יבול שיא
הרפת והחלב
הפגנת החקלאים בצומת הגומא כנגד הרפורמה ההרסנית בענף החקלאות צילום ענת זיסוביץ

מועצה אזורית שער הנגב בפניה דחופה אל תפגעו בגידולי החקלאות שעל גבול רצועת עזה 

2 דק' קריאה

שיתוף:

במכתב כותב ראש המועצה שער הנגב, אופיר ליבשטיין: "אנו חוששים ומתריעים כי הפגיעה האנושה הצפויה בענפים אלו תביא לנטישת ענפים אלו על ידי החקלאים על רקע חוסר כדאיות כלכלית" 

על רקע הרפורמה הצפוי בחקלאות והחשש מפגיעה אנושה בגידולי השדה ובעיקר בענפי תפוח האדמה והגזר – אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב שלח השבוע מכתב יחד עם ראשי המועצות האזוריות בעוטף עזה, ובו פניה דחופה לראש הממשלה, נפתלי בנט, לראש הממשלה החליפי ושר החוץ, יאיר לפיד, לשר האוצר אביגדור ליברמן ולשר החקלאות עודד פורר, בדרישה לפעול על מנת להבטיח את המשך גידולי השדה הסמוכים לגבול עם רצועת עזה, ובכך הלכה למעשה לשמור על גבולות מדינת ישראל.  

הפגיעה הצפויה בגידולי השדה תפגע באופן משמעותי בישובים החקלאיים בעוטף עזה, שכן צה"ל מאפשר לגדל בשטחי החקלאות צמודי הגדר, רק גידולים נמוכים שאינם מפריעים לפעילות המבצעית והמודיעינית – תפו"א וגזר הינם גידולים שמתפתחים בתוך האדמה, ולכן הפכו שכיחים בקרב שטחי החקלאות של עוטף עזה.

פתיחת היבוא של ענפי הגזר ותפוחי האדמה תפגע פגיעה אנושה בראש ובראשונה בחקלאי עוטף עזה, שיתקשו להמשיך ולעבד את האדמות הצמודות לגבול ובכך יהפכו הגבולות לשטח הפקר.  

מתוך מכתבו של אופיר ליבשטיין: "חקלאי העוטף מעבדים את אדמות המדינה בימי שגרה אך גם בימי לחימה עד המטר האחרון – פשוטו כמשמעו. החקלאות בעוטף עזה היא חלק משמעותי מהחוסן הכלכלי אך גם החוסן הקהילתי והבטחוני של תושבי עוטף עזה ומדינת ישראל כולה.

גידולי תפו"א והגזר הם הגידולים המשמעותיים שמאפיינים את השטחים הפתוחים הגדולים הסמוכים לגדר המערכת עם רצועת עזה. באמצעות גידולים אלו מדינת ישראל מקיימת את ריבונותה – לא פחות מכך – בקו הגבול עם רצועת עזה ובשטח החוץ בין הגבול לבין היישובים.

אנו חוששים ומתריעים כי הפגיעה האנושה הצפויה בענפים אלו תביא לנטישת ענפים אלו על ידי החקלאים על רקע חוסר כדאיות כלכלית ובסופו של דבר השארת שטחים ריקים לא מעובדים שבתוך זמן קצר יהפכו לשטח הפקר, עשרות מטרים בודדים מרצועת עזה." 

אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב: "שטחי החקלאות צמודי הגדר, הם אסם התבואה של מדינת ישראל והחשיבות שלהם כפולה – הן לביטחון התזונתי והן לביטחון המדינה. אם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן