עונת 2026
הקדמה
הדישון האביבי במטעים בישראל נקבע לרוב לפי כמה מדדים, כמו: שלב ההתעוררות הפיזיולוגית של העץ, פעילות מערכת שורשיו, מצב הקרקע, איכות מי ההשקיה ותוכנית ההזנה השנתית. במרבית אזורי הארץ מתחילים בדישון האביבי במהלך החודשים מרס-אפריל, עם התחזקות הלבלוב, הפריחה והחנטה, אך מבחינה מקצועית, אין להסתמך על המועד בלבד, אלא להתאימו להתחממות הקרקע ולהתייבשותה, לתקינותה של מערכת ההשקיה ולהפעלתה באופן סדיר, וליכולת קליטת השורשים את יסודות ההזנה ביעילות.
העקרונות לבניית תוכנית דישון אביבי
הדישון האביבי חשוב מאוד במערך ההזנה הרציף של המטע. הצלחתו תלויה לא רק במנה הניתנת בתחילת העונה, אלא גם במצב מאגרי התשמורת בעץ, ביבול הקודם וביבול הצפוי, במגמות שנמצאו בבדיקות העלים, בפוריות הקרקע, במליחותה וביסודות ההזנה הכלולים במי ההשקיה. בהתאם לכך, תוכנית דישון מקצועית ויעילה צריכה להישען על מכלול נתוני החלקה: מין, זן, כנה, גיל המטע, עומס היבול, מצב וגטטיבי, סוג הקרקע, גיר פעיל, עומק בית השורשים, איכות המים ויכולת התפעול של ראש מערכת ההשקיה.
תזמון תחילת הדישון והקשר לפעילות השורשים
התזמון המיטבי להתחלת הדישון הוא שלב ההתעוררות, כאשר מתרחש לבלוב, התנפחות ניצנים, פריחה מוקדמת או תחילת חנטה, ובמקביל, יש עלייה בפעילות מערכת השורשים. מועד התחלת הדישון תלוי בעליית טמפרטורת הקרקע באזור בית השורשים הפעיל. במטעים נשירים ובגלעיניים, תחילת הפריחה והלבלוב עלולים להקדים את פעילות השורשים המלאה, ולכן יש חשיבות לכניסה מדורגת להזנה ולשילוב מושכל בין מים ודשן. כאשר ידוע על מחסור מסוים או כשהקליטה הקרקעית מוגבלת, ניתן ליישם הזנה עלוותית נקודתית.
דישון חנקני
החנקן הוא היסוד העיקרי בדישון האביבי, בהיותו תומך בלבלוב, בבניית שטח עלווה, בהתפתחות ענפים צעירים וביצירת תשתית פוטוסינתטית לעונה. עם זאת, חנקן בתחילת העונה חייב להינתן באופן מדורג ומבוקר. עבודות מחקר במטעי תפוח הראו כי רמות דישון חנקני משפיעות על ריכוז החנקן המינרלי בקרקע, על מצב ההזנה בעלים ובפירות ועל היבול, וכי עודף חנקן עלול להישטף לעומק הקרקע ולפגוע ביעילות ניצול החנקן et (Kowalczyk .al., 2022)
מחקר במטעי דובדבן חיזק את ההכרה בכך שעודף דישון חנקני עלול לפגוע גם בפעילות תמיסת הקרקע ובאיכות המיקרוביאלית שלה 2022) al., et .(Rutkowski המשמעות המעשית לכך במטעים בישראל היא שיש להעדיף חלוקת מנות על פני שבועות אחדים ולא ליישם באופן חד-פעמי מרוכז, במיוחד בקרקעות קלות, לאחר חורף גשום או כאשר עומק בית השורשים הפעיל עדיין מצומצם.
בגידולים מסוימים ובקרקעות שטופות ניתן להתחיל את העונה בדישון חנקני מוצק או נוזלי, כגון אוריאה ,46% גופרת אמון ,21% אמון חנקתי ,21% אוראן ,32% אמון גפרתי חנקתי 12% (אג"ח). הבחירה במקור החנקן (אוריאה/אמון/חנקה) תתבצע בהתאם לסוג המטע, לקרקע ולמי ההשקיה, מבחינת המדדים: ,pH ,EC מבנה בית השורשים (מעמיק או רדוד) והסיכון לשטיפה מעבר לבית השורשים הפעיל.
מקורות החנקן המתאימים ליישום בעת פתיחת עונת הדישון
| הערות | מאפיינים | דשן חנקני |
| האוריאה היא ניטרלית (ללא מטען חשמלי), ולכן יכולה להישטף מעבר לבית השורשים, כך שמומלץ ליישמה בשליש האחרון של ההשקיה, כדי להימנע משטיפתה. האוריאה הופכת בקרקע לאמון NH4+ תוך 48-24 שעות (תלוי בטמפרטורה), 1 ק"ג חנקן צרוף = 2.18 ק"ג אוריאה. | CO(NH2)2 מקור חנקן נפוץ, מרוכז וקל להמסה | אוריאה 46% (מוצק) |
| האמון NH4+ זמין לצמח, אינו שטיף בקרקעות חרסיתיות, וקליטתו על ידי הצמח יוצרת החמצה באזור בית השורשים. 1 ק"ג חנקן צרוף = 4.8 ק"ג גופרת אמון. | (NH4)2SO4 חנקן צרוף וגופרית S 24% | גופרת אמון 21% (מוצק) |
| מסיסה במים, נטולת כלור וזמינה לצמח כחנקה – – .NO צורה זו עלולה 3 להישטף לעומק בקרקע חרסיתית עקב מטען חשמלי שלילי זהה לחרסיות. מתאים למצב בתקופה זו שבו נדרש להשלים כמויות גדולות של אשלגן. מתאים גם לדישון עלוותי. | KNO3 N-NO3 – 13% 46% – K2O | חנקת אשלגן 13-0-46 (מוצק) |
| ניתן להזמין גם אמון חנקתי 18% (חורפי), בהתאם לטמפרטורות, למניעת התגבשותו. 1 ק"ג חנקן = 3.7 ליטר תמיסה. | מקור החנקן מ10.5%- אמון ( (NH4+ ו10.5%- חנקה ( (N03– | אמון חנקתי 18%/21% (נוזלי)9 |
| מכיל שלושה צורוני חנקן (אמון וחנקה זמינים מיידית לצמח) ונותן פתרון יעיל: האוריאה תהפוך לאמון תוך 48-24 שעות, והאמון זמין, אינו שטיף ויכול להיספח לקרקע ולהיות נגיש לאורך לזמן או להפוך לחנקה הזמינה מידית. | NH4NO3 + CO(NH2)2 דשן חנקני מרוכז ויעיל, 16% אוריאה ו- 16% אמון חנקתי | אוראן 32% (נוזלי) |
| דשן חנקני נוזלי, המאופיין בתכולת האמון הגבוהה שבו. גידולים הרגישים לקרקע בסיסית, כמו אבוקדו ומנגו, ייהנו מיכולת הדשן להוריד את הpH- באזור בית השורשים ולהחמיצו, ובכך לשפר את קליטת יסודות ההזנה והקורט ולסייע להפחתת כלורוזה. 1 ק"ג חנקן = 6.7 ליטר תמיסה. | NH4)2 SO4 + NH4 NO3) החנקן מופיע כאמון 9% ( (NH4+ וכחנקה ,( NO3– (3% 7% גופרית | אמון גופרתי חנקתי 12% – אג"ח (נוזלי) |
הערה: ההתאמה הסופית של מקור החנקן תלויה בגידול, בסוג הקרקע, באיכות המים, ברגישות המערכת למשקעים, בEC- ובתרומת יסודות ההזנה הנלווים, כגון גופרית, אשלגן, זרחן, סידן, מגנזיום ויסודות קורט. ניתן לדשן בתמיסות דשן מורכבות – NPK – עם ריכוז חנקן גבוה, כמו: ,18-3-0 ,12-4-4 בהתאמה לפי יצרן הדשן. כמו כן, ניתן לשלב מעכבי ניטריפיקציה (יעילותם נבדקת במחקרים בשנים האחרונות), הקיימים כיום בשוק הדשן, במטרה לייעל את הדישון החנקני ולמנוע שטיפה של חנקן לעומק הקרקע, בכך למנוע זיהום לסביבה ולנצל את החנקן בצורה הטובה ביותר.
זרחן באביב
לזרחן אמנם חשיבות פיזיולוגית בהתפתחות השורשים, בהעברת אנרגיה וחומר גנטי, בפריחה ובחנטה, אולם במטעים רבים בישראל אין הצדקה לדישון זרחני באופן אוטומטי בכל אביב. במחקר שנערך במטעי זית אינטנסיביים, נמצא כי מחסור ארוך טווח בזרחן הפחית באופן מובהק פריחה, חנטה ויבול והגביר סירוגיות 2021) al., et ,(Haberman כך שהוא עשוי להיות קריטי במצבים של זמינות מעטה בקרקע, קרקעות גיריות, טמפרטורת קרקע נמוכה, מערכת שורשים מוגבלת או היסטוריה של מחסור. עם זאת, דישון זרחני חייב להתבצע לאחר אבחון ובהתאם לתכולתו במי ההשקיה כאשר מדובר במי קולחים.
כאשר ערכי הזרחן נמצאים מתחת לסף המומלץ בגידול, מומלץ ליישם זרחן כדישון טכני מוקדם באביב, לפני תחילת הלבלוב החדש, ומומלץ מאוד להמשיך לדשן בזרחן במהלך העונה בכמות של עד כ- 5 ק"ג תחמוצת זרחן לדונם (יחידות) לעונה.
אשלגן בשלבי פתיחת העונה
לרוב האשלגן אינו היסוד המכתיב את פתיחת העונה, אך במטעים בעלי עומס יבול גבוה ובמטעים שבהם הפרי נקטף מוקדם יחסית (מאי-יולי), יש להתחיל לייצב את רמתו כבר בשלבים מוקדמים, כדי שלא להיכנס לשלב התפתחות הפרי כשיש מחסור באשלגן.
בתחילת עונת הדישון מומלץ ליישם אשלגן בריכוזים בינוניים עד נמוכים (עד כ0.5- ק"ג תחמוצת אשלגן לדונם לשבוע), ועם גדילת חנטי הפירות מומלץ להגדיל את מנות האשלגן במידה משמעותית – עד כ1- ק"ג תחמוצת אשלגן לדונם לשבוע לקבלת יבול גבוה. דישון גבוה באשלגן בתחילת העונה, או דישון חורפי באשלגן כלורי עלול לפגוע בקליטת הסידן בפרי. יתר על כן, כאשר מדשנים באשלגן כלורי וכמות המשקעים נמוכה, יש חשש לכך שהכלורידים יצטברו בבית השורשים ויגרמו להמלחה. דישון אשלגני בקרקעות חוליות ובמצב של משקעים רבים יגרום להדחתו ולפגיעה ביעילותו. במטעים המושקים במי קולחים, מומלץ לבדוק את תכולת האשלגן במי ההשקיה, כיוון שלעתים תוכל לספק את כל מנת האשלגן הדרושה לגידול ולא יהיה צורך בהוספתו בדישון.
לפי מחקרו של פרופ' רפי שטרן ממו"פ צפון, שנעשה בגידול אבוקדו, רמת אשלגן גבוהה לקראת הפריחה עלולה לפגוע במשיכת דבורת הדבש לפרחים בשל תכולת אשלגן בצוף, הדוחה אותן, ולכן מומלץ להפחית או להימנע מדישון אשלגני לפני הפריחה ו/או במהלכה.
יסודות קורט (מיקרואלמנטים)
יש חשיבות רבה למיקרואלמנטים, ובפרט לברזל ולאבץ, ולעיתים אף לבורון. בחלקות עם היסטוריה של כלורוזת ברזל, קרקע גירנית ו/או pH גבוה, יש לשלב כלאט ברזל מתאים כבר בתחילת העונה וליישמו לקראת סוף ההשקיה, כדי שלא יישטף. בחלק מהמטעים יידרשו בסמוך לשלבי הפריחה והחנטה גם אבץ, מנגן, בורון ויסודות קורט נוספים, לפי בדיקות העלים, היסטוריית החלקה ורגישות הגידול.
כלאטי ברזל
כלורוזת ברזל היא מן התופעות המרכזיות במטעי פרי הגדלים בקרקעות גיריות ובסיסיות. סקירות מחקריות מראות כי מחסור בברזל פוגע בצימוח, ביבול, באיכות הפרי ואף בקיצור חיי המטע, לכן במטעים רגישים נהוג מדי שנה להוסיף ברזל בהגמעה או בריסוס, בהתאם למצב החלקה 2011) al., et (El-Jendoubi . מחקרי שדה הראו שיישום Fe-EDDHA שיפר משמעותית את מצב הברזל ואת הירקרקות בעלים בעצי הדר הגדלים בקרקעות גיריות .(Huang et al., 2012) גבוה pH בעלות בחירת הכלאט צריכה להתבסס על יציבותו בטווח ה־pH של הקרקע ומי ההשקיה. כלאט EDTA מתאים בעיקר ל- pH נמוך יחסית; כלאט DTPA יציב יותר ומתאים עד רמה של pH שהיא ;7 ואילו כלאט EDDHA הוא הבחירה הבטוחה יותר ליישום קרקעי במצבי pH גבוה וקרקע גירית. גם כלאט HBED יציב מאוד בתנאים בסיסיים. לפיכך, במרבית התנאים השוררים במטעי ישראל, ובעיקר כאשר קיימת גיריות פעילה או מים בסיסיים, תהיה עדיפות ליישום כלאטים יציבים יותר בpH- גבוה בקרקע.
איכות כלאט הברזל אינה נקבעת רק לפי אחוז הברזל הכולל אלא גם לפי הרכב ומבנה האיזומרים, ובעיקר לפי שיעור האיזומר הפעיל יותר: .ortho-ortho מוצרי ברזל בעלי שיעור גבוה יותר של ortho-ortho נוטים להיות יציבים ויעילים יותר בתנאי קרקע בסיסיים. יש לשים לב לכך שישנם מוצרים המכילים כלאט יחיד, וישנם המכילים 3-2 כלאטים, ומומלץ להתאים את המוצר לבדיקות הקרקע, העלים ומי ההשקיה.
הכנת מערכת ההשקיה לתחילת עונה
דישון אביבי יעיל מותנה במערכת השקיה נקייה ואחידה. מערכת הטפטוף רגישה מאוד לשינויים בספיקה, וגם כאשר הספיקה הכללית נראית תקינה, שינויים מקומיים בטפטפות עלולים לפגוע משמעותית באחידות ההרטבה וההזנה. מסיבה זו, טרם תחילת עונת הדישון יש לבצע בדיקה של מערכת הסינון והלחצים, יש לפתוח ולנקות את קצות השלוחות ולשטוף את השלוחות עצמן, וכן לאתר את הסתימות והמשקעים שהצטברו במהלך החורף ולהבין את מקורם (קיימות הנחיות לטיפול ולמעקב במערכת השקיה בטפטוף, שפורסמו על ידי שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון, .)2013כאשר מקור הבעיה נעוץ באבנית או במשקעים כימיים, כמו קרבונטים, הטיפול המקצועי המקובל הוא החמצה מבוקרת של המערכת. אם מקור הבעיה הוא חומר אורגני, ביופילם, אצות או ריריות, הטיפול המקצועי המקובל הוא הכלרה בשילוב שטיפות קצה מסודרות. המשמעות המעשית ברורה: אין טעם להיכנס לדישון אביבי במערכת שהאחידות שלה מוטלת בספק, משום שגם תוכנית דישון מדויקת על הנייר לא תתבטא באופן יעיל ונכון בשטח.
סיכום
דישון אביבי נכון במטעים בישראל מבוסס על כניסה מדורגת לעונה, בהתאם להתעוררות העץ ולפעילות מערכת השורשים, ועל התאמה מלאה בין סוג הגידול, מצב החלקה, הקרקע, המים, מערכת ההשקיה ותוכנית הדישון השנתית. הדגש בפתיחת העונה יושם בדרך כלל על חנקן זמין ומבוקר במנות מפוצלות, ולא ביישום חד-פעמי בכמות גדולה. זרחן יינתן רק כאשר קיימת הצדקה ברורה והתאמה מלאה לאיכות המים ולמערכת. במטעים הרגישים לכלורוזות ברזל, יש לבחור כלאט ברזל לפי יציבותו בתנאי הקרקע והמים. במקביל, יש להכין את מערכת ההשקיה לעונה באמצעות שטיפה, אבחון וטיפול מתאים במשקעים כימיים או ביולוגיים. זהו הבסיס לדישון אביבי יעיל, מאוזן ומבוסס ידע, התומך בצימוח נכון, בפריחה ובחנטה, וכן ביצירת פוטנציאל ליבול רב ואיכותי. תוכנית הדישון המומלצת תסתמך על בדיקות עלים המבוצעות במועד המתאים לקבלת מידע על המצב ההזנתי של העץ, על צורכי הגידול ועל איכות מי ההשקיה, ולשם הכנתה ניתן להיעזר ולהיוועץ במדריכי קרקע, מים והזנת הצמח של שה"מ.
מאחל עונה פורייה ומוצלחת,
מקורות מידע
מקורות מחקריים
Abadía, J., Vázquez, S., Rellán-Álvarez, R., El-Jendoubi, H., Abadía, A., Álvarez-Fernández, A., & López-Millán, A. F. )2011(. Towards a knowledge-based correction of iron chlorosis. Journal of Plant Physiology, 168(14), 1747–1759.
Álvarez-Fernández, A., García-Laviña, P., Fidalgo, J., Abadía, J., & Abadía, A. )2005(. Evaluation of synthetic iron(III)-chelates (EDDHA/Fe3+, EDDHMA/Fe3+ and EDDHSA/Fe3+) to correct iron chlorosis. Scientia Horticulturae, 106(1), 27–38.
El-Jendoubi, H., Abadía, A., Abadía, J., & Álvarez-Fernández, A. )2011(. Setting good practices to
assess the efficiency of iron fertilizers. Journal of Plant Physiology, 168(14), 1596–1607.
Gómez-Gallego, M., Sierra, M. A., Alcázar, R., et al. )2003(. N'-(2-hydroxyphenylacetic)-N'-(p-hydroxyphenylacetic) acid (o,p-EDDHA) in agronomic chelates: synthesis and characterization. Journal of Agricultural and Food Chemistry, 51, 4837–4845.
Haberman, A., Dag, A., Ben-Gal, A., et al. (2021). Long-Term Impact of Phosphorous Fertilization on Yield and Alternate Bearing in Intensive Irrigated Olive Cultivation. Plants, 10(9), 1821.
Huang, H., Kuo, C. G., Weng, J. H., & Huang, D. F. (2012). Effects of Fe–EDDHA application on iron chlorosis of citrus trees and comparison of evaluations on nutrient balance with three approaches. Scientia Horticulturae, 145, 86–92.
Kowalczyk, W., Wrona, D., & Przybyłko, S. )2022(. Effect of Nitrogen Fertilization of Apple Orchard on Soil Mineral Nitrogen Content, Yielding of the Apple Trees and Nutritional Status of Leaves and Fruits. Agriculture, 12(12), 2169.
Rutkowski, K., Pacholczak, A., Ptak, P., et al. (2022). Effect of Nitrogen Fertilization in the Sour Cherry Orchard on Soil Enzymatic Activities, Microbial Population, and Fruit Quality. Agriculture, 12(12), 2069.
http://www.snapcall.org/alon/202012/index.html?fbclid=IwdGRjcARUWgRjbGNrBFRZlmV4dG4 DYWVtAjExAHNydGMGYXBwX2lkDDM1MDY4NTUzMTcyOAABHgDBQf5WKldQDmmKLpNcXXF8xY
Nln-Ro7l4EuTduGCylHdtpYZiALrTt3Vk6_aem Xu8sw2ap_a001tUoxtZLw Van Iperen – How to choose an iron chelate.
משרד החקלאות וביטחון המזון, שה"מ )2009( – הנחיות לטיפול ולמעקב במערכת השקיה בטפטוף. משרד החקלאות וביטחון המזון, שה"מ – הנחיות לגלעיניים – עונת האביב .2024
משרד החקלאות וביטחון המזון, שה"מ – דובדבן, .2024
משרד החקלאות וביטחון המזון, שה"מ )2025( – שנת בצורת במטעים – הנחיות דישון והשקיה.
משרד החקלאות וביטחון המזון, שה"מ – טיפולים למניעת אילוח כימי וביולוגי במערכות השקיה המובילות קולחים.
