הבן הממשיך וייפוי כח מתמשך

ההורים בוחרים ב"בן הממשיך" עוד בחייהם, בין היתר, נוכח יחסי האמון שבין הבן להוריו. בבחירת הבן הממשיך ניתנת למעשה לבן הממשיך הזכות לבנות את ביתו בחצר הוריו ולרוב גם לטפל במשק המשפחתי על כל המשתמע מכך.

עו"ד גד שטילמן

יצירת ייפוי כח ונסיבות בטלותו

טבעי הדבר שהבן הממשיך, שממילא נכנס בהדרגה לנעלי הוריו בכל הקשור ליחסיהם מול האגודה, רשויות התכנון, רשות מקרקע ישראל ורשויות אחרות, יקבל מהוריו "ייפוי כח" לפעול בשמם בכל הקשור לנחלה ולפעילות בה.

הכנה, ניסוח וחתימה על "ייפוי כח" רגיל אינו מחייב מעורבות של עו"ד. החוק קובע כי ייפוי כח נוצר "….בהרשאה, שבכתב או שבעל-פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם..". חסרונו של "ייפוי כח" רגיל, שהחוק קובע שהוא בטל אם (חלילה) ההורים איבדו את כשרותם המשפטית.

מינוי אפוטרופוס בעת איבוד כשרות

על פי החוק, בנסיבות בהן אדם מאבד את כשרותו יש למנות לו אפוטרופוס בהחלטה של בית המשפט לענייני משפחה. אולם מינוי אפוטרופוס מחייב הסכמה של כל הילדים ובהיעדר הסכמה מתחילה "מלחמת הירושה" עוד בחיי ההורים; בבית המשפט מציג הבן הממשיך את עצמו כמי שמתאים ביותר להיות האפוטרופוס של הוריו ולטפל בענייניהם הרכושיים נוכח האמון שנתנו לו הוריו בחירתם בו כ"בן ממשיך".

ואילו אחיו טוענים בבימ"ש שנוכח היותו "בן ממשיך" הגר בחצר הוריו והנהנה מרכושם, הוא מצוי בניגוד עניינים ועלול להעדיף את האינטרסים שלו על פני האינטרסים של הוריו ועל כן אינו מתאים להיות אפוטרופוס.

"ייפוי כח מתמשך"

על מנת להתגבר על מצבים שכאלה "נולד" לפני מספר מספר שנים בחקיקה "ייפוי הכח המתמשך". "ייפוי כח מתמשך" מאפשר להורים לקבוע מי מבין ילדיהם (או אחר) יהא מיופה כחם. בניגוד לייפוי כח רגיל, ייפוי כח מתמשך לא בטל עת ההורים מאבדים (חלילה) את כשרותם המשפטית.

נוכח יחסי האמון הקיימים והמתפתחים בין הבן הממשיך להוריו נוטים ההורים לבחור באותו הבן שיהא מיופה הכח מטעמם ב"ייפוי כח מתמשך", אולם לעיתים בחירה זו עלולה להביא דווקא לתוצאה הפוכה עבורם ועבור בנם.

מגבלות השימוש בייפוי הכח

הבעייתיות במינוי הבן הממשיך כמיופה כח, בייפוי כח מתמשך, נובע מהעובדה שהבן הממשיך, אינו יכול לפעול ברכוש הוריו באופן שיקנה לו זכות או הנאה ברכושם, וכל עוד הורים חיים, הנחלה רשומה על שמם ולכאורה לבן הממשיך אין כל זכות קניינית בכל הבנוי והנטוע בנחלה.

דווקא העובדה שהבן הינו סוג של "שותף" במשק ובחשבון המתנהל באגודה, עלולה ליצור חיסרון במעורבותו בפעילות המשק מכח ייפוי הכח.

כך למשל, יידרש הבן הממשיך לקבל אישור מבית המשפט למשוך כספים מחשבון המשק לטובתו האישי, לעשות שימוש בהכנסות המשק לצורך השקעות שמטרתן להקנות לו רווח אישי, להשכיר מבנה בנחלה מעל חמש שנים, לשעבד את המשק לצורך קבלת הלוואה, להוון את הנחלה על פי החלטות רמ"י, לפצל ולהעביר מגרש מנחלה, לחסל את הפעילות במשק החקלאי, לתת מתנות לקרובים מכספי המשק בסכומים העולים על 100,000 ₪ ולבצע השקעות מעל 1,000,000 ₪ גם אם ההשקעות לטובת ההורים בלבד.  

לאור האמור יש חשיבות רבה בניסוח נכון של סמכויות הבן הממשיך בייפוי הכח  ולהתייחס לפעולות המצריכות אישור בימ"ש. ויוזכר, פניה לבימ"ש יכול ותביא למעורבות של בני המשפחה האחרים. משרדנו המתמחה בנושאים אלה והמוסמך להכנת ייפוי כח מתמשך, יכול לסייע להורים ולבנים בקבלת החלטות.

משרד עו"ד גד שטילמן בעל נסיון של למעלה מ 30 שנה בייצוג מושבים ובעלי נחלות ומשקי עזר,