אומר יוני דמרי, ממושב גילת על ענף הרפת * יוני הוא אמנם רפתן, אבל מחזיק בעוד מספר כובעים – מנהל את אגף המשק בתנועת המושבים, האגף שאמון על החקלאות במושבים ובאחריותו ענפי הצומח והחי השונים, בנוסף הוא מנכ"ל חברת "מבט מושבים עובדים זרים"
*תמונה ראשית: יוני דמרי, שר החקלאות, אבי דיכטר ומנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא
יוני דמרי, בן 43, נשוי ואב לחמישה, נולד ומתגורר במושב גילת.
הוא הספיק לעשות כמה דברים בחיים למרות גילו הצעיר, אך חזר למשק בעקבות מחלתו של אביו, לא לפני שהשלים שני תארים במנהל עסקים ותואר נוסף במשפטים! לאחר שהמחלה הכריעה את אביו, הוא ירש את המשק והחל מנהל אותו בעצמו. כיום המשק שלו מייצר מכסה של 1.7 מיליון ליטר חלב בשנה, גודל מכובד לכל הדעות כאשר מדובר ברפת משפחתית בודדת. זאת, בנוסף לשלוחת פיטום ומרכז מזון לצרכי המשק הפרטי.
"אני מתחיל את היום שלי בכל בוקר, לפני עלות השחר, עושה סיבוב עם הקפה ביד, עובר על המחשב, מעביר הנחיות לעובדים להמשך היום ומשם ממשיך לעיסוקיי בתנועת המושבים. לשמחתי, הטכנולוגיה מאפשרת לי לשמור על קשר רציף עם הצוות והפרות, ולמזלי זכיתי בצוות מצוין, מסור, אכפתי ואחראי, כך גם כשאני לא שם אני רגוע."
איש שטח
יוני הוא אמנם רפתן, אבל מחזיק בעוד מספר כובעים – מנהל את אגף המשק בתנועת המושבים, האגף שאמון על החקלאות במושבים ובאחריותו ענפי הצומח והחי השונים, בנוסף הוא מנכ"ל חברת "מבט מושבים עובדים זרים".
לדבריו, תפקיד מנהל אגף משק מתחלק לשניים – כמחצית מהיום הוא נמצא בשטח, מסתובב ברחבי הארץ, מגיע לחקלאים במושבים ומתעדכן מה קורה בשטח, בעיקר בנושאי גורמי הייצור כגון מכסות מים, עובדים זרים, אדמות, מסלולי פיצויים שונים וכדומה. ואילו בחצי השני של היום הוא מסתובב במשרדי הממשלה השונים, בכנסת ובוועדות השונות – שם הוא מנסה להציף את האתגרים השונים העולים מהשטח ולנסות להשיג פתרונות ברמה המקצועית והפוליטית.
מתוקף תפקידו, יוני חבר בדירקטוריון מועצת החלב ובהנהלת התאחדות יצרני החלב כנציג המושבים. הוא שותף בצוות האסטרטגי שאמון על גיבוש וחתימת הסכם חדש לענף ומעורב מאוד בנושא. לדבריו, העובדה שמזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נותן לו חופש פעולה מלא בתחום ומעניק לו גיבוי, מאפשר לו לבוא לידי ביטוי בצורה משמעותית יותר ולסייע להתפתחות הענף.
בנוסף, הוא מנכ"ל של חברת "מבט מושבים עובדים זרים" אחת החברות הגדולות במשק הישראלי המעניקה שירותי השמה לעובדים זרים בחקלאות. "אני רואה בתפקיד הזה את אחד המנופים המשמעותיים לצמיחה של החקלאות הישראלית במיוחד לאור ה-7 באוקטובר, שם למדנו שלא ניתן להסתמך על עובדים פלשתינאים."
יוני מגדיר עצמו כאיש שטח, אך ביחס לאיש שטח, הוא מעורב המון בפוליטיקה הישראלית בכלל והענפית בפרט, לכן עניין אותי לדעת מהם האתגרים המרכזיים בחקלאות לדעתו.
"האתגר הראשון הוא דור המשך, בלעדיו לא יהיה כלום. גם אם נצליח לפתור אתגרים אחרים כמו הייבוא, המים, העובדים הזרים ומעמד החקלאות בעיני הצרכן הישראלי, לא נוכל להתקדם ללא דור המשך. דור ההמשך הוא הבסיס להכל."
לדעתו, חסרה לצעירים מוטיבציה לעבוד בענף. "אנחנו צריכים לספק להם תנאים טובים, רווחה כלכלית וודאות. העבודה בחקלאות היא אחת המהנות שיש, להיות בחוץ, באוויר הנקי ולעבוד עם בעלי-חיים או ירקות ופירות, מהנה בעיני יותר מאשר לשבת מול מסך כל היום. זו עבודה עם משמעות, יש בה חדוות יצירה בצורה משמעותית מאוד. אנשים מבינים את זה במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר, כאשר לאחר האסון הגדול הם החלו לשאול עצמם שאלות על משמעות, תרומה לסביבה ואחריות קהילתית. עם זאת, החקלאות הישראלית לא יציבה וזה מקשה על צעירים רבים להיכנס לענף."
על אף העובדה שענף הרפת נחשב יציב בהשוואה לשאר ענפי החקלאות, עלינו לזכור שההסכמים הנחתמים הם קצרי טווח מה שמקשה על הרפתנים לתכנן לטווח הארוך: "אחד היעדים שלי בהסכם החדש, זה המתגבש, הוא להשיג הסכם ארוך טווח, שיאפשר לנו להשקיע על מנת להוזיל את עלויות הייצור, לסייע במאמץ הציבורי להפחתת יוקר המחיה ולהגביר את בטחון המזון," אומר דמרי.
האתגר השני לדעתו הינו חוסר יציבות רגולטורית, מערכות בחירות בתדירות גבוהה ויוקר מחיה שהולך ומחמיר, שאמנם לא נובע באופן ישיר מהחקלאות, אבל משליך עליה. הוא מספר שלא פעם נשאל למה החלב באירופה זול יותר ולכל השואלים הוא עונה – ניתן להוזיל את מחיר החלב בארץ בדומה למחיר במדינות ה-OECD, זאת בהנחה שיעניקו תמיכות למחלבות כמו שנותנים לתעשיות שונות בעולם, שיתנו תמיכות להשקעות ברפתות ויפחיתו את המע"מ מ-18% ל-4.5% כמו באירופה, או אז יהיה ניתן להפחית את מחיר החלב.
"רק כדי לסבר את האוזן, מבדיקה שנערכה נמצא כי גם אם הרפתן ישווק את החלב במחיר 0, קרי בחינם, עדיין מחירו על המדף יהיה יקר מזה שבאירופה. מכאן ניתן להבין שהמקטע של הרפתן לא אחראי למחיר המוצר על המדף. את חשיבותו של הייצור המקומי אנו חווים היום בדיוק בימים אלו של אחרי קורונה ובעיצומה של מלחמה בעזה המייצרת חרמות מצד מדינות רבות בעולם, מדינות שהיו נחשבות ידידות אמת. זאת לצד אירועי תחלואה שונים בעולם המווסתים את החלב למדינות, בהם קיים מחסור ועל כן מחיר החלב באירופה נמצא בעלייה."
ענף רווחי
האם ענף הרפת הוא ענף רווחי? כזה שימשוך צעירים או חקלאים חדשים לעסוק בו?
"ענף הרפת הוא ענף רווחי יחסית, אך פחות רווחי אם נחלק את הרווח בשעות עבודה. רפתן ממוצע עובד להערכתי יותר שעות מאשר כל בעל מקצוע אחר במשק, והדבר מקבל ביטוי שבעתיים כאשר מדובר במשק משפחתי."
יוני מגדיר את הרפת ככלוב של זהב, שכן הרפתנים מסוגלים להתפרנס בצורה מכובדת, אך יש קושי להתנתק מהעבודה ברפת וליהנות כפי שנהנה לצורך העניין עובד בתחום עיסוק אחר שאינו בעלי חיים:
"ענף הרפת הינו ענף עתיר השקעות ועל כן חלק ניכר מהרווחים מופנים בעיקר להשקעות, שכן רפת שלא תלך קדימה בכל המובנים, תמצא עצמה מאחור מהר מאוד. כאשר אנחנו מדברים על מונחי רווח, עלינו לזכור שהכל נמדד ביחס לסדר גודל המושקע במשק. להערכתי, ישנם תחומים רבים במשק שאם נשקיע בהם את סכומי ההשקעות שאנו משקיעים ברפת, נקבל תשואה להון גבוה יותר. יחד עם זאת, בענף הרפת השכר גבוה יותר משאר ענפי החקלאות למיטב ידיעתי.
"השכר בענף הוא מכובד לכל הדעות, כאשר מנהלים את העסק בצורה נכונה וניתן להנות מפירות העבודה אם יודעים לעשות את הניתוק, לשחרר מהרפת ולטייל קצת, דבר שאני בעצמי לא מצליח לעשות," מתוודה יוני.
למרות חוסר הוודאות בענף, יוני מספר שהשבוע חנך סככה חדשה שבנה ברפת בהשקעה של חצי מיליון ₪ ואף רכש בשנה האחרונה לא מעט מכסת חלב בהליכי הניוד האחרונים: נכון שסככה הינה השקעה מסוכנת שכן בכל מקרה של סגירת הרפת, לא ניתן לפדות מההשקעה הזו שום דבר (בהשוואה לטרקטור, מכסה או פרות שאפשר למכור), אבל זה מראה בדיוק כמה שדמרי מאמין בעתיד הענף, בחשיבות הענף, מאמין בהון האנושי וביחסים של הרפתנים עם המחלבות. לכן, מבחינתו הסככה שהקים היא התשובה לשאלה לגבי דעתו על עתיד ענף החלב. הוא מדגיש שאנחנו נוכחים לדעת כל הזמן שישנה חשיבות לייצור המקומי ולאבטחת אספקת המזון באופן רציף וללא תלות בייבוא, ועל כן אין בליבו ספק בהמשכיות הענף ובחוזקתו.
איפה הענף יהיה בעוד 10 שנים?
"לדעתי יהיו פחות רפתות, אך פחות רפתות ייסגרו בכל שנה. הרפתות יתחזקו כלכלית, הענף יתקדם משמעותית ברמת הטכנולוגיה, הייצור המקומי יגדל, כלומר כל רפת תייצר יותר. ענף החלב יהיה חזק ומשמעותי עוד יותר מהיום ולהערכתי, הן הציבור והן מקבלי ההחלטות, יבינו את חשיבותו במרחב לא רק כמזון, אלא גם בשל השלכות הייצור כגון תפיסת שטחים, בטחון מזון והנעת הכלכלה המקומית. צריך לזכור שהגדלת הייבוא והקטנת הייצור המקומי תוביל לאיבוד אלפי מקומות תעסוקה, הן באופן ישיר והן באופן עקיף. אין לי ספק שנמשיך להוביל את הענף בצורה מרשימה ולחזק אותו בתודעה כענף חקלאי מוביל. לעצמי אני מאחל, שבעוד עשר שנים אמשיך להיות חלק משמעותי מהענף הנהדר הזה."
יוני חי את הענף ואת החקלאות הישראלית, הוא מכיר את המחירים והאתגרים בשטח, הוא שילוב מנצח של פוליטיקה וחקלאות או במילים אחרות הוא הרפתן הכי פוליטיקאי והפוליטיקאי הכי רפתן. "סגנון העבודה הזה מושלם מבחינתי, אני נהנה משני העולמות שאני כל כך אוהב," אומר יוני. "היכולת לסייע לרפתן שנקלע לבעיה ובמקביל לטפל בבעיות רוחב כלל ענפיות כגון ההצלחה האדירה שלנו בתחום העובדים הזרים, היא זכות גדולה בעבורי."
מהי נקודת המבט שלך למחסור בחלב לשתייה בסופרים וברשתות המזון?
"ברמה האובייקטיבית, כידוע לכולנו, מאפייני הכשרות הישראלית לא מאפשרים לנו לייצר מוצרי חלב במחלבות בימי שבת ובחגים. השנה החגים הגיעו באמצע השבוע מה שמותיר למחלבות מעט מאוד ימים לעיבוד החלב הגולמי למוצרי חלב. הדבר מגיע דווקא בשנה שבה הרפת הישראלית מנפצת את התחזיות ומייצרת חלב ברמה גבוהה יותר מההערכות המוקדמות למרות הקיץ. להערכתי לגורם אובייקטיבי זה מצטרפים גורמים אחרים סובייקטיביים, כגון חוסר כדאיות של המחלבות לייצר את המוצרים המפוקחים וחוסר כדאיות להשקיע בקווי ייצור ומכאן אני קורא למשרדי האוצר והכלכלה להשקיע בתשתיות, להעניק מענקים ולהפוך את ייצור החלב לכדאי בעבורן בכדי שלא נצטרך לחפש חלב במדינות שונות, או באנלוגיה לענף, שלא נצטרך לרעות בשדות זרים."
לסיכום הוא מברך לקראת ראש השנה החדשה: "ראשית כמובן אני רוצה לברך בשנה טובה את כל הרפתנים באשר הם, מי בקיבוץ, מי בכפר, מי במושב ומי בבתי הספר החקלאיים, להודות על העשייה ועל האחריות הלאומית שהם מפגינים בכל הקשור לביטחון המזון, לברך על ההתקדמות שהרפת הישראלית עושה מדיי שנה וזאת בזכות ההון האנושי המיוחד. מאחל שנמשיך להתעורר בבוקר עם חיוך ונזכה לעסוק רק בעיקר.
"כמו כן, אני מבקש לברך את עובדי ההתאחדות, מועצת החלב, הווטרינרים, המזריעים, המובילים וכל נותני השירות הנהדרים שלנו. מאחל שיחד נגיע להישגים טובים גם השנה, נבטיח פרנסה הוגנת, נתקדם לקראת ביטחון מזון וכמובן נצליח להגיע להסכם ארוך טווח שיעניק לנו שנים של שקט תעשייתי.
כמובן מעל הכל, נתפלל יחד שכל החטופים יחזרו הביתה במהרה ושהקדוש ברוך הוא ישמור על חיילי צה"ל וכוחות הביטחון בריאים ושלמים."
מי ייתן והשנה תביא עמה הצלחה, פרנסה טובה, עניין מקצועי , גשמי ברכה ולא מעט רגעי שלווה.
שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה!
