המלצות להגנת הצומח בפרדס : תחום הדרים, אגף הפירות, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
כנימה אדומה
ניטור קפדני לגילוי המזיק בחנטים יבוצע החל ממחציתו השנייה של חודש אפריל. יש לרסס כאשר מבחינים בנוכחות של זחלנים או בכיפות לבנות על החנטים. תכשירי ההדברה אינם קוטלים דרגות בוגרות. אם דרוש ריסוס מדי שנה, יש להשתמש לסירוגין בתכשירים השונים.
התכשירים המשמשים להדברת הכנימה הם תכשירי PYRIPROXYFEN: טייגר, קוברה וטריגון בריכוז 0.1%; מובנטו בריכוז של 0.09% בנפח תרסיס של 400-300 ליטר לדונם; או שמן קיצי בריכוז 2% בנפח של 300 עד 400 ליטר לפחות. מועד הריסוס לדור הראשון: מסוף חודש אפריל עד סוף מאי.
כנימת מוץ
יש להדביר את הכנימה כאשר מבחינים בנוכחות התחלתית של הדרגות הצעירות על הפרי. ההדברה תיעשה באמצעות ריסוס בתכשיר PYRIPROXYFEN.
קמחית כדורית
בחלקות, שהיו נגועות בקמחית כדורית בשנה שעברה ושהוסב להן נזק כלכלי, יש להגמיע בתכשירי IMIDACLOPRID: קונפידור או קדקוד 750 סמ"ק לדונם באמצעות כל הטפטפות בחלקה. מועד ההגמעה: בסוף הפריחה. טיפול מאוחר יותר בקונפידור יעיל פחות; בעוד שטיפול מוקדם מדי עלול לפגוע בדבורים.
קמחית ההדר
בחלקות שבהן נתגלתה רמה גבוהה של הקמחית בשנה האחרונה, יש להגמיע את התכשיר סייפן מקבוצת ה-IMIDACLOPRID. זהו התכשיר היחיד מקבוצת האימידקלופריד המורשה להדברת קמחית ההדר. חשוב לזהות את זחלני קמחית ההדר בשלב מוקדם, לפני התבססותם בעלי הגביע.
קמחית חבויה
מומלץ לטפל במוספילן בריכוז 0.075%.
הערה – טיפול בהגמעת אימידקלופריד עשוי למנוע בנוסף לקמחית הכדורית גם נגיעות בקמחית ההדר, בכנימה האדומה, בכנימת מוץ ובדונגית הפלורידית.
אקרית החלודה
בתקופה הקרובה, עם הופעת האקריות הראשונות על גבי החנטים, יש לטפל בתכשירי אבמקטין בריכוז של 0.075% + שמן קיצי 0.5%. הריסוס יבוצע עם רדת החשכה בשל התפרקות תכשירי האבמקטין על ידי קרני השמש. יש לבצע את הטיפול הראשון כבר ברמת אוכלוסייה נמוכה ביותר. ריסוס שיינתן כאשר רמות האקרית גבוהות, יהיה יעיל רק בחלקו, ויידרשו טיפולים נוספים רבים במהלך העונה.
בהמשך העונה, אם אוכלוסיית אקרית החלודה מתרבה שוב, יש לטפל בתכשירים מקבוצות אחרות, כמו בתכשירי SPIRODICLOFEN: אנווידור, ספידי או אינדיגו בריכוז 0.03%; או בתכשירי גופרית, רובם בריכוז 0.75%.
השימוש בתכשירים ייעשה אך ורק על פי הרשום בתווית.
אקרית מזרחית
עם הופעת האקריות הראשונות על העלים (לרוב בשלהי חודש יוני) יש לרסס באחד מהתכשירים: אנווידור, ספידי או אינדיגו בריכוז 0.02%, בתכשיר מטאור בריכוז 0.1% או בתכשיר דפנדר בריכוז 0.05%.
אם אוכלוסיית האקרית המזרחית מתרבה בהמשך העונה, יש להשתמש בשמנים אולטראפז ו- JMS במינון 1% או בתכשירי גפרית, שמרביתם ייושמו בריכוז 0.75%.
תריפס הסחלב
מוכר בעיקר בפרדסי הגליל המערבי והמזרחי, אך הופיע גם באזור חוף הכרמל. הטיפול במזיק זה ייעשה בתכשיר ספרטה סופר בריכוז 0.08%. לאיתור התריפס יש לבדוק את הימצאותו בחיבור שבין הפירות או בין העלים לפרי. עד עתה ניכר נזקו של תריפס הסחלב בפירות האשכולית, הפומלו והפומלית. עיקר פעילותו מתחילה באמצע חודש יוני ואילך. הסף לטיפול הוא נגיעות במגעים בין הפירות של 10% ויותר.
עש מנהרות ההדר
בעצים צעירים ובעצי החלפת זן רצוי להגן על הלבלוב מפני עש זה, התוקף ופוגע בלבלוב הצעיר בלבד. יש לטפל בתחילת גל הלבלוב, מיד כאשר נראית הנגיעות בעש. אין צורך לטפל כאשר אין לבלוב צעיר.
ריסוס חיפוי
טיפול קרקע בתכשירי IMIDACLOPRID:
יש למהול במים ולהשקות באזור ההרטבה ובית השורשים כלהלן:
עם הנטיעה: 1 סמ"ק לשתיל
עצים צעירים: 4-2 סמ"ק, בהתאם לגודל העץ
משך ההגנה: 6-4 שבועות
טיפול גזע במוספילן
טיפולי גזע בהברשה במוספילן (תרכיז נוזלי כחול) מומלצים בעצים צעירים ובעצי החלפת זן על רקמה משועמת בלבד.
אין לטפל ברוכבים ירוקים של עצי החלפת זן שאינם משועמים.
אין לטפל בשתילים צעירים בשנת הנטיעה הראשונה.
בעץ הצעיר יתבצע היישום על הגזע מתחת להסתעפות הענפים הראשיים.
בעצי החלפת זן יש לטפל בכל רוכב באופן נפרד ובמינון המתאים לקוטר העץ.
התכשיר ניתן ליישום בפרדס נושא פרי עד 120 יום לפני הקטיף.
יש ליישם את התכשיר בצד הצפוני או באזור שאינו חשוף לשמש.
הדברת עשבים
בחודשי הקיץ נעשית הדברת העשבים רק בקוטלי מגע. במרווח בין השורות, אשר אינו מורטב, תלך ותדעך העשבייה, ומומלץ לכסח אותה אחת לכמה חודשים. בפס העצים מעודדת ההשקיה גם צמיחת עשבים, ואותם יש להדביר במהלך חודשי הקיץ. הצירוף השגור להדברת עשבייה קיימת הוא תכשיר גלייפוסט (ראונדאפ ודומיו) 2%-1% + תכשיר D-2,4(אלבר סופר ודומיו) 0.5%-0.3%. צירוף זה ידביר או ידכא את מרבית העשבים הקיימים בפרדס, דגניים ורחבי עלים. את עשב האמברוסיה (עשב קשה הדברה) ניתן להדביר על ידי ריסוס של גלייפוסט 2% + תכשיר D-2,4 בריכוז 0.5%.
נחזור ונדגיש כי אין להשתמש במהלך הקיץ בתכשירי אוקסיפלורופן (גול ודומיו) מחשש לפגיעה קשה בעלווה הצעירה.
בנוסף לשילוב התכשירים שצוין לעיל, ניתן להשתמש בקוטלי עשבים צורבניים – תכשירי אמוניום גלופוסינאט (התכשיר בסטה ודומיו). תכשירים אלה ידבירו היטב עשבייה חד-שנתית וכן יצרבו וידכאו עשבייה רב-שנתית. בנוסף לכך, ניתן לטפל בתכשירי ברומסיל (אורגאן ודומיו), המופעלים באמצעות מים, ולכן ניתנים לריסוס רק בחלקות המושקות בהמטרה במינון של 100 גרם לדונם (לא בסטאר רובי ולא בפומלו).
הדברת מחלות
אלטרנריה
בגמר הפריחה נחשפים החנטים הצעירים להידבקות במחלה, במיוחד כאשר יש טללים או ערפל. השנה, חווינו ברוב אזורי הארץ גשמים מרובים ולחות גבוהה באפריל, מה שעלול לגרום להתפרצות נרחבת של מחלת האלטרנריה. מומלץ לערוך ניטור ולבדוק נגיעות בעלים הצעירים ועל החנטים. סימני המחלה בעלה נראים ככתם נקרוטי חום, המתפשט גם לעורק היוצא מהכתם, וסביבו הילה צהובה. הסימנים בחנטים נראים ככתם חום-שחור שגודלו כראש סיכה. הדברת האלטרנריה חשובה ביותר בזנים הרגישים לה, כמו מינאולה, מיכל, מירב, נובה ומורקוט. בבחירת חומר הריסוס יש להתחשב במספר הימים לפני הקטיף.
יש להקפיד על ניטור מסודר ועל טיפול בהתאם למעקובת הריסוסים המומלצת.
אין להשתמש בתכשירי נחושת בזמן הפריחה.
להלן דוגמה למעקובת ריסוסים בחלקות נגועות במרווח של שבועיים בין ריסוס לריסוס:
ריסוס ראשון ייעשה בתחילת הפריחה בעמיסטר, במירדור, בעמיעוז 0.075%.
ריסוס שני – בהרקולס 0.4% באמצע חודש אפריל, בתחילת החנטה.
ריסוס שלישי – בסיגנום 0.05% או בליס 0.04%, בתחילת מאי.
ריסוס רביעי – בהרקולס 0.4%, באמצע מאי.
אין לרסס ברציפות אותו חומר ואף לא חומרים מאותה קבוצה. אין להמשיך בריסוס המעקובת, אם נעצרה התפתחות המחלה ולא מופיעה נגיעות חדשה.
טבלת התכשירים להדברת אלטרנריה מוצגת להלן. סדר התכשירים המופיעים בעמודה הראשונה בטבלה נקבע בהתאם למספר הימים המותר לריסוס מהקטיף, ולכן את החומרים שבתחילת העמודה יש לרסס באביב המוקדם, ולהתקדם בריסוסים עם ההתקדמות בימים מהקטיף, כלומר יש לתכנן את מעקובת הריסוסים כך שירוססו קודם התכשירים שדרוש להם טווח זמן גדול יותר מהקטיף, ולהתקדם עם תכשירים שטווח הזמן המותר לריסוסם מהקטיף הוא קצר יותר. יש לשים לב לחומר הפעיל בכל אחד מהתכשירים. תחלופה בין תכשירים – משמעה תחלופה בין החומר הפעיל; אין לרסס אותו חומר פעיל יותר מפעם בעונה.
מאלסקו
בעונה הנוכחית אנו נתקלים בהתפרצות מחלת המאלסקו בחלקות לימון רבות. הזנים הרגישים ביותר הם ליים, אתרוג ולימונים. הזן יורקה קוק רגיש במיוחד. מרבית הקליפים עלולים להידבק במאלסקו. המחלה מועברת על ידי נבגים המתפתחים על ענפים יבשים ומופצים בעיקר על ידי הרוח, לכן אין להשאיר בפרדס גזם יבש מעצים נגועים אלא לשרפו. התנאים הנוחים להידבקות העצים במחלה הם טמפרטורה נמוכה וטיפות מים, כמו גשם וטל על הלבלוב הצעיר. נכון להיום, המאלסקו היא מחלה חשוכת מרפא, והדרך הטובה ביותר להילחם בה היא באמצעות סניטציה. הסניטציה חשובה במיוחד למניעת התפשטות המחלה והיא נעשית באמצעות עקירת עצים נגועים כבר מנגיעות בינונית, גיזום ענפים נגועים מיד עם התגלות סימני המחלה ושרפת הגזם. בזנים הרגישים יש לבצע ניטור לאיתור ענפים נגועים מדי 3 שבועות. בשנים האחרונות ענף ההדרים משקיע משאבים רבים למציאת פתרון לבעיה, ולאחרונה נמצא כי התכשיר "חוסן" (מכתשים) עשוי להפחית נגיעות במחלת המאלסקו, בשילוב סניטציה מוקפדת. עם זאת, לשימוש בתכשיר זה קיימים מספר סייגים. לפיכך, טרם השימוש בתכשיר יש להיוועץ במדריך הגידול.
המלצות:
א. ריסוס שני בקוציד 0.3% בחלקות נגועות ובחלקות הסמוכות לעצים נגועים.
ב. גיזום של כל הענפים היבשים עד למרחק של כמטר לתוך הקטע החי של הענף. מטרת גיזום זה היא, בין השאר, לאפשר גילוי מוקדם של המחלה.
ג. עקירת עצים נגועים ברמת נגיעות בינונית וקשה.
החמה
נבגי הקולטוטריכום הגורמים למחלה נפוצים מענפי העץ היבשים, שעליהם מתפתחת הפטרייה. הנבגים מתפתחים על החנטים באמצע הקיץ, אך הנזק מופיע רק לאחר ירידת הטמפרטורות בחורף. המחלה מסבה נזק לקליפת הפרי, בדומה לנזקים הנגרמים מאקרית החלודה. פרי הנגוע במחלה פסול לשיווק טרי, אף שאיכותו הפנימית אינה נפגעת. קשה מאוד להבדיל בין שני הפגעים שהוזכרו, אולם ניתן להיעזר בכך שכתמי ההחמה ניתנים להסרה באמצעות צמר גפן ואצטון, בעוד שכתמי האקרית אינם ניתנים להסרה. בעצי אורי, אורה, מיכל ונובה, בעלי נוף צפוף, קיימים תנאים נוחים להתפתחות הפטרייה (בשל הלחות הרבה) ולהתפתחות האקרית (בשל חדירה לקויה של הריסוסים לתוך הנוף). למניעת המחלה חובה לרסס כל חלקה שנתקפה בהחמה בעבר, ומומלץ לרסס את חלקות הזן אורי בשבוע האחרון של יוני באחד מתכשירי הנחושת המורשים לשימוש בפרדס. כדי למנוע את התופעה, מומלץ לבצע גיזום דלת וחלון במרכז העץ וניטור לגילוי מוקדם של אקרית החלודה.
עלעלת
בנטיעות צעירות מומלץ לעקור עצים נגועים במחלה ולהחליפם בשתילים בריאים. בפרדסים בוגרים מומלץ לעקור את העצים הנגועים במחלה.
ריקבון ספוגי
בפצעי גיזום גדולים יש חשש לחדירה של ריקבון ספוגי דרך פצעי גיזום בהסתעפות הראשונה של עצים צעירים. חשוב למרוח את הפצעים במשחה שחורה המכילה תרכובות פנוליות המעודדות חלוקת תאים ויצירת קאלוס להגלדת הפצעים. כמו כן, יש לרסס בתכשירים נחושתיים פצעים המופיעים עד גובה של 1 מטר מהקרקע. בנוסף, יש לגזום בצורה נכונה וללא השארת זיזים לשם הגלדה מלאה של הפציעה.
תמותת עצים
לעתים אנו עדים לתמותת עצי הדר המושקים בטפטוף בטפטפות הקרובות לגזעים, כשההשקיה נעשית באינטרוולים קצרים; מצב זה מאפשר היווצרות תנאים טובים מאוד להתפתחות של ארבע מחלות קרקע: פיטופטורה (ריקבון שורשונים וצוואר השורש), פוזריום (ריקבון שורשונים ושורשים עבים), דמטופורה (ריקבון קשה של שורשים) וגנודרמה (ריקבון ספוגי) בגדמים שנשארו משנטוע. פטריות אלה זקוקות ללחות רבה, לטמפרטורה גבוהה וכמובן לנבגים או לתפטיר. כדי למנוע נזקים מהפטריות הללו יש להרחיק את הטפטפת מהגזע ולא לצופף השקיות.
מחלת הגרינינג
בארצות רבות בעולם, כמו ארצות הברית, פלורידה וברזיל, פשטה מחלת הגירינינג, המסבה נזקים קשים לעצי ההדר עד כדי סכנה קיומית לתעשיית ההדרים. סימני המחלה דומים מאוד למחלת העלעלת. בארץ לא נמצאו עד כה עצים נגועים במחלה, אך יש לשמור על ערנות רבה ולהשמיד לאלתר עצים שיתגלו כנגועים במחלה, אם חלילה תופיע. וקטור המחלה הוא פסילת ההדרים; מזיק שרצוי להכירו ולדווח על הופעתו. אנא, גלו ערנות וידעו את המדריך בדבר כל עץ החשוד כנגוע בפרד
המלצות להגנת הצומח בפרדס – נכתב על ידי:מומחי תחום הדרים, אגף הפירות, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
המלצות להגנת הצומח בפרדס – מדריכי ההדרים: יוסי גרינברג, שוקי קנוניץ, יעקב הרצנו, שלום שמואלי, דניאל קלוסקי, עינת גרזון, יחזקאל הראש, עמירם לוי שקד, שקד כוכבא, אופיר אטינגר וניצן רוטמן
