יבול שיא
הרפת והחלב
הסילו בקיבוץ נחל עוז

הסילו בקיבוץ נחל עוז

2 דק' קריאה

שיתוף:

הסילו בקיבוץ נחל עוז

הוא נבנה עוד בימי האחזות הנח"ל "נחלאים א מול עזה" בשנת 1951-53 – מחסן תערובות אשר שימש אח"כ את הקיבוץ הצעיר, להכנת תערובות ללול, בתחילה לול פיטום. כמוכן, הכינו תערובות לרפת החלב הצעירה – ערבבו את התערובות ביד.
בשנת 1958-9 נבנו מגדלי הסילויים – צמד סילו קרובים למחסן התערובות והיו בעבור חומרי מזון בסיסיים להכנה, בעזרת חלזונות, מעליות ומערבל. צמד הסילו שהיו קרובים לרפת (נמוכים יותר) שימשו לקליטת גרעיני תבואות חורף, לקציר אביב ולשילוחים, לפי קצב הקליטה בטחנת הקמח בנגב (באר שבע).

 

סילו נחל עוז
סילו נחל עוז

 

זמנים משתנים

בשלהי שנות ה-80, עם כניסת תערובות כופתיות ללולי הפיטום והפעלת המאביס המכני – עגלה מערבלת ברפת, הופסקה פעילות ענף האסם להכנת תערובות.

בשנת 1990 החלו לשלוח את גרעיני החיטה, ישר לאחר הקציר בשדה, במשאיות וברמסות, ובכך הסתיימה תקופת האסם בנחל-עוז.

הצבא, במשך השנים, העמיד תצפיות על המגדלים, בשל גובהם מול עזה וסג'יהיה, עד שנכנסו לשירות הכדורים פורחים, המצלמות ודומיהם.

אני מפנה אותך לסרט שהכנתי "מחסן של זכרונות" ביו-טיוב, תחת הכותרת "זקני הצלמים שער הנגב, מגזין 30, ותקבל מושג על פעילויות נוספות במבנה, משנים ראשונות וכן צילומים.

כיום, מחסן תערובות הוא לשימור שלנו, בעזרת הפעלת נגרייה לתיקונים קלים והפעלת חוגים ע"י חבר פנסיונר. מבנה הסילויים עומד כיום איתן ללא שימוש.

היישוב הוקם ב-26 ביולי 1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה בישראל, בשם "נחלאים א' – מול עזה", על אדמות קיבוץ בארות יצחק הישן, שתושביו העדיפו לעזוב אותו לאחר קרב הבלימה והגבורה שלהם מול הצבא המצרי במלחמת העצמאות. בשנת 1953 אוזרח על ידי גרעין נח"ל של התנועה המאוחדת כקיבוץ במסגרת איחוד הקבוצות והקיבוצים ושמו נגזר משם ההיאחזות. בשדות נחל עוז נמצא אתר ההנצחה לבארות יצחק הישן ולנופלים בקרבות מלחמת העצמאות.

הסילו בקיבוץ נחל עוז: אריה דותן – נחל עוז

מכון החליבה החדש: רפת גליל מערבי – מושב רגבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן