יבול שיא
הרפת והחלב
בית קמה 5

המחוזי בבאר שבע אישר הסכמה שהושגה בין קיבוץ בית קמה ובין החברים שתבעו

2 דק' קריאה

שיתוף:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אישר ב-23 בספטמבר  הסכמה שהושגה בין קיבוץ בית קמה ובין שבעה תובעים, בעניין שיוך דירות לוותיקי הקיבוץ.   "יש לברך את הצדדים על שהשכילו להגיע להסכמה שיש בכוחה לייתר מתן הכרעה לגופו של עניין", כתב השופט יעקב דנינו בפסק הדין.

תזכורת: קבוצה של שבעה  חברים ויורשי חברים  מבית קמה (ארבעה חברים, שלושה יורשים), הגישה בתחילת ספטמבר 2018 תביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בה התבקש בית המשפט להורות כי  במועד שינוי תקנון הקיבוץ, 06.09.2010, נוצר יום קובע לשיוך דירות וכי הקיבוץ אינו רשאי להעניק זכויות מהותיות רק לחלק מחבריו (44 חברים חדשים שנקלטו בסטטוס "עצמאות כלכלית" וקיבלו זכויות של "שיוך דירות" בדירות שבנו) ולכן יש לקבוע שמועד שינוי התקנון הוא גם היום הקובע לשיוך דירות לכל החברים.

בפברואר השנה אישרו חברי  בית קמה את הצטרפות הקיבוץ למתווה חלופת האגודה וקליטת חברים שאינם בני קיבוץ.   ההסבר למהלך נומק על ידי היו"ר הוותיק יובל וישניצר, בצורך למנוע מבית קמה להפוך לקיבוץ בתת-איכלוס ודרך לקבלת היתרי בנייה. מדובר בקליטת  בנים, נכדים, בני הרחבה ומשפחות חיצוניות, ובמקביל  מתן זכויות בדירות המגורים בדרך של הצטרפות לחלופת האגודה והקניית חכירת משנה לחברים.

העימות בין קבוצת התובעים ובין הקיבוץ נמשך כבר חמש שנים. הטענה העיקרית  של העותרים הייתה שהקיבוץ נוהג באופן לא שוויוני בחברים הוותיקים לעומת הנקלטים ביחס לשיוך הדירות. הפנייה הראשונה של חברי הקבוצה נעשתה בנובמבר 2014 לרשם האגודות השיתופיות,  על מנת שיורה על קביעת יום קובע לשיוך דירות בבית קמה. נעשו ניסיונות להגיע להסדר בין הצדדים ומשלא הושגו הסכמות כאלה, פנתה הקבוצה לבית המשפט באמצעות עו"ד צפריר בן אור.  מה שאיפשר לסיים את הפרשה באופן "רגוע",  היא החלטה שקיבל הקיבוץ במאי השנה, תחת הכותרת "תכנית להסדר דיור",  שמאשרת למעשה שיוך דירות לכל חברי בית קמה, כשהמועד הקובע לשיוך הוא 31 באוגוסט 2013.

עו"ד כרמית דורון, שייצגה את הקיבוץ, אמרה בבית המשפט בין היתר: "מעת שהקיבוץ קיבל החלטה על הסדר הדיור שכולל שיוך דירות, הוא נדרש לפעול לשינוי סיווג (מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש)… אני מניחה שבמהלך  של שנה הקיבוץ יסווג כקיבוץ מתחדש.  אז יהיה שיוך חוזי שמקנה זכויות  לכל חבר בדירתו, שהן גם לשימוש, גם לסחרות וגם להורשה. ובהמשך הפנייתו לרמ"י  לצורך קבלת זכויות חכירה ישירות על שמו".

לגבי התובעים אמרה עו"ד דורון "ארבעה חברי קיבוץ הם בין התובעים, וההסדר שהתקבל חל עליהם… לגבי שלושת התובעים שאינם חברי קיבוץ, ככל שהם יורשים חל עליהם ההסדר".  עו"ד דניאלה יעקבי, שאף היא ייצגה את הקיבוץ, הוסיפה: "מובהר בזאת כי הנתבעת (קיבוץ בית קמה), שומרת על זכותה לשנות את הסדר הדיור,  בין בשל היעדר היתכנות כלכלית ובין מכל טעם אחר. ואולם מובהר כי  כל החלטה שתתקבל, תחול על כלל חברי הקיבוץ,  חדשים כוותיקים גם יחד,  ולרבות החברים שנפטרו עובר ליום 31.08.2013".

השופט יעקב דנינו בירך כאמור על ההסכמה שהושגה, ונוכח הצהרת באת כוחו של הקיבוץ "ובכפוף לתוכנה", הורה על מחיקת התביעה, ללא צו להוצאות.

נראה ששני הצדדים שבעי רצון  מהתוצאה. הקיבוץ מרוצה מכך שלא נתקבלה דרישת התובעים  להכיר ב-06.09.2010  כיום הקובע לשיוך דירות בבית קמה וכי התביעה נמחקה.  התובעים טוענים שמבחינתם  "הזזת" המועד לשיוך דירות לאוגוסט 2013  לא משנה,  משום שכל בתי האב מ-2010  כלולים בתאריך הזה. לגבי הטענה שהקיבוץ  שומר על זכותו לשנות את הסדר הדיור, טוענים התובעים כי  כל החלטה שהקיבוץ יקבל מכאן ואילך בתחום השיוך תחול הן על החברים הוותיקים כמו גם על החדשים, וכי הקיבוץ  לא יכול באמת לבטל את השיוך כי חבריו, במיוחד המצטרפים החדשים,  לא יסכימו לכך. מחיקת התביעה היא חלק ממהלך טכני שמתלווה לכך שהושגה הסכמה בין הצדדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן