ד"ר אילת גלס
אורי הייטנר (אורטל) כתב בבלוג שלו ב-2010 על אברהם אדרת: "אברהם סלד מזיוף, מהתייפיפות, מהליכה סחור סחור, מהעדפת התפל על העיקר, מהתפשרות על עקרונות, מאחיזה בעמדות בשל הפופולריות שלהן, מהתחמקות ממאבק על מה שאדם מאמין בו, מעריקה מהתמודדות עם הבעיות האמיתיות". על כן הופתעתי לקרוא את כתבתו של עזרא דלומי, שהיה מתלמידיו של אדרת ז"ל. דלומי שואל החבר מהו והולך סחור סחור עד שמגיע בסוף דבריו לשורת האינטרס ("צודק יותר שיירשו את הנכסים היצרניים החברים שיצרו אותם וצאצאיהם מאשר החברים הדור הבא"), ובדרך לשם מפספס את העיקר וגם זורע מחלוקת.
בעשור האחרון התקבלו רבים לחברות בקיבוצים בכל הארץ וזה לא מפתיע. פרדריק בלסאן חוקר חדשנות, דיגיטל והתנהגות צרכנית, הסביר מעל במת כנס ההנהגות האחרון מהי כלכלת מצפון. היום אכפת לנו יותר מתמיד ממי אנחנו קונים, במה מאמין המותג שבחרנו, כיצד הוא מתייחס לסביבה, לחברה ולעובדים. מסתבר שלהיות טוב, זה טוב לעסקים. וזה טוב לכולם. גם לצרכנים, גם לחברות וגם לסביבה. למה? כי ערכים זה הדבר הבא.
דור הבא של חברי הקיבוץ הוא דור שמחפש ערכים
לכן זו שגיאה גסה לבחון את הזיקה בין חברי הקיבוץ לקיבוצם לפי העדפותיהם התעסוקתיות, או על סמך ההנחה שהם חומדים את הרכוש המשותף. הדור הבא של חברי הקיבוץ הוא דור שמחפש ערכים, עורג לשייכות ולקהילתיות, ומביא את היזמות והיצירתיות אל תוך הקיבוץ. יש לנו בקיבוצים מאפיינים ייחודיים, שאפשרו לנו להתמודד עם האתגרים החברתיים-כלכליים המורכבים של העשורים האחרונים, תוך שינויים והתאמות למציאות ולסביבה המשתנה, ואפילו לצמוח ולהתחזק. אנחנו ממשיכים להוות מסגרת השתייכות ערכית ומשמעותית, המקיימת שותפות חברתית וכלכלית. שותפות חברתית כלכלית בין החברות והחברים החיים בקיבוץ, ומשתמשים בתוצאות הפעילות העסקית של הקיבוץ כמקור לממש את אותם ערכים.
קהילה קיבוצית במיטבה
נכון, שינויים של ממש עברו על הקיבוץ מאז ימי דגניה הראשונים, לפני 110 שנים, אך ערבות הדדית וסולידריות, דמוקרטיה פעילה, ניהול עצמי ומנהיגות מקומית, קהילה רב דורית ומלוכדת, איכות חיים וקיימות, חוסן כלכלי ושגשוג הם חלק ממרכיבי הזהות שלנו, גם היום, והם הם ליבתו של הקיבוץ: שיתופי כמתחדש. בכנס ההנהגות הבאתי דוגמאות מצולמות של המרכיבים הללו מקיבוצים שונים ברחבי הארץ. ו..כן, גם בית ודרך הם אחד ממרכיבי הזהות של תפיסת קהילה קיבוצית במיטבה שגובשה בשנתיים האחרונות באגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית. תפיסה זו מבטאת את המכנה המשותף שעובר כחוט השני בין הקיבוצים, למרות השונות הקיימת ביניהם, ומזהה את מרכיבי המפתח לקיומה. מרכיב הבית והדרך בא לידי ביטוי בקהילה קיבוצית בעלת זהות מקומית ברורה ועדכנית, שחבריה בחרו בה באופן וולונטרי כבית. החיים בה מושתתים על ערכים משותפים ועל אחריות חברתית פנימית וכלפי החברה הישראלית. הקהילה הקיבוצית מקיימת מערכת חינוכית ותרבותית, שפועלת עפ"י אותם ערכים משותפים ומחזקת את מרכיבי המפתח שלה.
אין כוונתנו שהמציאות החלומית תתהווה סתם כך, בלי שיושקעו בכך מאמצים. בכדי להמשיך ולקיים את הקיבוץ כאורגן בר קיימא צריך לחזק את מרכיבי הזהות בתהליכים צופי פני עתיד, הנשענים על העבר וניזונים מן ההווה. זו אחריות משותפת של מנהלות ומנהלי הקיבוצים ושל התנועה הקיבוצית לקיים את השיח הזהותי עם חברות וחברי הקיבוצים, ולפתח את הכלים לחיזוק מרכיבי הזהות.
צדק אברהם אדרת ז"ל, האדם חי מעבר לזמנו, והקיבוץ הוא תשתית נפלאה לניסיון להשאיר עולם ערכי יותר לילדינו. לכן המסקנה גוטה, היא לקלוט את כולם לחברות בקיבוץ.
ד"ר אילת גלס (פלמחים), ראשת אגף חברה בתנועה הקיבוצית