שני אישגור גרינברג – אגף ענפי שירות, שה״מ, משרד החקלאות; ליאור גבר ועוזי נפתליהו – גידולי שדה נגב
תקציר
דוח זה מסכם פרויקט רחב היקף לבחינת גידול תירס למספוא בנגב אל מול נזקי המזיק רימת הזרע (Delia platura) במהלך עונת 2025. הפרויקט שילב שלושה נדבכים מרכזיים: ניסוי מבוקר ותצפיות לבחינת יעילות הדברה כימית, שבהם נמצא כי ריסוס פס הזריעה בקונפידור וטלסטאר או בקונפידור לבדו גילה יעילות בהפחתת סימני הנזק; סקר רחב בחלקות מסחריות, שבו עלה בין השאר כי למועד הזריעה יש השפעה על מידת הנגיעות; ואבחון מעבדתי לזיהוי המזיק, שחיזק את אבחנתנו כי מדובר ברימת הזרע.
מבוא
בשנים האחרונות נצפים באזור הנגב, בשדות שונים, במועדי זריעה שונים ולאחר גידולים קודמים מגוונים, נזקים לצמחי תירס צעירים המיועדים למספוא. הנזקים מופיעים בגיל שניים עד ארבעה עלים ומתבטאים בעלה נבול או בקצה עלה נבול, בעלה שאינו משתחרר מהנדן, בנבירות עדינות בעלווה הצעירה ואף בעיכוב בצימוח. בחלק מהצמחים ניתן למצוא רימה בצבע צהוב בהיר, שגודלה עד כחצי סנטימטר.
בעונת הגידול של 2024 דגמנו צמחים שהראו תסמינים שאנו משייכים לנזק מהמזיק. בחלקם אותרו רימות שנשלחו למעבדת השירותים להגנת הצומח ואובחנו כ־Delia platura. באחת הבדיקות זוהה המזיק הידוע בשמו העממי ״רימת התירס״ או ״רימת הזרע״.
מזיק זה מוכר כתוקף נבטים של גידולים רבים ממשפחות שונות, וידוע גם כמזיק לתירס. הנגיעות בו מתרחשת לרוב בתחילת האביב, כשהטמפרטורות נמוכות. עם זאת, בשנים האחרונות נתקלנו בשדות תירס צעירים למספוא שנפגעו גם בזריעות שנערכו בטמפרטורות גבוהות יותר. רמת הנזק משתנה בין שדות ואזורים בנגב, ובשדות מסוימים הפגיעה בצמחים הצעירים רבה.
תיאור המזיק: אורך הזבוב הבוגר 4–6 מ״מ. צבע גופו אפור ורגליו מכוסות שערות. הרימות צהובות בהירות ומגיעות לאורך מרבי של 7 מ״מ. הגולם (חביונה) חום ואורכו 4–5 מ״מ.
על פי הידוע מהספרות, חריש וחומר אורגני בלתי מפורק בקרקע מושכים את הנקבות להטיל בשדה. הביצים מוטלות על שאריות צמחים או על גבעולים סמוך לפני הקרקע. להשלמת מחזור החיים נדרשים ארבעה עד שישה שבועות בטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס. הזבוב מוכר כמעביר את מחלת הארוויניה.
בשנים 2023–2024 בחנו, שני א׳ גרינברג וליאור גבר, כמה חלקות צעירות של תירס למספוא בנגב, שבהן נראו סימני נזק שלדעתנו נגרמו מרימת הזרע. בחנו את יעילותם של תכשירים שונים בהפחתת התסמינים, בשלוש שיטות יישום: בפס הזריעה, על נוף הצמח ובשילוב של שתיהן.
לפי המדדים שהתקבלו, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שיטות היישום או בין יעילות התכשירים שנבדקו. עם זאת, ביישום התכשיר קודקוד (Imidacloprid בריכוז 350 גרם לליטר) במינון של 100 סמ״ק לדונם בפס הזריעה, התקבלה אינדיקציה ראשונית ליעילות מסוימת במדד של שיעור העלים הנבולים.
מהתרשמותנו, צמחים שנפגעים בתחילת הגידול מתאוששים בהמשך. גם כשהם מעוכבים, הם אינם מגיעים בהכרח לתמותה. עם זאת, אנו מניחים שבשדה שבו הנגיעות גבוהה מאוד תיתכן תמותת צמחים.
לצד בחינת דרכי ההתמודדות עם רימת הזרע, ביקשנו לאמוד באופן ראשוני את הנזק האפשרי ליבול הסופי כתוצאה מפגיעה בצמחים הצעירים. לשם כך ערכנו תצפית בארבע חלקות בנגב הצפוני. בכל חלקה סימנו בתחילת העונה זוגות סמוכים של צמח נגוע וצמח תקין, ושקלנו אותם בסוף העונה.
התוצאות הראו כי משקל החומר היבש לצמח שנפגע בצעירותו מהמזיק היה נמוך בממוצע ב־54% ממשקלו של צמח שסומן כתקין בתחילת התצפית. באחת מחלקות התצפית, שבה בחנו את הנזק לצמחים פגועים לעומת תקינים על רקע טיפול בקודקוד, מצאנו כי הפגיעה במשקלם של צמחים שהראו סימני נזק לאחר ההצצה הייתה קטנה יותר כאשר קיבלו טיפול בקודקוד בפס הזריעה.
מטרות המחקר בשנת 2025: לזהות פרטים רבים יותר של המזיק בחלקות שונות ולבחון את התסמינים המיוחסים לו; להעמיק את הידע על הנזקים שהוא גורם בתחילת הגידול בתנאים משתנים; ולהמשיך לבחון את השפעתם של תכשירי הדברה המיושמים בפס הזריעה ואת השפעת המזיק על היבול.
הפרויקט בשנת 2025 כלל שלושה תחומים, שסיכומם מוצג בדוח:
א. ניסוי ותצפיות שדה של תכשירי הדברה ביישום בפס הזריעה, ובחינת השפעתם על היבול.
ב. ניטור תסמיני נזק בחלקות מסחריות וניתוח הנתונים כסקר חלקות.
ג. אבחון המזיק וביסוס הידע על הקשר בינו לבין תסמיני הנזק.
פרק א׳ – ניסוי ותצפיות לבחינת הדברת רימת הזרע
1. בחינת השפעת יישום קוטלי חרקים בפס הזריעה על רימת הזרע בתירס למספוא – רעים, 2025
ליאור גבר – גידולי שדה נגב; שני אישגור גרינברג – אגף ענפי שירות, שה״מ, משרד החקלאות
שיטות וחומרים
1. אגרוטכניקה: הניסוי נערך בחלקה ו׳ של גד״ש שחרור, הסמוכה לקיבוץ רעים. בחלקה נזרע תירס מזן ״קולסאוס״ כגידול שני, לאחר תפוחי אדמה. ההנבטה וההשקיה בתחילת הגידול נעשו בהמטרה קבועה. בגיל ארבעה עד חמישה עלים הוחלפה ההמטרה בהשקיה בטפטוף.
2. שיטת המבחן: ניסוי חד־גורמי במתכונת של בלוקים באקראי, עם שמונה טיפולים בחמש חזרות. רוחב כל חזרה היה ערוגה אחת, ובה שתי שורות זריעה, ואורכה עשרה מטרים.
שיטת היישום: הניסוי נזרע במזרעה מסחרית רגילה ללא מכסי השורה. לאחר הזריעה נשאר פס הזריעה פתוח, והזרעים הונחו בו ללא כיסוי אדמה. הריסוס בוצע ביום הזריעה לתוך חריץ הזריעה בידי אור ברושי, אגרונום חברת אדמה אגן, באמצעות מרסס עם דיזת TJET אחת בעלת פתח 80-03. לאחר הריסוס כוסו שורות הזריעה באדמה באופן ידני.
3. יישום, בדיקות ומדדים
ספירת תסמינים: שלוש הספירות בוצעו בשורה המערבית של ערוגת הניסוי. בכל חזרה נספר מקטע מרכזי באורך שמונה מטרים, ללא המטר הראשון והמטר האחרון, שהוגדרו כשוליים. בכל ספירה נספרו הצמחים במקטע ותועדו תסמיני הנזק העיקריים שנראו בשטח באותו מועד.
בספירה הראשונה נבדקו עלה נבול או קצה עלה נבול, עלה תפוס שאינו משתחרר מהנדן ונבירות צהבהבות עדינות. בספירה השלישית נבדק מדד הנבירות הצהבהבות העדינות. בנוסף, תמותת צמחים הוערכה באמצעות חישוב ההפרש בין מספר הצמחים בספירה הראשונה למספרם בספירה השלישית.
הערכת מדדי יבול: היבול נשקל ידנית במקטע של שלושה מטרים במרכז השורה המזרחית בכל ערוגה. במקטע נספרו הצמחים, נשקל משקלם ונמדד גובהם של עשרה צמחים שנבחרו באקראי. מכל חזרה נלקחו שני צמחים לבדיקת שיעור החומר היבש. שיעור זה הוכפל במשקל הטרי שנמדד כדי לחשב את יבול החומר היבש.
מדדי היבול נלקחו משישה מתוך שמונת הטיפולים שיושמו על פס הזריעה. הטיפולים בתכשירים אוברטופ וורימרק לא נכללו בהערכת היבול, משום שלא הראו יעילות בשלוש הספירות שנערכו במהלך הניסוי.
4. תכשירים וטיפולים
5. ניתוח התוצאות: ניתוח סטטיסטי של השונות נערך באמצעות מבחן Student’s t בתוכנת JMP, ברמת מובהקות של P < 0.05.
תוצאות
טבלאות 3א׳–ד׳: ספירה ראשונה ב־28.4.2025, 13 ימים לאחר הריסוס, בשלב של עלה אחד פרוס. אותיות שונות באותו טור מציינות הבדל מובהק בין הטיפולים לפי מבחן Student’s t, ברמת מובהקות של P < 0.05.
מבין ארבעת המדדים שנאספו בספירה הראשונה, במדד שיעור הצמחים עם עלה תפוס (טבלה 3א׳) הראה אוברטופ יעילות שנבדלה באופן מובהק מההיקש. באותו מדד הציג טלסטאר מגמה שלילית ביחס להיקש.
במדד שיעור הצמחים עם עלה נבול (טבלה 3ב׳), הטיפולים טלסטאר וקודקוד יחד, וכן טוטם, הראו יעילות ביחס להיקש. מגמה זו נשמרה גם במדד המשוקלל של צמחים עם עלה נבול או עלה תפוס (טבלה 3ג׳). במדד מספר הצמחים למטר רץ (טבלה 3ד׳), הטיפול באוברטופ נבדל מההיקש באופן מובהק לשלילה, ונמצאו בו פחות צמחים למטר רץ.
טבלאות 4א׳–ד׳: ספירה שנייה ב־7.5.2025, 22 ימים לאחר הריסוס, בשלב של שלושה עלים. אותיות שונות באותו טור מציינות הבדל מובהק בין הטיפולים לפי מבחן Student’s t, ברמת מובהקות של P < 0.05.
במדד שיעור הצמחים עם עלה תפוס (טבלה 4א׳), שלושת הטיפולים אוברטופ, טלסטאר וטלסטאר וקודקוד יחד נבדלו באופן מובהק מההיקש. הטיפול בטלסטאר והטיפול המשולב בטלסטאר וקודקוד המשיכו להיבדל מההיקש גם במדד שיעור הצמחים עם עלה נבול (טבלה 4ב׳).
במדד שיעור הצמחים עם נבירות צהובות (טבלה 4ג׳), שלושת הטיפולים קודקוד, טוטם וטלסטאר וקודקוד יחד הציגו את היעילות הגבוהה ביותר ביחס להיקש.
במדד המשוקלל של שיעור הצמחים עם כלל התסמינים – עלה תפוס, עלה נבול ונבירות צהובות (טבלה 4ד׳) – הטיפול המשולב בטלסטאר וקודקוד היה היעיל ביותר בהפחתת התסמינים במועד הספירה השנייה. גם הטיפולים בטלסטאר, בפורס, בקודקוד ובטוטם הציגו יעילות מובהקת סטטיסטית ביחס להיקש.
טבלאות 5א׳–ג׳: ספירה שלישית ב־21.5.2025, 36 ימים לאחר הריסוס, בשלב של חמישה עד שישה עלים. אותיות שונות באותו טור מציינות הבדל מובהק בין הטיפולים לפי מבחן Student’s t, ברמת מובהקות של P < 0.05.
בספירה השלישית נבחנו שיעור הצמחים עם נבירות צהובות (טבלה 5א׳) ומספר הצמחים למטר רץ (טבלה 5ב׳). כמו כן חושב השינוי במספר הצמחים לעומת הספירה הראשונה (טבלה 5ג׳).
בשיעור הצמחים עם נבירות צהובות נשמרה המגמה החיובית שנצפתה בספירה השנייה בטיפולים טלסטאר וקודקוד יחד, קודקוד וטוטם.
בחישוב השינוי במספר הצמחים למטר רץ, שלושה טיפולים – קודקוד, ורימרק וטלסטאר וקודקוד יחד – וכן ההיקש, הראו ירידה מסוימת, שעשויה להעיד על תמותת צמחים. ארבעה טיפולים – פורס, טלסטאר, טוטם ואוברטופ – הראו דווקא עלייה במספר הצמחים למטר. קשה להסביר עלייה זו, ולכן סביר שהשינויים הקטנים שנמדדו במספר הצמחים נבעו מטעויות ספירה, ולא בהכרח מתמותה או מהצצה חדשה.
הספירה נעשתה לאורך כל החזרה, ללא מטר בתחילתה ומטר בסופה. ייתכן שבכל מועד הוגדרו השוליים באופן מעט שונה, וכך נוצר הבדל במספר הצמחים שנספרו. ייתכן גם שהייתה תמותת צמחים במהלך הניסוי, אך הצצה חדשה בשלב זה של הגידול אינה סבירה במיוחד. לכן אנו משערים שמרבית ההבדל במספר הצמחים נבע מחוסר אחידות בספירה בין מועדי ההערכה.
טבלה 6: שקילת היבול – סוף הגידול. אותיות שונות באותו טור מציינות הבדל מובהק בין הטיפולים לפי מבחן Student’s t, ברמת מובהקות של P < 0.05.
טבלה 6 מציגה את מדדי היבול שנמדדו בשישה מתוך שמונת הטיפולים. שני טיפולים שלא הראו הבדל מההיקש בהערכות שנערכו במהלך הניסוי לא נשקלו.
במדד מספר הצמחים לדונם הציג ההיקש את מספר הצמחים הנמוך ביותר. הטיפולים בטלסטאר וקודקוד יחד ובטלסטאר לבדו נבדלו ממנו באופן מובהק והציגו את מספר הצמחים הגבוה ביותר.
בשאר המדדים לא התקבלו הבדלים מובהקים סטטיסטית. גם במדד יבול החומר היבש לדונם לא נמצא הבדל מובהק, אך היבול בהיקש היה הנמוך ביותר בניסוי: יותר מ־100 ק״ג חומר יבש לדונם פחות מהטיפול בקודקוד, שהיה הבא אחריו.
סיכום פרק א׳ – ניסוי 1
בניסוי שנערך בחלקת תירס למספוא סמוך לקיבוץ רעים בחנו את יעילותם ואת השפעתם של שבעה טיפולים בקוטלי מזיקים שיושמו על פס הזריעה. מטרתנו הייתה לצמצם או למנוע את הנזק שרימת הזרע גורמת לצמחים צעירים, ולבחון את השפעת המזיק על היבול הסופי.
מהתוצאות עולה שעיקר הנזק הנראה לעין הופיע כשהצמחים היו בשלב שלושה עלים. התסמינים הראשונים בשדה היו עלים נבולים – עלה שלם או קצהו – ועלים תפוסים שאינם משתחררים מהנדן, כשהצמחים היו בשלב עלה אחד. בשלב שלושה עלים ניתן היה להבחין גם בנבירות צהובות בעלים, שלא נראו בתחילת הגידול. בשלב חמישה עד שישה עלים חדלו להופיע תסמינים חדשים של עלים נבולים ותפוסים, בעוד שתסמין הנבירות המשיך להופיע.
מכלול תוצאות הספירות מצביע על כך שבדרך כלל בלטו לטובה שלושת הטיפולים שהכילו את החומר הפעיל Imidacloprid: טוטם, קודקוד וטלסטאר וקודקוד יחד. בספירה השנייה, שהייתה המשמעותית ביותר, הטיפול המשולב בטלסטאר וקודקוד בפס הזריעה הציג את היעילות הגבוהה ביותר בצמצום שיעור הצמחים שהראו את מכלול התסמינים.
בין הספירה הראשונה לשלישית לא נצפה שינוי גדול במספר הצמחים למטר רץ בטיפולים טוטם, קודקוד וטלסטאר וקודקוד יחד, שהפחיתו את תסמיני הנגיעות. עם זאת, בהערכת היבול לקראת האסיף נמצא שבטיפולים טלסטאר וטלסטאר וקודקוד יחד מספר הצמחים לדונם היה הגבוה ביותר ביחס להיקש.
זהו ממצא חדש עבורנו: בניסויים ובתצפיות מעונות קודמות התרשמנו שצמחים נגועים עלולים להתעכב בגידול, אך אינם מתים בהכרח כתוצאה מנזקי רימת הזרע. במדדי הצמח הנוספים שנבחנו בניסוי הנוכחי לא התקבלו הבדלים בין הטיפולים.
לסיכום, נראה שהטיפול המשולב בטלסטאר וקודקוד היה היעיל ביותר בהפחתת תסמיני הנגיעות במהלך הגידול. היבול לא הושפע באופן מובהק מטיפול זה או אחר. עם זאת, נראה שכדאי לשקול ריסוס של פס הזריעה בשילוב התכשירים, משום שבנגיעות חמורה יותר תיתכן השפעה אחרת על היבול.
תודות
לעידו מנו מגד״ש שחרור – על הקצאת החלקה לניסוי ועל העזרה בהצבתו; לאור ברושי מחברת אדמה אגן – על הצבת הניסוי ויישום הטיפולים.
ליונתן עמנואל ולפואד חיר משה״מ, לאחינעם ארקין מהשירותים להגנת הצומח, לשלמה גלידאי, לאיתי רבינוביץ׳ ולצליל פולונסקי מחברת אגרו־גדות, ולחיים קפלן מחברת לוכסמבורג – על הסיוע בהערכות ובספירות.
לבדיקה מול המקור לפני פרסום: בטקסט שהודבק, כותרת טבלה 6 מציינת גם את התאריך 21.5.2025 וגם ״103 ימים לאחר הריסוס״, בעוד שאותו תאריך מצוין בכותרת טבלה 5 כ־36 ימים לאחר הריסוס. השארתי בכותרת המסודרת את ״סוף הגידול״ בלי לבחור בין הנתונים הסותרים. גם תוכן טבלאות הניסוי ורשימת התכשירים בסעיף 4 לא עברו בהדבקה.
