בגשר הזיו תסיסה חברתית ותרבותית: מתחם וולנס, מסעדה וברים מושכים צעירים מכל האזור. באילון כל אוכלוסיית הקיבוץ חזרה הביתה אחרי הפינוי. ליאור שמחה: ״על הקיבוצים לממש את החלטת הממשלה החדשה למיגון קיבוצי קו העימות עד 9 ק״מ מהגבול״
*תמונה ראשית: מטה התנועה הקיבוצית בקיבוץ גשר הזיו, חורשת הידידות. צילום: אגף תקשורת ודוברות, התנועה הקיבוצית
מטה התנועה הקיבוצית סייר בקיבוצים גשר הזיו ואילון. ממלאי התפקידים בקיבוצים ומקביליהם בתנועה דיברו על פתרונות לצרכים ואתגרים שעלו בקיבוצים בתחומי החינוך, הדיור, הביטחון, המשימות הלאומיות, הקהילה והכלכלה. גשר הזיו: ״הסבים והסבתות שלנו היו פה, והנינים שלנו יהיו פה״
גשר הזיו הוא קיבוץ בגליל המערבי, צפונית לנהריה, והיישוב הגדול ביותר במועצה האזורית מטה אשר. הקיבוץ הוקם ב־27 בינואר 1949 על ידי קבוצה מקיבוץ בית הערבה.
בקיבוץ ניכרת פריחה חברתית משמעותית עם צמיחתם של עסקים קטנים רבים, בהם בית הקפה ״לחם טנא״, סטודיו לפילאטיס ויוגה וחנות בגדי היד השנייה ״שנילה״. מתחם הוולנס המקומי מושך צעירים מכל האזור, בעיקר בסופי השבוע. לצדו פועל אזור מסעדות וברים שהוקם במבנים בריטיים ישנים ששופצו וקיבלו מראה עדכני. במרכזו רחבה מרוצפת אבן וסביבה עצים וצמחייה ירוקה. בנוסף פועלת בקיבוץ קונדיטוריה עם חנות מפעל.
״התסיסה של העסקים הקטנים מביאה לגיבוש וחיזוק הקהילה בגשר הזיו״, אומר מנכ״ל הקיבוץ ניר בן צבי. לצד זאת, הקיבוץ סובל משלוש שנים של מלחמה והפגזות. עד היום לא מיגנה המדינה את הקיבוץ, למרות שהוא נמצא במרחק של חמישה קילומטרים בלבד מהגבול.
מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, מציין כי לפני שבועיים התקבלה החלטת ממשלה למיגון היישובים הנמצאים עד תשעה קילומטרים מגבול הצפון, לאחר מאבק ממושך של התנועה הקיבוצית מול משרד ראש הממשלה. ״עכשיו צריך לדאוג למימוש החלטת הממשלה״, אומר שמחה, ״כל משפחה זכאית ל־182 אלף ש״ח לבניית מיגון״.
״אנחנו לא הולכים לשום מקום״, אומר יו״ר הקיבוץ גידי שני. ״מאז יום כיפור, דרך מבצע ליטני ועד המלחמה הזו – אנחנו פה. כמו החברים שלנו בעוטף עזה, אנחנו לא מתכוונים ללכת. יש לנו כאן משימה, ואני מקווה שגם הנכדים והנינים שלנו יחיו פה״.
הרוח הציונית הזו מלווה את הקיבוץ במשימות לאומיות רבות, ובהן מכינה, גרעין צבר וגרעין נח״ל.
לקיבוץ ענפים חקלאיים ובהם אבוקדו ובננות. בקיבוץ מספרים כי גם הפנסיונרים חוזרים לעבוד בחקלאות. ״הם קמים בבוקר, שותים כוס קפה שחור, יורדים למטעים ועובדים״, אומר שני.
אילון: קיבוץ חזק ואמיץ
אילון הוא קיבוץ בגליל המערבי, השוכן בין נחל בצת לנחל כזיב במועצה האזורית מטה אשר. הקיבוץ הוקם במסגרת חומה ומגדל בשנת 1938 על ידי גרעיני השומר הצעיר.
ענפי החקלאות המרכזיים בו הם אבוקדו, בננות, לול ורפת. בנוסף פועלים בקיבוץ מלון מטיילים ומרכז עסקי ליזמויות, אולם המלחמה המתמשכת בצפון פגעה קשות בתיירות והובילה לסגירה ממושכת של עסקים. קהילת אילון חזרה כולה לקיבוץ לאחר הפינוי שנכפה בעקבות מלחמת 7 באוקטובר.
״לא מובן מאליו שכולם חזרו הביתה״, אומר מנהל הקהילה יורם דנה. ״זה מראה על חוסן משמעותי״.
לאחר שיקום התשתיות וחיזוק הקהילה התחדשה הלחימה בצפון והקשתה על ההתאוששות. למרות זאת, הקיבוץ ממשיך לקיים חיי קהילה פעילים לצד ערבות הדדית חזקה.
״בספטמבר יגיע לאילון גרעין של השומר הצעיר״, אומר מנהל הקיבוץ אורי אופיר. ״זה ההיסטוריה של הקיבוץ, וגם העתיד״.
אופיר מציין כי אתגרי החינוך והתאוששות העסקים הם שני האתגרים המרכזיים העומדים כיום בפני הקיבוץ.
בנושא החינוך מציעים אנשי התנועה הקיבוצית לחברי הקיבוץ להשתלב בפעילויות תנועות הנוער, בקורסי מד״צים ובמפעלי הקיץ של התנועה. הרפת של קיבוץ אילון ניצלה לאחר מאבק של התנועה הקיבוצית, התנועה המושבית, החקלאים והרפתנים נגד הרפורמה של משרד האוצר.
בנוסף, קיבוצים באזורי עדיפות לאומית יכולים ליהנות מהקלות בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, ואילון נמנה עמם.
התנועה הקיבוצית פועלת בשיתוף פעולה עם המוסדות הלאומיים, וקיבוצים הנמצאים בקו העימות יכולים ליהנות ממשאבים משמעותיים המיועדים לשיקום ולהתאוששות בעקבות פגיעות המלחמה.
