתדיינות תסתיים בהקדם, ואוכל להתחיל לעבוד בתפקיד החדש."
"על פי הגדרת התפקיד אני אהיה אחראי על התחומים האזרחיים במשרד הביטחון, שהם רבים מאד ובהם סוגיית המרחב הכפרי, ההתיישבות, עוטף עזה, החוסן, פיקוד העורף ועוד."
"כשאכנס לתפקיד נחליט אלו נושאים שר הביטחון יאציל לסגנו. אני די בקיא ברוב התחומים האזרחיים, ואולי אצטרך ללמוד את דרך ההתנהלות של המשרד שאותה אני פחות מכיר".
יש נושא שעסקנו בו בעיתון בשבוע שעבר, והוא בוודאי מוכר לך מתפקידך בעבר כראש המועצה האזורית שער הנגב. ח"כ נירה שפק והתנועה הקיבוצית זועמת על ביטול תכנית מלונית, שנועדה לארגן פינוי קהילתי מסודר של יישובים בעת מבצע צבאי באחריות משרד הביטחון, והיא לא הופעלה במבצע שומר החומות בטענה שזה רק רעיון ולא תכנית מגובשת ומתוקצבת. אולי תסדיר את הנושא לטובת תושבי העוטף כשתיכנס לתפקיד סגן שר הביטחון?
"קודם כל, כשהייתי ראש המועצה יזמתי לפני 12 שנים עם אנשי המועצה, את הרעיון של התכנסות קהילתית מחוץ לאזור בזמן מבצע צבאי, והמדינה הצטרפה לזה חלקית רק במבצע צוק איתן."
"אנחנו היינו פעילים והובלנו את הנושא בצוק איתן, ובהחלט הכלנו גם את הברכות והתשבחות של חלק מהתושבים וגם את הטענות של תושבים שציפיותיהם לא התממשו."
"הבנתי שבמערכה האחרונה הוחלט לא לבצע את הפעילות הממוסדת, ואני יכול להבטיח שאם אכנס לתפקידי במשרד הביטחון, ואני מקווה שבמהרה, אני אלמד את הנושא היטב בשיתוף רשות החירום הלאומית, פיקוד העורף ומשרד הפנים, ואז אוכל לתת תשובות יותר מוסמכות בנושא הזה".
אלון שוסטר | תמונות: תקשורת שר החקלאות ופיתוח הכפר
