ברוב של כמעט 78 אחוז אושרה חוברת שינוי אורחות החיים
קיבוץ צאלים שינה סטטוס משיתופי למתחדש. בהצבעה בקלפי על אישור חוברת שינוי אורחות החיים ותיקון תקנון קיבוץ צאלים, נטלו חלק 181 מצביעים, שהם 99.5 אחוז מכלל החברים. חבר אחד בלבד לא השתתף בהצבעה. 140חברים (76.93 אחוז) הצביעו בעד השינוי,37 חברים (20.33 אחוז) הצביעו נגד, וארבעה חברים (2.2 אחוז) נמנעו.
הרוב הנדרש לאישור שני הסעיפים הינו 75 אחוז מכלל חברי הקיבוץ, והרוב הזה הושג בהצבעה הראשונה בקלפי.
קיבוץ ליברלי
"המודל שלנו הוא מודל של ערבות הדדית גדולה", מציינת מיה שרמק, מנהלת צוות השינוי, "הוא כולל סבסודים בחינוך, בחדר האוכל, בבריאות ובסיעוד. עם זאת, אפשרנו למי שרוצה להישאר במודל השיתופי, לעשות זאת ללא הגבלת זמן, ומבלי שייפגעו זכויותיו בשיוך פירות הנכסים ושיוך הדירות".
"קיבוץ צאלים הוא מאוד ליברלי", מוסיפה שירי מור, מנהלת הקהילה, "הוא מצליח להכיל שונות גדולה בין חברים, ולכן הבנו שכדי להגיע להסכמות כבר בהצבעה הראשונה צריך לאפשר לכל אחד את הקצב שלו. אפשרנו לחברים לבחור אם להישאר בקיבוץ השיתופי או לעבור למודל המתחדש, כשהתנאי הוא שמי שעובר למתחדש לא יכול לחזור בו".
גובה הפנסיה נקבע על 4,700 שקל לחודש, כשבכל שנה יעלה הסכום בשני אחוזים, וכעבור ארבע שנים יתקיים דיון אם להעלות את הסכום מעבר למה שנקבע. המס הקהילתי הוא גבוה-1,000 שקל לחבר. "צריך לזכור שצאלים הוא קיבוץ שיתופי לחלוטין", מסבירה מור, "אין בו שום דבר מופרט למעט המזון, ולכן צריך מס גבוה כדי לממן את השירותים המוניציפאליים שהם מאוד רחבים". המס הפרוגרסיבי מדורג – שלושה אחוזים על כל 200 שקל בשכר החברים, עד לשיעור מקסימלי של 25 אחוז מהשכר.
תהליך למידה
תהליך השינוי בצאלים יכול ללמד איך עובדים נכון, כדי להעביר את השינוי בהצבעה הראשונה. במשך התהליך הם נעזרו בארבעה יועצים: רינת גלילי, ישראל צופים, עו"ד מארי קושניר הררי, רו"ח שלומי בהט. "התהליך התחיל לפני שש שנים", מספרת שרמק, "הרצון בשינוי היה בעיקר של החברים, וצוות השינוי שהיה התנדבותי קיבל את האישור לפעול מהחברים ומההנהלות. היו לנו כמה תחלופות של מנהלי קהילה שעיכבו את ההתקדמות, אבל המשכנו בכל זאת בליווי היועצים המקצועיים כשרינת גלילי מנירים, שהייתה ראש אגף החברה בתנועה הקיבוצית, ליוותה אותנו לאורך כל הדרך. כשהגענו לשלב של שיתוף הציבור פרצה הקורונה, וגם היא עיכבה את התהליך. ברגע שהתאפשר יצרנו תהליך למידה של חוברת השינוי, ולמדנו כל פרק עם אנשי המקצוע. אחר כך אפשרנו לחברים להגיש חלופות לסעיפים השונים. היו לנו 250 חלופות. אספנו את כל מגישי החלופות. חלק ירדו בהמשך התהליך, חלק הצטרפו יחד לחלופה אחת, ובסופו של דבר יצאה חוברת חלופות שחולקה לשלוש: חלופות שהצוות קיבל והכניס לחוברת, חלופות שהצוות לא קיבל והובאו להכרעת הציבור, חלופות שהיו קשורות לדברים טכניים. אחר כך היו אספות שדנו על החלופות, ו-38 מהן הובאו להצבעה. החלופות שהתקבלו הוטמעו בחוברת השינוי. לאחר מכן פרסמנו את החוברת המוגמרת, ונפגשנו לשיחות אישיות עם החברים. הסברנו לכל בית אב את מצבו, אפשרנו לכל בית אב לשאול שאלות, וחידדנו את הצורך של צאלים בשינוי. מעבר לשיחות ששירי ואני קיימנו עם החברים, גם שאר חברי הצוות נפגשו עם חברים וקיימו שיחות לא רשמיות. בעצם תהליך השינוי הפך לנושא של שיחות רחוב, וגם של החלפת דעות דרך המיילים של חברי הקיבוץ. רוב המיילים שקיבלנו היו תומכים, והם הגיעו מהשכבה הבוגרת של בני 75 ומעלה עד בני 90, שמאוד רצו את השינוי לפני שהם ילכו לעולמם. חודש לפני ההצבעה חבר ותיק בן 90 הלך לעולמו, וזה היה לוותיקים מאוד קשה. התחושה הייתה שהחבר שנפטר עמד על הר נבו, ראה את הארץ המובטחת מנגד, ולא זכה להיכנס אליה. זה עשה איזה שהוא זעזוע".
שירי מור מדגישה את העובדה שתהליך שיתוף הציבור היה מאוד ארוך ורחב. "בסופו של דבר, הצלחנו לייצר חוברת שינוי עם איזונים נכונים, במעבר מקיבוץ שיתופי מסורתי לקיבוץ מתחדש, ועם ראייה קדימה לצמיחה דמוגרפית וקליטה של עשרות תושבים שחיים בצאלים וממתינים להיות חברים בקיבוץ", היא מסכמת.